"עופר עיני עדיין שולט בהסתדרות - דרך אחיו. בלעדיו אבי ניסנקורן לא שווה" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"עופר עיני עדיין שולט בהסתדרות - דרך אחיו. בלעדיו אבי ניסנקורן לא שווה"

למה זינקו תקציבי הפרסום של ההסתדרות, מה עומד מאחורי מבול הכנסים והמינויים הפוליטיים שמוביל היו"ר ואיך כל זה קשור למערכת הבחירות המתקרבת לראשות הארגון? ■ אבי ניסנקורן מנסה לכבוש את השטח, בלי להתנתק מקודמו בתפקיד, עופר עיני

107תגובות
עופר עיני, אבי ניסנקורן

עדי חיון מכרמיאל, ראש ועד העובדים בחברת הפארמה תרו, הוא יו"ר ועד נמרץ ועסוק, אך כזה שמוצא זמן לכנסים. ב-8 בדצמבר 2016, לדוגמה, הוא עשה את כל הדרך לאילת, לשלושה לילות במלון הרודס כדי להשתתף בכנס של סיעת עוגן בהסתדרות, שבראשותה עומד יו"ר הארגון אבי ניסנקורן - שחיון הוא תומך נלהב שלו. בימי הכנס (בעלות כוללת של 300 שקל בלבד למשתתף), חיון וחבריו נהנו מהים, השמש, מאוכל טוב וגם מהופעה של דודו אהרון בערב אחד ושל צמד הבדרנים אלי ומריאנו בערב אחר. כעבור שבוע חיון שוב מצא עצמו נוסע דרומה לאילת, הפעם להשתלמות ועדים של איגוד עובדי הפרמצבטיקה של ההסתדרות במלון מג'יק פאלאס. "תהנו", "תבלו", "תעשו חיים", כך הגיבו חבריו בפייסבוק לתמונות שהעלה מהמלון.

חיון, כמובן, אינו לבד. דצמבר האחרון היה רווי כנסים וחגיגות בהסתדרות: 1,300 מחברי איגוד עובדי התחבורה חגגו במשך שלושה ימים בכנס שנערך במלון הילטון מלכת שבא באילת; כנס "הכר את החבר" נערך לוועדי עובדים במלון משכנות דניאל ביפו (תמורת דמי השתתפות של 100 שקל בלבד); וכנס אחר, של ועדי הדרום, נערך אף הוא באילת. כנסים אחרים, עם לינה או בלעדיה, נערכו בנתניה, בתל אביב ובמקומות אחרים בארץ.

בהזמנות הרשמיות דיברו על נאומי סיכום שנה, אבל בפועל דיברו שם על הבחירות לראשות ההסתדרות שייערכו במאי 2017 ועל הדרכים לגרום לאנשים להגיע לקלפי. "ניסנקורן לא בא מהשטח", מסביר יוסי לוי, לשעבר יו"ר ועד העובדים באל על, "אז לקראת הבחירות הוא היה צריך לחזק את עצמו, בטח בתקופה שבה הוא חשב שעמיר פרץ עשוי להתמודד על התפקיד".

הכנסים הרבים הם דוגמה אחת להוצאת הכספים האינטנסיבית בהסתדרות בשנה שלפני הבחירות, ונראה כי הם חלק ממהלך רחב יותר של ניסנקורן להבטיח שיישאר בתפקידו. מהלך נוסף של ניסנקורן הוא התמקדות בפרסום. כך לדוגמה, לקראת אירועי 1 במאי 2016 שילמה ההסתדרות 2 מיליון שקל לקבוצת ידיעות אחרונות כדי לקדם תוכן שיווקי בעיתון. בין היתר, ב-1 במאי פורסם ראיון מפרגן עם ניסנקורן באתר ynet וחוברות מיוחדת צורפה לעיתון. אגב, איש הפרסום של "ידיעות אחרונות" הוא יורם באומן, המשמש גם כאיש הפרסום של ההסתדרות ובמקביל שותף (3%), בחברת הגז עושרד עם עופר עיני, יו"ר ההסתדרות הקודם.

.

בחודשים האחרונים אפשר להבחין בעלייה בפרסומות להסתדרות המשודרות בפריים־טיים. על פי נתונים של יפעת בקרת פרסום בעקבות בקשת Markerweek, באחרונה נרשמה עלייה בתקציבי הפרסום של ההסתדרות בטלוויזיה: בין מאי 2016 לינואר 2017 הושקעו 4 מיליון שקל, לעומת 2.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה שנה קודם לכן. ההבדל הורגש גם בפריים־טיים: ההסתדרות השקיעה 2 מיליון שקל בחודשים אלה בפרסום בפריים־טיים, לעומת 900 אלף שקל בתקופה המקבילה שנה קודם לכן.

סיעת עוגן אף שכרה באחרונה משרדים ברחוב הברזל 9 בתל אביב, אחד ממתחמי המשרדים היקרים בעיר, לטובת מטה הבחירות. בשלב זה המבנה בן שלוש הקומות, שבעבר שימש את חברת פילת, נמצא בשיפוצים. הסיעה גם שכרה את שירותיו של יועץ התקשורת איתי בן חורין, שמייעץ אישית לניסנקורן עבור קמפיין הבחירות. על פי הערכות בשוק, הריטיינר החודשי של המשרד המלווה בן חורין־אלכסנדרוביץ' הוא 20–25 אלף שקל בחודש, למשך חצי שנה לפחות.

"צריך להסתכל על התמונה הכוללת", אומר חבר הסתדרות, "גם כמות מטורפת של כנסים במלונות מפנקים, גם פרסום מסיבי וגם שכירת נדל"ן מיותר. הכל על חשבון מס הארגון שמשלמים גם העובדים הכי עניים בפריפריה. גם הטענה שהכנס שערכה עוגן באילת הוא בסדר, כי הכסף הגיע מתקציב מימון סיעות, היא מופרכת. זה כסף שנועד לעשייה פוליטית אמיתית, לא לצ'ופרים".

תומך בגישה סחטנית

ניסנקורן, שבמארס הקרוב יחגוג את יום הולדתו ה–50, מכיר את ההסתדרות מראשית הקריירה שלו. מיד אחרי שסיים את לימודי המשפטים הוא החל לעבוד בלשכה המשפטית של האגף לייעוץ משפטי של ההסתדרות, שם התמחה בסוגיות החשובות הקשורות ליחסי עבודה, והתקדם לתפקיד ראש הלשכה. ב–2001 פרש, הקים משרד עורכי דין עצמאי והמשיך לעסוק בסוגיות הקשורות ליחסי עבודה ולהסתדרות, וייצג לא מעט ועדים וגופים הקשורים לארגון. בפברואר 2010 קרא לו עיני, אז יו"ר ההסתדרות, לשוב הביתה - והוא מונה לראש האגף לאיגוד מקצועי, התפקיד החשוב ביותר בהסתדרות אחרי היו"ר. בתפקיד הזה מנהלים את המשאים ומתנים החשובים עם המדינה והמעסיקים הגדולים בכל הנוגע להסכמי שכר, הסכמים קיבוציים ותוספות יוקר. אנשים המכירים את ההסתדרות מבפנים יודעים שבסוגיות מקצועיות מסוימות נתן עיני לניסנקורן לנהל את ההסתדרות בפועל. ניסנקורן סומן כיורשו של עיני, וב-2014, כאשר עיני פרש, ניסנקורן נבחר בבית נבחרי ההסתדרות להחליף אותו, ללא בחירות מסודרות.

"ניסנקורן הוא לא מנהיג, אלא פרויקטור לנושאי יחסי עבודה", מאפיין אותו בכיר לשעבר בהסתדרות. "הוא מבין ביחסי עבודה, בהסכמי עבודה, זה הדבר היחיד שמעניין אותו. בתקופתו, ההסתדרות נהפכה למחלקת מורחבת של ייעוץ משפטי עבור העובדים. הוא לא מנהיג כריזמטי, אלא משימתי".

כיו"ר הסתדרות פעל ניסנקורן למען לא מעט מטרות טובות, כמו שילוב אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה, התאגדויות עובדים במקומות שבהן לא היה נהוג להתאגד כמו ענף ההיי־טק, שיתוף פעולה עם ארגוני החברה האזרחית והמשך ההעלאה של שכר המינימום, מגמה שבה החלו קודמיו בתפקיד, פרץ ועיני. מנגד, הוא לא עשה דבר כדי למגר את הפוליטיזציה והסיאוב בתוך ההסתדרות, נתן יד לגישה פשרנית כלפי מעסיקים מחד גיסא וגישה סחטנית של ההסתדרות מאידך גיסא. אף שמדיניות זו נשמעת סותרת, יש לה הסבר פשוט: הפשרה באה בדרך כלל על חשבון העובדים החלשים, והגישה הסחטנית עובדת לטובת העובדים החזקים יותר. כך לדוגמה, ניסנקורן מתגאה בהעלאת הפנסיה עבור ציבור העובדים, אך בשלב מסוים המעסיקים היו אמורים להגדיל את ההפרשות לפנסיה ב–3%, לפי התיקון לחוק קופות הגמל, אלא אם כן תהיה הסכמה אחרת עם ההסתדרות. הסכמה זו אכן הגיעה, והפנסיה עלתה ב-1% בלבד, מחציתה על חשבון העובדים. ניסנקורן הגיע להסכמה זו עם נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, המקורב לעיני, כפי שיפורט בהמשך.

לניסנקורן גם לא היה אכפת שבזמן המשבר האחרון בין הנהלת אל על לטייסי החברה, ההנהלה תנהל משא ומתן נפרד עם ועד הטייסים החזק. יתרה מכך, הוא השקיע בהם שעות ארוכות כשנהפך למגשר בין הצדדים. עובדים רבים באל על טוענים כיום שההסתדרות זנחה אותם במאבק. "ההסתדרות לא כל כך עוזרת לעובדי אל על, אלה שהם לא טייסים", מאבחן יוסי לוי. "איך איפשרו להנהלה לחתום על הסכם נפרד עם הטייסים? ב–1982 אל על התפרקה בגלל הדברים האלה".

אבי ניסנקורן, עופר עיני
עופר וקנין

מצד שני, ניסנקורן תומך בגישה הסחטנית של עובדי רשות המסים, שדורשים תוספת של 38% לשכרם כדי לאפשר את פרויקט האיחוד של כלל יחידות הרשות, אף שעובדים אלה כבר זכו לתוספת שכר של 7.5% כחלק מהסכם מסגרת שנחתם עם עובדי המדינה בשנה שעבר.

"ניסנקורן מאכזב, כי אפשר היה לחשוב שאולי הוא יעשה את הדברים אחרת, אולי מפני שהוא גדל כאיש מקצוע בתחום יחסי העבודה", אומר מקור המכיר את ההסתדרות מקרוב. "זה לא שהוא לא מוביל מאבקים חשובים, אבל בנקודות המרכזיות שבהן צריך לנער את ההסתדרות - כמו פוליטיזציה והמשך הגישה הכוחנית לטובת מגזרים חזקים - הדברים נשארים בדיוק כמו שהם".

מנגד, יש הסבורים אחרת. אחד מהם הוא יוסי קוצ'יק, שמכיר את ניסנקורן עוד מהתקופה שבה שימש ראש אגף התקציבים באוצר וניסנקורן היה ראש הלשכה המשפטית בהסתדרות. "עשיתי אתו הסכמים גדולים וחשובים — מעבר מפנסיה תקציבית לצוברת והפיכת רפאל לחברה ממשלתית", אומר קוצ'יק. "הוא אדם סופר־אינטליגנטי, שמבין דברים מורכבים במהירות עצומה. הוא איש שוחר שלום, לא אחד שמחפש קרבות, ויודע להגיע להישגים יפים גם בלי להשתמש בנשק השביתה. כיו"ר ההסתדרות הוא בולט במאבקים לרווחת העובד, כמו המאבק למען ביטוח בריאות קולקטיבי ושינוי תמהיל הפנסיה בין צעירים למבוגרים".

עם זאת, קוצ'יק, בעל חברה לייעוץ בנושאי יחסי עבודה, סבור שיש מה לשפר. "המגזר הציבורי בישראל סובל מלא מעט מחלות", הוא אומר, "הוא גדול ונוקשה, וקשה מאוד לתגמל מצטיינים ולפטר עובדים לא יעילים. הגמישות הניהולית מחייבת התקדמות גדולה, והמדינה היא זו שצריכה לפעול בתחום. לדעתי, ניסנקורן הוא פרטנר טוב לממשלה כדי לנהל שינויים מבניים ורפורמות".

עם כל הכבוד לסוגיות החשובות האלה, נראה שניסנקורן מתעניין כיום רק בבחירות הקרובות לראשות ההסתדרות. בשלב זה נראה שיהיה מועמד יחיד, ולכן יש סיכוי שלא יתקיימו בחירות כלל, כדי לחסוך את העלויות הגבוהות הכרוכות בהן. בעבר היו הערכות כי ח"כ שלי יחימוביץ' תתמודד על התפקיד, אך היא עדיין לא הכריזה על כך. ככל שחולפים הימים יהיה לה קשה יותר להיכנס למרוץ - הן מבחינה ארגונית וכספית והן מכיוון שניסנקורן לא שוקט על השמרים: מדי יום הוא כורת בריתות בתוך ההסתדרות, כדי ליצור קואליציה שתתקרב ל-100%, עוד לפני הבחירות.

למרות כל זאת, והאהדה המסוימת שלה ניסנקורן זוכה בקרב אנשי ההסתדרות, ליחימוביץ' יש סיכוי לא רע לנצח, מה שמעלה את מפלס החשש אצל ניסנקורן ויכול להסביר את הכסף הרב שהוציא עד כה על כנסים, פרסום ושכירת משרדים. באחרונה מדברים בהסתדרות על צעד משמעותי נוסף: הניסיון של מפלגת כולנו להיכנס כסיעה בהסתדרות. לדברי בכיר באחד מוועדי ההסתדרות, אנשי ניסנקורן אמורים לסייע לכולנו לאסוף את 5,000 החתימות הדרושות לכדי להיכנס כסיעה (בשביל להקים סיעה חדשה בהסתדרות, נדרשות חתימות של 5,000 חברי הסתדרות שאינם חברים בסיעה אחרת). בסביבת ניסנקורן, מנגד, מכחישים זאת בתוקף וטוענים שאין להם קשר ליו"ר כולנו, שר האוצר משה כחלון.

פעיל בסביבת כחלון מתעקש ואומר שיש סוג של תיאום בין כחלון לניסנקורן סביב מהלך זה, גם אם ניסנקורן לא מסייע בפועל באיסוף החתימות. כך או אחרת, מהלך זה מעורר תסיסה בהסתדרות. "כחלון הוא שר אוצר, והוא אמור להיות לעומתי להסתדרות", אומר פעיל בהסתדרות. "אם כולנו תיכנס להסתדרות יהיה מצב שהסיעה תהיה תלויה בניסנקורן בשביל ג'ובים ותקציבים. זה בעייתי, מפני שבמקביל ניסנקורן עובד מול כחלון כשר אוצר". בכולנו סירבו להתייחס לדברים.

הג'ובים המיותרים של ניסנקורן

אף שעיני עזב את ההסתדרות עם כניסת ניסנקורן לתפקיד, ומשמש כיום כיו"ר ההתאחדות לכדורגל, צלו עדיין שורה עליה, בין היתר, באמצעות שורה ארוכה של אנשי אמונו שנותרו על כיסאם. המשמעותי ביניהם, בוודאי בכל הנוגע לבחירות, הוא בני עיני, אחיו של עופר ומנכ"ל סיעת עוגן - שניסנקורן הוא יו"ר הסיעה שלה ורץ במסגרתה לראשות ההסתדרות. יו"ר רשת עמל דודי גיל, שעובד עם עיני כגזבר ההתאחדות לכדורגל, הוא מקורב נוסף. עיני וגיל הם חברים טובים מאז שגיל היה משנה למנכ"ל בנק יהב, בתחילת שנות ה–2000, ועיני היה דירקטור בבנק. רעייתו של עיני, רוית דום, היא מנכ"לית רשת עמל. גיל הוא גם מנכ"ל חברת העובדים בהסתדרות, הזרוע הכלכלית רבת הכוח של הארגון, ובאחרונה מונה ליו"ר רשת משען במקומו של צבי גוטווטר, איש סיעת עוז בהסתדרות, שאותו הדיח ניסנקורן זמן קצר לאחר שגוטווטר מתח ביקורת פומבית על ההסתדרות ועל ניסנקורן, משום שלדבריו ההסתדרות התעקשה להעסיק כמנכ"ל משען אדם חולה, אף הוא מקורב של עיני, שלא יכול לתפקד בגלל מצבו הרפואי.

כמו כן, קובי טריפטו, שהיה ראש המטה של עיני כאשר זה היה יו"ר ההסתדרות, מונה על ידי ניסנקורן למנכ"ל ההסתדרות; וזאב חושינסקי, שעבד עם עיני בנציבות מס הכנסה והיה אחד הקרובים ביותר לעיני כיו"ר ההסתדרות, הוא כיום יו"ר אגף הכספים בארגון.

יוסי לוי, יו"ר ועד עובדי אלעל
תומר אפלבאום

במקביל למאחזים שעיני ממשיך לשמור בהסתדרות הוא נהפך לאיש עסקים פרטי שמייעץ להנהלות של חברות שמנהלות משאים ומתנים עם ההסתדרות. כך לדוגמה, הוא ייעץ להנהלת אל על במשבר האחרון בחברה ולהנהלת בנק דיסקונט בסוגיות כוח אדם.

"עיני נהנה מכל העולמות - גם כוח בהסתדרות, גם עבודה מול הנהלות, גם עסקות עם שרגא ברוש שמייצג מעסיקים בהרבה מגעים מול עובדים", אומר חבר הסתדרות. "למה בעצם הנהלות שוכרות את שירותיו של עיני? בגלל הממשק שיש לו עם ההסתדרות ועם ניסנקורן".

"הסיפור של מינוי דודי גיל למשען הוא שערורייתי בכל קנה מידה", אומר חבר הסתדרות אחר. "אין עוד אנשים שיכולים לשמש כיו"ר משען? עכשיו גיל מחזיק בכל התפקידים של הכסף והשליטה. זאת רק דוגמה אחת לאופן שבו ניסנקורן שומר על האנשים של עיני בהסתדרות".

"ניסנקורן הומלך על ידי עיני, וקשה להשתחרר מהתחושה שכיו"ר הסתדרות הוא מופעל על ידיו", אומר בכיר במערכת הפוליטית שמכיר היטב את הנעשה בארגון. "במסדרונות ההסתדרות מדברים על זה כלאחר יד. עצם העובדה שהתפקידים החשובים בהסתדרות מוחזקים בידי מקורבי עיני אומר דרשני. לצערי, מחוץ להסתדרות אף אחד לא מדבר על זה".

"הרוח הנושבת בהסתדרות היא הרוח של עופר עיני", אומר יוסי לוי. "זה נובע גם מכך שלניסנקורן אין מפלגה. הוא אמנם פועל מטעם עוגן, אבל בני עיני הוא המנכ"ל והאיש הכל יכול שם. הדבר הזה הוא חלק מהבעיות האחרות שיש בהסתדרות, גוף שצריך לעבור שינוי מהיסוד".

"ניסנקורן הוא איש חלש, שנשלט על ידי עיני", מצטרף מאיר אסור, לשעבר יו"ר ועד העובדים באגד, שהודח מתפקידו על ידי ההסתדרות. "עופר עיני שולט בהסתדרות דרך בני עיני. בלי בני, ניסנקורן לא שווה שום דבר".

מנגד, אמיר חייק, שעבד מול ניסנקורן כמנכ"ל התאחדות התעשיינים (בחלק מהזמן תחת ברוש), סבור שהקשר בין עיני לניסנקורן אינו רלוונטי. "לאבי יש את הדברים שהוא רוצה להשיג, זה לא קשור לקשר הטוב שלו עם עיני או לקשר הטוב שיש בין ברוש לעיני", הוא אומר. "אם עופר מתקשר לאבי, אבי יענה לו, אבל אבי לא ימכור את העובדים כי עופר מייצג הנהלה ועופר גם לא יעמיד את אבי במצב שהוא יבקש ממנו דבר כזה. שניהם חכמים מזה". לדברי חייק, החזות "החנונית" של ניסנקורן מטעה: "אפשר גם לקרוא לו 'אבי עצבני'", הוא אומר, "כשהוא רוצה משהו - גם קירות של מקלט אטומי לא יעצרו אותו. הוא יודע להיות קשוח, עקשן ונודניק כשצריך".

בונים קואליציה, מחלקים ג'ובים

בהסתדרות, בניגוד לכנסת, נהוג לבנות קואליציות לפני הבחירות, ולתחזק אותן גם במהלך הקדנציה כדי לזכות בתמיכה בבית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה). במרכזה של הקואליציה הנוכחית, קואליציית עוגנים, עומדת סיעת עוגן, ולפני הבחירות היא מצרפת אליה סיעות שונות כדי לרוץ תחת קואליציה אחת. לקראת הבחירות הנוכחיות מנסה ניסנקורן, כנראה בשל החשש מיחימוביץ', לבנות קואליציה גדולה ככל האפשר.

לפני כשנה רקם ניסנקורן דיל בתוך מפלגת העבודה סביב דחיית הפריימריס במפלגה: ניסנקורן חשש שאם יחימוביץ' תפסיד בקרב על ראשות המפלגה, היא תפנה להתמודד בבחירות על ראשות ההסתדרות. מנגד, דחיית הפריימריס משרתת גם את יו"ר העבודה, יצחק הרצוג. לכן הוחלט שאנשי ההסתדרות יסכימו לדחיית הפריימריס במפלגה לאחרי הבחירות בהסתדרות, ובתמורה יעניק הרצוג את תמיכתו לניסנקורן. אנשי העבודה אמנם דחו את הטענות של קיומה של עסקה, אך העובדות הן שניסנקורן התפקד בפברואר שעבר למפלגה בצעד סמלי, והמפלגה תומכת בו לראשות ההסתדרות.

בתוך ההסתדרות נהנה ניסנקורן גם מתמיכתם של אנשי דרור ישראל, תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד, המונהגת על ידי פסח האוספטר. בכתבה נרחבת שפורסמה ביוני 2015 ב-Markerweek תואר הקשר ההדוק בין אנשי דרור ישראל לבין ההסתדרות, קשר שממנו נהנה כעת ניסנקורן. בדיוני התקציב האחרונים ניסתה ח"כ מיכל בירן מהמחנה הציוני להעביר כ-13 מיליון שקל לנוער העובד והלומד, תמורת ביטול פיליבסטר באחד מדיוני התקציב - ניסיון שלא צלח. שנה קודם לכן הצליחה בירן להעביר במסגרת דיוני התקציב 22 מיליון שקל לדרור ישראל במסגרת "תקנת מחנכים" של משרד החינוך. בירן, אגב, היא בוגרת התנועה ואחיה, שי בירן, הוא הכלכלן הראשי של ההסתדרות.

עיון במסמכי תקציב ההסתדרות ל-2017 (להרחבה ראו מסגרת) מלמד שתקציב הנוער העובד והלומד גדל בשנה האחרונה מ-12.1 מיליון שקל ל-13.5 מיליון שקל, עלייה של 12.5%. כמו כן, לפי הצעת התקציב של 2017, תעניק ההסתדרות 6 מיליון שקל לבוגרי הנוער והעובד לטובת כיסוי חובות אקטואריים.

ההסתדרות היא בועה משונה שמתוחזקת על ידי ג'ובים. אם בעולם הפוליטי נציגי חד"ש והליכוד רושפים אש אלה כלפי אלה, הרי שבתוך ההסתדרות הם יושבים בנחת בתוך הקואליציה שבה חברים גם מרצ, העבודה וש"ס. וכדי לבנות קואליציה, צריך לחלק תפקידים.

כיום יש בהסתדרות כמה סגני יו"ר בשכר גבוה שקיבלו תפקיד ראש אגף שתכליתו אינה ברורה בלשון המעטה. כך, למשל, יוסי מרציאנו ממרצ הוא סגן יו"ר ההסתדרות וראש האגף לדמוקרטיה תעשייתית. סוהיל דיאב מחד"ש הוא ראש האגף לקידום השוויון בהסתדרות. פיני קבלו, איש מפלגת העבודה שהיה בעבר ראש העיר בית שאן, הוא סגן יו"ר ההסתדרות וסמנכ"ל מינהל קשרים בכנסת. בראש אגף הקשר עם הממשלה עומד רועי שרעבי מהליכוד, שניסנקורן צירף לקואליציה באוקטובר 2015, למרות עברו הבעייתי: ב-1997 הורשע שרעבי בדקירת אדם במועדון לילה. להבדיל, דו"ח מבקר פנים של ההסתדרות מלפני כמה שנים קבע ששרעבי התנהל עם כספי ההסתדרות באופן בזבזני - מה שכלל נופש בכנרת לחברי סיעת הליכוד וקניית רהיטים ללשכתו.

.

בתקופת ניסנקורן כיו"ר ההסתדרות מונה אברהם מיכאלי, ח"כ לשעבר מש"ס, לראש אגף הרווחה בהסתדרות; קודמו בתפקיד, איש ש"ס רפי מלאכי, עבר לשמש כראש חטיבת הדת באגף לאיגוד המקצועי; אבי דנינו, סגן ראש העיר ראשון לציון, עומד בראש אגף הספורט בהסתדרות; איציק ג'רופי, ראש סיעת תרומה, עומד בראש האגף לקידום מורשת ההסתדרות. מול שלל התפקידים המיותרים האלו עומד מיותם התפקיד המהותי והחשוב ביותר בהסתדרות - ראש האגף לאיגוד מקצועי. בפועל, ניסנקורן ממלא גם את התפקיד הזה.

"ישבתי כמה שנים טובות במין ג'וב כזה", אומר בכיר לשעבר בהסתדרות, "רציתי לעשות דברים, אבל לא היה בדיוק מה. הרגשתי גזלן של כספי ציבור. אתה מקבל משכורת, אבל לא עושה. באתי למקום שהגישה בו היא 'שב בשקט ואל תפריע'". מקור פוליטי מחדד את הדברים: "בתקופת ניסנקורן נהפכה ההסתדרות לגוף שכלפי חוץ נראה כמו עורך דין ומבפנים הוא כספומט לפעילים פוליטיים. זה רחוק מהעין, לכולם זה טוב ואף אחד שם לא מחפש אחד את השני".

בניסיון נוסף להרחיב את הקואליציה שלו לקראת הבחירות החליט ניסנקורן להוסיף משרה מיותרת - סגן יו"ר מרחב בשכר. בהסתדרות יש כיום 31 מרחבים, ויושבי הראש שלהם מקבלים משכורת מכובדת (כ-25 אלף שקל בחודש), נהג ומזכירה. עד כה סגן היו"ר היה תפקיד ייצוגי בלבד, אך ניסנקורן התחייב שלאחר הבחירות יעביר שינוי בחוקת ההסתדרות כך שגם תפקיד זה יהיה בשכר.

מהלך אחר שעשה ניסנקורן הוא הגדלת מספר חברי הנהגת ההסתדרות מ-39 ל-43. הנהגת ההסתדרות היא סוג של ממשלה, בתוך בינ"ה (הגוף המשול לכנסת). חברי ההנהגה מקבלים שכר עבור כל השתתפות בישיבה. אחד מאלה שכבר קיבלו ג'וב אצל ניסנקורן הוא סמי שושן, גיסו של עמיר פרץ שעומד בראש סיעת עוצמה בהסתדרות. שושן קיבל הבטחה: או שימונה ליו"ר אגף בהסתדרות או שאנשי סיעתו ימונו לסגני יו"ר מרחב בשכר.

בהסתדרות מועסקים כ–1,000 עובדים, אבל גם מי שלא עובד הסתדרות, אלא רק חבר, זוכה להטבות. זה לא רק מועדון ההסתדרות — כרטיס מועדון הצרכנות שאותו השיק ניסנקורן בתקופת כהונתו (בדומה למועדון חבר ולמועדני צרכנות אחרים), אלא גם זכאות לכנסים במלונות וימי כיף. הבעיה, לדברי פעיל בהסתדרות, היא שלעתים נדמה שהצ'ופרים הם העיקר ולא השינוי המהותי שההסתדרות יכולה לחולל במשק. לדבריו, יחימוביץ' יכולה לטלטל את ההסתדרות בהחלטה אחת פשוטה — חשיפת הארגון לביקורת חיצונית של מבקר המדינה או כל גוף חיצוני אחר, בעל שיניים. "ברגע שהיא עושה מהלך כזה, כמות של אנשים פשוט הולכת הביתה", הוא אומר. אותו מקור מציג כדוגמה שיחה שהיתה לו עם קבלו, יו"ר סיעת העבודה בהסתדרות, לקראת ההתמודדות בין קבלו לבין בעז כבל (אחיו של ח"כ איתן כבל) על תפקיד יו"ר הסיעה. "הוא אמר לי — אתה חבר ועידת מפלגת העבודה בהסתדרות, אתה ב'מועדון הזהב' ויש לנו הרבה צ'ופרים. אחרי שניתקתי את השיחה הבנתי שהוא לא אמר מלה על זכויות עובדים, על כך שנקדם התאגדויות, אלא דיבר רק על מועדון הזהב. זה מטריד מאוד".

שלי יחימוביץ'
מוטי מילרוד

קבלו מסר בתגובה: "לא היה ולא נברא. זה לא סגנון הדיבור שלי, ואין שום מועדון זהב בסיעת העבודה בהסתדרות, יש פעילות של מתנדבים בלבד".

"בניין ההסתדרות רעד השבוע"

אחד מהדברים שבהם ניסנקורן מתגאה הוא צמצום מספר עובדי הקבלן במשק. מי שיעקוב אחר עמודי הפייסבוק של ניסנקורן וההסתדרות, יהיה בטוח שאכן ההישגים מרשימים: מדי שבוע מדווחים שם על 100 או 200 עובדי קבלן במקום כזה או אחר שעברו להעסקה ישירה. אלא שאותם עובדי הקבלן שבהם ניסנקורן מתגאה בפוסטים שלו הם חלק מהסכם שעליו הוא חתם עם שר האוצר כחלון ביולי 2015, שלפיו תוך ארבע שנים 10,000 עובדים בשירות הציבורי יעברו להעסקה ישירה. אלא שלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2013 היו בישראל 400 אלף עובדי קבלן במגזר הציבורי ואילו כיום יש 600 אלף - כלומר בתקופתו של ניסנקורן כראש האגף לאיגוד מקצועי וכיו"ר ההסתדרות גדל מספרם של עובדי הקבלן ב-50%.

"זאת עוד דוגמה לזריית חול בעיניים מצד ההסתדרות ששיתפה פעולה במשך שנים עם התופעה הבזויה הזו", אומר פעיל בהסתדרות. "ניסנקורן מבליט בצורה מוגזמת את תחתית הכוס שבה יש קצת מים. מאז שהיה ראש האגף לאיגוד מקצועי היו הרבה מאוד הפרטות, בעיקר ברשויות המקומיות. הרבה דברים, בתחום החינוך לדוגמה, עברו לכל מיני עמותות. ניסנקורן היה שם כשהתהליך ההרסני הזה קרה".

מנגד, יש הסבורים שניסנקורן הביא לפריצת דרך כשחתם על ההסכם עם האוצר. "נכון, ניסנקורן היה יכול להיות נחוש יותר בעניין עובדי הקבלן, אבל זה לא פשוט כמו שזה נשמע", אומרת אורנה עמוס מהקואליציה להעסקה ישירה. "אז אפשר לדבר על המספר הנמוך של העובדים בהסכם שנחתם עם האוצר, אבל ניסנקורן יצר חריץ בקיר. יש לזה ערך. אפשר לבקר את גודל החריץ, אפשר להפעיל יותר כוח, אבל צריך להבין שהמאבק הזה קשה, זו מלחמה נגד הזרם של הממשלה, של חברות כוח האדם הגדולות עם הלוביסטים שלהן ומול חלק מוועדי העובדים, אלה שלא מסכימים לוותר לטובת עובדי הקבלן".

השבוע, דווקא כשנראה כי ניסנקורן כבר עשה את כל מה שנחוץ כדי להיבחר מחדש, הגיעה הפתעה ממקור בלתי צפוי. אלון חסן, לשעבר יו"ר ועד העובדים בנמל אשדוד, הכריז בעמוד הפייסבוק שלו על מרד בהסתדרות ותקף בחריפות את ניסנקורן "החלש והאנמי", כדבריו. ביום שלישי התברר שזאת יותר מאפיזודה חולפת: תשעה חברי ועד בנמל החליטו לערוק להסתדרות הלאומית, והחלו בהחתמת עובדים אחרים כדי לגייס את 500 החתימות הדרושות כדי שכל עובדי הנמל יעזבו את ההסתדרות הכללית. למרד בנמל אשדוד יש השלכות מרחיקות לכת הן בגלל הפסד המאחז במקום ששביתה בו היא שוט מאיים על המשק כולו והן בגלל החשש מאפקט דומינו בוועדים חזקים אחרים. לכן ביום שלישי בצהריים החלו ניסנקורן ואנשיו להרים טלפונים בהולים לוועדים שונים ברחבי הארץ כדי שיביעו בו תמיכה, ובמקביל הוכרז על אסיפת חירום בנמל אשדוד, אך הגיעו אליה 200 עובדים בלבד. ביום רביעי נשאו מאמצי ניסנקורן פרי וראשי הוועדים של חברת החשמל, הרכבת והדואר הביעו בו תמיכה.

להערכת מקור המצוי בנושא, חסן הוא היחיד שמתבטא בגלוי נגד ניסנקורן מכיוון שאין לו כבר מה להפסיד. ואולם, גם בוועדים אחרים בהסתדרות חשים מרמור כלי ניסנקורן.

אלון חסן בבית המשפט
עופר וקנין

המרד בנמל אשדוד, שקיבל תשומת לב בגלל חסן, משקף תהליך עמוק יותר - המתח הבין־דורי בוועדים החזקים של ההסתדרות. עובדי דור ב' במקומות אלה חשים שההסתדרות הזניחה אותם לטובת העובדים החזקים, אנשי דור א'. ככל שחולפות השנים ועובדי דור א' פורשים, הדומיננטיות של אנשי דור ב' עולה. בנמל חיפה התרחש לפני חצי שנה צעד היסטורי, כשניסנקורן הכיר בהקמת ועד נפרד לעובדי דור ב'. הרקע למרד באשדוד הוא גם הטענות שנשמעות כלפי ניסנקורן על כך שלא דאג לזכויות עובדי דור ב' במסגרת המגעים עם המדינה על פתיחת הנמל החדש, הפרטי, לצד נמל אשדוד. גם בחברת החשמל, שם ניסנקורן זוכה לתמיכה איתנה מצד יו"ר הוועד מיקו צרפתי, יש מרמור בקרב הדור הצעיר. ביום רביעי הכריז ניסנקורן שתיתכן שביתה בנמלים בשבוע הבא, ולא מן הנמנע שצעד זה נועד להשקיט את המרד בנמל אשדוד. צחוק הגורל הוא שמעמד דור ב' הוא יציר כפיה של ההסתדרות, כפשרה בהסכמי עבר כדי לא לפגוע בזכויות העובדים הוותיקים.

נשאלת השאלה איך התהליכים האלה ישפיעו על הבחירות במאי. "בניין ההסתדרות רעד השבוע", אומר חבר הסתדרות, "זה בהחלט יכול להשפיע גם על הבחירות. יש כאן ערעור על מנהיגותו ומעמדו של ניסנקורן. עבור יחימוביץ', זאת יכולה להיות הזדמנות לקפוץ לזירה ולנסות לזכות בקולות המאוכזבים מהדור הצעיר. לוועדים החזקים עדיין יש השפעה במפלגת העבודה, אבל העתיד בהסתדרות שייך לצעירים ולאנשי דור ב'. זו תקופה של שינויים, ושלי יכולה להחליט שהיא רצה על הטיקט הזה".

עם עודף תקציב של 500 מיליון שקל, למה לא מורידים את דמי החבר?

בהיותה גוף בלתי מפוקח, ההסתדרות לא מפרסמת את נתוניה הכספיים. לפי בכיר לשעבר בארגון, מצבה כיום טוב, ומדי שנה מצטברים בקופתה 100–200 מיליון שקל. במידה רבה יש לזקוף זאת לזכותו של היו"ר לשעבר, עמיר פרץ, שבתחילת שנות ה–2000 הכין להסתדרות תוכנית הבראה מקיפה, שייצבה את מצבה שהיה אז גירעוני. במצטבר, להערכת אותו גורם, כיום יש בקופת ההסתדרות עודף של 500 מיליון שקל. ההסתדרות לא מפרסמת את הנתון הזה, וגם לא ברור אם היא מתכוונת להוריד את דמי החבר (0.95% מהמשכורת) או להגדיל את התקציבים המופנים לקרן השביתות או למאבקים חברתיים.

גם לסיעות ההסתדרות יש לא מעט כסף בקופה. מדי שנה מקבלות הסיעות השונות כספים המקבילים לדמי מימון מפלגות שאותן מקבלות הסיעות בכנסת, כל סיעה בהסתדרות בהתאם לגודלה. לפי הערכת אותו בכיר, לסיעת עוגן, הגדולה ביותר בארגון, יש עשרות מיליוני שקלים בקופה. לפי הצעת התקציב של 2017, המתפרסמת כאן לראשונה, בשנה זו יחולקו 8.5 מיליון שקל לטובת הסיעות השונות. 45 מיליון שקל תוקצבו בשנה זו לטובת הבחירות בהסתדרות.

ב-2017 צפוי תקציב ההסתדרות להסתכם ב-596 מיליון שקל, גידול של 31 מיליון שקל מהשנה הקודמת. 267.5 מיליון שקל (45%) יוצאו בשנה זו על משכורות לעובדי הארגון, 1,031 במספר, והמשכורת הממוצעת היא 21.6 אלף שקל לחודש. ב-2016 הסתכמו ההוצאות על שכר ב-251 מיליון שקל, ומשכורת ממוצעת היתה 20 אלף שקל בחודש, כלומר השכר גדל ב-6%. מנגד, התקציבים למאבקים חברתיים (17 מיליון שקל) ולקרן השביתה (12 מיליון שקל) לא גדלו לעומת השנה הקודמת. בולט לטובה תקציב ההנגשה לנכים — 16.5 מיליון שקל לעומת 9 מיליון שקל בשנה הקודמת.

בספר התקציב מתחבאים עוד סעיפים שמעידים על המצב הכלכלי הטוב של ההסתדרות. לדוגמה, ללשכת יו"ר ההסתדרות יש רזרבה של 4 מיליון שקל; 4 מיליון שקל מוקצים ל"עתודה לנושאים שונים"; 5.7 מיליון שקל מוקצים לרזרבה תקציבית כללית; 38 מיליון שקל מוקצים למועדון הצרכנות של חברי ההסתדרות, לעומת 24 מיליון שקל בשנה הקודמת, גידול של כ–60%; 13.5 מיליון שקל מוקצים לרשת עמל; 4 מיליון שקל מוקצים לבית ספר לוועדים, אך בספר התקציב אין פירוט לגבי מהותו של בית ספר זה; המחלקה ליחסים בינלאומיים תקבל 2.5 מיליון שקל — רבע מהסכום נועד לאירוח אורחים מחו"ל; המכון הבינלאומי של ההסתדרות, הפועל מבית ברל, יקבל 3.6 מיליון שקל עבור סוגיות הקשורות לבנייה.

אחד האגפים עם התקציבים הגדולים בהסתדרות הוא האגף למינהל, עם תקציב של 33 מיליון שקל. חלק נכבד מהסכום מיועד לשיפוץ מבנים, דמי שכירות או ארנונה. אגף מרחבים נהנה מתקציב של 27.7 מיליון שקל, מתוך זה 6.1 מיליון שקל ל"פעולות כלליות ואחרות", ועוד 6 מיליון שקל ל"פעולות במרחבים". המרחבים הם המקומות שבהם נמצאים האנשים הפוליטיים של ההסתדרות. תפקיד יו"ר מרחב הוא בדרך כלל בשכר, ואבי ניסנקורן הבטיח להוסיף אחרי הבחירות סגני יו"ר בשכר.

מנגד, האיגודים המקצועיים השונים מקבלים כמה מאות אלפי שקלים. לדוגמה, תקציב הסתדרות פועלי המתכת והחשמל הסתכם ב-252 אלף שקל בלבד, תקציב איגוד העובדים הסוציאלים מגיע ל–279 אלף שקל ותקציבו של איגוד טכנאי הרטנגן ל–63 אלף שקל בלבד. עובדים אלה יכולים לקנא גם ב-430 אלף השקלים המוקצים לטובת "תרבות תורנית וטיפוח פעילות דתית".

התקציב של האגף לקידום השוויון מסתכם ב-480 אלף שקל, התקציב של אגף לתפקידים מיוחדים הוא 655 אלף שקל, והאגף לקידום מורשת בהסתדרות מקבל 462 אלף שקל. לשכת ממלא מקום יו"ר ההסתדרות מקבלת 61,200 שקל, מתוך זה 50 אלף שקל לפעולות וכינוסים שונים.

ההסתדרות: "מסע הסתה והשמצות"

מההסתדרות נמסר בתגובה: "טענות הסרק הממוחזרות שהובאו לתגובת ההסתדרות הופרכו בעבר וגויסו שוב לטובת פרסום מגמתי שיש לו מטרה אחת: לפגוע בעוצמתה של העבודה המאורגנת בישראל ולהכתים את שמה הטוב של ההסתדרות והעומד בראשה. ראוי לתהות עוד כמה פעמים, ובאיזו נחישות, העיתון יעניק במה לאותן טענות שפורסמו כבר לאחר שהוכח כי אינן נכונות, וזאת מבלי להזכיר במלה אחת את סירובה של ההסתדרות להצעת TheMarker לקנות ראיון עם יו"ר ההסתדרות במוסף הפנסיה של העיתון בעשרות אלפי שקלים.

"הישגי ההסתדרות בשנתיים האחרונות מדברים בעד עצמם: שכר המינימום במשק עלה בשיעור חסר תקדים, פנסיית החובה גדלה, שכר הבסיס ההתחלתי בענפים שונים כמו אבטחה והובלה עלה מעל לשכר המינימום הקבוע בחוק, נחתם הסכם מסגרת חדש במגזר הציבורי עם הסטה לאוכלוסיות החלשות, נעשה צעד היסטורי להבטחת השילוב הראוי של אנשים עם מוגבלות בעולם העבודה, ותהליך יישום ההסכם לצמצום תופעת עובדי הקבלן נמצא כיום בשיאו לאחר שאלפי עובדים, בהם עובדי ניקיון, עובדים סוציאלים, עובדים במקצועות הפרא־רפואיים ועובדים רבים אחרים הועברו כבר להעסקה ישירה ונקלטו בשירות המדינה וברשויות המקומיות.

"ניסנקורן רואה חשיבות עליונה בטיפול בעבודי דור ב' בכל ענפי המשק. כך, בהסכם השכר במגזר הציברי לראשונה הושג הסכם שכר דיפרנציאלי עם הסטה משמעותית לעובדים המוחלשים - עובדי דור ב' בנמלים שלפני שלושה חודשים קיבלו תוספת משמעותית של 12.5%, עובדי הרשויות המקומיות, עובדי בנק ישראל ועוד סקטורים רבים. נינסקורן מחויב להמשיך לטפל בנושא חשוב זה. עוד יצוין כי בזכות מהלכים שונים שההסתדרות מובילה, השכר הממוצע במשק עולה זו השנה השלישית ברציפות בשיעור שגבוה מ–3% וכ–9% במצטבר בשנתיים האחרונות. מסע ההסתה וההשמצות שמוצגות בכתבה לא יצליח להכניע את מאבקה של ההסתדרות למען צמצום פערים חברתיים ולא ירפה את ידיהם של מאות אלפי עובדים וגמלאים, שנותנים אמון בעשייה המשמעותית של הארגון לטובת שינוי חברתי אמיתי".

הערת TheMarker : מערכת TheMarker אינה קשורה ליוזמות מסחריות למוספים פרסומיים, אם בכלל היו כאלה.

עדי חיון, ראש ועד העובדים בחברת הפארמה תרו, מסר בתגובה: "כנסים מקצועיים של ההסתדרות מתקיימים בכל שנה, בלי קשר לבחירות. התמיכה שלי בעשייה של אבי ניסנקורן לא קשורה לכנסים".

עופר עיני מסר בתגובה: "מאז שפרשתי לפני כשלוש שנים לא ייצגתי הנהלות מול ההסתדרות, אף על פי שאין מניעה לעשות זאת. לא השתתפתי בישיבות משא ומתן מול ההסתדרות ונציגיה, דבר שמוסכים ביני לבין ההנהלות שאותן אני מייצג. לא השתתפתי באף ישיבת משא ומתן עם אל על ודיסקונט עם ההסתדרות ו/או עם ועדי העובדים של אותם גופים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#