"ככל שראש העיר ותיק יותר - כך גדלים הסיכויים לשחיתות"

פרשות השחיתות הרבות שנחשפו בשנים האחרונות ברשויות המקומיות מעלות את השאלה מה מתרחש בשלטון המקומי שמאפשר את ההתנהלות הפלילית. רמז: הכוח הרב שמופקד בידי ראש הרשות, החיבור לסוגיות התכנון והבנייה וידו הקצרה מדי של מבקר המדינה

שוקי שדה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ראש העיר אשקלון איתמר שמעוני. חשוד בקבלת שוחד מאנשי עסקיםצילום: מוטי מילרוד
שוקי שדה

מעצרו השבוע של ראש העיר כפר סבא, יהודה בן חמו, בחשד לקבלת שוחד מקבלנים, הפתיע מצד אחד, אך מצד שני עורר תגובות בנוסח "נו, מה חדש". ההפתעה נבעה מכך שמדובר בכפר סבא, עיר שינה שבעה, שבשנים האחרונות קרו בה דברים טובים בנוגע להתפתחות אורבנית. מצד שני, נראה שהיכן שנזרוק אבן על מפת ישראל נמצא רשות מקומית, בלי קשר לגודלה, איכות החיים בה או תדמיתה, שבה פרצה פרשת שחיתות. רק בשבוע שעבר התברר שאילן שוחט, ראש העיר צפת, מקום רחוק מאוד מכפר סבא מבחינה סוציו־אקונומית וגיאוגרפית, חשוד בקבלת שוחד מקבלנים.

אפשר היה לצפות שאחרי פרשה חמורה כמו הולילנד, שהתפוצצה ב–2010 וחשפה מערכת שחיתות מאורגנת ועמוקה בעיריית ירושלים, ואחרי פרשות חמורות אחרות כמו זו שאירעה ברמת גן, שבגינה נכנס צבי בר לכלא בתחילת החודש, ישתנה משהו מהותי בשלטון המקומי. אבל מתברר שהפגיעה הקשה בשם הטוב וסנקציית המאסר לא מספיקים מול פיתויי התפקיד ובעיקר הכסף הרב שמסתובב בוועדות התכנון והבנייה המקומיות. להפך, נדמה שהשחיתות, במתאם ישיר עם מחירי הנדל"ן, רק הולכת וגדלה. רצף פרשות השחיתות מוביל למסקנה שיש משהו שמאפשר את היווצרות השחיתות בשלטון המקומי.

מכאן עולה השאלה אם הגיע הזמן לרפורמה מקיפה בסדרי הממשל בשלטון המקומי. האחרונה נערכה ב–1978, אז עברו ברשויות המקומיות לשיטת בחירות אישיות, רפורמה שהעניקה כוח רב לראש הרשות — לטוב ולרע. לצד הגברת הביצועיות, הדבר גם הוביל למצב שבו ראש רשות תלוי יותר באנשי הון מקומיים שתורמים לו ופחות במפלגות הגדולות, שעד אז היו הגב הכלכלי שעמד מאחוריו.

7 עובדות על שחיתויות ברשויות המקומיות

"זאת סוגיה מורכבת", אומר אופיר פינס, לשעבר שר הפנים וכיום ראש המכון לחקר השלטון המקומי באוניברסיטת תל אביב. "גם התושבים וגם השלטון המרכזי מצפים מהרשויות המקומיות לבצע ולבצע. זאת מערכת ביצועיסטית מובהקת שמתייחסת בצורה כמעט מוחלטת ובלעדית למבחן התוצאה ולא לתהליכים. כתוצאה מכך, הרבה פעמים מעגלים פינות ומקצרים תהליכים, ויש לזה מחיר כבד בנוגע למינהל תקין. אין ספק שיש התאמה בין משך הכהונה של ראש העיר לבין סיאוב ושחיתות, גם אם היו מקרים שבהם השחיתות התגלתה בראשית הכהונה. לראש העיר יש המון כוח: הוא יותר חזק בעירו מאשר ראש הממשלה במדינה. לכן אני בעד הגבלת קדנציות של ראשי ערים לצד צמצום מקצת הסמכויות שלהם. עם זאת, צריך להיזהר שלא לשפוך את התינוק עם המים ולא לפגוע בכושר הביצוע הטוב שיש כיום לראשי ערים".

מי שמכיר את הנעשה ברשויות מסכים שאחת הבעיות האקוטיות היא היעדר פיקוח, פנימי או חיצוני, על הנעשה בהן. "ביקורת הפנים ברשויות המקומיות חלשה מאוד", אומר עו"ד בועז ארד מעמותת אומ"ץ, הפועלת למען צדק חברתי ומשפטי ומינהל תקין. "מבקרי פנים ממונים בדרך כלל על ידי ראשי הרשות, והם חוששים לעתידים המקצועי. גם היועץ המשפטי אינו עצמאי ולא זוכה להגנה ולגיבוי מהיועץ המשפטי לממשלה, לפחות לא בשנים האחרונות. הביקורת היחידה שנותרת היא של מבקר המדינה, שלא נעשית באופן שוטף. לכן מה שמתגלה כיום הוא רק קצה הקרחון ביחס למה שמתרחש מתחת לפני השטח".

"תשומת הלב של המשטרה לרשויות המקומיות מועטה"

לדברי נצ"מ בדימוס מאיר גלבוע, לשעבר יועצו של מבקר המדינה לענייני שחיתות, במשרד המבקר אין מספיק כוח אדם כדי לפקח כראוי על הרשויות. "יש שם חטיבה אחת של 60 איש שעוסקת בזה ויש יותר מ–250 רשויות", הוא אומר. "גם אם מאוד ירצו, זה לא מספיק כדי לסקור את כל הרשויות, שלא לדבר על חברות כלכליות וחברות בנות. משרד הפנים המציא פטנט — חיוב כספי אישי של ראשי רשויות שסרחו — אבל השר קובע על מי מוטלות הסנקציות, וכך זה נהפך לאקט פוליטי. לפני כשנתיים ערכתי בדיקה וגיליתי שבתקופת אלי ישי כשר פנים, רוב החיוב האישי הוטל על ראשי רשויות ערבים, הרבה מעבר לגודלם באוכלוסיה, ובאחוזים גבוהים יותר לעומת התקופה שלפני ואחרי ישי. אי אפשר לתת לשר להיות רשות שופטת, חייבים להעביר את זה לסמכות כמו של שופט בדימוס".

ראש העיר כפר סבא יהודה בן חמו, השבוע בבית המשפטצילום: דודו בכר

לדברי גלבוע, גם המשטרה לא מהווה גורם מרתיע. "בשביל המשטרה זה 'רחוק מהעין, רחוק מהלב'. רק כשהמורסה נהפכת לגדולה באמת, הם מטפלים בזה. היחידות הארציות עסוקות יותר בשחיתות שקשורה לח"כים ולשרים, ותשומת הלב לרשויות המקומיות מועטה".

לדברי עו"ד יוסי חביליו, לשעבר היועץ המשפטי של עיריית ירושלים, מוקד השחיתות הבעייתי ביותר הוא בתחום התכנון והבנייה. "כאן יש הרבה כסף והרבה שיקול דעת", הוא אומר. "לכן את נושא רישוי הבנייה צריך להוציא מהפוליטיקה. אסור שחבר מועצה יעמוד בראש הוועדה הזו, היא צריכה להיות מורכבת מאנשי מקצוע. צריך גם להוציא את האכיפה הפלילית מהרשויות המקומיות. זה יוצר פתח למצב שבו ראשי רשויות מתערבים בהליכי אכיפה הנוגעים לקבלנים שמקורבים אליהם".

במסמך שכתבה עמותת צחו"ר, שבראשה עומד חביליו, מועלות הצעות נוספות: תשלום שכר לחברי מועצה או לפחות לראש האופוזיציה, הגבלה על מינויים פוליטיים ברשויות מקומיות, ומינוי יועץ משפטי שיהיה עובד משרד משפטים או שייבחר באופן עצמאי, על ידי ועדת איתור בלתי תלויה שבה לנציגי העירייה לא יהיה רוב.

בינואר 2016 פורסם דו"ח ועדת דינה זילבר, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, שפעלה במשך שנה וחצי והמליצה על שורת צעדים לצמצום השחיתות בשלטון המקומי. בין היתר, הומלץ על הוצאת הפוליטיקאים מוועדות המכרזים ברשויות, אישור מינוי עובדים בכירים, אלה עם זיקה לפוליטיקאים, על ידי ועדה מיוחדת והצהרת ניגוד עניינים שתוגש על ידי נבחרי הציבור בסמוך למועד הבחירות. הוועדה גם המליצה על הקמת גוף ארצי שיוכל לנקוט צעדים משמעתיים, ובכלל זה הליכי חקירה, נגד כלל עובדי ונבחרי ציבור ברשויות, גם אם הרשות לא עושה זאת.

במרכז לשלטון מקומי מכירים את ההצעות השונות בנוגע לשינויים שצריך להיעשות. השבוע, בראיון לגלי צה"ל, אמר חיים ביבס, ראש העיר מודיעין וראש המרכז לשלטון מקומי, שהוא מסכים לבחון את הגבלת כהונה של ראשי רשויות — אבל טען שצריך לעשות זאת בד בבד עם הגבלת הקדנציה של שומרי הסף.

מוטי מלכה, לשעבר ראש העיר קרית מלאכי, בבית המשפטצילום: אלון רון

מצד שני, ביבס התנגד בתוקף לאפשרות שפוליטיקאים יפסיקו להיות מעורבים בוועדה לתכנון ובנייה, המקום שבו נמצא הכסף הגדול. "אז תבטלו את השלטון המקומי, זה הכי טוב", אמר ביבס בציניות, "נבחרי ציבור צריכים לשרת את הציבור. אצלי כל הוועדות מוקלטות, הכל מצולם, כל הפקידות המקצועית נמצאת בפנים. אם אתה עובד מסודר, לא יקרה שום דבר".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker