מידע בסכנת הכחדה: העובדות הסביבתיות שטראמפ לא רוצה שתדעו - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מידע בסכנת הכחדה: העובדות הסביבתיות שטראמפ לא רוצה שתדעו

אחרי הנשים, המקסיקאים והמוסלמים, לטראמפ יש אויב חדש, והוא מבטיח להילחם בו בכל הכוח: המחקר לשינוי האקלים ■ מאז הושבע לנשיא נעלמו מאתרים שונים מידע רב, מאמרים והצעות חוק שנועדו לעצור את התחממות כדור הארץ, ומדיניות האקלים שקידם ברק אובמה מותקפת בהוראתו ■ אבל אנשי איכות הסביבה, מדענים ואזרחים מודאגים בארה"ב לא מוכנים לשתוק, ומשיבים אש

3תגובות
הפגנה מול הבית הלבן נגד הצו הנשיאותי בעניין הגנת הסביבה
Pablo Martinez Monsivais/אי־

במהלך הקמפיין האחרון לנשיאות ארה"ב, פיתחה מאיה אנג'ור־דיטריך התנגדות עזה לדונלד טראמפ. האופן שבו דיבר על מהגרים, נשים, מקסיקאים ומוסלמים היה מנוגד לדעתה לכל מה שארה"ב אמורה לייצג - אבל כדוקטורנטית לפיזיקה יישומית באוניברסיטת הרווארד, אנג'ור-דיטריך היתה מוטרדת במיוחד מיחסו של טראמפ למדע ולמחקר שינוי אקלים.

ב-2014 צייץ טראמפ בטוויטר ש"הרעיון של התחממות גלובלית הומצא על ידי ועבור הסינים כדי לפגוע בתחרותיות של ייצור אמריקאי". לאורך הקמפיין הבטיח טראמפ שהוא יחזיר את העבודות שאבדו בתעשיית הפחם, והבטיח להפסיק מימון מחקר בנושא והפיכה של רגולציות סביבתיות מתקופת ברק אובמה וגם תוכניות חברתיות של הסוכנות להגנת הסביבה, כמו "התוכנית לצדק סביבתי", שתפקידה לוודא שאוכלוסיות מוחלשות לא ייפגעו באופן לא פרופורציונלי ממשברים סביבתיים ושטראמפ קרא לסגירתה.

בדצמבר האחרון קראה אנג'ור-דיטריך על אירוע שהתרחש בטורונטו, והבינה לראשונה איך היא יכולה לעזור. חוקרת אגמים קנדית בשם מישל מרפי ייסדה עם עמיתים אמריקאים ארגון בשם EDGI - קיצור של Environmental Data and Governance Initiative. לקנדים היה ניסיון עכשווי עם נשיא עוין מדע - תחת ראש הממשלה הקודם שלהם, סטיב הארפר, הושמדו ספרים שעסקו במדעי הסביבה ונסגרו מכוני מחקר. במהלך ההכנה לכניסתו של טראמפ לתפקיד הנשיא התפשטו שמועות על "טיהור" מתוכנן באתרים המקוונים של הסוכנות להגנת הסביבה. לכן, עוד בטרם הושבע טראמפ לנשיאות, אירגנו מרפי ושותפיה האמריקאים ל-EDGI אירוע "הצלת מידע". הרעיון הוא להיכנס לאתרים ממשלתיים ולגבות כמה שיותר מידע שקשור למחקרים, שינוי אקלים, מדיניות המבוססת על ממצאים מדעיים, רגולציה ופיקוח על זיהום מהתעשייה - כל מה שעשוי להיעלם בידיו של ממשל עוין. את הלינקים והדפים הרלוונטיים מגבים על שרת בטוח ובכך מבטיחים שגם אם המדיניות תשתנה, לפחות יהיה מידע ובסיס רציונלי למאבק והדברים לא פשוט ייעלמו.

אנג'ור-דיטריך ניגשה למנחה שלה, וביקשה חופש מהתואר כדי להתנדב ב-EDGI. זה היה בדצמבר - ומאז היא לא חזרה למעבדה. היא עסוקה בארגון אירועי הצלת מידע, ובבניית פלטפורמה לניטור אתרים ממשלתיים. שני חברים שלה מהמעבדה, גם הם דוקטורנטים לפיזיקה, לקחו שנת חופש כדי להתנדב בארגון. "אחת הסיבות שרציתי להיות מדענית היא כדי לעזור איכשהו לעולם. אני לא יכולה לחכות עד שאגמור את הדוקטורט כדי לעשות את זה", היא אומרת.

מאיה אנג'ור־דיטריך (בתמונה) ביקשה חופש מהדוקטורט כדי להתנדב ב–EDGI. זה היה בדצמבר — ומאז היא לא חזרה למעבדה. היא עסוקה בארגון אירועי הצלת מידע, ובבניית פלטפורמה לניטור אתרים ממשלתיים. "אחת הסיבות שרציתי להיות מדענית היא כדי לעזור איכשהו לעולם", היא אומרת
נעמי דרום

אנג'ור־דיטריך היא חברה בתנועת התנגדות שצמחה מאז הבחירות. מוקד ההתנגדות נמצא באוניברסיטאות, ורוב המתנדבים הם מדענים, ספרנים ואנשי מחשבים, אף שיש ביניהם גם "סתם" אזרחים מודאגים. הם מאוגדים בארגונים כמו EDGI או Data Refuge הממוקם באוניברסיטת פנסילווניה. כלי הנשק העיקרי שלהם הוא הטכנולוגיה, והם נמצאים במרוץ נגד הזמן לשימור מידע שנמצא באתרים ממשלתיים, כדי לוודא שגם אם יימחק מהם על ידי הממשל - הוא ימשיך לחיות במקומות אחרים. עד כה הם קיימו מעל 30 אירועים כאלה, ומעל 90 אלף לינקים הועלו לארכיונים.

לפני שבועיים, בספרייה של אוניברסיטת נורת'איסטרן, עמדה אנג'ור־דיטריך מול עשר מתנדבות עם מחשבים ניידים והסבירה להן כיצד לסרוק את האתרים הממשלתיים ולמצוא מידע שצריך לגבות. לפני שהחלו לעבוד, המתנדבות צפו בסרטון יוטיוב של שלה, שם היא מסבירה כיצד לזהות לינקים רלוונטיים.

בקומה אחרת, סביב שולחן ישיבות ועל ספות כתומות, מוקפים בשאון הרגיל של הספרייה, ישבו קבוצת מתכנתים ובנו סקרייפרים - כלים לאיסוף המידע מהאתרים השונים. המידע יכול להיות נוסח חוק או תקנה לאיכות הסביבה, תוצאות של מחקר או תצפית שנערך על ידי הממשלה או בשיתופה ואפילו אפליקציות שהושקו בתקופת אובמה במטרה לתת לציבור גישה למידע סביבתי הנוגע לחיי היום-יום: למשל, אפליקציה בשם My Right to Know שפיתחה הסוכנות להגנת הסביבה, ומאפשרת לכל אזרח לדעת אילו מפעלים או מתקנים בסביבת מגוריו משחררים כימיקלים רעילים לאוויר או למים, או מאגר ממשלתי פתוח בשם Toxic Release Inventory Program, שמתעד מעל 20 אלף מתקנים שמאחסנים חומרים רעילים.

במפגש בנורת'איסטרן מסתובבת גם רונה, מדענית בריאות סביבתית ועובדת בסוכנות להגנת הסביבה זה 30 שנה, שבאה להתנדב ולהבין בדיוק איזה מידע מבקשים המתנדבים להציל. היא לא רוצה להזדהות בשם משפחה, אך מספרת על אווירה של דכדוך ובלבול בקרב עובדי הסוכנות. "יחסית למעברים קודמים בין נשיאים, זה כל כך שונה - לא כל כך מפתיע, כי במהלך הקמפיין טראמפ דיבר כל כך הרבה על הכוונה לשבש את פעילות הסוכנות. עכשיו זה רק עניין של להוציא לפועל את ההצעות שלו. ההבדל בין הממשל הזה לממשלים הקודמים הוא ההחלטה המכוונת להיפטר מהסוכנות ומתוכניות מסוימות. ברור מה נמצא על הכוונת - תוכניות כמו צדק סביבתי. אם הנשיא ישיג מה שהוא רוצה, זה מה שיקרה. אבל לפי מה שאמרו לנו ומה שאנחנו יודעים, זה לא מופע של איש אחד. הקונגרס עדיין יכול להתערב".

טראמפ חותם על צו המבטל תקנות של ממשל אובמה למאבק בשינויי האקלים ובהתחממות הגלובלית
Pablo Martinez Monsivais/אי־

אבל הקונגרס רפובליקאי.

רונה: "בדיוק - ועד כה לדעתי הנשיא הצליח להשיג מה שהוא רוצה. והרבה דברים שנראו לי לא בסדר או לא ריאליים, נעשים. אז…"

האם תספרי על המפגש הזה לעובדים אחרים בסוכנות?

"כן, בהחלט - למשל, לארגון העובדים שלנו. בסופו של דבר, אנחנו משרתי הציבור ואחראים על בריאות ובטיחות הציבור שאנחנו גם חלק ממנו. אנחנו לא חלק מאיזו חברה סודית, ולכן באתי להבין: איזה מידע יש לסוכנות שהוא בלעדי רק לנו, לא נמצא בשום מקום אחר ויכול להיעלם? מפחיד אותי לחשוב על זה. הכסף של כולם משלם על המשרות שלנו, ואם מידע יכול להיעלם, מה זה אומר על מקום העבודה שלי?"

לעומת אנג'ור־דיטריך ורונה, ריאן בירקה, סטודנט למחשבים בנורת'איסטרן, הגיע לאירוע בעיקר כדי ללמוד איך בונים כלים לאיסוף ואחסון מידע: "עד שהגעתי לכאן לא היה לי מושג כמה המאמץ הזה חשוב, כמה דברים מוחבאים ונמחקים", הוא אומר. "לא חשבתי אף פעם עד כמה המידע לא חופשי, כמה שהוא נשלט על ידי אנשים מסוימים וכמה חשוב שלכולם תהיה גישה אליו. רוב החברים שלי לא ממש מודעים לדברים האלה".

ברק אובמה
Pete Souza / The White House

מחקר אקלים? בזבוז כסף

מיד עם השבעתו לנשיאות, סיפק טראמפ הוכחה לנחיצותו של המאבק. כמה דקות לאחר טקס ההשבעה ב–20 בינואר, נמחק מאתר הבית הלבן כל אזכור לשינוי אקלים — חוץ מאחד: הצהרה של טראמפ עצמו, שלפיה הוא ידאג להפוך את מדיניות האקלים של אובמה. מאז הספיק טראמפ למנות לראשות המשרד להגנת הסביבה את סקוט פרואיט, מתנגד קולני לתיאוריות שינוי אקלים שגם תבע בעבר את הסוכנות שאותה הוא מנהל כיום; ולפרסם הצעת תקציב שמקצצת 100 מיליון דולר במימון פעילות הסוכנות נגד התחממות גלובלית, מבטלת סיוע אמריקאי לתוכניות להגנת האקלים וחותכת את המימון למחקר אקלים של נאס"א. "אני חושב שהמסר של הנשיא די ברור", אמר לעיתונאים הממונה על התקציב, מייק מאלבני, "אנחנו לא מוציאים על זה כסף יותר: אנחנו חושבים שזה בזבוז של כספי המסים שלכם".

לפני כשבוע חתם טראמפ על צו נשיאותי שמסיר את ההגנות הסביבתיות מתקופת אובמה - למשל להפחתת זיהום מתחנות כוח - והורה לסוכנות לבטל תקנות לרגולציה של ניקיון מים. "כפי שראינו בעבר, ראש הסוכנות יכול לעשות הרבה נזק: הוא יכול להקפיא תקציבים, לקצץ תוכניות, ליצור תרבות שעוינת למתנגדים", אומרת ד"ר שרה ויילי, פרופסורית לסוציולוגיה של המדע בנורת'איסטרן, פעילה ב–EDGI ואחת ממארגנות האירוע. "אני לא מתכוונת לחכות עד שטראמפ יקצץ את תקציב המשרד ב–30%, כפי שמוצע בתקציב שלו, ויבטל תוכניות נגד כימיקלים שפוגעים בילדים ובעוברים בעודם ברחם".

השר להגנת הסביבה, סקוט פרואיט. מתנגד קולני לתיאוריית שינוי האקלים
Susan Walsh/אי־פי

הרעיון לפרויקט הצלת המידע נולד בכמה מקומות בו זמנית. קצת אחרי הבחירות פיל בראון, פרופסור לסוציולוגיה ובריאות וראש המוסד למחקר סביבתי בנושאי בריאות באוניברסיטת נורת'איסטרן, החל לקבל מיילים מקולגות בנושא והיה אחד החברים המייסדים ב-EDGI. בין שאר תפקידיו, בראון גם מייעץ למשרד הבריאות האמריקאי בנושאים מדעיים וסביבתיים - אבל הוא ועמיתיו ידעו שלא יצליחו לשנות את דעתו של ממשל כה עוין.

הם זכרו מה קרה בתקופת כהונתו של ג'ורג' בוש הבן, עוד מתנגד למדע שינוי האקלים: השתקת מדענים, קיצוץ בתקציבי מחקר, מתן קול לנרטיבים המכחישים שינוי אקלים, מידור מדענים מדיונים על מדיניות והשמטה של חלקים הנוגעים להתחממות גלובלית מדו"חות הסוכנות להגנת הסביבה. אחד הנפגעים הראשונים היה חופש זרימת המידע - בדמות איסור על פרסומים מדעיים, ראיונות או פוסטים של מדענים העובדים בסוכנויות. "המטרה היא לגונן על כל מידע ממשלתי שעלול להיות פגיע, אבל הדגש הוא ללא ספק על הסוכנות להגנת הסביבה", אומר בראון. עוד מטרה היא ניטור שינויים באתרים הממשלתיים עצמם - הפרויקט עוקב אחר 25 אלף אתרים ומתעד שינויים בהצהרות כוונות או בניסוחים.

לאחר שהמתכנתים מעלים את קובצי הנתונים לאתר של datarefuge.org, נכנסים לתמונה הספרנים, עוד מגזר שממלא תפקיד קריטי במאבק. מידע לבדו לא מספיק: כדי שאפשר יהיה להשתמש בו למחקר עתידי צריך לתעד באופן קפדני מאיזה אתר הוא הגיע, באיזה הקשר הוא ישב שם ואיזה מסלול הוא עשה כדי להגיע למאגרים של Data Refuge. מרגרט יאנס, ספרנית מחקר ואוצרות מידע באוניברסיטת פנסילווניה, עובדת על Data Refuge מאז דצמבר: כמו אנג'ור־דיטריך, גם היא גילתה עד מהרה שהצלת המידע בולעת לה את החיים. "כל יום עבודה, כל סוף שבוע, ערבים ולילות", היא מספרת בראיון טלפוני, "יש הרבה דברים לחשוב עליהם. לתכנן אירועים, לדבר עם אנשים מכל ארה"ב ולחשוב כל הזמן על התמונה הגדולה. תמיד יש משהו. למזלי, ההנהלה שלנו מאוד נלהבת ומעורבת בפרויקט".

יאנס רואה בתיעוד סוג של פוליסת ביטוח. "רוב המידע שאספנו עדיין זמין באתרים הפדרליים, אף על פי שכמה דברים כן הורדו או ששמו אותם במקום יותר צדדי וקשה להשגה. יש גם נתונים שנעלמו לפני שהספקנו לגבות אותם. אבל יותר משאנחנו דואגים שדברים יירדו, אנחנו דואגים שחלק גדול מהמידע קשור לכלי חיפוש מתוחכמים מאוד, ואם במשרדי הממשלה לא מתחזקים את מנועי החיפוש אי אפשר יהיה לחפש בהם. הרעיון הוא ליצור עותק של השרת הפדרלי. היו לנו בקשות אפילו לתעד דברים כמו ספר הטלפונים של העובדים במשרד להגנת הסביבה. החשש הוא שאם ייווצרו פערים במידע שקיים באתרים, זה יקל על האנשים שכותבים את החוקים והמדיניות לטעון טענות לא נכונות, בלי שאף אחד יוכל לחלוק עליהם. גם כשמדובר במחקר אקדמי, פעמים רבות הכסף עדיין מגיע ממענקים ממשלתיים ויש גם דברים שרק ממשלות יכולות לעשות, כמו צילומי לוויין".

ויילי, שאירגנה את האירוע בנורת'איסטרן, מתמחה במחקר על Citizen Science — פרויקטים שמאפשרים לאזרחים למדוד השפעות סביבתיות על האזור שבו הם חיים. היא ניהלה, למשל, פרויקטים שבהם אזרחים תיעדו זיהום במאגרי מים בשכונתם, בעזרת מצלמות הקשורות לבלונים. ככזו, יש לה אג'נדה נוספת: להפוך את המידע זמין לציבור באופן דמוקרטי, ולעצב מאגרי מידע פומביים נגישים ונוחים לשימוש לאזרח הפשוט. אובמה הנהיג תנועה מתמדת לעבר שקיפות והעצמת האזרח: אולי, חולמת ויילי בקול, כשטראמפ יוחלף סוף־סוף בנשיא ידידותי יותר לסביבה, EDGI תוכל לעזור לממשל לבנות מאגרי מידע טובים ושקופים יותר, שיאפשרו העצמה והשתתפות של הציבור.

"יש כאן מיזמים שנוצרים מתחושת דחיפות, אבל זה יכול לייצר משהו שנשאר", היא אומרת. "יש לנו הרבה שיחות בארבע בבוקר על איך לעשות את זה כמו שצריך. אני מקווה שהחיים יחזרו למסלולם בקרוב".

בינתיים היא מרכזת עוד פן של הפעילות: ראיונות עם עובדים יוצאים במשרד הסביבה, כדי לתעד כמה שיותר מהנהלים הישנים, שיטות העבודה והשינויים שנעשים על ידי הממשל החדש — ולהבין מה אנשים במשרדים האלה עושים ביום־יום. "אנשים לא מבינים בדיוק מה הסוכנויות הפדרליות עושות ומה התפקיד שלהן בהבטחת מים ואוויר נקי. אנחנו מנסים לתעד את האופן שבו הפוליטיזציה משנה את היעדים האלה לאורך זמן. מי שעבד במשרד לאיכות הסביבה 30 שנה יודע יותר על הממשק ממה שאנחנו מסוגלים לקלוט" .

תכנית האקלים של טראמפ
J. Scott Applewhite/אי־פי

להיעלמות המידע מאתרים אמריקאיים, קיצוץ תוכניות הקשורות לסביבה ומדיניות עוינת־מדע יש השלכות הרבה מעבר לטריטוריה האמריקאית. לפי כתבה שפורסמה בסוף 2016 באתר האוסטרלי SBS, חלק גדול מהקהילה הבינלאומית נסמך על תצפיות אקלים שנאסף מלוויינים אמריקאיים לצורכי מחקר, ולכן קיצוץ בתקציבי מחקר אמריקאיים ישפיע ישירות על המחקר. וכמובן, נסיגה של ארה"ב מהסכמים גלובליים להפחתת פליטות פחמן תיצור אפקט דומינו שיגרום לעוד מדינות לסגת. "הנזק הגדול ביותר שהממשל הזה יכול לעשות הוא לערער את האמונה של אנשים בעולם במדע ובהוכחות מדעיות, על ידי מינוי מכחישי אקלים לעמדות כוח", אמר מדען בריטי בראיון ל–CNN.

Make America Kind Again

בנורת'איסטרן, בתום שעתיים וחצי של הצלת מידע, כל המשתתפים מתכנסים באולם קטן במרתף הספרייה. מתנדבים בעלי נטייה יצירתית במיוחד נותבו לצוות שהכין שלטים להפגנות הענק המתוכננות ברחבי ארה"ב לכבוד יום כדור הארץ בסוף אפריל, ואינפוגרפיקה לאתר של EDGI. על במה קטנה שעונים השלטים שהכינו — עם סיסמאות כמו "Make America Kind Again" ו–"There is No Planet B" — עם ציורים של כובע המצחייה האדום הידוע לשמצה. הצוותים השונים מציגים את עבודתם, זוכים למחיאות כפיים ומתפזרים בתחושה שתרמו משהו לכדור הארץ.

מאז הבחירות קמו ארגונים המכשירים ומעודדים מדענים לרוץ למשרות פוליטיות, יוזמות הצלת המידע זכו לסיקור תקשורתי נרחב ולשלל מתנדבים נלהבים. אבל בעינה עומדת השאלה מה יקרה כשהלהט הראשוני של ההתנגדות ישכך. בהנחה שלא יודח, טראמפ אמור להמשיך בתפקידו בין ארבע לשמונה שנים: ארגון של מתנדבים, מסורים ככל שיהיו, לא יוכל להציג חזית אפקטיבית למשך זמן ארוך כל כך.

בראון ועמיתיו מודעים לצורך למסד את ההתנגדות: באחרונה הם קיבלו מענק של 50 אלף דולר, והם מחכים להחלטה על עוד כמה מענקים. "נמשיך לדווח על המשרד לאיכות הסביבה וגם לכתוב תוכניות למשילות אזרחית דמוקרטית", מבטיח בראון, "אנחנו מתכוונים להיות בסביבה עוד הרבה זמן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#