"כלא? אני ממליץ לכל אחד. ישנתי 15-14 שעות ביום, הורדתי 10 ק"ג. לא ירד לי החיוך" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"כלא? אני ממליץ לכל אחד. ישנתי 15-14 שעות ביום, הורדתי 10 ק"ג. לא ירד לי החיוך"

לפני שבע שנים קיבל צביקה רבין, אז מנהל קשרי משקיעים, הזמנה מרשות ניירות ערך להחקר בגין שימוש במידע פנים ■ הוא נשפט ונאסר ל-14 חודשים ■ היום הוא מנסה לשקם את חייו ומספר על הימים שקדמו לעבירה, על אנשי שוק ההון שבכלא ועל היום שאחרי

59תגובות
צביקה רבין. "השופט צדק בחלק מהמקרים"
עופר וקנין

שעת בוקר בחדר הרצאות במרכז כנסים באזור הדרום. בכירי חברה בורסאית מכונסים כאן ליום עיון בנושא דיני שוק ההון. בזמן שצוות עורכי הדין של החברה עולה על הבמה וזורק מונחים כמו קוד אתי ואכיפה מינהלית, כל הנוכחים עסוקים בסמארטפונים. רק כשלבמה עולה צביקה רבין, דוגמה חיה לסיבה שבגללה חשוב שיקשיבו היטב ביום העיון, הם מתעוררים ומתחילים לזרוק בדיחות זה לזה.

"לפני שבע שנים וחודשיים קיבלתי טלפון מרשות ניירות ערך", פותח רבין. "אמרו לי 'תגיע אלינו'. אמרתי להם 'יש לי פגישות'. אמרו לי 'אתה לא מבין איפה אתה עומד. תגיע אלינו עכשיו'. באתי למשרדי הרשות ונשארתי שם ארבעה ימים לחקירות. ב-29 בינואר 2014 הורשעתי שמסרתי מידע פנים לאחרים שרכשו מניות, ושקניתי מניות לעצמי על בסיס מידע פנים שהיה לי. ישבתי בכלא חרמון 14 חודשים. אני לא עברתי את ההרצאה שאתם עוברים פה".

"ההרתעה בישראל לא עובדת", ממשיך רבין. "תראו את TheMarker של היום: בעמוד 1 מדווח שחיים כץ נחקר ברשות ניירות ערך (כץ נחקר ברשות בתחילת ינואר, בחשד לעבירות שוחד, אחרי שבשנה שעברה נחקר בחשד לעבירות מידע פנים; ח"ע). בעמוד 2 יהושע צולר, לשעבר יו"ר דש־איפקס, הורשע במסירת מידע פנים למקורבת שלו".

יהושע צולר
מוטי קמחי

בהמשך מספר רבין סיפורים מסמרי שיער על עלילותיו. "פעמיים במהלך תקופת המאסר שלי הייתי צריך להגיע מכלא חרמון לירושלים, לבית המשפט. מדובר בשלושה ימי נסיעה. יום אחד של נסיעה מחרמון לכלא רמלה, יום שני שבו אתה נוסע מכלא רמלה לירושלים וחוזר, ויום נוסף כדי לחזור לכלא חרמון. את הכל אתה עושה ב'פוסטה' (משאית משטרתית להובלת אסירים; ח"ע). בפעם הראשונה אני יושב בניידת הזו, עם אזיקים, פתאום מעלים יחד אתי 30 שב"חים אזוקים במדים חומים שמחציתם שפוטים למאסרי עולם. רק אני והם מאחור בלי סוהר. איך שהנסיעה מתחילה אתה רואה את כולם מורידים פתאום את האזיקים אחד אחרי השני, ומתחילים להסתובב חופשי, רק אני נשאר אזוק. הכיסאות בפוסטה עשויים מברזל. לאזיקים יש לשונית מתכת כזו שאם אתה דופק בה על הכיסא — הם נפתחים. אחד מהם שאל אותי אם אני רוצה שהם ישחררו אותי גם כן, אמרתי לא תודה. כשחזרתי לכלא הגשתי תלונה למפקד בית הכלא על המקרה הזה. זה לא שינה הרבה, כי שלושה חודשים אחר כך, כשנסעתי לערעור, המקרה חזר על עצמו".

ההרצאה הזו היא חלק מהניסיון של רבין לייצר לימונדה מארגז הלימונים החמוצים מאוד שהוא סיבך את עצמו בתוכו לפני שש שנים. לבד מההרצאות הוא גם מכין עברייני צווארון לבן לקראת כניסתם לכלא. במקביל הוא מנסה להקים מחדש את העסק שאותו נאלץ לסגור ב–2014, כשנכנס לכלא: חברת יחסי הציבור וקשרי המשקיעים שנקראה אז קוואן, ונקראת כיום בסוג של הצהרה "אמת".

הנסיקה: עסק משגשג, עשרות לקוחות

רבין, 50, התחיל את הקריירה שלו בשוק ההון כמנהל תיקי השקעות לפני כ–25 שנה. בתחילת שנות ה-90 הוא עשה הסבה מקצועית ושימש במשך כחמש שנים כעיתונאי במדור הכלכלה של "הארץ". בסוף שנות ה–90 עזב את העיתונות והקים את פעילות חברת המסחר המקוון ETRADE בישראל. ב–2001 הוא איבד את זיכיון ההפעלה של החברה ומצא עצמו מובטל למשך כמעט שנתיים, עד שב–2003 הקים חברה שעסקה ביחסי ציבור וקשרי משקיעים.

השילוב שרבין הביא לתחום - מנהל תיקים החי ונושם את שוק ההון ואיש תקשורת שמכיר היטב את הסחורה שאותה עיתונאים מחפשים - סייעו לו לבנות את העסק במהירות. ב-2009 כבר היו לרבין עשרות לקוחות, הוא החזיק משרדים באחת הקומות הגבוהות של מגדל סונול בתל אביב, העסיק עשרה עובדים והחיים חייכו אליו. גולת הכותרת של הפעילות שלו היתה ספינת הדגל של הבורסה הישראלית, חברת טבע, ששכרה את שירותיו כדי שידאג ליחסיה עם התקשורת ועם שוק ההון. כשאנחנו שואלים את רבין מה היתה תקופת השיא של פעילות החברה שלו, הוא לא מתלבט הרבה. "המועד שבו עצרו אותי. טיפלתי ב–70 חברות, וכמובן הייתי עמוק בתוך טבע".

איך קיבלת את טבע כלקוחה?

"עבדתי עם שלמה ינאי, מנכ"ל טבע ב–2007–2012, כשהוא ניהל את מכתשים אגן, וחצי שנה אחרי שהוא מונה לתפקיד מנכ"ל טבע הוא הזמין אותי אליהם, הושיב אותי לשיחה עם יו"ר החברה אלי הורוביץ, והם החליטו לתת לי צ'אנס".

שלמה ינאי
תומר אפלבאום

כמה גילגל העסק שלך בשנים האלה?

"הרווחתי לא מעט מיליונים בשנה. מבחינה כלכלית המעצר גמר אותי. רק הניהול של המשפט עלה לי 2 מיליון שקל, ויש גם את כל העלויות שמסביב. לשבת בכלא 14 חודשים בלי משכורת זה הרבה כסף. אנשים לא מבינים שהעונש שבכניסה לכלא הוא לא לאסיר, אלא למשפחה שלו. האסיר עושה חיים. מה רע לו? הוא נהנה והאשה והילדים סובלים. השופטים לא מבינים את זה".

איך התמודדה המשפחה שלך?

"הבנות שלי הגיעו למקסימום הביקורים האפשריים. במהלך התקופה שלי בכלא התחתנתי עם בת הזוג שלי".

העסק שלך נסגר מיד?

"מנובמבר 2009 עד שנכנסתי לכלא ב–2014 עשרות לקוחות נשארו אתי, וזה היה המזל שלי מבחינה כלכלית. העסק עבד עד הסוף. הייתי צריך לנהל עם הלקוחות שיחות ולהסביר את המצב, אבל הם הבינו מי אני".

מתי טבע סיימה לעבוד אתך?

"רק ב–2013, כשינאי עזב את החברה וג'רמי לוין החליף אותו".

אז מתי סגרת את העסק?

"ב–29 בינואר 2014, יום ההרשעה שלי, נגמר העסק".

לא מכרת אותו?

"בשלב הזה הוא היה שווה אפס. הלקוחות עזבו אותי. עברתי בכל השוק, ואף אחד לא הסכים להתמזג או להתאחד אתי".

הנפילה: "שדדתי את המדינה"

אם תפקידו של איש יחסי ציבור הוא לדאוג לדרך שבה מוצגת החברה בתקשורת, תפקידו של מנהל קשרי משקיעים של חברה הוא לדאוג לדרך שבה משווקת החברה למשקיעים, ובעיקר לאנליסטים ולמוסדיים המנהלים עבור הציבור את הכסף שלו. במסגרת זו הוא נחשף לידיעות על עסקות גדולות של חברות ונתונים כספיים שלהן לפני כולם ומעורב בהחלטה כיצד להציג ולשווק אותם. רבין הואשם בכך שהשתמש במידע זה כדי לקנות ניירות ערך של שלוש חברות שייצג - אבוג'ן, אלדין ואלווריון - ולהמליץ למקורבים שהשקיעו גם הם בניירות הערך האלה. הוא הורשע בביצוע 48 עבירות מידע פנים במסגרת חמישה אישומים, נשפט לשתי שנות מאסר ובסופו של דבר ריצה 14 חודשים. גזר הדין של השופט חאלד כבוב בעניינו של רבין משקף את הזינוק באכיפה ובענישה של רשות ניירות ערך ובית המשפט נגד עבריינים הנחשדים בעבירות ניירות ערך דוגמת שימוש במידע פנים והרצת מניות, החמרה המשתקפת בסדרה של משפטים בעלי פרופיל תקשורתי גבוה שהתנהלו בשנים האחרונות.

כבוב , שנהפך בשנים האחרונות לאימת העבריינים בתחום ניירות הערך ומיצב את עצמו כמחנך של שוק ההון הישראלי, לא חסך ביקורת בפסק הדין: "רבין ניצל באופן בוטה, שיטתי ומתמשך, את המידע שהועבר לידיו רגע לפני פרסומו לציבור, כדי להעשיר את כיסו ואת כיסם של חבריו, על גבם וחשבונם של משקיעים אחרים. רבין החזיק בתפקיד מרכזי שבו נחשף לכמויות עצומות של מידע פנים מצד לקוחותיו, ובמקום לנקוט משנה זהירות כראוי וכנדרש, בחר לנצל בצורה צינית את מעמדו ואת האמון הרב שניתן בו...מעשיו של רבין מהווים דוגמה קיצונית להתנהגות פלילית הפוגעת קשות בהגינותו של המסחר בניירות ערך ועלולה להשחית את אמון הציבור בשוק ההון. יתרה מזאת, הן בחקירותיו והן בעדותו רבין ניסה להתנער מאחריות למעשיו וביקש לספק הסברים בלתי הגיוניים בעליל לפעילותו בשוק ההון. הסברים שהיה מוטב אילו לא נשמעו".

חאלד כבוב
דניאל בר און

דבריו החריפים של כבוב משתלבים בתפישה של אנשים רבים לגבי שוק ההון: הם מאמינים שהמשחק בבבורסה, שאמור להיות משוכלל והוגן, הוא מכור ושהיחידים שמרוויחים הם בני המזל שיודעים משהו מבפנים, לפני כולם. הרי מה שכל אדם פשוט מחפש בשוק ההון זה סוס מנצח - וזה על פי כבוב מה שרבין סיפק למכריו. כפי שמגדיר זאת רבין בהרצאתו, "כששאלו אותי בכלא מה עשיתי, אמרתי שאני פה על שוד כלכלי. אמרו לי 'מה שוד כלכלי, את מי שדדת?' אז עניתי - 'את המדינה'".

גם כיום, שנתיים אחרי שהורשע, יחסו של רבין לעבירות שביצע מורכב. מבחינות רבות הוא מנסה "ללכת עם ולהרגיש בלי" - להודות שטעה, ובמקביל לא להתקפל מקו ההגנה שאותו הציג בבית המשפט ושאותו דחה השופט באופן חד־משמעי.

כשהוא יושב עמנו הוא מראה את המצגת שהראה בבית המשפט - גרפים ארוכים של מניות שהוא הורשע במסחר בהן ועליהם חצים ומלל שנועדו להבהיר לשופט כי הלוגיקה מאחורי המסחר במניות נבעה ממצב השוק ולא ממידע פנים פרטני. יותר מכל הוא חוזר וטוען שלא הרוויח כסף מהמעשים שבגינם הורשע. "בוא אסביר לך איפה ההסתבכות שלי היתה. הכנתי לשופט כבוב מצגת פאואר פוינט של תשע שעות. כשהתחלתי לדבר הוא הסתובב אלי בפעם הראשונה מרגע שהמשפט התחיל, ואז הרגשתי שאולי הוא הבין שיש פה בן אדם. בדיעבד זה לא היה כך".

אז מה, אתה עוד אסיר שלא אשם? כל האסירים בכלא חפים מפשע.

"לא אמרתי. היום אני מבין שהשופט צדק בחלק מהמקרים, והיה לי אסור לפעול במניות של לקוחות שלי. זה ברור לי. אני לא הבנתי את החוק כמו שבית המשפט מבין את החוק ורואה אותו. לפי החוק איזו עבירה פלילית התבצעה אם אתה לא מוכר מניות? כבוב בא ואומר - קנית, אתה אשם. זה לא מעניין אותי אם לא מכרת. אני לא הבנתי את זה".

מתי הבנת שהסתבכת בעבירות? כשקיבלת טלפון מהרשות?

"לא, שנה לפני כן, יומיים אחרי שקניתי את המניות של אבוג'ן".

למה?

"כי המניה זינקה והבנתי שיראו. אז פניתי לשני עורכי דין להתייעץ אתם מה עלי לעשות - אם ללכת מיד לרשות ולהצהיר על זה או לשתוק. שניהם ייעצו לי את אותה טעות מרה - לשתוק. בדיעבד הייתי צריך לנסוע באותו יום למשרדי הרשות בירושלים".

איך זה היה עוזר לך?

"התיק שלי היה נסגר. כשהחוקרים כבר נכנסים למחשב שלך ומחפשים בו, אתה לא מבין מה הם מוצאים שם. מצאו אצלי תכתובות עם חברים שבהן הם היו קוראים לי 'הסנדק' ושואלים 'הסנדק, מה כדאי לקנות', ואני הייתי עונה. הוציאו את כל הדברים האלה אחר כך במשפט. אתם לא מבינים למה הפכו אותי".

אבל אתה אמור לעבוד מול כלל שוק ההון, לדאוג לזה שתצא כתבה מפרגנת על החברה, לדאוג לכך שמנהלי ההשקעות יבינו את החברה. לא לעבוד מול חברים.

"אז אני אמור לסתום את הפה?"

כן.

"אז אתה מבין שאין לי עבודה?"

חבר אחד שהמלצת לו וקונה בגלל זה את המניה ב–20 אלף שקל - זאת לא העבודה שלך. העבודה שלך היא לעבוד מול המוסדיים.

"ואתה חושב שהמוסדיים לא כאלה? המוסדיים היו מתקשרים אלי כל הזמן, וגם כשאמרתי 'אני לא מדבר' הם היו רוצים ממני כמה שיותר מידע. יש אנשים שרוצים להרוויח, לחלוב ממך כמה שיותר".

והם לא מבינים שזה מידע פנים?

"הם לא מודעים. אם מוסדי היה חושב שאני נותן לו מידע פנים הוא לא היה מדבר אתי יותר. תחשוב כמה מנהלי השקעות העיפו על הדברים האלה. ברגע שאתה נותן מידע פנים למוסדיים אתה גמור. צריך להבין את המורכבות. אני עובד עם חברה כמו אבוג'ן ואתה מנהל השקעות מוסדי שמתקשר אלי אחרי שראית כתבה מדהימה בעיתון על אבוג'ן. אז אתה הולך וקונה את מניית החברה כי אמרתי לך שבעוד חודשיים היא תוציא דו"ח מצוין. מאותו רגע אתה מסונדל. אתה עבריין וגם אני. אסור לך לקנות אבוג'ן. כשקניתי את מניית אלדין היה מנהל השקעות שאמרתי לו 'תקנה' ועשיתי לו ניתוח למה המניה מעניינת. אחרי כן ביקשתי ממנו שיבוא לבית משפט להעיד לטובתי. הוא לא היה מוכן להגיע. אנשים רעדו ולא רצו לבוא. במשפטים האלה אם הרשות לא מזמינה אותך בכוח - אתה לא בא. כל פעילי שוק ההון שבאו להעיד במשפט של נוחי דנקנר עשו את זה כי הרשות הזמינה אותם".

נוחי דנקנר
עופר וקנין

איך עלו עליך חוקרי הרשות?

"ראו שגיא פן (חברו של רבין שהורשע שרכש מניות על בסיס מידע פנים שרבין העביר לו) קנה הרבה מניות של אבוג'ן. ראו שגיא מדבר אתי הרבה בטלפון. נכנסו לאינטרנט וראו מה אני עושה בחיים - וזהו. נורא פשוט. הוציאו פלט שמראה עם מי דיברתי וזהו, קלי קלות. למשפט שלי כבר הביאו תמלול של הודעות ה-SMS ששלחתי. אמרתי להם 'נכון, אמרתי לגיא לקנות מניות - זו העבודה שלי'".

אפשר להניח שהיו עבירות מידע פנים נוספות משנים קודמות שהחוקרים פשוט לא עלו עליהן.

"ממש לא".

גם אם היו, לא היית אומר לי.

"עזוב, החוקרים תפרו אותי בחקירה שלהם עשר שנים אחורה. הם בדקו הכל".

אז למה התחלת להשתמש במידע פנים רק ב–2008?

"כשהגעתי למשפט באתי לשופט כבוב ואמרתי לו: 'תראה, אני בתחום מ–2003. היו לי אלפי מידעי פנים מאז. אם הייתי רוצה לעשות עבירות לא הייתי פה כרגע. הייתי יושב עם 60 מיליון דולר בקוסטה ריקה והייתם מחפשים אותי. זה לא המקרה'. אז מה הוא עשה? הוא לקח מה שאמרתי וניצל את זה לרעתי. הוא כתב שאני תעשיית מידע פנים. לגבי התזמון של 2008 - צריך לזכור שהשוק התפרק בשנה הזו, שבה התרחשה המפולת הקשה של ליהמן ברדרס. ביום הראשון שבו השוק קרס ב–25% אני פתחתי חסכונות כדי לקנות מניות. לפני כן לא התעסקתי במניות שמונה שנים. אבל ב-2008 השוק ירד ב–25% ואני אמרתי לעצמי - 'מי ירשיע אותי על כך שאני קונה מניות כשהבורסה קורסת?'"

בסדר, השוק קרס, אבל למה קנית מניות של החברות שהן לקוחות שלך?

"למה לא? אני מכיר את החברות האלה. אם מניה כמו אלדין ירדה ב–70% - למה שאני לא אקנה אותה? תבין את הראש שלי. אני ידעתי שמידע פנים הוא מידע שמשפיע על מחיר המניה. אם הבורסה קורסת ב–70% כמו ב–2008 - איזה מידע פנים רלוונטי פה? השופט אמר 'קנית מניות לפני שפורסם דו"ח כספי, ידעת את נתוני הדו"ח - אתה אשם'".

יכולת פשוט לקנות תעודות סל על המדדים. זה מה שאני עשיתי, כמי שאסור לו גם כן להשקיע במניות בגלל התפקיד בעיתון.

"זה כי אתה לא ספקולנט. אני מכיר את השוק, אני אוהב את החברות האלה. אז קניתי. אגב, לא קניתי רק מניות של לקוחות שלי. קניתי הרבה מניות".

ולא חשבת על זה לפני שקנית את המניה?

"ממש לא. השוק פה קרס. אנשים שוכחים מה היה פה ב–2008".

נו, והמניה באמת זינקה בגלל הדו"ח?

"לא, אבל הבורסה כולה עלתה באותו יום וגם המניה עלתה, אז הפרקליטות באה ואמרה 'הנה, זה כי הדו"ח היה טוב' - והורשעתי".

בשנים האחרונות התרבו המקרים של שימוש במידע פנים. זה קשור לכך שבעבירות האלה אתה לא רואה שאתה פוגע במישהו פיסית אלא בכלל הציבור?

"עזוב את השאלה אם אתה פוגע בשוק או לא. מידע פנים זה מידע פנים. אתה עושה מזה רווח וזהו".

צביקה רבין. "מידע פנים זה מידע פנים. אתה עושה מזה רווח וזהו"
עופר וקנין

"ייעצו לי לשתוק — ולא הקשבתי"

בהרצאות שרבין מעביר הוא מתדרך את הנוכחים איך להתנהל לאורך כל הדרך. הוא שואף למנוע מהם להסתבך מראש בעבירות שביצע, אבל גם מסביר כיצד עליהם להתנהל בחקירה כדי למזער את הנזקים.

אתה מדבר בהרצאה על ארבעת הימים הראשונים של החקירה ברשות ניירות ערך כעל החלק הקשה ביותר בכל התקופה הזו. מדוע? אילו לחצים הופעלו עליך בחקירה?

"יום החקירה הראשון התחיל ב–11:00 בצהריים והסתיים ב–2:00 בלילה. בשאר הימים החקירה החלה ב–11:00 אבל הסתיימה ב–18:00. הלחצים הם מכל שיטה אפשרית: צעקות, אלימות, קללות, משקרים לך, משחקים את החוקר הטוב והחוקר הרע . אומרים לך 'אנחנו לא כותבים את מה שאתה אומר' אבל הם כן כותבים. החוקרים טובים מאוד במה שהם עושים".

אתה גם מסביר שהדבר הכי נכון לעשות הוא פשוט לשתוק בחקירה. לא לומר כלום. זה נשמע פשוט.

"כמעט בלתי אפשרי לשתוק בחקירה. מזהירים אותך בכל דרך. 'אם לא תדבר יקרה לך ככה, נגיע לאשתך, אבא שלך יגיע לבית חולים, החבר שלך כבר דיבר', הכל כדי שתפליל את עצמך. לי היו בחקירה שני עורכי דין, שניהם ייעצו לי לשתוק — ולא הקשבתי להם".

מה ניסית להשיג בזה שדיברת?

"זו מחשבה מטומטמת שזה ישחק לרעתך אם תשתוק, אבל בפועל אין שום דבר טוב בלדבר. אם יש לך מה לומר — תגיד את זה בחקירה בבית המשפט. את החוקרים לא מעניין מה תאמר. הם ממוקדים בלהוציא ממך מה שהם רוצים, שאחר כך זה ישמש אותם בבית משפט".

מתי הבנת שתורשע?

"באתי כמו חתן ליום ההרשעה שלי. הייתי בטוח שהשופט מוציא אותי זכאי. תראה בתמונות באיזו חליפה הסתובבתי בבית משפט".

ומה עשית אחרי ההרשעה?

"הסתובבתי ברחוב אבן גבירול בתל אביב והתאבלתי. הסתכלתי על האנשים סביבי וקינאתי בהם. אמרתי 'איזה כיף להם. הם לא הולכים לכלא'".

אתה ממליץ לאנשים שרוצים לשתוק בחקירה פשוט להביא ספר תהילים ולקרוא בו. בנוסף אתה אומר שלמדת תורה בכלא. התחזקת?

"לא חזרתי בתשובה, אבל למדתי תורה בכלא".

למה לא ללמוד פיזיקה? פילוסופיה?

"אין אפשרות כזו. הכלא מאפשר לך לעבוד בזמן הפנוי שלך, או ללמד אם אתה אסיר ברמה גבוהה, או ללמוד תורה. בגיל 48 העדפתי לשבת עם 10 חבר'ה וללמוד תורה ארבע־חמש שעות ביום".

וחוץ מזה מה עושים? יש איזו פעילות שהתחלת לעשות שלא עשית קודם?

"אין משהו ספציפי. עשיתי ספורט וקראתי. טלוויזיה לא ראיתי ושש־בש לא שיחקתי. אני לא סובל את שניהם. כן יכולתי לקרוא ספר של 900 עמודים בסוף שבוע אחד. חוץ מזה אני ישנוני, אז ישנתי שעה וחצי בצהריים, וכל יום הלכתי לישון ב–20:30 וישנתי עד 6:00 בבוקר".

לא קשה אחרי זה לחזור לאורח חיים רגיל, של שש־שבע שעות שינה בלילה?

"לא קשה. זה סוג אחר של צורת חיים. התפוקה של המוח שלי ירדה לאפס בכלא. היום המוח שלי עובד 20 שעות ביממה, שם אפילו לא יכולתי לקרוא ספר לימוד. כל מה שקראתי זה ספרי היסטוריה ורומנים. ניסיתי לקרוא ספר על תורת המשחקים וממש לא הצלחתי. המוח לא רוצה לעבוד כשאתה בכלא. הוא נח".

איך אתה מכין עברייני צווארון לבן לכניסה לכלא?

"אני נפגש אתם, מסביר להם מה הולך לקרות. איך להתנהל, מה להביא".

משלמים לך על ההכנה הזו?

"אני לא לוקח כסף, אני עוזר לאנשים. כואב לי על האנשים האלה שהולכים לכלא. כואב לי שאנשים נופלים כל הזמן. כואב לי שנמשיך לראות את זה קורה כל הזמן. אני מקווה שההרצאה שלי גורמת לאנשים לסתום את הפה ולא להסתבך. זה מה שאני אומר להם — תדאג לזה שלא אתה ולא בני המשפחה שלך יתעסקו עם מניות".

מה אתה חושב על החקירה של השר חיים כץ?

"לבי כואב על כל אחד שהסתבך. אני יכול לומר רק שהרשות לא עולה על הגנבים הגדולים, פשוט כי הרשות יודעת לעלות על מי שקנה שבועיים לפני שהיה זינוק במניה. הגדולים לא קונים את המניה שבוע לפני. לא עולים על מי שיש לו מידע פנים של חודשים ארוכים לפני שמתרחש אירוע בחברה".

חיים כץ
ניר קידר

אמרת בהרצאה: "ראיתי מנכ"לים מסתבכים כל הזמן וראיתי מידע פנים שעובר כל הזמן".

"על ימין ועל שמאל. אתה רואה מנכ"ל שנפגש עם אנליסטים שבועיים לפני פרסום הדו"חות ומדבר אתם על המספרים שהולכים להתפרסם. זה קורה כל הזמן אף על פי שהחוק אומר שכל מידע הנוגע לדו"ח כספי הוא מידע פנים".

נוכח הרשימה המתארכת של נחקרים בעבירות ניירות ערך, סביר שידיו של רבין יהיו מלאות עבודה בתקופה הקרובה. למשל, חנה רדו, סגנית יו"ר מקאן־אריקסון, מתמודדת עם כתב אישום בגין עבירות מידע פנים; ומנכ"ל חברת אלקטרה צריכה, זאב קלימי, נחקר בתחילת ינואר בגין עבירות מידע פנים. כשמרחיבים את היריעה לסוגים אחרים של עבירות בניירות ערך, עולים שמותיהם של נוחי דנקנר, שנידון לשנתיים מאסר בגין תרמית בניירות ערך, וג'קי בן זקן, שנידון לשנתיים וחודשיים בגין הרצת מניות, ועוד רבים אחרים שעשויים למצוא עצמם מאחורי סורג ובריח.

אתה אומר שההרתעה בישראל לא עובדת. אולי הסיבה לכמות העבירות היא פשוט תאוות בצע.

"אתה רואה את קלימי, מנכ"ל חברה ציבורית שבטוח מבין בדברים האלה — והנה הוא מסתבך. אחד אחרי השני הם נופלים. עשרות. אתה יכול לומר תאוות בצע, אני אומר שזה חינוך. קלימי תאב בצע? הוא עשיר. חנה רדו — גם היא שווה הרבה כסף. חיים כץ בכנסת. אנשים פשוט לא מבינים את החוק ולא מודעים למה שהם עושים".

חנה רדו
עופר וקנין

הם בטוח יודעים שזה מידע פנים. דווקא בגלל זה הם מתלהבים ממנו. אולי הם לא מדמיינים שזה יכול להכניס אותם לכלא.

"אתה צודק, הם יודעים שזה מידע פנים, אבל לא מבינים המשמעות, כמו שאני לא הבנתי. חשבתי שאם אני קונה מניות ולא מוכר אותן, אי אפשר להאשים אותי שהיה לי מידע פנים. הרי החוק אומר 'אם עשית שימוש במידע פנים' — שזה אומר אם קנית ומכרת".

אבל אתה כן מכרת מניות של החברות.

"נכון, אבל קניתי במקומן אופציות. הגדלתי את הסיכון שלי בהשקעה בחברה".

אז כמה הרווחת מכל מידע הפנים הזה?

"לא הרווחתי כלום. המניות נמכרו במצב של מצוקה בהפסד של הרבה כסף ויצא שהפסדתי פעמיים, גם מתזמון המכירה וגם כי השופט קבע שאשלם קנס של 600 אלף שקל כי הוא חישב מה הייתי מרוויח אילו הייתי מוכר את המניות ביום ראשון אחרי שהן זינקו — והכפיל את הרווח הזה פי שניים".

אתה אומר שזו העבודה שלך לומר לאנשים לקנות מניות. מה עם המקרים שבהם קנית את המניות בחשבון שלך? איש קשרי משקיעים שקונה מניות לעצמו לא יכול לומר שזו העבודה שלו.

"אתה צודק. בקשר לזה אמרתי לשופט שאני גאון. באותו יום שבו רכשתי את המניות היו פדיונות של עשרות מיליארדים בשוק ההון (מכירות של ניירות ערך על ידי משקיעים; ח"ע), ואני היחיד שקנה מניות. כבוב לא חשב כך. זו היתה העבודה שלי. בהתחלה רציתי להביא למשפט עשרות אנשים שאמרתי להם לקנות מניות. למזלי לא עשיתי את זה. אם הייתי מביא אותם הייתי יושב היום במאסר עולם בסיביר. למזלי עורך הדין שלי אמר לי 'שלא תעז לעשות את זה'. גם כך כשפניתי לאנשים להעיד לטובתי אף אחד משוק ההון לא היה מוכן לבוא למשפט. כולם פוחדים מקרבה לנושא הזה".

איש קשרי משקיעים לא אמור לשבת אחד על אחד עם אנשים ולומר להם "תקנה" אישית. הוא אמור לדאוג לתדמית הכללית של החברה.

"ברור שהוא כן אמור. כל הזמן התקשרו לשאול אותי על החברה — מנהלי השקעות, משקיעים פרטיים. תזכור שאני הייתי החוצץ בין החברה לבין שוק ההון. כנראה שעשיתי עבודה טובה מדי. היו כמה חברות שהזדהיתי אתן בצורה מלאה".

השאלה היא גם איך אתה אומר להם לקנות. זה לא אותו הדבר אם תגיד "קנו את המניה, הולך להיות דו"ח מעולה", או "קנו — כי החברה הזו עובדת בענף צומח".

"אני עניתי שנתתי חוות דעת ולא מידע פנים על החברה, ובאמת אחרי המקרה שלי חוקקו את חוק חוות דעת שאוסר לתת חוות דעת כמו שנתתי על המניות".

אז מה אמור היום לעשות איש קשרי משקיעים?

"הוא צריך לסתום את הפה ולעשות חרא של עבודה. אני לא צוחק".

לפי התיאוריה הזו, איך עובדות חברות קשרי המשקיעים שהבעלים שלהן לא נכנסו לכלא? אתה לא היית היחיד בשוק.

"כיום אני האיש הכי אמין ובטוח בשוק, כי אני יודע איך להתנהל. אף אחד לא מתקרב לידע ולהבנה שלי".

לא מרתיע אנשים לעבוד אתך אחרי ההסתבכות?

"אם אני מחלק את שוק ההון הישראלי לסקאלה שמצדה האחד נמצאים הנוכלים ומצדה השני את הצדיקים — אני יכול לומר לך שדווקא מי שהוא נוכל לא עובד אתי, כי הוא פוחד שהרשות תבוא אליו. מי שצדיק עובד אתי. מיום שהוזמנתי לחקירה ברשות ניירות ערך כך זה עבד. ראיתי שכל מי שלא הסכים לעבוד אתי הורשע אחר כך בעבירות ניירות ערך".

מה עם רכישת המניות מהחשבון של בת הזוג שלך, מיכל? איך אתה יכול להסביר זאת?

"טעיתי. זו היתה הטעות היחידה שלי בכל המשפט. קניתי לה מניות כמה ימים לפני ההודעה של אבוג'ן. הטעות היתה ברכישה הזו. מכאן וקדימה כבר הורשעתי על עוד 30 סעיפים כשניסיתי לנהל לה את התיק הזה. לא הייתי צריך לקנות לה מניות. עשיתי את זה כי חשבתי שהעסקה שאבוג'ן סגרה אז היא חרא של עסקה והמניות לא יעלו בעקבותיה. זו היתה טעות, כי היה לי פה מידע פנים על העסקה הזו. בדיעבד הטעות העיקרית היא שנגעתי במניות של חברות שלי — מסיבה אחת: אתה לא יכול להוכיח מה היה לפני שלוש שנים".

מה לקחת מהכלא?

"בסופו של דבר המאסר הוא חוויה מעצימה, לא הייתי חוזר לזה אבל אני ממליץ לכל אחד פעם ברבעון. ישנתי 14–15 שעות ביום, הורדתי 10 ק"ג — פשוט כי אין מספיק אוכל. אתה מקבל חצי עגבנייה ורבע קופסת קוטג' לארוחת בוקר. לא ירד לי החיוך בכלא. עדיין אף אדם במודע לא יילך לכלא. ככל שעבר הזמן, השהות בכלא התחילה להיות מדכאת. בשיחת הטלפון שבה הודיעו לי שהורידו לי שמונה חודשים בעקבות הערעור בכיתי מאושר פעם ראשונה בחיים. מיד אחר כך רצתי בכלא ואי אפשר היה לעצור אותי".

לא מפחיד שם? אין אלימות?

"אין אלימות. כלא חרמון שבו ישבתי הוא כלא שאתה מגיע אליו או כדי להתחיל לצאת לחופשות, או כי אתה אסיר שמיועד לקבל קיצור של שליש מתקופת המאסר על התנהגות טובה. מקרה האלימות היחיד שנחשפתי אליו היה כשאסיר שנשלח למאסר אחרי שירה שישה כדורים בכמה אנשים דיבר בטלפון הציבורי, והגיע אסיר אחר שישב על עבירות בשוק ההון, שצעק עליו שיפנה לו את הטלפון תיכף ומיד. אחרי שהוא פינה לו את הטלפון, אותו אסיר יוצא שוק ההון אמר למישהו אחר שעמד לידו 'ראית איך העפתי אותו' וקילל אותו בכמה קללות עסיסיות. האסיר הראשון חזר ותקף אותו עד שהיו צריכים לפנות אותו לטיפול רפואי".

צריך להיזהר עם מי שאתה מקלל בכלא.

"אני תמיד אומר בהרצאות שלי: מתוך 600 אסירים שישבתי אתם, ה–30 שהיו משוק ההון היו המפונקים הגדולים ביותר".

לא היה קשה להשתחרר?

"השחרור לא היה קשה. בחצי השנה שחלפה מאז אני מרגיש שאני עף מרוב אושר. אשתי אומרת שאני מנותק. שאני לא מפסיק לחייך. הפרספקטיבה שלך על החיים משתנה דרמטית אחרי דבר כזה. אני מרחם על המון אנשים. על כל אלה שאומרים כל הזמן 'אין לי זמן, אין לי זמן'. זה פאתטי בעיני. שים את האנשים האלה בכלא לחודש והם יבינו מה זה כשאין לך זמן. אחרי זה הם יראו שיש להם זמן להכל".

במה אתה מושקע היום בבורסה?

"אני לא נוגע בכלום. אני מחכה למפולת. היא תגיע. עניין של זמן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#