נתניהו אמר שמותר לקבל מתנות מחברים? עכשיו תקראו את זה

אם נקבל את עקרון ״מותר לקבל מתנות מחברים״, אנחנו נמצאים בתוואי בטוח להרס החברה הישראלית. במקום שבו מותר לאנשי ציבור לקבל מתנות ״מחברים״ כל המערכות הכלכליות וכל שירותי הציבור יתחילו להרקיב. הנה כמה דוגמאות

גיא רולניק
גיא רולניק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים241
בנימין נתניהו בכנסת. האם ליחסים בין מיליארדר לבין פוליטיקאי בכיר, שר אוצר וראש ממשלה אפשר לקרוא ״חברות״?
בנימין נתניהו בכנסת. האם ליחסים בין מיליארדר לבין פוליטיקאי בכיר, שר אוצר וראש ממשלה אפשר לקרוא ״חברות״?צילום: אוליבייה פיטוסי

סרטון משעשע הסתובב השבוע ברשתות החברתיות: כתבת ערוץ 2 העלתה קליפ מתקופת שלטונו של אהוד אולמרט, שבו נראה בנימין נתניהו מסביר למצלמה כי הפוליטיקאים (אולמרט) לא נחקרים על השחיתות שלהם מפני שהעיתונות לא עושה את עבודתה.

>> צפו בסרטון מ-2006:

נתניהו צדק, כמובן. במשך שנים ארוכות שירתו רוב העיתונים וחלק מהערוצים בישראל באופן סמוי או גלוי קבוצה קטנה של פוליטיקאים וטייקונים. אולמרט, ולפניו אריאל שרון עם אביגדור ליברמן, קיבלו מקבוצת ידיעות אחרונות ו–ynet, ששלטה עד לפני כמה שנים בפוליטיקה הישראלית, טיפול נוח במיוחד. כתבי TheMarker נתי טוקר ואמיר טייג, כמו גם אתר העין השביעית, ניתחו כאן בעבר את השיטה של "ידיעות אחרונות" להגן על פוליטיקאים מושוחתים וטייקונים מקורבים כשהם נמצאים בעמדות כוח — ובדרך כלל להתהפך עליהם כשהם נחלשים או שאין בהם יותר שימוש.

אלא שבשנתיים האחרונות יורדת המסיכה שנתניהו עטה על עצמו ומתבהרת התמונה: נתניהו מעולם לא רצה להילחם או להציב אלטרנטיבה לשיטות המושחתות של אולמרט, שרון ונוני מוזס. הוא רצה רק להעתיק אותן, להוסיף תבלין לאומני־ימני ולבצר את שלטונו.

חלק בלתי מבוטל מהעיתונאים, מהפרשנים ומכלי התקשורת שתוקפים עכשיו בחמת זעם את נתניהו לקול מחיאות הכפיים של יריביו, הם העתקים של נתניהו עצמו. חיפוש של שתי דקות בגוגל ישלוף את רוב העדויות שמראות כיצד הם הגנו על השחיתויות של אולמרט, שרון ובניו וליברמן ויצרו סדר יום תקשורתי וציבורי ששירת טייקונים, בנקאים ומאכערים של הון־שלטון כמו הדנקנרים, הפישמנים והמוזסים.

תמלילי השיחות הסודיות בין נתניהו למוזס, שבהן נשמע הראשון מבטיח למו״ל והעורך האחראי שידאג לו להטבות כלכליות ענקיות, והשני מציע לראשון בתמורה עיתונות נוחה שתבטיח לו את ראשות הממשלה, לא חשפו רק את פרצופם של השניים ואת היעדרה של כל אידיאולוגיה של ימין, שמאל, ליברליות או שמרנות, אלא גם את פרצופה של רוב העיתונות והפוליטיקה: לאף אחד אין עמדה עקרונית נגד שחיתות, בזבוז, ביזת כספי ציבור או טוהר מידות. יש כאן מלחמת כנופיות, ובכל מחנה רואים שחיתות רק כשהיא נמצאת אצל היריבים הפוליטיים.

גרף: שחיתות - מתכון להרס החברה

השתיקה של 95% מהח"כים באופוזיציה בקשר לפרשת נוניגייט היא האקדח המעשן הברור ביותר לשחיתות המבנית והנורמטיבית בפוליטיקה הישראלית בימין, במרכז ובשמאל: עבור כותרת, ראיון, תמונה, סרטון ב-ynet – ושער באחד המוספים של מוזס מוכנים כמעט כל חברי המחנה הציוני, כולנו ויש עתיד לזחול, לטמון את הראש בחול, להביט לצד השני ולקוות שהפרשה הזאת תיעלם במהירות והציבור ישכח אותה. את הקשר המושחת של הון־שלטון־עיתון הם מסוגלים לראות היטב רק כשמדובר בנתניהו וב"ישראל היום", בעיקר מפני שהעיתון של אדלסון עדיין חלש ואתר האינטרנט שלו עלוב.

הטקטיקה של המושחתים מימין ומשמאל, בפוליטיקה ובעיתונות היא להכריז עכשיו ש״כולם מושחתים״, ״כך מקובל״, ״כך עובדת פוליטיקה״ וכדומה. מי שקונה את הרעיון הזה לא מבין שהוא יורה לעצמו ובעיקר לילדיו ברגל: שחיתות היא המתכון לקריסה ברמת החיים, באיכות החיים ובשמחת החיים ברוב העולם. משיווי משקל של שחיתות חוקית ופלילית נהנים, אם בכלל, רק החזקים, האלימים, המקורבים והעשירים. כל מי שרואה בה חלק הכרחי, בלתי נמנע, גוזר על הדורות הבאים שלנו עוני, אי־שוויון ואי־יציבות חברתית.

לטובת הקוראים שהצטרפו אלינו רק באחרונה, נזכיר שהעיתון שאתם קוראים עכשיו מעולם לא איתרג שום פוליטיקאי מושחת: לא שרון, לא אולמרט ובוודאי לא ליברמן. כל יריביו של נתניהו מימין ומשמאל קיבלו כאן טיפול עיתונאי המתאים להם. גם נתניהו זוכר זאת היטב.

בניגוד לאולמרט ולשרון, שהיו מושחתים והשתמשו ברשתות הכוח, הכסף והחברים שלהם בעיתונות ובעולם העסקים המקומי כדי להימלט מביקורת ציבורית ואימת הדין, נתניהו נוקט טקטיקה אחרת: מצייר עצמו כחיה נרדפת על ידי ״השמאל״ וממציא אידיאולוגיות ורעיונות חדשים, שאם יאומצו יביאו להתפוררות מהירה בשירות הציבורי.

בנימין נתניהו וארנון מילצ'ן
בנימין נתניהו וארנון מילצ'ןצילום: David Silverman/Getty Image/ ד

המהלך הראשון בוצע לפני שנה, כאשר נתניהו דרס את כל הרגולטורים שעמדו בדרכו להפוך את מתווה הגז שבנה ליצחק תשובה ונובל אנרג׳י למונופול המוגן מתחרות ורגולציה. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, שהזהיר כי המונופול משתלט על הדמוקרטיה, נאלץ לאשר את המתווה בלחץ ראש הממשלה, בעוד מערכת הביטחון על זרועותיה השונות מספקת חוות דעת תלושות ומשונות שמצדיקות את המונופול בשיקולים ביטחוניים ודיפלומטיים מוזרים.

ועכשיו מציע לנו ראש הממשלה רעיון חדש לגבי ההתנהגות האישית של אנשי ציבור. בנאום מתלהם ואלים שנשא בכנסת, הוא הסביר ש״מותר לקבל מתנות״ - לאחר שנחשף כי הוא ורעייתו נהגו לדרוש שנים ארוכות משקאות חריפים יקרים, סיגרים ומתנות מהמיליארדר ארנון מילצ׳ן, והשתמשו לשם כך בקודים ״ורודים״ ו״עלים״. עצם העובדה שנתניהו קורא לשמפניה ורודים ולסיגרים עלים מרמז כי נתניהו עצמו יודע שבקשת מתנות יקרות ממילצ׳ן אינה נורמטיבית.

בואו נעצור ונהרהר לרגע ברעיון החדשני הזה של נתניהו, שלפיו ״מותר לקבל מתנות מחברים״:

1. האם נתניהו ומילצ׳ן באמת חברים? האם ליחסים בין מיליארדר לבין פוליטיקאי בכיר, שר אוצר וראש ממשלה אפשר לקרוא ״חברות״? הסיכוי קלוש. ״החברות״ בין השניים פרצה לאחר ששניהם נהפכו לאנשים הנטועים עמוק בעמדות כוח וכסף וכל אחד יכול היה ליהנות מהכוח של רעהו. הם לא היו יחד בשומר הצעיר, בבית״ר, בצופים, ביסודי ואפילו לא באוניברסיטה. הם גילו זה את חברתו של זה כאנשי ציבור מפורסמים או עשירים.

נוני מוזס. לאף אחד אין עמדה עקרונית נגד שחיתות, בזבוז, ביזת כספי ציבור או טוהר מידות
נוני מוזס. לאף אחד אין עמדה עקרונית נגד שחיתות, בזבוז, ביזת כספי ציבור או טוהר מידותצילום: עופר וקנין

2. ונניח שנתניהו ומילצ׳ן היו באמת חברים מהשכונה ומבית ספר. האם זה היה מקנה לנתניהו כשר אוצר, ח"כ או ראש ממשלה את הזכות לקבל מהאחרון מתנות במאות אלפי שקלים? כמובן שלא. אנשי ציבור, בוודאי בעמדות כה משמעותיות כמו שר אוצר וראש ממשלה, לא יכולים לקבל יותר מכוס קפה משום ״חבר״. המדינה מעמידה להם משאבים אדירים: לשכות, נהגים, מזכירות, מעון רשמי, מאבטחים, טיסות ומחזירה להם כמעט את כל ההוצאות שלהם. הם לא צריכים שקל נוסף כדי למלא את תפקידם בהצלחה. קבלת מתנות ממיליארדרים, אפילו אם לאלה אין שום צורך ברגולציה ממשלתית, באה לשרת רק תאוות בצע או רדיפת כבוד של אנשי הציבור. אין בה שום צורך אחר.

3. מילצ׳ן הוא אמנם מיליארדר שמבלה את רוב זמנו בארה״ב, אבל יש לו עניינים רבים עם ממשלת ישראל: הוא בחר להיות אזרח ישראלי משיקולי מיסוי, הוא בעל מניות בערוץ 10 והוא נהנה מיוקרה, כוח וכבוד בהוליווד מתוקף העובדה שהוא מארח את נתניהו בביתו ובאירועיו. יש לו הרבה מה להרוויח מקרבתו של נתניהו לא רק במונחים כספיים. קשה מאוד לראות במתנות שהוא העביר לנתניהו רק פילנתרופיה ואלטרואיזם.

4. אם נקבל את עקרון ״מותר לקבל מתנות מחברים״, אנחנו נמצאים בתוואי בטוח להרס החברה הישראלית. זה לא קשור לכך שהעמדה האידיאולוגית שלך שמרנית או ליברלית, ממשלה גדולה או קטנה, רגולציה אגרסיבית או רכה. במקום שבו מותר לאנשי ציבור לקבל מתנות ״מחברים״ — כל המערכות הכלכליות וכל שירותי הציבור יתחילו להרקיב.

הנה כמה דוגמאות:

לרופא בכיר המחליט על תורים וטיפולים במערכת הציבורית יצמחו חיש קל מאות ואלפי ״חברים״ — אנשים שיש להם כסף או כוח ורוצים שהוא יקדם אותם וידחק את החלשים והלא מקורבים לסוף התור. חברות כזאת תרסק את מערכת הבריאות הישראלית, שלמרות כשליה המרובים היא עדיין נקודת אור בהשוואה למערכת הבריאות האמריקאית המושחתת והיקרה.

לפקיד בכיר המחליט על היתרי בנייה והקצאת קרקעות יצמחו חיש קל עשרות חברים — קבלנים, אדריכלים, עורכי דין ושאר מאכערים — שישמחו לשלוח לו ורודים, עלים וכל סוגי התופינים, משום שסדר העדיפויות שייקבע למתן היתרים או לפרשנות של החוק יכול להפוך אותם לעשירים מופלגים.

שוק הנדל״ן הישראלי נהפך בחמש השנים האחרונות למכונה אדירה של העברת עושר ואיכות חיים מעניים לעשירים, ואם נוסיף לשוק הזה את הרעיון החדשני של ״מותר לקבל מתנות מחברים״, תצמח לנו כאן (אם עדיין לא צמחה) מערכת חוקית להעברת מיליארדים מהציבור הרחב, החלש, מהזוגות הצעירים, הלא מחוברים, לאנשי הכסף, הכוח והשחיתות שיידעו לייצר לעצמם בדרך חוקית הרבה ״חברים״ שיושבים על צמתי ההחלטה בתחום קרקע ובנייה במגזר הציבורי.

אפשר להמשיך את הרשימה הזאת עוד ועוד ועוד ולתת דוגמאות כיצד נורמליזיציה של ״קבלת מתנות מחברים״ — בממשלה, ברגולציה, בכנסת, במגזר הציבורי המורחב, במערכת הבריאות, החינוך ובעיתונות — היא מתכון להרס השירות הציבורי, ריסוק ההון החברתי, יצירת אי־שוויון ומבנים כלכליים לא יעילים. כל מה שצריך לעשות הוא לשים על ציר ה–X את השחיתות, על ציר ה–Y מדד של רמת חיים, איכות חיים ואי־שוויון, ולראות את הקשר ההפוך: השחיתות, ההטיה, ניגוד העניינים, התלות, הקומבינה — אלה מרכיבים את המתכון להרס החברה.

אז כמובן שהרבה יותר קל לצעוק ימין, שמאל, מרכז, חילוני, דתי, מזרחי ואשכנזי — זה פוטר כל אחד מאתנו מן הצורך להסתכל במראה ולפעול — אבל אם נעמוד מנגד כאשר ראש הממשלה מציע לנרמל כל שחיתות חוקית ופלילית, כאשר נתעורר יהיה מאוחר מדי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker