"משפחה ישראלית לא יכולה להתפרנס ממשכורת אחת" - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"משפחה ישראלית לא יכולה להתפרנס ממשכורת אחת"

רחל עזריה מונתה לעמוד בראש ועדת הרפורמות והחליטה שהמאמץ העיקרי שלה יוקדש להורים עובדים ובמיוחד לאמהות עובדות. היא יזמה כמה פרויקטים שעלותם למשק גבוהה, ומקוה שבזכות היחסים הטובים עם שר האוצר יימצא להם תקציב

115תגובות
ח"כ רחל עזריה
אמיל סלמן

ח"כ רחל עזריה (כולנו), שנבחרה בשבוע שעבר ליו"ר ועדת הרפורמות של הכנסת, מתכננת לערוך רפורמה בוועדה: לאחר שנה ותשעה חודשים שבהם עסקה הוועדה בעיקר בתחומי הדיור, הבנקאות ומכון התקנים, היא רוצה לשנות כיוון ולהתמקד בהתאמת שוק העבודה לשני בני הזוג העובדים.

"בעשור האחרון מתרחשת מהפכה", אומרת עזריה. "נשים יוצאות לעבודה כמו הגברים, אך שוק העבודה לא מתאים את עצמו לכך. ההורים העובדים הם ציבור גדול בישראל שאין לו לוביסטים, הם לא מצליחים להתארגן, וקולם לא נשמע. במחאת העגלות שבה השתתפתי ב–2011 פתאום הבינו שצריך להתחשב בהורים, אבל מאז לא קרה הרבה, ואין אף משרד ממשלתי שמטפל בכל ההיבטים של הסוגיה הזאת. אני אטפל בנושאים האלה בוועדה. כבר דיברתי עם שר האוצר משה כחלון, והוסכם שאוכל לקדם חקיקות בנושא".

סוגיות העבודה מטופלות באופן מסורתי בועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשות חבר סיעתה ח"כ אלי אלאלוף. עזריה אומרת שתפעל בהסכמה עם אלאלוף והיא מעריכה שעמו היא תוכל לנתב את הסוגיות החשובות אל הוועדה "שלה". בין היתר, היא מתכננת לפעול בתחום הארכת חופשת הלידה. על אף שמדובר בנושא יקר מאוד — הארכת כל שבוע תעלה לקופת המדינה רבע מיליארד שקל בשנה — היא לא חושבת שזה בלתי אפשרי, אולי מכיוון שגם שר האוצר מעוניין בהישג שבו יוכל לנפנף בבחירות הבאות. לדברי עזריה, יש לפעול באופן הדרגתי ולהאריך את החופשה מ–14 שבועות כיום לממוצע ה–OECD של 17 שבועות. עזריה מודעת לעובדה שברוב מדינות המערב החופשה אינה בתשלום מלא, כמו בישראל, אבל היא משוכנעת שהכסף יימצא. עזריה מבינה שעוד שבוע לכאן או לכאן לא יסייע לקושי שחשה אשה שחוזרת לעבודה באופן מלא מיד לאחר חופשת ההורות (מושג שמחליף את חופשת הלידה, בעקבות חוק שלה), אבל מבטיחה לטפל גם בנושא החזרה המדורגת.

עוד נושא שנמצא שעל הפרק בוועדת הרפורמות הוא חופשת ההורות לגברים: כ–500 אבות בוחרים בה בכל שנה, לעומת 170 אלף לידות בממוצע. לדברי עזריה, החסם העומד בפני האבות הוא הדרישה לצאת לשלושה שבועות מינימום מתוך שמונת השבועות האפשריים. "מדובר בפרק זמן ארוך מדי", היא אומרת ומבטיחה לתקן את החוק, כך שייקבע כי גבר יכול לצאת לחופשת הורות גם לשבוע בלבד.

עזריה עוסקת גם בסוגיית הצהרונים. "חשוב להנהיג משק סגור לצהרונים, כך שהכסף שמשלמים ההורים יופנה ישירות לתפעול שלהם", היא אומרת. "חשוב שההורים ישלמו את העלות האמיתית של צהרון, בניגוד למצב כיום שבו הרבה רשויות גוזרות קופון. זה יסייע גם להורדת יוקר המחיה".

ועדת הרפורמות: "הגיע הזמן לטפל בהוצאות משקי הבית"

לדברי עזריה, "כיום הכלכלה הישראלית יציבה וטובה, יחס החוב והתוצר הוא טוב, המשק מתפקד, והאבטלה נמוכה. אבל יש אתגר גדול מאוד, והוא ההוצאות למשק הבית. לפי חישוב גס, ההוצאות החודשיות הממוצעות למשפחה עם שלושה ילדים הן כ–20 אלף שקל בחודש: 5,000 שקל על דיור, 5,000 שקל על תחבורה, 5,000 שקל על חינוך ו–5,000 שקל על מזון. השכר הממוצע במשק, לעומת זאת, הוא כ–9,000 שקל והשכר החציוני הוא 6,250 שקל. מאחר שהוצאות המחיה גדולות, משפחה לא יכולה להתפרנס ממשכורת אחת. לפיכך, האתגר של כל כלכלה הוא שלאנשים יהיו מקומות עבודה איכותיים. עלינו לייצר מצב שבו חברות זרות נוספות יגיעו לארץ, ולבדוק איך להקל על חברות היי־טק להגיע ולהשאר בישראל". איך בדיוק? לשאלה הזו עוד אין לה תשובה.

נושא נוסף שבו עזריה מתכוונת לעסוק הוא חיזוק מעמדם המידרדר של השכירים. "הדור הצעיר כבר לא כל כך נהנה ממעמד הקביעות, ועובדים רבים עובדים לעתים כעצמאים בתוך החברה או מקימים עסקים זעירים. עלינו לסייע לאלה ולאלה. לא מעט בעלי עסקים פושטים רגל ונהפכים לבעלי חשבון מוגבל בבנק. אני אקדם רפורמה שתקבע את התקופה שלאחריה תיפסק ההגבלה. לא ייתכן שהכתם הזה ילווה אותם שנים רבות לאחר שכבר סגרו את העסק. בעניין הזה אני רוצה לפעול בשיתוף פעולה עם המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר", אומרת עזריה.

"כמו כן, בכוונתי לפעול להרחבת ההכשרות המקצועיות. אנחנו נמצאים במצב שבו עובד נאלץ במהלך חייו להחליף כמה פעמים את העבודה והמקצוע שלו. הנחת העבודה שהיתה רווחת בעבר, שהעובד יכול להחזיק 40 שנה באותו תפקיד או מקצוע, כבר לא רלוונטית. לכן צריך להרחיב את כלי ההכשרות המקצועיות, כדי שיהיו יותר רלוונטיות לעובדים".

המינוי: "הוכחתי את עצמי"

כמתואר

על תפקיד יו"ר ועדת הרפורמות, שהתפנה לאחר שהיו"ר הקודם, ח"כ אלי כהן, מונה באחרונה על ידי כחלון לשר הכלכלה, היה לפחות עוד קופץ אחד — רועי פולקמן, יו"ר סיעת כולנו, אלא שעזריה זכתה בתפקיד. יש מי שטוען כי קבוצות לחץ של ארגוני נשים פנו אל שר האוצר ודרשו דווקא אותה, אך היא מציגה הסבר שונה: "מאז תחילת הקדנציה אני חברה בוועדת הכספים. אני יודעת את העבודה וסומכים עלי. אני עוסקת בסוגיות כלכליות מורכבות, ויש דברים מאוד חשובים בדיוני התקציב, חוק ההסדרים וגם בהליכי חקיקה רגילה שצריך להעביר, להתעקש ולהביא את הטיעונים כמו שצריך. הוכחתי את עצמי בשנתיים שבהן אני מכהנת בכנסת".

ניר ברקת: "בחר לעשות פחות ולעסוק יותר במיתוג וביחסי ציבור"

לפני שנבחרה לכנסת, היתה עזריה, תושבת ירושלים שנולדה בעיר, חברה בסיעת ירושלמים, ואף כיהנה כסגנית ראש העיר ירושלים. "ירושלים היא עיר מורכבת שדורשת ניהול עם יעדים קצרי טווח וארוכי טווח", היא אומרת. "ראש העיר ניר ברקת לא עבד בשיטה הזו. אף שהוא איש עסקים ואיש היי־טק, זה לא חילחל לניהול העיר. ציפו ממנו שינהל את העירייה עם חזון ברור, תוכנית עבודה ויעדים, אבל לצערי הוא לא עשה זאת . במבחן התוצאה הוא ניפח את מנגנון העירייה, הוסיף 2,000 עובדים והכפיל את מספר הבכירים בה. בכל שנה גדל הפער בין הוצאות העירייה לבין הכנסותיה. מענק הבירה, שאותו מעניקה המדינה לירושלים, גדל מ–180 מיליון שקל בשנה לחצי מיליארד שקל ב–2017, וקיימת דרישה להעלות אותו ל–1.2 מיליארד שקל בשנה הבאה. אין כל הצדקה לסכום כל כך גדול כשלא יודעים לאן הולך הכסף. לעירייה יש שמונה לוביסטים ויחצ"נים, מי צריך כאלה הוצאות? העירייה צריכה לעבוד עם האוצר ועם הכנסת".

עזריה עם שר האוצר משה כחלון. "אנחנו נמצאים בשלב הראשון שלפני ירידת מחירי הדיור"
אוליבייה פיטוסי

ברקת הוא ראש עיר רע?

עזריה: "לזכותו יאמר שהוא אוהב את ירושלים ועשה מהלך מאוד גדול כדי להחזיר את ירושלים להיות רלוונטית לכלל החברה הישראלית. עם זאת, אמרתי לו לא פעם שצריך לבנות ולייצר מקומות עבודה ולגרום לכך שחיי היום־יום של התושבים יהיו טובים יותר. לצערי, הוא בחר לעשות פחות ולעסוק יותר במיתוג וביחסי ציבור. ראש עיר לא צריך לחגוג כשהעיר יורדת מאשכול סוציו־אקונומי 4 ל–3, ולא יכול להיות שהוא מודיע על שביתה שפוגעת בתושבים. השביתה שהתקיימה לפני כמה שבועות בעיר היתה מיותרת לגמרי ולא היתה לה שום הצדקה. ברקת רצה עוד כסף, כשהוא מחליט בעצמו לאן הכסף הולך. ברור לגמרי למה האוצר התנגד לדרישותיו".

למה זה הגיע למקום הזה? אשפה מפוזרת ברחובות, עצירת הרכבת הקלה?

"אני חושבת שבאיזשהו שלב המאבק יצא מכלל שליטה. ברקת לא ניהל את הסיטואציה כמו שצריך".

אולי את אומרת את זה כי הוא יצא נגד ראש מפלגתך ושר האוצר כחלון, ולא בפעם הראשונה?

ניר ברקת
אמיל סלמן

"ברקת רוצה לייצר עימותים מול דמויות חזקות בתקווה שהדבר יהפוך אותו לאדם חזק, ובמקביל הוא רוצה תוספת תקציבית. הוא ניסה כיוון בעייתי וגילה שזה לא עובד".

שוק הדיור: "המחירים עומדים לרדת, וכל האינדיקציות ברורות"

ועדת הרפורמות קידמה חוקים בנושאי דיור כמו פיצול דירות והתחדשות עירונית, אבל הציבור מאוכזב מכך שכחלון לא סיפק את הסחורה בהורדת מחירי הדיור. מה תעשי בעניין?

ירושלמים צועדים בין ערימות אשפה במהלך השביתה בעיר בינואר
אוליבייה פיטוסי

"שוק הדיור מצטנן. המשקיעים כבר יושבים על הגדר, לאחר שכחלון העלה את מס הרכישה על דירות להשקעה מ–5% ל–8% החל מהשקל הראשון. החוק למסוי הדירה השלישית עושה שינוי גדול בשוק. בעבר אנשים חיפשו דירות, כיום ההזדמנויות מחפשות משקיעים. אנחנו נמצאים בשלב הראשון שלפני ירידת המחירים. תוכנית מחיר למשתכן מייצרת פתרונות לחלק מהזוגות הצעירים. כדאי לזכור שמשבר דיור שנמשך הרבה שנים לא פותרים בחצי שנה. אני לא בטוחה שיש אכזבה בשוק ואני רואה דברים יותר מורכבים. המחירים עומדים לרדת, וכל האינדיקציות לכך ברורות".

ההסתדרות: "לפעמים אנחנו לעומתיים ולפעמים לא"

סיעתך פועלת להקמת סיעה בהסתדרות. מה קרה?

"ההסתדרות חשובה לנו, כי נושא העובדים חשוב לנו מאוד. כחלון פעל לכך שעובדי קבלן ייהפכו לעובדים מהשורה. אנחנו משקיעים בנושא הרבה מאמץ".

לא נראה לך מוזר, עד לא תקין, שיתוף הפעולה שמתקיים כיום בהסתדרות בין שר האוצר ליו"ר ההסתדרות?

"למה? בדברים שיש הסכמות — יש הסכמות, ואם אין הסכמות אז אין. לפעמים אנחנו לעומתיים ולפעמים לא. זה לא קשור לעובדה שתהיה או לא תהיה סיעת כולנו בהסתדרות".

מה דעתך על התמודדותה של ח"כ שלי יחימוביץ' על ראשות ההסתדרות?

"טוב שאנשים יתמודדו על תפקידים שמתאימים להם".

תוכניות לעתיד: "חושבת על המשרד לביטחון פנים"

מה התפקיד הציבורי הבא שאת שואפת אליו?

"שרת העבודה והרווחה, כי הוא מספק עיסוק אינטנסיבי בעובדים. גם משרד התיירות מאוד מעניין אותי, כי תיירות היא מנוע צמיחה אמיתי ולא מוערך דיו במשק. אחד המשרדים שמאוד מעניינים אותי הוא המשרד לביטחון פנים. המשטרה עוסקת המון במניעת טרור, שחיתות ופעילות משפחות פשע, אבל אין בישראל חוויה של ביטחון אישי. אם פרצו לך הביתה אתה מקבל טופס לחברות הביטוח במקום חוויה של דאגה לתושב. המשטרה פחות עוסקת בגניבות, פריצות ואלימות, העבירות הקטנות כביכול. אתה לא מרגיש את זה עד שמישהו קרוב אליך חווה את החוויה. יש אזורים בארץ שבהם לא יוצאים בלילה לרחוב".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם