דרך חדשה |

"כשאדם יודע לאן ללכת, הוא מתחיל לרוץ"

דניאל בן ארי אמור היה להיכנס לנעליים של אביו בעסק המשפחתי, אבל העדיף למצוא את האור שבפנים

ענת ג'ורג'י
ענת ג'ורג'י
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דניאל בן ארי, 36. אז: מנהל בחברה משפחתית למוצרי בנייה. היום: מייסד "חלוצי המהפכה" - תוכנית הכשרה לשינוי תודעה בקרב אנשים שרואים עצמם מנהיגים
ענת ג'ורג'י
ענת ג'ורג'י

2010: נחיתה קשה

"אני חוזר מספרד, שם למדתי לתואר שני ביחסים בינלאומיים, ומחפש מה לעשות. במקביל, המפעל המשפחתי, שמייצר מוצרי בטיחות לאתרי בנייה, צומח בן לילה בעקבות תקנה ממשלתית שמחייבת את התקנת המוצר שלנו בבתים חדשים. ההחלטה הכי הגיונית היא להיכנס לעבודה במפעל עם אבא שלי. אני מסומן כיורש, ובלי יותר מדי מחשבה אני נכנס לעסק".

2010–2013: חותם על עסקות במיליונים ועומד להתפוצץ

"התחלתי לעבוד במפעל, קודם כאיש מכירות שמסתובב באתרים, ולבסוף כיד ימינו של המנכ"ל, אבא שלי. עשיתי שם הכל: מכרתי, חתמתי על עסקות במיליונים ואפילו עזרתי בניקיון כשהיה צריך. מהרגע הראשון ידעתי שהמקום הזה לא נכון בשבילי, אבל הדחקתי. השנים עוברות ואני מרגיש ששמחת החיים שלי נגמרת. הלב שלי כואב. היום אני יודע שהגיהינום הוא כשהאדם נמצא איפה שהוא לא אמור להיות. אבל הייתי כבול. מצד אחד, אני לא יכול לאכזב אבא שלי, שאותו אני אוהב ומעריץ, מה גם שאני פוחד ללכת ולא יודע ממה אוכל להתפרנס, ומצד שני אני מבין שלא אוכל להמשיך את האימפריה שהוא בנה".

תחילת 2013: בכי באוטו ופרידה מאבא

"אני משתתף בפגישה, אבל לא מצליח להקשיב. כשאני יוצא ממנה, אני מריח את המלט באתר הבנייה ומרגיש שאני מתפרק. אני נכנס לרכב המנהלים, סוגר את הדלת, מסתכל במראה הקטנה, ורואה אדם עייף, זקן, מבולבל ומאוד עצוב. אני מתחיל לצרוח באוטו 'אני לא יכול יותר', ורק אז מבין שאני חייב להתמודד עם הפחד. אני נכנס למשרד של אבא, שמיד קולט שמשהו לא בסדר. הוא שואל מה קרה, ואני עונה לו 'אבא, אני לא מסוגל יותר'. הוא שואל לאן אלך ואני עונה שאין לי מושג — אבל שאני לא יכול להישאר פה. הוא מסתכל עלי ואומר 'אתה ילד גדול'. אני יוצא מהמשרד, נכנס לאוטו ומתחיל לבכות".

2013 — תחילת 2014: מנטורים באינטרנט ושיחה עם אמא

"אני מנסה למצוא דרך בתוך המערבולת הרגשית שבה אני נמצא ונעזר במאמנת ומלווה אישית. היתה לי אז תשוקה ללמד ולעשות מוזיקה, אבל פחדתי להקשיב לה. לקחתי פסק זמן והחלטתי לעבוד על התודעה שלי: נפגשתי עם בעלי עסקים קטנים, הלכתי להרצאות של מנטורים בארץ והאזנתי להרצאות של מנטורים בחו"ל. הקשבתי להם ויישמתי. באותה תקופה עשיתי יותר מדיטציות. נכנסתי לחדר כושר תודעתי שעד היום אני מסור לו".

ספטמבר 2015: עזיבה וכישלונות

"היום שבו עזבתי היה עצוב ומפחיד. התחלתי לעשות כמה עסקים לשיווק באינטרנט, שכולם כשלו. בניתי עסק של ספרים דיגיטליים באמזון, פתחתי עם חבר בלוג בארה"ב להתפתחות אישית ורוחנית, אבל זה גם לא הצליח. אבל הבנתי אז שכל כישלון מקרב אותי למטרה. עשרות אלפי שקלים, זמן ואנרגיה התנדפו עם הכישלונות, עד שהגעתי למצב שלא נותר לי כסף. בשיחה פתוחה עם אמא שלי היא שאלה אותי ממה אני הכי פוחד, ואמרתי שאני הכי פוחד להעביר סדנאות. אז היא אמרה שזה כנראה מה שאני צריך לעשות".

2015: עזרה מחברה ותיקה וסדנאות שמתחילות לרוץ

"בעקבות השיחה עם אמא שלי הבנתי שאין לי מה להפסיד. ברגע שפירסמתי שאני רוצה להעביר סדנה, היקום פתח את שעריו. חברה ותיקה שעבדה בפרויקט שנקרא דור האחד, להעצמת אנשים, הזמינה אותה להרצות אצלה. היא רשמה 18 אנשים לסדנה הראשונה. זה היה מושלם. הרגשתי שסוף־סוף אני צועד במסלול שלי. קראתי לסדנה 'מפחד לתשוקה', הבאתי כדוגמה את הסיפור שלי — וזה עבד. לסדנה השנייה הגיעו 55 אנשים בתשלום, ומשם זה רץ".

אוגוסט 2016: מועקה וסימן בים

"בסדנאות האחרונות משהו הולך לאיבוד. אני מחליט לרדת לים כדי להבין מה השלב הבא. החלטתי שאני רוצה להגיע למאות ואלפי אנשים. כשחזרתי מהים חיפשתי סימן, ואז ערן שטרן הזמין אותי לפתוח את הכנס שלו בסינמטק. היום אני מגיע למאות אנשים ורוצה להצית את האש בלב מנהיגים וסוכני שינוי, ולהאירם אל עבר גאולתם. בחיים שלי חוויתי יותר הצלחות מכישלונות, אבל הבנתי שברגע שאדם יודע לאן עליו ללכת, הוא מתחיל לרוץ. עכשיו אני יודע שאני במקום הנכון, והוא הכי רחוק מאתרי הבנייה".

מה מכשיר אותך להוביל ולהנחות אנשים?

"אני לומד מהרצאות רבות שאני שומע באינטרנט. אין לי השכלה רשמית. אנשים נאחזים בתעודות, בזה שיכתירו אותם למשהו. אבל אפשר גם אחרת, אפשר פשוט ללמוד בשביל לדעת".

מה המסר שמוביל אותך?

"המסר ברור: לך עם התשוקות שלך, תסתכל רק 100 מטר קדימה, מצא סביבה של אנשים שתשנה לך את התודעה, הרחב את הראייה שלך".

האם אתה לא מוכר חלומות לאנשים?

"הגעתי לאיפה שהגעתי בזכות נחישות והתמדה, וכיום יש לי היושרה להגיד לבן אדם שאם הוא רוצה משהו מספיק, מאמין שהוא יוכל להשיג אותו, נחוש ומוכן להתמיד - אז הוא יצליח".

איפה תהיה חמש שנים מהיום?

"אנחנו חיים בעידן של מהפכה תודעתית, ואני רוצה להיות חלק ממנה".

תגובות