תכנון עירוני |

למה לא לאחד את גוש דן למטרופולין אחת?

עריה של גוש דן נבדלות זו מזו בתרבות, בגודל, בצפיפות ובדירוג הסוציו-אקונומי; אך הן יכולות להרוויח מאיחודן למטרפולין אחת ■ היתרונות הם בפתרונות משולבים ויעילים של תחבורה, תשתיות, איחוד שירותי גבייה ואכיפה ומניעת כפל תפקידים של בעלי תפקידים ברשויות

דניאל מורגנשטרן
דניאל מורגנשטרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גוש דן
דניאל מורגנשטרן
דניאל מורגנשטרן

ועדת החקירה לבחינת אפשרות האיחוד של בת ים ותל אביב־יפו, שמינה שר הפנים לפני שנתיים, הגישה באחרונה את מסקנותיה, שלפיהן יש לאחד את הערים. הנימוק להקמת הוועדה היה חלוקה בלתי־צודקת של המשאבים הלאומיים בין תושבי הערים. לדעת מומחים, יש להרחיב את המנדט ולבחון את אפשרות סיפוחן של בני ברק הענייה, רמת גן העשירה, גבעתיים, חולון ואזור לתל אביב, לשם יצירת מטרופולין בעלת רצף טריטוריאלי לטובת כל תושביה.

בת ים, שהתפתחה מיישוב הספר הזעיר והמבודד - בית וגן, שנוסד ב–1926 בדיונות דרומית לחולון, זכתה לשובם של תושבים שפונו בפרעות תרפ"ט, ולעדנה תעשייתית עם עליית יהודי גרמניה בשנות ה-30. לאחר קום המדינה, נקלטו בבת ים עולים מארצות ערב. בסוף שנות ה–60 ובראשית שנות ה–70 היתה בת ים אבן שואבת ליוצאי פרס וטורקיה. מאמצע שנות ה–90 זכתה העיר לגל אדיר של יוצאי בריה"מ, המהווים כיום כ–30% מתושביה. אבל האם לבת ים יש מאפיין תרבותי מסוים או העדפות שונות מאלה של תל אביב, רמת גן, חולון או גבעתיים, המונעים ממנה להתאחד עמן?

שטחה המוניציפלי של בני ברק קטן ב–10% משטח השיפוט של בת ים (7,300 דונם לעומת 8,100), צפיפות התושבים בבני ברק גבוהה ב–45% (23 אלף תושבים לקמ"ר, לעומת 16 אלף), ואילו הדירוג הסוציו־אקונומי של בני ברק, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נמוך בשלוש דרגות ביחס לבת ים (אשכול 3 לעומת 6 בסולם של 1–10). לפיכך, בני ברק צריכה להיות ראשונה בתור להסתפח לאחת משכנותיה החזקות - תל אביב או רמת גן - שממוקמות באשכולות 7–8 בדירוג הסוציו־אקונומי.

הטיעון שלפיו בת ים נעדרת רזרבות קרקע להמשך צמיחה ופיתוח נופל מול הדוגמה של גבעתיים, המוקפת מכל עבר במה שמכונה "טבעת חנק" של שכנותיה. השטח של גבעתיים מזערי - 3,200 דונם בלבד; רמת הצפיפות בה גבוהה ביותר ושנייה רק לבני ברק (17 אלף תושבים לקמ"ר); ואילו מבחינה סוציו־אקונומית מצבה טוב למדי - אשכול 8.

האי־סימטריה בין כל צמד ערים בטבעת הפנימית של המטרופולין ניכר: בת ים הצפופה והצרה זכתה ברצף חופים באורך 3 ק"מ מגבעת עלייה עד לראשון לציון. חולון לעומתה, נעדרת כליל חופים, אבל זכתה בחולות ודיונות לרוב, חלקם משמשים לפיתוח עירוני מושכל, בעוד השאר מחויבים בשימור קפדני כפארק טבע עירוני. העיר אזור תקועה בתווך בין עורקי התחבורה הארציים - כביש 1, כביש 4 וכביש 44 החוצה אותה (ואף מופיע על סמל היישוב) - ומפרידה חלק מאזור התעשייה של שכנתה חולון. אין סיבה מקצועית שאזור לא תאוחד עם חולון.

היתרונות הבולטים של מטרופולין הם בפתרונות משולבים ויעילים של תחבורה, תשתיות אספקת מים, ניקוז וביוב, טיפול באשפה ובפסולת בניין. כמו כן, מטרופולין יכולה להביא לחסכונות עתק באיחוד שירותי גבייה, אכיפה, רכש ואספקת שירותים - מעבר להוזלה ניכרת כתוצאה מיתרון לגודל (לא רק ביישוב בן 10,000 נפש). בנוסף, מטרופולין יכולה למנוע כפל תפקידים - על חשבון כספי ציבור - של עשרות רבות של ראשי רשויות, סגנים וממלאי מקום למיניהם.

החשש מאובדן ייחוד לכל אחת מהערים שיהיו תחת המטרופולין עם הקמת עיריית גג, תיענה בהקמת מינהלות רובע אוטונומיות חזקות, שיבטאו את צורכי התושבים (דוגמת המישלמה ליפו - מסגרת ארגונית בתוך העירייה, שהוקמה כדי לשקם, לשמר, לחדש ולפתח את יפו בכל תחומי החיים). כבר כיום אין קשר בין תושבי שכונת התקווה או שפירא לתושבי צהלה או המשתלה, שכולן שייכות לתל אביב. תושבי ה"גוש הגדול" או מגדלי YOO אינם מתחברים לקהילות החרדיות בתחומי העיר הלבנה או בצפון־מזרח תל אביב. כל אחת מערי הטבעת הטרוגנית כשלעצמה. אפילו בני ברק החרדית כוללת שכונות מעורבות כמו פרדס כ"ץ, וחצרות חרדיות השונות זו מזו ברמתן הסוציו־אקונומית. גבעתיים השכנה כבר מזמן אינה עיר פועלים. אפילו פועלי חולון כבר במנוחת עדן.

רק מטרופולין חזקה תאפשר פיתוח מקיים, מאוזן מבחינה פיזית, סביבתית ותחבורתית - בחלק החשוב והרגיש של מישור החוף, ובה בעת תתרום לצדק חברתי וסביבתי שאנחנו כה משוועים לו.

הכותב הוא יועץ כלכלי וסביבתי, מתכנן אורבני ויו"ר ועדת הביקורת באיגוד המתכננים

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker