"הבנתי שאני מכורה": הצעירה שהפסיקה לקנות - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
חיים של אחרים

"הבנתי שאני מכורה": הצעירה שהפסיקה לקנות

כבר קרוב לשנתיים וחצי אלינה גרינשפון לא נכנסה לחנות בגדים ויצאה עם שקית ■ "מי שטוב לה עם נעלי עקב וחוטיני - יאללה, יופי, אבל גם עם שערות ברגליים אנחנו יפות ושוות"

128תגובות
אלינה גרינשפון
אורי ברקת

לפני כשלוש שנים החליטו אלינה גרינשפון ושתיים מחברותיה להציב לעצמן אתגר: לא קונות בגדים. לא חולצה. לא גרביים. לא "זה נורא משתלם וחיכיתי עד לסוף עונה". מה שנולד בעקבות האתגר היה אלבום תמונות בוואטסאפ, שבו מצולמים הבגדים שחבל שנשארו בחנות ומתועדות ההופעות שנולדו במציאות החדשה — נטולת הקניות. אבל לא רק: האתגר שהיה אמור להימשך רק כ–40 יום נהפך בעבור גרינשפון לדרך חיים. כבר קרוב לשנתיים וחצי היא לא נכנסה לחנות בגדים ויצאה עם שקית.

"הניסיון הזה נהפך לתפישת עולם", היא אומרת. "הבנתי שאני קונה בגדים כי אני מכורה לתחושה של החדש. זה ממש כמו סם. זה מרגש אותי. זה ממלא אותי באנדרלין. אבל בפועל מה שקורה הוא שאחרי יומיים או שלושה הבגד כבר לא חדש, ואני והסביבה שלי ממשיכים לשלם עליו. מרגע שעצרתי למדתי לשאול את עצמי — האם אני באמת זקוקה לזה או לא?". ברוב המקרים התשובה היא לא. ועדיין, זה לא מנע מגרינשפון להוציא מדי חודש בין 200 ל–500 שקל על בגדים. לא כולל קוסמטיקאית, ביקור אצל הספר והוצאות חריגות לאירועים וחגים.

"הוויתור על שופינג מחלחל גם לוויתור על מותרות כמו איפור וקוסמטיקה ואפילו בבחירת המזון שאני אוכלת", מספרת גרינשפון. "החלטתי לשכלל את היכולות של עצמי: אני מספרת את עצמי וצובעת לעצמי את השיער. אם אני צריכה לתקן בגד — אני עושה תיקונים בעצמי וכן, אני גם מחדשת את המלתחה כל הזמן, בעיקר דרך חברות. אנחנו נפגשות אחת לתקופה, כל אחת עם שקית האוצרות שלה, ומחליפות בינינו. כשלימדתי את עצמי לעשות את כל הדברים, הבנתי שאני יכולה לסמוך על עצמי ועל הסביבה שלי. זה משנה משהו בתפישה שלך את עצמך".

אלינה גרינשפון
אורי ברקת

ההתנסות של גרינשפון, כותבת ועורכת, 25, התחילה מרצון לחסוך כמה שקלים כסטודנטית. אבל ככל שהעמיקה יותר בחקירת תעשיית ייצור הבגדים, היא נחשפה לכמות הפסולת הסביבתית שנוצרת בעקבות הצריכה המוגברת וגם לתעשיית ניצול העובדים בשלבי הייצור במדינות מתפתחות.

"אני שמה לב היום לחומרים שמהם הבגדים שלי יהיו עשויים ומי מכין אותם. כשהבגד זול ברמה שמגוחך לא לקנות אותו, אני שואלת את עצמי אם אישה בנגלדשית בת גילי יושבת ועובדת 17 שעות במפעל עם הילד על הברכיים כדי לייצר אותו. כי זה מה שקורה. אני גם שמה לב יותר לדרישות החברתיות מנשים להיות תמיד עם ציפורניים מטופחות ושיער מבריק. זה משהו שמכלה זמן וכוחות. הפסקתי לעשות פדיקור ומניקור ולשים לק, ואני כמעט לא מתאפרת. ויתרתי גם על חוטיני ונעלי עקב.

"זה חלק מניסיון ללמד את עצמי לראות בעצמי יפה גם אם יש לי שיער בבית שחי או ציפורניים לא מטופחות. אני מלמדת את עצמי ואת הסביבה שלי, למרות כל המוסר הכפול מסביבנו, להרגיש טוב בצורה הטבעית שלנו, או הכמה שיותר טבעית שלי", היא צוחקת ומלטפת את השיער האדום שלה, שעליו היא לא מוכנה לוותר. "כל אישה יכולה להחליט מה ללבוש ומה לנעול, אבל בעצמה, ולא שהחברה הפטריארכלית והמודלים הנשיים בתקשורת יחליטו בשבילה. מי שטוב לה עם נעלי עקב וחוטיני — יאללה, יופי, אבל גם עם שערות ברגליים אנחנו יפות ושוות".

לטענתה, מחסור חמור בחינוך צרכני מעודד תרבות צריכה מוגזמת ולא הומנית. לכן היא פתחה קבוצת פייסבוק בשם "יש לי מה ללבוש", שמעודדת אנשים להצטרף לאתגר ה–40 ימים, בכוונה ליצור קהילה מחזקת. בקבוצה חברות בעיקר נשים, מכל שכבות האוכלוסיה, מהמבוססות ביותר ועד לשופוהוליקיות שחיות עם מינוס עמוק בסתר, במנעד רחב של גילים. מטרת הקבוצה היא לייצר חוויה חיובית של שליטה.

"40 ימים הוא כלי שמאפשר ללמוד שאפשר לחיות גם בלי הנעליים האלה. מה שאני מנסה לעודד זה לא 'אל תרכשו בגדים בכלל' וזה גם לא אנטי־אופנה. זה דווקא פרו־אופנתי, כי צריך להשתמש במה שיש כדי להמציא את עצמך מחדש כל יום. הרבה אנשים אומרים לי 'אבל אין לי זמן לבשל לעצמי, אין לי זמן לתפור לעצמי, לקנות בחוץ מקל עלי'. אבל זה לא נכון. יש זמן בשפע לכל מה שמחליטים לתעדף. אם החיסכון הכלכלי מונח כערך עליון והעניין הצרכני־אידיאולוגי בא לפני הכל, אפשר לשנות את ההתנהגות. זה מגיע ממקום שמכיר בכך שאנחנו חיים בתרבות שפע ושיש לנו יותר מדי דברים. אנחנו לא עוצרות רגע לחשוב למה אנחנו באמת צריכות שיישב לנו עוד פריט בארון ואם לו יש את הכוח למלא לנו את החיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם