תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היורש, המהגר וה"עשיר המסתורי" - התורמים הגדולים לח"כים נחשפים

לכתבה

עשרת התורמים הגדולים לפוליטיקאים הישראלים העבירו ביחד סכום של 1,317,968 שקל ב-2015-2011 ■ שבעה מהם זרים, ושלושה מתוך החמישייה הפותחת הם בני אותה משפחה ■ כך עובדת השיטה

33תגובות

בבוקר יום שישי שעבר קיבלנו שיחת טלפון מאחד מחברי הכנסת הבכירים כיום. הוא קרא את הכתבה שפירסמנו כאן בשבוע שעבר והיה מוטרד מאוד ממפת התורמים הכפולים שהוצגה: היא חשפה בפניו את הנחיתות שלו מול חבריו למפלגה ביכולתו לגייס כספים וגילה שיש להם הרבה יותר תורמים שהעמידו להם הרבה יותר תרומות. "עכשיו אני מבין איזו עבודה קשה אצטרך לעשות בפריימריז הקרובים כדי לגייס תרומות. תהיה לי בעיה לגייס כל כך הרבה כסף", הודה.

מגבלות החוק לא מאפשרות לתורם להשיא תרומה ליותר משלושה מועמדים בפריימריז, מה שהופך את התחרות בין המועמדים השונים על כל תורם, בעיקר אלה עם הכיסים העמוקים, לעזה ביותר. המתמודדים בפריימריז רשאים לגייס עד 11,400 שקל מתורם יחיד, ומתמודד על ראשות מפלגה רשאי לגייס עד תקרה של כ–46 אלף שקל מתורם יחיד במפלגה בעל מספר מתפקדים גבוה, כמו הליכוד, הבית היהודי והעבודה.

ומה עושים המתמודדים כדי להבטיח כי הם אלה שיקבלו את התרומה — ולא מישהו אחר? הם מתרוצצים ברחבי ישראל והעולם, נפגשים עם תורמים פוטנציאלים ומנסים להרשים. "בפגישות כאלה", סיפר לנו חבר כנסת שביקש להישאר בעילום שם, "המתמודד צריך להציג את עצמו, להסביר ולשכנע את התורמים מדוע כדאי להם לתרום לו. ברור שאחר כך, כשאותו נתרם כבר יושב על כיסא השר, כבר קשה לו לסרב לבקשות של התורם".

את מה שרוב חברי הכנסת מוכנים להגיד רק בשיחות מסדרון, אמר נשיא המדינה ראובן ריבלין בגלוי, עוד בזמן שעוד כיהן כחבר כנסת ב–2008: "בפוליטיקה הישראלית יש אנשי עסקים שבטוחים שהם יכולים לקנות לעצמם חבר כנסת באמצעות תרומה של 10,000 שקל. אני רואה את הסכומים שמגייסים מועמדים, רואה את התורמים, שאין בינם לבין האידיאולוגיה שבה הם משקיעים את כספם לא כלום. ברור כשמש מה לאיש עסקים ולתרומה לפוליטיקאי. הדבר בולט כשאיש עסקים רציני מחליט לפזר את הסיכונים ולהשקיע באמצעות תרומה לכמה מועמדים ממפלגות יריבות".

מפת התורמים הכפולים שפורסמה בשבוע שעבר ופותחה על ידי חברת WEAVE, המתמחה בניתוח אסטרטגי והצגה של רשתות קשרים, ומתבססת על נתוני מאגר מבקר המדינה מ–2011 ועד 2015, מוכיחה את טענתו של ריבלין: בתקופה זו יותר מ–50 איש תרמו כספים למתמודדים משני צדי המתרס הפוליטי, בבחינת שלח כספך על פני המים.

בפוליטיקה הישראלית יש אנשי עסקים שבטוחים שהם יכולים לקנות לעצמם ח"כ באמצעות תרומה של 10,000 שקל. אני רואה את הסכומים שמגייסים מועמדים, רואה את התורמים, שאין בינם לבין האידיאולוגיה שבה הם משקיעים את כספם לא כלום. ברור כשמש מה לאיש עסקים ולתרומה לפוליטיקאי. הדבר בולט כשאיש עסקים רציני מחליט לפזר את הסיכונים ולהשקיע באמצעות תרומה לכמה מועמדים ממפלגות יריבות ראובן ריבלין, 2008

כך מתרוצצים המועמדים בניסיון לגייס תרומות מאילי הון, מאנשי עסקים ומאזרחים, ונהפכים למגייסי כספים לכל דבר. כולם יודעים למה אנשי עסקים תורמים למתמודדים: חלק מהם עושה זאת על רקע אידיאולוגי והזדהות עם עמדות המועמד, אבל רבים אחרים פותחים את הפנקס ורושמים את הצ'ק ביודעם שהתרומה מקרבת אותם אל נבחר הציבור, שעשוי להיות חבר כנסת או שר.

איך זה עובד? השיטה פשוטה: פגישות, פגישות ועוד פגישות. הצצה לא שגרתית לאיך שהדברים נראים התקבלה ב-2007, אז נצפה על ידי עוברים ושבים דני יתום, שהתמודד על ראשות מפלגת העבודה, מתרוצץ ברחוב הארבעה בתל אביב עם חליפה. כשנשאל מה מעשיו שם, הסביר כי הוא הולך לפגישות עם תורמים והעיר כי מדובר בפגישות לא ממש נעימות.

שיטה אחרת לגיוס התרומות היא באמצעות חברים. ח"כ עמיר פרץ (המחנה הציוני) דיווח ב–2007 שגייס כספים מתורמים באוסטריה. כל תרומה בסך כ–1,950 יורו, כ–10,000 שקל במונחים של אז. מה לתורמים האוסטרים ולפרץ עוד מבלי שנסע לשם? פרץ סיפר כי שניים מחבריו שהתגוררו אז באוסטריה גייסו עבורו את הכסף. מעניין מה מצאו התורמים האוסטרים בפרץ ולמה הם בכלל נענו לשני חבריו.אגב, בתחילה דיווח פרץ על 27 תורמים ולאחר מכן ירד מספרם ל–16. ההערכה אז היתה שחלק מהכספים הוחזרו.

מלשכתו של פרץ נמסר כי "מאז ומעולם פרץ שמר על הוראות החוק, הקפיד על הוראות כל דין והנחיות מבקר המדינה ופעל בשקיפות מלאה. כך פעל גם ב–2007".

 

מחצית מהתרומות בימין — מתורמים זרים

פרץ נהג לפי החוק — שמתיר לגייס תרומות גם מתושבים זרים שאינם מתגוררים בישראל ואינם משתתפים בהליך הבחירות לכנסת. כך בעצם, לא ברור מעבר אם לתמיכה האידיאולוגית יש לתורמים הזרים אינטרסים כלכליים בישראל, שהנתרמים יכולים לסייע להם בקידומם.

מפת התורמים הכפולים, שתרמו ליותר ממועמד אחד במפלגות שבהן התקיימו פריימריז (הליכוד, העבודה, הבית היהודי ומרצ) ב–2011–2015, מראה כי סך התרומות הזרות הגיע ל–16 מיליון שקל, המהווים 48% מהסכום הכולל של התרומות, אף שהתורמים הזרים מהווים 34.3% בלבד מקהילת התורמים. התורמים הזרים מגיעים מ–25 מדינות — 80% מארה"ב, 5.2% מבריטניה ו–4% מקנדה. מרבית התורמים הם יהודים. לדברי אור ריגלר, מנכ"ל WEAVE שפיתחה את המפה, "מעניין לגלות כי שיעור התורמים הזרים בימין גבוה משיעור התורמים הזרים בשמאל: 52% מכספי התרומות בליכוד הגיעו מתורמים זרים, בבית היהודי — 52.1%, במחנה הציוני - 37.6% ובמרצ - 0%". כמו כן, מוסיף ריגלר, "התרומה הממוצעת של תורם זר גבוהה מזו של תורם ישראלי: 15,350 שקל לעומת 8,740 שקל".

תרומות-זרות

מעניין גם לראות כיצד מפולחות מפות התורמים האישיות של הפוליטיקאים המובילים. אצל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, רוב מוחלט של התרומות מגיע מגורמים זרים: 99% מהתרומות שגייס הן של תורמים זרים. שר החינוך ויו"ר הבית היהודי נפתלי בנט גייס 85% מתרומותיו באמצעות תורמים זרים; יו"ר המחנה הציוני וראש האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג גייס 54% מתרומותיו מתורמים זרים; ולעומת זאת ח"כ שלי יחימוביץ (המחנה הציוני) גייסה פחות מ–1% מסך תרומותיה מתורמים זרים.

ראש-ממשלת

סוגיית התורמים הזרים עולה לא אחת לדיון פומבי. מבקר המדינה לשעבר מיכה לינדשטראוס קבע בדו"ח מימון הבחירות שפירסם ב–2009 כי יש לתקן את החוק כך שלא יהיה ניתן לגייס תרומות מחו"ל. "אין בחוק הוראה האוסרת על קבלת תרומה מחו"ל, אך במישור הערכי נשאלת השאלה אם יש מקום להתיר למי שלעתים נעדרים זיקה וקשר כלשהם למדינת ישראל להשפיע ולו בעקיפין על ההליכים הדמוקרטיים המתנהלים בה במישור המעשי. יכולתו של המבקר לבדוק תרומות מחו"ל היא מוגבלת". את הדברים האלה כתב לינדנשטראוס ב–2009, אחרי שגילה כי 62 מועמדים ממפלגות שונות קיבלו תרומות מחו"ל בהיקף של 3.9 מיליון שקל.

פערי-התרומה
מהיכן-מגיעים

בדו"ח אחר שלו, מ–2006, הודיע לינדנשטראוס כי התורמים למועמדים בפריימריז לראשות הממשלה או המפלגה יחויבו לדווח על זיקה אישית או עסקית למקבלי התרומה. "אם לא נפעל בצורה נחושה וביד קשה בסוגיית התרומות ומימון המתמודדים והבחירות, נפתח פתח לתקדים שיכול לאחר מכן לפגוע בבחירת מועמדי המפלגות לכנסת ולפגיעה בדמוקרטיה הישראלית", הבהיר אז לינדנשטראוס. שמות התורמים כיום אמנם חשופים, אבל חברי הכנסת כמובן לא קיבלו את הצעותיו, והם אינם חוסמים את התרומות ממקורות זרים ואף אינם מפרסמים מה זיקתם לנותני התרומות.

מניתוח מפת התורמים הכפולים עולה כי עשרת התורמים הגדולים ביותר לפוליטיקאים הישראלים העמידו ביחד סכום של 1,317,968 שקל ב–2011–2015, שבעה מתוך עשרת התורמים הגדולים ביותר בפוליטיקה הישראלית הם זרים, ושלושה מתוך החמישייה הפותחת הם בני אותה משפחה.

1. קן (קנת) אברמוביץ'

אברמוביץ' הוא איל הון ועסקן ציוני מקונטיקט, הידוע בתמיכתו בליכוד ובמעורבותו בענייני המפלגה. בבעלותו קרן השקעות המתמחה בתעשיית הבריאות, והוא נוהג לתרום למוסדות אקדמיים בישראל, כמו גם לאגודה למען החייל. רעייתו נירה, החתומה על חלק מהתרומות, הוזכרה בתחקיר שפירסם "הארץ" ב–2012. לפי התחקיר, 19 התורמים האמריקאים העשירים ביותר של נתניהו באותה תקופה העבירו תרומות גם למועמד הרפובליקאי לנשיאות ארה"ב באותה שנה, מיט רומני, ולגורמים או גופים רפובליקאיים אחרים.

קן-אברמוביץ

"רשימת ה–19" כללה, בין היתר, את נירה אברמוביץ' כמי שתרמה 80 אלף דולר למפלגה הרפובליקאית וסכומים קטנים יותר לרשימה ארוכה של מועמדים, כולל רומני. שמות נוספים מאותה רשימה שייכים לתורמים המופיעים גם הם על המפה: לי סמסון, רוג'ר הרטוג, חיים (פימה) פאליק, שמת בינתיים, ובניו — לאון, ג'רום וסיימון, אליוט לאואר, מייקל אולשן, מייקל אפשטיין, מייקל מוסקוביץ, מארק טננבאום ומוניק מסר רכטשאפן. באתר המבקר מופיעים שמותיהם של בני הזוג אברמוביץ' יחד או לחוד, ובאותיות עבריות או לועזיות.

אברמוביץ' היה במשך שנים מראשי ארגון ידידי הליכוד בארה"ב. ארי הרו, לימים ראש לשכתו של נתניהו וכיום חשוד בפלילים (בחשד למכירת חברה באופן פיקטיבי), היה מנכ"ל הארגון באמצע העשור הקודם, למשך שלוש שנים. בתקופה זו מימן הארגון טיסה של שרה נתניהו לניו יורק, דבר שאף הוזכר בדו"ח מבקר המדינה על פרשת ביביטורס. הארגון גם מימן את שכרה של אודליה כרמון, שהיתה יועצת של נתניהו בזמן שהיה ראש האופוזיציה. זאת, על אף שכרמון עבדה עבור נתניהו ולא עבור העמותה. דבר זה נבדק על ידי חוקרי המשטרה, אך בינתיים נראה שהבדיקה נעצרה.

אברמוביץ' תורם לא רק לליכוד ולנתניהו, אלא גם למטרות אחרות בימין. למשל, הוא אחד התורמים לאגודה לזכות הציבור לדעת, המזוהה עם הימין ומדי שנה מעניקה פרס לעיתונאים שונים. גיסתו של נתניהו, דפנה נתניהו, היא חברה בהנהלת האגודה. אברמוביץ' הוא גם מייסדו של גוף אמריקאי בשם הקרן לעצמאות ישראל, כפי שנחשף ב"הארץ" ב–2011. גוף זה הזרים כספים, בין היתר, גם לתנועת רגבים שח"כ בצלאל סמוטריץ' היה בה פעיל מרכזי, לפני היבחרו לכנסת ברשימת הבית היהודי. לפני כמה חודשים נכח אברמוביץ' בהרצאה של שרת המשפטים איילת שקד בניו יורק בכנס שערך ערוץ 7, והיא טרחה להודות לו באופן מיוחד בראשית נאומה.

מבחינה עסקית, אברמוביץ' ייסד ב–2003 את קרן NGN שמשקיעה במיזמים שונים בתחום הבריאות ומדעי החיים, ומנהלת כספים בהיקפים של 250 מיליון דולר. לפני כן היה אנליסט בוול סטריט, שם עסק בניתוח תחומים הקשורים לכלכלת בריאות. אברמוביץ', כמו בכירים אחרים בשוק הבריאות הפרטי בארה"ב, היה מהמבקרים החריפים ביותר של תוכנית הבריאות אובמה־קייר, ונראה שהדבר קשור גם לתרומות שלו למיט רומני ב–2012.

2–4. בני משפחת פאליק

מתוך עשרת שיאני התורמים, שלושה הם בני אותה משפחה — משפחת פאליק האמריקאית. המשפחה ממיאמי היא בעלת השפעה בקהילה היהודית בארה"ב ומחזיקה ברשת הענק דיוטי פרי אמריקס, שמפעילה 100 חנויות בעולם, בעיקר בארה"ב ובדרום אמריקה, אך גם בהונג קונג ומקאו. המשפחה גם מחזיקה כמה מותגי יוקרה מתחומי האופנה והקוסמטיקה. אם המשפחה, נילי, היא ישראלית במקור שעקרה לארה"ב לפני שנים בעקבות נישואיה לחיים (פימה) פאליק. נילי פאליק כיהנה במשך כמה שנים כנשיאת ארגון ידידי צה"ל בארה"ב, המזרים מיליונים למטרות ישראליות וכולל בין תורמיו את מו"ל "ישראל היום" ומקורבו של נתניהו, שלדון אדלסון.

האחים-פאליק

נילי, בעלה שמת ב–2012, ושלושת בניהם מופיעים כולם על המפה כמי שתרמו יותר מחצי מיליון שקל ל–13 ח"כים ושרים מכהנים מהימין, רובם המכריע מהליכוד. כל אחד מחמשת בני המשפחה תרם לנתניהו. השם פאליק נמצא ברבים מהפרסומים אודות התרומות שגייס ראש הממשלה בשנים האחרונות ובעבר אף פורסם כי הצדדים הכירו לראשונה כשנתניהו כיהן כשגריר ישראל באו"ם.

בני משפחת פאליק מארה"ב, שתרמו ב–2011–2015 מאות אלפי שקלים לח"כים מהליכוד, מגלים בשנים האחרונות עניין עסקי בישראל. ב–2010 נכנסה המשפחה לניהול מתחם הדיוטי פרי בשדה התעופה עובדה, ובאחרונה פורסם שהיא בוחנת אפשרות להיכנס לנתב"ג, במקום רשת ג'יימס ריצ'רדסון

ב-2012 פורסם ב"הארץ" כי המשפחה אחראית למחצית מכספי התרומות שנתניהו גייס באותה תקופה. כפי שעלה אז, ההורים, בניהם ושתיים מהכלות דאגו לחלק ביניהם את הסכום הכולל מבעוד מועד, מתוך מטרה להישאר במסגרת התרומה המותרת לתורם יחיד — 46 אלף שקל.

שמו של סיימון פאליק אף עלה בתחקיר ביביטורס כמי שמימן לזוג נתניהו טיסה מארה"ב לפנמה בסך 6,300 דולר. מאוחר יותר טען נתניהו כי החזיר את הכסף לפאליק.

בשנים האחרונות מגלה המשפחה גם עניין עסקי בישראל. ב–2010 נכנסה לניהול מתחם הדיוטי פרי בשדה התעופה עובדה, אחרי שזכתה במכרז של רשות שדות התעופה. בחודשים הקרובים, כשייפתח שדה התעופה רמון בתמנע, תיסגר פעילות זו, ורשות שדות התעופה תפרסם מכרזים חדשים, בינלאומיים, לדיוטי פרי החדש בשדה התעופה רמון.

כמו כן, באחרונה פורסם ב"כלכליסט" שהמשפחה בוחנת אפשרות להיכנס לנתב"ג, במכרז חדש שתפרסם הרשות בסוף 2017, כאשר רשת ג'יימס ריצ'רדסון תצא מחנות האלכוהול, הטבק והקוסמטיקה שהיא מפעילה בנתב"ג. בסוגיה זו נערכו פגישות, כך פורסם, בין נציגי משפחת פאליק לבין נציגים מרשות שדות התעופה.

5. יורם (רמי) וייספיש

וייספיש, אחד משלושת הישראלים המככבים ברשימת עשרת התורמים הגדולים, הוא סוחר מתכות המופיע באתר המבקר כ"יורם וייספיש". בעבר הוא פעל במסגרת שותפות עסקית עם אחיו, אמיר וייספיש, והחזיק עמו בחברת מטאל ריסורסס גרופ. בזמנו נחשבה החברה אחת הגדולות בתחום המתכות באזור הסיטי של לונדון. ב–2006 פורסם ב–TheMarker כי שני האחים הסתכסכו ביניהם, וכי אמיר תבע את רמי על הפרת הסכם לפירוק השותפות ודרש ממנו 88 מיליון דולר. ב–2011 דיווח "סאות' פלורידה ביזנס ג'ורנל" כי בית משפט בפאלם ביץ' הטיל על רמי וייספיש שעבוד מס, ככל הנראה בשל אי־דיווח מתמשך אודות נאמנות זרה, והשית עליו תשלום של 17 מיליון דולר.

יורם-וייספיש

לפי פרסומים בחו"ל, וייספיש התגורר בלונדון והחזיק בית גדול בסאות' ביץ' פלורידה. בשנים האחרונות הוא חזר להתגורר בישראל כתושב חוזר. הוא הקים בארץ קרן להשקעות שאותה ניהל מאז 2009 שלמה פילבר, כיום מנכ"ל משרד התקשורת. הקרן כיוונה להשקעות ריאליות בהיקף של 100 מיליון דולר ופיננסיות בהיקף של חצי מיליארד שקל. הקרן אף ניהלה משא ומתן לרכישת אי.די.בי והתעניינה ברכישת הזכויות בכביש 6 (מקבוצת אלון) והזכויות בכביש 431 (מאפריקה ישראל).

בסופו של דבר, דבר לא הבשיל מכוונות אלה, ופילבר השקיע בעיקר בתחום הפיננסי, לרוב באג"ח. פילבר הפסיק את פעילותו כאשר נכנס לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת, אחרי בחירות 2015. כיום פילבר מכהן תחת מ"מ שר התקשורת צחי הנגבי, אותו אחד שבמקרה או שלא במקרה, גם קיבל תרומות גדולות מהבוס לשעבר של פילבר, וייספיש — 92 אלף שקל במצטבר במהלך השנים שנבדקו. יתר התרומות של וייספיש נמוכות בהרבה — כ–10,000 שקל למועמדים האחרים.

6. דוד הצ'וול

הצ'וול, מיליונר המתגורר במדריד, ספרד, הוא יו"ר אקסם — קבוצת חברות בינלאומיות בתחום המלט, טכנולוגיה, פיננסים ונדל"ן, שאותה ייסד אביו מאוריציו. כפי שפירסם תומר אביטל בבלוג "מאה ימים של שקיפות" המופיע באתר "הארץ", הצ'וול הוא מייסד שותף של ארגון אקום, פלטפורמה דיפלומטית פרו־ישראלית שנוסדה במדריד ב–2007.

דוד-הצוול

העובדה שהצ'וול תורם רק לפוליטיקאים מהימין מעט מפתיעה למי שמכיר את המשפחה. אביו היה בעבר בקשרים טובים עם שמעון פרס ועם פוליטיקאים מכל קצוות הקשר הפוליטית בישראל. אביו גם עמד במשך שנים בראש הקהילה היהודית בספרד, תפקיד אותו ירש בנו ב–2011. בשנים האחרונות החל הצ'וול לתרום לארגון תגלית, וכיום הוא עומד בראש תגלית־אירופה. אחד הממנים הגדולים של ארגון זה, שאותו ייסד השר לשעבר יוסי ביילין בשנות ה–90, הוא שלדון אדלסון, פטרונו של נתניהו ובעלי "ישראל היום". נתניהו אף הזכיר את הצ'וול בנאומו באירוע של תגלית ב–2014.

הצ'וול גם יושב באגודת הנאמנים של איגוד מכבי העולמי, ובדירקטוריון ארגון סינגל, הפועל בתחום שיתוף הפעולה האקדמי בין ישראל לסין. זה לא מקרי: הצ'וול התגורר במשך כמה שנים בסין, ולמשפחתו היו במשך שנים אינטרסים עסקיים ענפים במדינה זו, בין היתר בשל מפעל המלט המשפחתי, שם צמחה המשפחה מבחינה עסקית.

7. מורי ודוריס ארקין

התורם הישראלי השני בעשירייה הפותחת הוא איש העסקים מורי (משה) ארקין מכפר שמריהו, המחזיק ב–1.5% מבנק הפועלים ובנק לאומי. רעייתו דוריס, פסיכולוגית במקצועה, חתומה אף היא על כמה תרומות ומופיעה יחד עמו על המפה. מלבד מניותיו בבנקים, ארקין מחזיק בחברות שונות לפיתוח תרופות וציוד רפואי, ומעגל חבריו כולל את נשיא ובעלי קבוצת ניאופארם דוד פורר, שתרם בדיוק לאותם פוליטיקאים כמותו — מנהיגי רשימת המחנה הציוני יצחק הרצוג וציפי לבני.

מורי-ארקין-ודניאל-אברמס

זה לא מפתיע: ארקין תורם, באופן מובהק, רק למטרות שקשורות בשמאל הישראלי. ב–1999 תרם 10,000 שקל למפלגת העבודה. בשנים האחרונות תרם, בין היתר, לעמותת סיכוי לשוויון בין יהודים לערבים בתוך ישראל, לאגודה לזכויות האזרח ולתנועת יש גבול. ב–2010–2013 היה ארקין גם הבעלים של קבוצת הכדורגל הפועל רמת גן שבה בנו, איתי, היה השוער.

המיזם העסקי המשמעותי של ארקין הוא חברת התרופות אגיס. את החברה הקים אביו, וארקין ירש אותה במפתיע בגיל 19, כאשר אביו מת. משנות ה–70 ואילך הוא פיתח את החברה והביא אותה למעמד של חברה בינלאומית גדולה. ב–2005 מכר אותה לענקית האמריקאית פריגו לפי שווי של 850 מיליון דולר. באותה שנה הצטרף ארקין לגרעין השליטה שרכש את בזק מידי המדינה (30%), עם חיים סבן וקבוצת איפקס. כעבור חמש שנים יצאו שלושתם מההשקעה, כאשר החברה נמכרה לשאול אלוביץ', כיום בעל השליטה בבזק. ארקין הרוויח קרוב לחצי מיליארד שקל בגין השקעה זו.

8. דניאל אברמס

אברמס (אברהם), איש עסקים ופילנתרופ מפאלם ביץ', פלורידה, שייסד את "מרכז דניאל אברהם לשלום במזרח התיכון", ידוע כאיש השמאל המתון וכמי שתרם לשמעון פרס ולאהוד ברק במסגרת ההתמודדות של כל אחד מהם לראשות הממשלה. במהלך בחירות 2015 הוזכר שמו בעניין יוזמת V15 ונאמר כי הוא האיש שעומד מאחוריה. אברמס, המעורב רבות בענייני ישראל, נשאל בעבר על המימון בראיון לערוץ 2, ובין היתר טען שלא סייע כספית למפלגת העבודה. הוא אף סירב להודות את מי יעדיף מבין המועמדים לראשות הממשלה דאז, שעם שניהם יש לו קשרים. בכובעו העסקי נתפש אברמס כחלוץ בתעשיית התרופות והמזון הדיאטטי, וכמייסד סלים פאסט, הנחשבת לחברה המצליחה בתחומה בארה"ב.

שמו מופיע בדו"ח המבקר גם בכיתוב לועזי וגם בעברי. שמו עלה לכותרת בישראל באמצע העשור הקודם, בנוגע לחשדות הקשורות בידידו, אהוד אולמרט, שלו תרם כספים כאשר זה רץ לראשות העיר ירושלים. ב–2004 רכש אברמס את דירתו של אולמרט ברחוב כ"ט בנובמבר בירושלים, במחיר שנטען שהוא גבוה מדי, טענה שנשללה בדו"ח מבקר מדינה שעסק בנושא. עם זאת, הדו"ח מתח ביקורת בנוגע לדמי שכירות נמוכים מדי, ששילם לאחר מכן אולמרט, כדייר בבית.

אברמס, יחד עם חבר נוסף של אולמרט, המיליארדר האוסטרלי פרנק לואי, התעניין ברכישת גרעין השליטה של בנק לאומי כאשר אולמרט היה שר האוצר, באמצע העשור הקודם. פרשה זו נחקרה במשטרה, בטענה שאולמרט היה לכאורה בניגוד עניינים, אך התיק נסגר. הקשרים בין אולמרט ואברמס נמשכו גם בשנים שלאחר מכן. במהלך משפט הולילנד, למשל, שילם אברמס 50 אלף דולר לטובת ההגנה המשפטית שולה זקן, ראש לשכתו לשעבר של אולמרט, בימים שבהם קיווה אולמרט להשאיר לצדו את זקן (שברגע האחרון העידה נגד אולמרט).

ב–2012–2013 שילם מרכז דניאל אברהם לשלום 1.25 מיליון דולר לחברה שבבעלות אולמרט כדמי ייעוץ, עניין שנחשף ב"הארץ". מלבד פרס, אולמרט וברק, אברמס תרם בעבר גם לעמי איילון ואופיר פינס, בהתמודדותם בבחירות הפנימיות במפלגת העבודה. מלבד התרומה הגדולה ל–V15, תרם אברמס לפני כמה שנים גם לתנועת מפקדים למען ביטחון ישראל, תנועה של גנרלים בדימוס הפועלת למען הפרדות בין ישראל לפלסטינים.

9. יוסף פייר בסנינו

בסנינו, הישראלי השלישי המופיע ברשימה, היה בעברו ראש הקהילה היהודית בצרפת ויו"ר הקונגרס היהודי־אירופי. בסנינו משמש דירקטור בחברות רבות ומחזיק במניות ברגר קינג ישראל, יקבי כרמל ותאגידים נוספים. הוא גם אחד המשקיעים בחברת טריא, אחת משלושת החברות הגדולות בארץ העוסקת במיזם של הלוואות בין חברים (peer to peer).

יוסף-פייר

בסנינו נחשב מקורב לנשיא המדינה לשעבר, שמעון פרס המנוח, והיה אחד מהתורמים של ועידת הנשיא, שאותם יזם פרס כאשר נכנס לתפקיד. שמו מופיע בדו"ח המבקר בשלוש גרסאות שונות בעברית - "בסנאינו", "בסנאוני" ו"בסנינה", ובעוד אחת באותיות לועזיות. בסנינו גם מקורב לאשת הפרסום ויחסי הציבור רות שטרית, אשתו של השר לשעבר מאיר שטרית, שעבדה עבור כמה חברות הקשורות אליו, ובהן ברגר קינג.

בסנינו נולד בתוניסיה והיגר לצרפת בתחילת שנות ה–70. את הונו עשה לאחר מכירת חברת מסחר אלקטרוני שהקים, ליברטי־סרף, לחברה צרפתית תמורת יותר מ–600 מיליון דולר ב–2001, שנתיים בלבד לאחר שקים אותה, וניצל את הימים האחרונים של בועת הדוט.קום. מאז לא הקים בסנינו מיזם עסקי בסדר גודל דומה.

ההשקעה המשמעותית הראשונה של בסנינו בישראל היתה ב–2006, כאשר רכש 30% מחברת המזון שפע, תמורת 30 מיליון שקל. שפע היא חלק מקבוצת סודסקו העולמית, המספקת שירותי מזון בעיקר לחברות. לפני כמה שנים עלה לישראל, והוא מתגורר בהרצליה פיתוח.

10. זאק גרטלר

את הרשימה סוגר זאק גרטלר (המכונה גם זאב גרטלר), המיליונר היהודי־בריטי ממוצא גרמני, זאק גרטלר, שתואר בעבר ב"איבנינג סטנדרד" כ"עשיר המסתורי של לונדון". רעייתו, קנדידה, היא מייסדת שותפה של קרן אאוטסט התומכת באמנות ישראלית, והוא נחשב דמות בולטת במשפחתו העשירה.

זאק-גרטלר

בין יתר עסקיה, המשפחה מחזיקה בנדל"ן במזרח גרמניה ובלונדון, לרבות באזורים יוקרתיים. לפני כמה שנים היא אף רכשה כמה מלונות בוטיק בתל אביב באמצעות חברת המעגל הכחול, שגרטלר משמש בה דירקטור. גורמים שעבדו עם נתניהו בעבר מעידים כי גרטלר הוא שם מוכר מאוד בסביבת ראש הממשלה, כחלק מחבורת המיליארדרים־תורמים שמקיפה את נתניהו בשני העשורים האחרונים, ואף אירח את בני הזוג נתניהו כמה פעמים.

בפעם אחרת גרטלר היה אורח בביתו של פויו זבלדוביץ', שהזמין את נתניהו לביקור. זבלדוביץ' הוא מיליארד יהודי־בריטי אחר, ששמו עלה באחרונה כמי שאף הוא העניק מתנות לבני הזוג נתניהו.

והמספר הנוסף: שלדון אדלסון

השם הבולט ביותר בהיעדרו מהרשימה הוא מיטיבו של ראש הממשלה, שלדון אדלסון, שהקים לפני עשור את החינמון "ישראל היום". למרות הסיקור האוהד והחד־צדדי של העיתון לטובת ראש הממשלה, ההשקעה בחינמון לא הוכרה כתרומה לנתניהו.

רה"מ נתניהו ואדלסון
אילן אסייג

"מדובר בסוגיה המעלה שאלות מורכבות ויסודיות ביותר בכל הנוגע לחופש הביטוי, חופש העיתונות ותעמולה פוליטית", ציין מבקר המדינה יוסף שפירא בדו"ח על מימון הבחירות האחרונות שפירסם באוקטובר 2016. עם זאת, הוא ציין כי "קביעה כי מי מהעיתונים המפורסמים בישראל מקדם סיעה ספציפית מחייבת בדיקה מערכתית של כלל העיתונים בעלי ההשפעה על הציבורים השונים, ומצריך כלי חקירה ומחקר שחלקם אינו במסגרת הכלים העומדים לרשות המבקר והסמכויות המוקנות לו בחוק".

שמו של אדלסון אמנם לא מופיע בדו"ח התרומות של מבקר המדינה, אבל יש כמה תורמים שהתגלו כמי שנמצאים עמו בקשרים. כולם, אגב, תרמו לחבריו של נתניהו למפלגה וחלקם גם לו עצמו. בין אלה נמצאים מייסדי ארגון הקהילה הישראלית־אמריקאית (IAC), הישראלים לשעבר אדם מילשטיין, אלי מרמור ודן (דני) אלפרט, שתרמו לשרים מכהנים ולשעבר מהליכוד. ב–2013 הכריזו אדלסון ורעייתו מרים על תמיכתם הבלתי מסויגת בארגון ואף הצהירו כי יפעלו להפיכתו למערך כלל ארצי. מעבר לתמיכה הכספית והמורלית, מרים אדלסון, שנולדה בישראל כמו מילשטיין, מרמור והקולגות שלהם, מכהנת כיו"ר השלוחה הארגונית בלאס וגאס.

גם למשפחת פאליק המוזכרת ברשימת עשרת התורמים הגדולים יש קשרים עם אדלסון. אם המשפחה נילי כיהנה עד לפני זמן לא רב כנשיאה הארצית של ארגון ידידי צה"ל בארה"ב, וב–2014 אף זכתה לקבל בשמו תרומה של 5 מיליון דולר שהועברה על ידי נדבן גדול וידוע — שלדון אדלסון. תמונותיהם המשותפות והמחויכות מאירועי גאלה שונים בארה"ב, שניתן למצוא בקלות ברחבי הרשת, מעידות על כך שהצדדים לכל הפחות מכירים היטב.

שלושה תורמים נוספים שקשורים לאדלסון, לפחות בצורה עקיפה, הם עמיתיו בהווה ובעבר לדירקטוריון הקואליציה היהודית רפובליקאית — יצחק (ייץ) אפלבאום, שריל הלפרן ומייקל אפשטיין. אפלבאום הוא יהודי אורתודוקסי מאוקלנד, קליפורניה, שתואר בעבר על ידי "ג'יי וויקלי" כ"אוונגליסט לא רשמי למען מדינת ישראל". הלפרן, המתגוררת בליווינגסטון ניו ג'רזי, צוינה ב–2012 ב–TheMarker כחלק מקבוצת אנשי עסקים אמריקאים שהגיעה לאירוע התרמה ישראלי עבור המתמודד הרפובליקאי לנשיאות ארה"ב דאז, מיט רומני. אפשטיין הוא יזם נדל"ן מרוקוויל, מרילנד. כמו הלפרן, גם הוא תרם לרומני בעבר ואף הופיע בהקשר זה בתחקיר שפירסם "הארץ" אודות 19 תורמים משותפים לו ולנתניהו.

כך הורכבה מפת התורמים הכפולים

מפת התורמים הכפולים, שנוצרה על ידי חברת WEAVE המתמחה בניתוח אסטרטגי והצגה של רשתות קשרים, מבוססת על מידע לגבי תרומות פוליטיות שהועברו בין 2011 ל–2015 ונאספו מאתר מבקר המדינה. במפה מוצגים חברי כנסת מכהנים או כאלה שפרשו אחרי 2011 ושמפלגותיהם עדיין מהוות חלק מהכנסת. המפה מציגה 59 מחברי הכנסת ה–20 ו–387 תורמים כפולים, כלומר כאלה שתרמו לפריימריז של שני חבר כנסת ויותר בסכום של 1,000 שקל ומעלה.

המידע על כל תורם (שמו, מקום מגוריו, תאריך העברת התרומה והסכום) אמנם מצוי כולו באתר המבקר, אבל האתגר שבאיחודו ובהנגשתו הוא רב. זאת, בין היתר, מפני שרבים משמות התורמים מופיעים בשתיים, שלוש, ארבע ואפילו חמש גרסאות שונות. נדרשה עבודת תחקיר ארוכה כדי לוודא שמדובר באותם אנשים. הרעיון הראשוני ליצירת המפה נהגה במשותף עם העיתונאי העצמאי תומר אביטל.

דפנה פלס היא עיתונאית עצמאית, כיום רכזת הכנסת בארגון המשמר החברתי

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות