"יותר מדי אנשים סומכים על הפיד שלהם ברשתות החברתיות - שכולל חדשות שגויות ומגוחכות"

נשיא חברת הפרסום העולמית מקאן מאמין שתופעת ה"פייק ניוז" דווקא תסייע לעיתונים הוותיקים, טוען שלא ימליץ ללקוחותיו להגיב לציוצים של טראמפ נגד חברות מסחריות, ולא מרגיש מאוים מגוגל ומפייסבוק - אף שצימצמו את כוחם של משרדי הפרסום

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
האריס דיימונד
האריס דיימונד, 63, נשיא חברת הפרסום מקאן העולמיתצילום: Priyanka Parasha / Mint via Gett

למערך ניהול הסיכונים של מנהלי חברות בארה"ב נוסף בחודשים האחרונים איום חדש ומפחיד: ציוץ מנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. הנשיא הנבחר השתמש לא מעט בחשבון הטוויטר שלו בקמפיין הבחירות ולאחריו, בעיקר כדי לתקוף את אמצעי המדיה ה"מוטים" לטענתו. אבל כעת על הכוונת בפיד שלו נמצאות גם חברות ענק.

את נחת ציוציו של טראמפ ספגה, בין השאר, יצרנית המטוסים לוקהיד מרטין, לאחר שטראמפ צייץ בדצמבר 2016 כי ביקש מחברת בואינג הצעת מחיר לשדרוג מטוסי F–188. מניית בואינג צנחה באותו חודש בעקבות ציוץ אחר של טראמפ, שבו הודיע על כוונתו לבטל את הזמנות מטוס אייר פורס 1, מטוס מתוצרת בואינג המשמש מטוסו של נשיא ארה"ב, ואמר כי המטוס הנשיאותי מגוחך ויקר מדי. בראשית 2017 שיגר טראמפ שורה של ציוצים נגד יצרניות הרכב, שבהם איים להטיל מס יבוא כבד על מכוניות שמיוצרות מחוץ לגבולות ארה"ב. אחד הציוצים המוזרים ביותר באחרונה היה נגד חברת האופנה נורדסטרום, שהפסיקה לייצר את קו האופנה של בתו של הנשיא, איוונקה טראמפ. "בתי איוונקה קיבלה יחס לא הוגן מנורדסטרום. היא אדם נהדר, תמיד דוחפת אותי לעשות את הדבר הנכון. זה נורא", צייץ טראמפ.

הפחד של מנהלי החברות שולח אותם לשורת התייעצויות עם אנשי יחסי ציבור, יועצים ופרסומאים. כולם מנסים מצד אחד למנוע מלכתחילה עימות מול הבית הלבן ולנסות לרכך את האווירה העוינת שמופנית גם כלפי הממסד, שהם חלק ממנו, ומנגד להתחמש ביועצים מסוגים שונים שיהיו מוכנים ליום פקודה. אחד האנשים הבולטים, שבמשך שנים לוחש על אוזנם של מנהלי חברות הענק בעולם הוא נשיא חברת הפרסום העולמית מקאן, האריס דיימונד. הוא היה יועץ תקשורת בכיר שייעץ גם לפוליטיקאים, ועבר לנהל את כל קבוצת הפרסום של מקאן, שמדורגת כיום כסוכנות הפרסום השנייה בגודלה בעולם בפרמטרים קריאטיביים, ובמקום השלישי בעולם מבחינת גודל הסוכנות.

"אני אתייחס לזה בצורה זהירה מאוד", מבהיר בחצי הומור דיימונד בראיון ל–Markerweek, כשנשאל כיצד חברות צריכות להיערך לעידן החדש של ממשל טראמפ. "אנחנו בזמן מיוחד, שבו נשיא ארה"ב פועל מול חברות במדינה באופן שלא ראינו מעולם. חברות מזהות שזה יכול להיות יתרון בעבורן, אבל זה יכול להיות גם חיסרון. ההמלצה שלנו לחברות היתה תמיד להיות זהירים בהתנהלות מול העולם הפוליטי. ההתנהלות מול הדרג הפוליטי היא ייחודית, וכוללת תחומים כמו רגולציה. תאגידים תמיד היו מושפעים מהעולם הפוליטי, אבל ברור שכעת, בגלל הדגש שמושם על פעילות החברות והדרך שבה הבית הלבן פועל, תאגידים צריכים להיות קצת יותר זהירים".

אם הלקוחה שלך, קוקה קולה או מיקרוסופט, מזעיקה אותך לפגישת חירום אחרי שחטפה ציוץ לא נעים מהנשיא, מה תגיד לה?

דיימונד: "מה שלמדנו בשבועות האחרונים זה שלא צריך להגזים בתגובה. הם צריכים להבין זה שהנושאים שבהם עוסקת הפוליטיקה משתנים מאוד מהר, וכך גם הבית הלבן, ולכן אין מה להגיב באופן מוגזם. הנשיא אמנם פועל באופן ייחודי, אבל בסופו של דבר, נראה שזה לא ממש משפיע על הציבור. ראינו ציוצים שלא השפיעו לטווח רחוק על המניה או על מכירות התאגידים. אנשים מתחילים להבין שפוליטיקה זו פוליטיקה, ויודעים להבדיל בין פוליטיקה לבין התנהלות התאגידים. יש כמובן השפעה לאווירה הכוללת נגד עסקים — אבל לא לציוץ אחד".

אתה יודע להסביר איך טראמפ ניצח? איפה טעו כל העיתונאים והמומחים?

"צריך להבין את הדינמיקה של הקמפיין. שתי המפלגות תקפו זו את זו, ושני המועמדים עסקו ברוב הזמן במתקפות הדדיות. הם הורידו את רמת התחכום. זה היה אחד האלמנטים בבחירות בארה"ב. ככל שהמתקפה היתה יותר חריפה, כך יותר אנשים החליטו לא להצביע לאחד מהצדדים. זו התופעה שהיתה בבחירות, ולמעשה בכל העולם. אנשים פשוט נגעלים מכל הדבר הזה, ונמאס להם משני המועמדים. זה נותן לאנשים סיבה לא להצביע כלל, ומוריד את שיעורי ההצבעה בבחירות. צריך גם לשים לב שהילרי קלינטון ניצחה במספר המצביעים (popular vote), אך בארה"ב צריך לנצח בבחירות במדינות מסוימות. להפסד הזה היו כמה סיבות. אחת מהן היתה ההכרזה על חקירת קלינטון בידי ה–FBI שבועיים לפני הבחירות. בנוסף, היתה תופעה מדהימה של 'פייק ניוז', והיה גם דיווח שהרוסים מתערבים. אני מעריך שבעשר השנים הקרובות נלמד את הבחירות האלה, כדי להבין באמת מה קרה שם".

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, רעייתו מלניה (מימין) ובתו איוונקה
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, רעייתו מלניה (מימין) ובתו איוונקהצילום: Evan Vucci/אי־פי

הזכרת את תופעת הפייק ניוז שסייעה לטראמפ. השאלה היא איך כעת כלי התקשורת צריכים להתמודד עם זה.

"בעבור גופי המדיה, תופעת הפייק ניוז עשויה להיות חדשות טובות או חדשות רעות. החדשות הרעות הן שזה מכניס למוחם של אנשים רבים ברחבי ארה"ב ואירופה שאלות לגבי אמינות החדשות באופן שמעולם לא ראינו. יותר מדי אנשים סומכים על הפיד שלהם ברשתות החברתיות, מה שבבירור כולל חדשות שגויות ומגוחכות".

והחדשות הטובות?

"אני לא רוצה להגזים בהערכה, אבל המספרים של 'ניו יורק טיימס', 'וול סטריט ג'ורנל' ומו"לים אחרים בתחום החדשות נראים טובים יותר, ומראים עלייה משמעותית במספר המנויים. כולנו בעסק הזה הרבה זמן, ואנחנו יודעים שמגמה טובה של חודש אחד יכולה להשתנות בחודש הבא. אני לא רוצה להתחייב שזה אמיתי לחלוטין. אבל יש מגמה שבה אנשים מעוניינים לבחון היטב מהם מקורות החדשות שלהם. הם כבר לא סומכים על מה שהם קוראים, ונראה שהם חוזרים לכלי התקשורת הגדולים, ושהם מקור החדשות העיקרי".

"איננו מתחרים בגוגל ופייסבוק — אנחנו הלקוחות שלהן"

צופי הטלוויזיה במשחק הסופרבול האחרון נחשפו לפרסומת משעשעת ביותר. הם ראו את דמותו של המדען אלברט איינשטיין מנגן בכינור - כפי שעשה הפיזיקאי כחלק מתהליך החשיבה שלו - אבל הפעם מבצע שיר של כוכבת הפופ ליידי גאגא. הקמפיין הזה, לקידום ערוצי הטלוויזיה של נשיונל ג'אוגרפיק, זיכה באחרונה את מקאן העולמית בפרס קליאו בעבור הפרסומות הכי יצירתיות ששודרו באירוע הכי נצפה בארה"ב. עוד לפני כן, מקאן דורגה במקום השני העולמי בדו"ח גאן, המדרג את סוכנויות הפרסום הגדולות בעולם.

מקאן העולמית היא סוכנות הפרסום השלישית בגדולה בעולם אחרי Y&r ו–BBD. היא שייכת לקבוצת הפרסום אינטרפבליק גרופ (IPG), מהגדולות בעולם, שהכניסה ב–2016 8.75 מיליארד דולר. מקאן מעסיקה 24 אלף עובדים ביותר מ–100 מדינות, ובישראל מחזיקה הקבוצה בבעלות המלאה על משרד הפרסום מקאן תל אביב, הגדול בישראל, ובחברת המדיה יוניברסל מקאן. IPG מחזיקה גם בבעלות המלאה על משרד הפרסום ראובני פרידן IPG.

דיימונד, יהודי שמגיע מפעם לפעם לביקור בישראל ובשבוע הבא ישתתף בכנס INTV של זכיינית ערוץ 2 קשת (ראו מסגרת), קיבל את מושכות הניהול בחברה ב–2012, והצליח ליצור סינרגיה פנימית בין הקבוצות השונות בה, וכך למקסם את הרווח.

צילום: צילום מסך מחשבון �

את הקריירה התחיל בכלל דיימונד כאיש יחסי ציבור ויועץ פוליטי. הוא הקים חברות בתחום הייעוץ התקשורתי, ואלה נמכרו בזו אחר זו לידי סוכנויות פרסום שונות. בסופו של דבר היתה זו מקאן שרכשה אותו, ולאחר כמה שנים שבהן היה אחראי על פעילויות הקבוצה שאינן קשורות לפרסום — הוא מונה להוביל את הסוכנות כולה.

דיימונד מוביל את הקבוצה דווקא בעידן שבו נראה כי היא, כמו כל שאר סוכנויות הפרסום, נמצאת תחת האיום המשמעותי ביותר על קיומה. בעבר סוכנויות הפרסום היו הצינור הבלעדי לפרסום של חברות. הן אלה שיצרו את המסר הפרסומי על בסיס ניתוח, אסטרטגיה וקריאייטיב, והן גם אלה שתיווכו ורכשו את שטחי הפרסום ללקוחות. אבל צמיחתן של ענקיות האינטרנט, בעיקר גוגל ופייסבוק, לצד יכולות טכנולוגיות בלתי־מוגבלות של חברות טכנולוגיה כמו אפל או אמזון, איימו על קיומן. פייסבוק וגוגל מאפשרות פרסום ממוקד ללקוחות באופן שלעתים מייתר את סוכנות הפרסום. היכולות הטכנולוגיות הגבוהות שלהם, הפנייה הישירה ללקוחות והיכולות להניע למכירה ולסיים מכירה ישירות בזירה הדיגיטלית — כל אלה איימו להשאיר את משרדי הפרסום המסורתיים הרחק מאחור.

מערכת היחסים העכורה בין הגלדיאטורים הכבדים מהעבר לבין הכרישים המתוחכמים מהעתיד הולידה בתחילה מאבקי טריטוריה קשים בין הצדדים. אבל כיום דיימונד מעיד על רגיעה. כל הצדדים למדו להכיר אחד את השני ולשמור על שטח המחייה שלו — ובעיקר למדו איך אפשר להרוויח הרבה יותר כסף משיתוף פעולה.

דיימונד מקפיד לשמור על מערכת יחסים תקינה עם גוגל ופייסבוק, אבל גם הוא יודע היטב כי הוא חייב לשמור על הכוח אצלו — או לפחות לא לשים את כל הביצים בסל אחד. כשהוא מתבקש להציג את האסטרטגיה העסקית שלו להובלת קבוצת מקאן העולמית, הוא מציין את ריבוי פלטפורמות הפרסום — דיגיטל, פייסבוק, גוגל, טלוויזיה, רדיו. כך, לדבריו, ניתן לפגוש את הלקוח בכל מקום וכמה שיותר פעמים.

"בשנים האחרונות התמקדנו יותר מכל דבר אחר ביכולת לעבוד במקביל עם הפלטפורמות יחד, וכך להיות יעיל יותר ללקוחות שלך", הוא אומר. "אנחנו יוצרים את הסיפור ויודעים להפיץ אותו בכל מקום. זיהינו את היתרון לפני כמה שנים. וידאנו שאנחנו יכולים לפעול בו זמנית בכמה פלטפורמות, ושאנחנו יכולים ליהנות מהיתרונות של כל אפשרויות הפרסום הקיימות כיום".

כששואלים את דיימונד אם הוא חש מאוים מגוגל ומפייסבוק, הוא ממהר לשלול זאת. "אנחנו לא מתחרים בפייסבוק ובגוגל. אנחנו לקוחות שלהן. סוכנויות פרסום הן הלקוחות הכי גדולות שלהן. זה התפקיד שלנו", הוא אומר. "למעשה, הן שולחות אנשים למשרדים שלנו כדי להתאים את הפרסום לאפשרויות הפרסום שלהן, בדיוק כמו שאנשי הטלוויזיה היו שולחים אנשים ללמד את הפרסומאים בתקופת הפרינט. אנחנו אוהבים את גוגל, אנחנו אוהבים את פייסבוק. אנחנו אוהבים את אינסטגרם. את כולן. המציאות מחייבת להתנהל כיום אחרת. לעתים יש לנו שאלות לגבי אופן ההתנהלות והסטנדרטים שלהן. אבל הפלטפורמות הדיגיטליות מביאות להם הרבה יותר מקומות לקדם את המוצרים והמותגים של הלקוחות שלנו. הן טובות, הן באמת טובות".

זה מפתיע, כי לא כולם סבורים כך. יו"ר קבוצת הפרסום WPP מרטין סורל ויו"ר קבוצת פובליסיס מוריס לוי התבטאו אחרת. יש כאלה שמכנים את ענקיות הטכנולוגיה frenemies (חברות־אויבות). אין לכם בעיה שהן לפעמים מתנהלות ישירות מול לקוחות שלכם?

"יש לי כבוד רב לסורל, אבל אני לא קורא להן frenemies. אני לא ממש בטוח למה הוא התכוון. בארה"ב לעתים גם מגזין מודפס מוכרים ישירות ללקוחות קטנים, וכך גם ערוצי טלוויזיה. זה תמיד היה חלק מהביזנס. במציאות, זה חלק קטן מהעסק. אני בטוח שענקיות הטכנולוגיה מעדיפות לעבוד דרכנו, כפי שאנחנו מעדיפים לעבוד עמן. בפועל, אנחנו הרוכשים הכי גדולים של מדיה. רוב הכסף שלהן מגיע מאתנו, והחלק שהם רוכשים ישירות הוא חלק קטן. מבחינת מקאן זו לא בעיה שאנו עוסקים בה".

צילום: צילום מסך מחשבון �

הן משתלטות על תחומים חדשים ועל נתח משמעותי יותר מהפרסום בדיגיטל.

"לפני כמה שנים היה דיון מה גוגל רוצה להיות — אם היא רוצה להיות סוכנות פרסום. אני חושב שאלה חדשות ישנות. כיום אין לקוח אחד שפועל בפלטפורמה אחת, וכולם מפזרים את הפרסום בפלטפורמות רבות. לא רק זאת, אלא אפל מפרסמת בטלוויזיה, וכך גם מיקרוסופט — הלקוחות שלנו. כלומר, גם החברות הדיגיטליות עצמן מבינות את היתרון בפרסום בפלטפורמות אחרות. היה שלב שבו היה חשש שכמה מהחברות האלה ייהפכו למכונות שיווק מונופוליסטיות שנוכל לפרסם רק באמצעותן, אבל זה כבר לא נכון. אני לא חושב שמישהו עוד מאמין בזה. תמיד יהיו להן אחוזים יפים מהמדיה שאנחנו קונים, אבל אין לי לקוח אחד שאמליץ לו להיות רק בדיגיטל או להשתמש בפלטפורמה אחת בלבד".

ממשלות צריכות להתערב כדי להפחית את עוצמתם של המונופולים האלה?

"לא בהכרח. תלוי באילו במדינות. בישראל יש כמה תובנות בנושא הזה, וגם באירופה עלו רעיונות שונים. אבל אני מסתכל במבט רחב על כל השוק, וזה לא מאפשר לי לקבוע שהן מונופולים, כי אני אף פעם לא קונה מפלטפורמה אחת. אין פלטפורמה אחת שיש לה השפעה כזו עלי. אני קונה מדיה מדיגיטל, מטלוויזיה, מפרינט, בפרסום מחוץ לדלתות או בחנויות עצמן — וכך גם מפייסבוק וגוגל. אני חושב שהשאלה המשמעותית יותר כשאתה עוסק בתפקידי הממשלה נוגעת לענייני פרטיות, ויש שאלות בנושא זה. יש חובה להסביר ללקוחות איך אנחנו משתמשים במידע לגביהם. אלה נושאים שיש לגיטימיות לממשלה לבחון".

באחרונה התפרסמו כמה מקרים שבהם נתוני פייסבוק התבררו כשגויים. המפרסמים ומשרדי הפרסום יכולים לסמוך על החברות?

"המידע שהן מוציאות צריך להיבדק על ידי חברות מצד שלישי, ולהיות מוקפד יותר משהיה עד כה. אנחנו צריכים לעשות את זה בארה"ב גם בנוגע למגזינים שיוצאים לאור. המגזינים מוסרים לנו נתונים, ומצאנו שהם לא מספיק מדויקים. ראינו את זה גם עם הטלוויזיה, כששאלנו מי באמת צופה וכמה זמן הוא צופה. עולם הדיגיטל דומה בהקשר זה. אני אכן סבור שהחברות צריכות לחזק את המוניטין שלהם בנוגע למידע".

"נמשיך להשקיע בישראל ולבנות עליה"

כבר יותר מ–15 שנה מובילה קבוצת מקאן תל אביב את שוק הפרסום הישראלי. בשנים האחרונות המשרדים המתחרים אמנם צימצמו את הפער מבחינת מספר הלקוחות וגודל התקציבים, אבל למקאן יש עדיין כוח אדיר בכל הקשור לפעילות רכש המדיה המשותפת תחת חברת יוניברסל מקאן, שעוסקת בתחום רכש המדיה גם למשרדים נוספים וללקוחות פרטיים. יוניברסל מקאן מפעילה גם זרוע דיגיטלית עם פעילות בסך עשרות מיליוני דולרים בעולם.

צילום: צילום מסך מחשבון �

לפני חמש שנים רכשה מקאן העולמית את יתרת המניות במקאן תל אביב מידיו של אילן שילוח, אחד המייסדים של מקאן (כשעוד היתה קשר בראל), לפי שווי שהוערך ב–150 מיליון דולר. כיום משקיעה מקאן בחממת the time שבה שותף שילוח, ועוסקת בין השאר, בחברות בתחום הפרסום בדיגיטל.

אתם מרוצים מההשקעה בישראל?

"מקאן בישראל היתה בשנים האחרונות אחת הסוכנויות הבולטות שלנו בכל הקשור לביצועים. הפעילות שלה התרחבה באופן דרמטי בחמש השנים האחרונות. אנחנו מאוד נרגשים בנוגע להזדמנויות שיש לנו בישראל. היו"ר שילוח והמנכ"ל עמית משיח מובילים את הקבוצה בהצלחה. אנחנו רואים ידע והבנה עמוקה בתעשיית הסטארט־אפים הישראלית, ולכן נמשיך להשקיע בישראל ולבנות עליה".

שוק הפרסום הישראלי נמצא די בקיפאון כבר כמה שנים. הכלכלה צומחת, אבל איכשהו ההוצאה לפרסום נותרת אותה דבר. אתה יכול להסביר למה?

"אני צומח בישראל. זו אולי הסיבה לכך שאני אוהב את אילן שילוח כל כך".

אתה שמח כי אתה לוקח נתח יותר גדול בעוגה. אבל בראייה כוללת, אף שהדיגיטל צומח, שאר אמצעי הפרסום יורדים.

"אנחנו רואים את אותה מגמה גם בעולם. השוק בכל העולם צומח ב–3.5%–4% בשנה, אם בוחנים זאת במונחי תמ"ג. אבל בסופו של דבר, התעשייה כולה במדינות שונות ובשווקים שונים מתנהגת אחרת. לכן, למשל, בשוק הישראלי עברנו בשלב מאוד מוקדם, בהובלת שילוח, להתמקד בדיגיטל. בפועל, במגמות גלובליות הדיגיטל גדל, הטלוויזיה נשארה בעלת אותה עוצמה, ורוב הגידול בדיגיטל מגיע מהפרינט".

דיימונד נחשף פעם אחת לפחות לנפתולי הפוליטיקה הישראלית. ב–1996 הוא היה חבר בצוות היועצים במרוץ של שמעון פרס לראשות הממשלה מול בנימין נתניהו. זה כמובן לא עבד. "הכרתי את פרס והיה לי הכבוד לעבוד אתו", הוא אומר. "הוא היה אדם מיוחד מאוד. הוא לא היה רק מנהיג ישראלי, הוא היה ידוע גם כמנהיג עולמי. זו אבידה גדולה לישראל ולעולם כולו. החתירה שלו לשלום היתה חשובה מאוד".

מזווית הראייה שלך, מה מניע את הפוליטיקה הישראלית?

"אני יודע שישראל נעה תמיד סביב שתי דאגות — הביטחון והכלכלה. בארה"ב הכלכלה קודם, ואחרי זה הביטחון. זה המצב כיום. במלחמה הקרה זה לא בהכרח היה כך. בישראל תמיד הביטחון קודם ואני לא חושב שזה השתנה. אני נמצא בישראל כל כמה שנים, ועדיין הביטחון מרכז את רוב השיח הציבורי".

איך ישראל יכולה לשפר את מעמדה ואת תדמיתה בעולם, במיוחד עכשיו, כשכולם מדברים על סוף עידן פתרון שתי המדינות.

"לישראל יש עדיין נושאים לא פתורים עם הפלסטינים. יש חלק גדול מאזרחי העולם שרואה בישראל כדמוקרטיה הליברלית היחידה במזרח התיכון, ורוצה לראות פתרון לסוגיית ההתנחלויות. עד שזה יקרה, ישראל תמצא עצמה נתונה לביקורת מצד קבוצות רבות, כולל בארה"ב. ישראל עדיין צריכה לעשות תהליך, ולמצוא פתרון לנושא הפלסטינים. אנחנו חיים בעולם שבו אנשים מצפים שבישראל יהיו לכל האזרחים הזדמנות שווה. אם ישראל רוצה לשפר את תדמיתה, זהו הנושא המשמעותי ביותר שבו היא צריכה לפעול. זה יקבע אם העולם יראה את ישראל כדמוקרטיה ליברלית או לא. זה כמובן לא רק בגלל ישראל — דרושים שני צדדים לכך, ודרוש פרטנר לתהליך כזה. אני מכיר בכך. אבל ישראל חייבת להציג עצמה כמי שחותרת לשלום עם השכנים הסובבים אותה".

בשבוע הבא: בכירי תעשיית הפרסום והמדיה בעולם נוחתים בישראל

מנכ"ל מקאן העולמית יגיע בשבוע הבא לישראל, יחד עם שיירת בכירים מתעשיית הפרסום והמדיה העולמית לכנס הגדול ביותר בישראל בתחום. הכנס, שיתקיים זו השנה הרביעית בימי שני ושלישי הקרובים בירושלים, מופק על ידי זכיינית ערוץ 2 קשת.

אורחים נוספים שיגיעו הם נשיא CNN העולמי, ג'ף צוקר, הארגון שעומד כיום תחת לחץ כבד מצד טראמפ, ומנגד נשיאת רשת פוקס, דנה וולדן. עוד יגיעו לכנס: מנכ"ל Channel 4 הבריטי דיוויד אברהם, נשיאת חטיבת הבידור של NBC ג'ניפר סאלקי, מנהל מחלקת הסדרות ב–HBO קארי אנטוליס, מנהל התוכן של הולו קרייג ארוויץ' ומנהל מחלקת הקומדיה ב–ITV פיטר דוואי, לצד יוצרים ומפיקים מהארץ ומהעולם, ובהם התסריטאי והמפיק הווארד גורדון (הומלנד, 24), התסריטאים מקס פרוס ("משפחת סימפסון", "סיינפלד") ותמי סגהר (התוכנית של איימי שומר, "בנות"), יוצרי ומפיקי הסדרה עטורת הפרסים The Night Manager וכוכב הסדרה יו לורי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום