מערבולת כתבי השיפוי: בית המשפט פסל את מה שהוא יצר - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
זכויות פיצוי

מערבולת כתבי השיפוי: בית המשפט פסל את מה שהוא יצר

מחקר של הטכניון הראה כי עד 1979 לא היו בישראל תביעות על פגיעה עקיפה, ואפילו על פגיעה ישירה הוגשו תביעות ספורות ■ לכן, בית המשפט לא צפה את מבול התביעות שיפרוץ מהפרשנות שאימץ

2תגובות
העיר העתיקה בירושלים. הנוף שהתחיל את ההכרה בפגיעה עקיפה
גיל כהן-מגן

פסק דין חדש של בית המשפט העליון עלול לעצור יוזמות בנייה דווקא בתקופה של משבר דיור. אין מדובר בבנייה לא חוקית, אלא להפך — פרויקטים חוקיים לגמרי שעברו את כל הליכי התכנון. נשמע מוזר? לעתים קורה שבתי המשפט נכנסים למעין טייס אוטומטי של פרשנות החוק, רק משום שבעבר ניתן פסק דין שבו הפרשנות היתה מוטעית מיסודה.

לפי הפסיקה החדשה, רשויות מקומיות אינן רשאיות להמשיך לדרוש מיזמים כתבי שיפוי. מטרת כתבי השיפוי, שהתפתחו בהדרגה, היתה להגן על הקופה הציבורית מהצורך לשלם סכומים גדולים לבעלי קרקעות מעטים, רק משום שבמקרה הם הגיעו לעיר לפני האחרים.

לפי חוק התכנון והבנייה, כשמאושרת תוכנית בניין עיר שמורידה את ערך הנכסים הגובלים ("פגיעה עקיפה"), הוועדות המקומיות מחויבות לשלם לבעלי הקרקע את ערך הירידה. אין מדובר בנכסים שהופקעו או נפגעו באופן פיזי, אלא בכאלה שערכם ירד מכיוון שדירות או עסקים נוספים אושרו בסמוך. התוצאה היא שהיזמים נהנים משווי זכויות הבנייה הנוספות, אבל תושבי העיר סובלים מדלדול התקציבים לשירותי ציבור.

בשנים האחרונות הצטברו תביעות בסכומי עתק נגד הרשויות המקומיות. כדי להגן על התקציב הציבורי, התחילו הרשויות לבקש מהיזמים להתחייב שאם יאושרו תביעות כאלה, היזמים יחזירו לרשויות את סכום הפיצוי (כתבי שיפוי).

בית המשפט אינו מזכיר את השתלשלות החוק. למעשה, הכנסת מעולם לא התכוונה לחוקק את הזכות לפיצוי על פגיעה עקיפה. הזכות לפיצוי של גובלים חוקקה לפני עשרות שנים כתיקון לנוסח החוק המקורי, מתוך רצון של הכנסת למזער נזקים תקציביים גדולים יותר, שהיו נובעים מפסיקה קודמת של בית המשפט העליון. כיום ברור כי פסק הדין אז היה שגוי. ניתן למחול לפרשנות אז, מפני שבמציאות המאוד שונה שהיתה אז — איש לא צפה את ההשלכות. כל הנימוקים שמייחס בית המשפט בדיעבד לחוק — ובהם "צדק חלוקתי", "זכות הקניין", או "הרתעה בפני תכנון לא מאוזן" — כלל לא עמדו בפני המחוקק.

ב–1979 הגיע לבית המשפט העליון ערעור על דחיית תביעה לפיצויים על ידי בעלים של בית קטן בירושלים, שממנו נשקף נוף של העיר העתיקה. הוועדה המקומית אישרה תוכנית לבניית בניין גבוה יותר בחלקה אחרת. בחוק המקורי הוזכר רק מקרקעין, ולא היתה התייחסות לגובלים. למרות זאת, בית המשפט העליון פסק ברוב דעות כי הזכות לפיצוי חלה על מקרקעין כלשהם, ללא הגבלה של מרחק מהתוכנית שאושרה. השופט אהרון ברק סבר בדעת מיעוט כי החוק מעניק זכות פיצוי רק אם הפגיעה נוגעת למגרש שעליו היא חלה. ברק צדק.

מחקר שביצעתי עם אורלי נעים בטכניון הראה כי עד 1979 לא היו בישראל תביעות של מקרקעין גובלים, ואפילו על פגיעה ישירה הוגשו תביעות ספורות. לכן, בית המשפט לא צפה את מבול התביעות שיפרוץ מהפרשנות שאימץ.

כיום, לאחר מחקר בינלאומי שערכתי על זכויות לפיצויים במדינות OECD, אני משוכנעת כי הפרשנות שאומצה היתה ללא כל יסוד משפטי. מקורות החוק היו בימי המנדט. בבריטניה ובמושבות הבריטיות החוק לא פורש באופן דומה. גם כיום אין מדינות שבהן החוק מקנה זכות פיצוי רחבה למקרקעין גובלים — אלא אם מדובר בתשתיות ציבוריות.

הממשלה שכיהנה בעת שניתן פסק הדין נבהלה ממנו, אבל החשש היה מתביעות כמו כאלה הנובעות מתחנות כוח חדשות שישפיעו על ערכי קרקע ברחבי העיר. הכנסת חוקקה תיקון שימנע פגיעות מרוחקות, אבל השאירה את הזכות לפיצוי לבעלי נכסים גובלים. סביר להניח כי לו צפה המחוקק את מבול התביעות, היה מנסח תיקון לחוק שיחזיר את הפרשנות המקורית. מה ההיגיון שדווקא במדינה מתפתחת יקום המחוקק בוקר אחד ויחוקק חוק של סיכול עצמי? והאם ייתכן שדווקא כנסת ישראל התכוונה להמציא זכות קניין רחבה יותר מבארה"ב, קנדה, אנגליה ואוסטרליה?

על הכנסת לבטל לגמרי את זכות הפיצוי למקרקעין גובלים. במקביל, ראוי לחוקק זכות פיצוי נפרדת בגין פגיעה על ידי מיזמי תשתיות לאומיות. במקרים כאלה זו פגיעה במעטים עבור הנאה של הרבים — וזהו צדק חלוקתי.

הכותבת היא מתכננת ערים ומשפטנית, פרופסור (אמריטה) בטכניון וחוקרת בכירה במוסד שמואל נאמן למחקרי מדיניות לאומי

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם