מהמתנה של משרד התקשורת לבזק ייהנה בעיקר איש אחד - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהמתנה של משרד התקשורת לבזק ייהנה בעיקר איש אחד

בבזק ובמשרד התקשורת טוענים כי ביטול ההפרדה המבנית בחברה ישפר את התשתית והתחרות בשוק התקשורת, אך באוצר טוענים כי ההקלה שקיבל מונופול התקשורת החזק בישראל דווקא תפעל לרעת הצרכנים

6תגובות
שאול אלוביץ'
אייל טואג

"שלום, מדברים מ–yes, שמעת על מבצע ההצטרפות החדש שלנו?".

"לא, אבל אני לא מעוניין".

"אתה בטוח? זה מבצע ממש משתלם".

"לא. אני דווקא רוצה להיות לקוח של yes, אבל אני רוצה שתציעו לי הצעה משולבת. כמה יעלה לי להיות לקוח של הטלפון הקווי של בזק, של האינטרנט שלכם ושל yes, הכל ביחד?".

אני יכולה להציע לך רק את המבצע של yes. אם אתה רוצה לשמוע על ההצעות של האינטרנט והקווי, תצטרך לעבור למוקד המכירות של בזק".

"אז אני לא מעוניין. הציעו לי כבר את כל אחד מהם בנפרד. זה לא משתלם".

את השיחה הזאת עם מוקד שירות המכירות של yes ניהלתי כמה פעמים בשנים האחרונות. מהרגע שבו נכנסתי למאגר של האזרחים שהביעו בעבר עניין בשידורים של חברת הלוויין, מעט אחרי שמאסתי בתשלום של יותר מ–200 שקל עבור שירותי טלוויזיה והתנתקתי מ–HOT, מצאתי את עצמי אחת לכמה חודשים מדבר עם נציג מכירות של החברה על המבצע למצטרפים חדשים שהיא מציעה. בכל פעם עימתי אותם עם השאיפה שלי לקבל חבילת שירותי תקשורת כוללת, שתפתור לי את כל צרכיי, ובכל פעם הגעתי מולם לאותו מבוי סתום. הנציגה של קבוצת בזק, המורכבת מפלאפון, yes ובזק בינלאומי, פשוט לא הסכימה להציע לי חבילה שתכלול את כל השירותים שלה, וכשחיברתי לבד את ההצעות מבזק ו–yes, הן נותרו הרחק מאחורי ההצעה שקיבלתי מ"סלקום טריפל", מבחינת המחיר המשולב עבור תשתית אינטרנט, טלפון קווי וטלוויזיה.

בזק לא הציעה לי חבילות כאלה בגלל ההפרדה המבנית שבמסגרתה היא פועלת. משמעות ההפרדה הזאת היא שהרגולטור הישראלי — החושש משליטה של חברת התקשורת הממשלתית לשעבר בשוק הישראלי — הגדיר הגבלות לגבי האפשרות של בזק למזג בין החברות הבנות השונות שלה. על אף ש–yes, בזק בינלאומי ופלאפון משתייכות לקבוצת בזק, הן מתפקדות כיום בעיקר כחברות נפרדות, שיכולות להציע שירותים משותפים רק תחת מגבלות.

מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר
אמיל סלמן

חוסר היכולת להציע חבילה כזאת הוא הבסיס לסערה שהתחוללה השבוע סביב חברת התקשורת הגדולה בישראל. סערה שבה משרד האוצר ומשרד התקשורת מצאו את עצמם משני צדי המתרס, חלוקים בדעותיהם לגבי ההקלות שיש או אין לתת לבזק כדי לקרב את היום שבו תוכל החברה למכור חבילה הכוללת את כל שירותי התקשורת שמוכרות כיום החברות הבנות בנפרד. לב הוויכוח נסוב סביב השאלה אם ההכרזה של משרד התקשורת על ביטול ההפרדה התאגידית בבזק תגביר את התחרות בשוק התקשורת ותאפשר לצרכן הישראלי לשלם פחות כסף על שירותי תקשורת לצד שיפור רמת התשתיות, או שתגביר בצורה מסוכנת את כוחה של בזק, המונופול החזק בשוק התקשורת?

בעוד התועלת לצרכן הישראלי מהמהלכים שביצע משרד התקשורת השבוע מוטלת בספק, יש אדם אחד שייהנה מהם ללא ספק — טייקון התקשורת שאול אלוביץ', בעל השליטה בבזק. כדי להבין עד כמה הוא ייהנה מהמהלך, צריך להבין את מבנה השליטה שלו בבזק.

שיטת הפירמידה הרב־שכבתית

אלוביץ' שולט בבזק בשיטה מסורתית, שמנסים להכחיד בשוק ההון הישראלי בשנים האחרונות. מדובר בשיטה שנקשרה בשמם של טייקוני עבר דוגמת נוחי דנקנר, אליעזר פישמן ואילן בן דב — שיטת הפירמידה הרב־שכבתית. בשכבה העליונה של הפירמידה נמצאת חברת יורוקום הפרטית, שבה מחזיק אלוביץ' ב–100% עם אחיו יוסף. יורוקום תקשורת ואלוביץ' מחזיקים בכ–60% מחברת אינטרנט זהב. אינטרנט זהב מחזיקה ב–64% מחברת בי קומיוניקיישנס. או בקיצור, בי־קום, השולטת בכ–30% ממניות בזק. המשמעות של השרשרת הארוכה הזאת היא שמבחינה פיננסית, אלוביץ' הוא הבעלים של רק כ–10% ממניות בזק. למרות זאת, מבנה הפירמידה מוביל לכך שהוא האיש ששולט בדירקטוריון החברה.

דירקטוריון בזק הוא שאישר בפברואר 2015 את עסקת רכישת אחזקותיה של חברת יורוקום ב–yes. עסקת בעלי עניין, שבמסגרתה עברו מאות מיליוני שקלים מבזק הציבורית ליורוקום הפרטית של אותו אלוביץ'. העסקה היתה צעד בדרך למיזוג בין החברות, שאמור היה לאפשר, בין היתר, את ניצול ההפסדים הצבורים של yes לצורכי מס. הפסדים שהצטברו ל–5.4 מיליארד שקל. במסגרת המיזוג רכשה בזק 42% ממניות yes, שהיו בבעלות יורוקום. בעסקה נקבע שבזק תשלם ליורוקום — משמע לאלוביץ' — 680 מיליון שקל במזומן. בנוסף לתשלום המיידי, קבעה העסקה כי 170 מיליון שקל נוספים ישולמו כתלות בתוצאותיה הכספיות של yes בשלוש השנים שאחרי ביצוע העסקה. מועד התשלום של סכום זה תלוי בין היתר במהירת שבה יתקדם המיזוג של yes לתוך בזק. בנוסף לכך 200 מיליון שקל נוספים ישולמו ליורוקום, רק אם בזק תוכל לנצל את ההפסדים לצורכי מס של yes — בהיקף של יותר מ–3 מיליארד שקל.

הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי
אוליבייה פיטוסי

הערכת השווי שעל פיה התבצעה עסקת בעלי העניין הזאת התבססה על ההנחה ש–yes תמוזג אל תוך בזק ותיהנה בעקבות זאת מהסינרגיה בין החברות. עד כמה תיהנה? לא מעט. הערכת השווי העניקה לסינרגיה הזאת תג מחיר של 1.2 מיליארד שקל. בהמשך לעסקה זאת, בספטמבר האחרון חתמה בזק על הסכם עם רשות המסים שלפיו היא תשלם לה כמעט חצי מיליארד שקל לטובת הגדלת ההפסדים שיועברו אליה מ–yes, מהלך שכתוצאה ממנו אישר דירקטוריון בזק להעביר ליורוקום של אלוביץ את אותם 200 מיליון שקל, שהותנו ביכולת לנצל את הפסדי המס. המשמעות של כל זה היא שהרבה כסף שעבר ואמור לעבור בין בזק ליורוקום הפרטית של אלוביץ' תלוי בהחלטה של משרד התקשורת לאשר את המיזוג בין בזק ל–yes. אלוביץ' צריך את הכסף הזה. על פי מיטב המסורת של הטייקונים הממונפים, הוא חייב לבנקים ולבעלי האג"ח הרבה כסף דרך החברות הנמצאות במדרגות השונות של הפירמידה שלו. החובות האלו מונעים מהדיווידנדים השמנים שמשלמת בזק — חברה שה–EBITDA (רווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות) שלה ב–2015 הסתכם ב–4.2 מיליארד שקל — מלהגיע לקומות העליונות של הפירמידה. זהו מצב מצער מבחינת אלוביץ', לאור חובות של מאות מיליוני שקלים שיש ליורוקום לבנקים הגדולים בישראל, בהם דיסקונט ומזרחי טפחות, חובות שהיא מתקשה לעמוד בפירעונות שלהם. אלוביץ' רחוק ממצבם של טייקונים לשעבר כמו דנקנר או פישמן, אבל לא מתחשק לו לממש נכסים. הסידור שבו בזק שילמה לו את החלק החסר מהעסקה של תחילת 2015 נוח לו הרבה יותר. במצב עניינים זה, הודעת משרד התקשורת מלפני שבוע היתה חיונית עבור בזק ועבורו.

עיתוי מושלם

ביום שישי שעבר דיווחה בזק למשקיעים במניותיה כי משרד התקשורת הודיעה לה שהוא מקדם בשלב ראשון את ביטול ההפרדה התאגידית בקבוצה, כלומר ביטול ההפרדה בין בזק לחברות הבנות yes, בזק בינלאומי ופלאפון. ביטול ההפרדה הוא ביטוי לאישור המיזוג של בזק עם yes. דיווחים בורסאיים המופצים בימי שישי הם בדרך כלל כאלה שנועדו להתפרסם בפרופיל נמוך. עם זאת, את ההודעה הזאת קשה היה לפספס. שוק ההון הישראלי הופתע — מניית בזק זינקה בכ–5% ביום המסחר בראשון וב–8.5% מתחילת השבוע, והשווי של החברה צמח בכמיליארד וחצי שקל.

מי שלא הופתעה היתה בזק עצמה, שהגיבה לאירועים במהירות. ביום ראשון חתמו בזק ודי.בי.אס שירותי לוויין, שהיא yes, על הסכם המיזוג. ביום שני כבר אישר דירקטוריון החברה את ההסכם וביום רביעי הוא פירסם את פרטיו. אין מה לתמוה על כך שבזק לא הופתעה מהמהלך. מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, הודה במכתב ששלח לחברה כי בישיבה שערך עם נציגי בזק באוקטובר הדגישה החברה את החשיבות של ביצוע המהלך לפני תום 2016. אלא שבזמן שאלוביץ' ובכירי בזק חגגו את המהלך, הם נאלצו להתמודד עם מתנגד בלתי צפוי — משרד האוצר.

ביום ראשון שלח אמיר לוי, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מכתב אל פילבר שבו הוא מתריע כי יש במהלך פוטנציאל לפגיעה משמעותית בתחרות בשוק התקשורת. במכתב הזכיר לוי לפילבר כי רק לפני כמה חודשים הוא (פילבר) הוביל דיונים בנוגע לביטול ההפרדה המבנית, שבמהלכם הבהיר האוצר כי התהליך חייב להיות מדורג ותלוי בהתפתחות השוק הסיטוני (רפורמת השוק הסיטוני נועדה לאפשר לחברות תקשורת חסרות תשתית לרכוש תשתית אינטרנט וטלפון מבזק ומ–HOT במחיר סיטוני), מותנה בהקמת תשתית פס רחב קווית נוספת או בהתפתחות תחרות משמעותית בשוק הטלוויזיה הרב־ערוצית. הדיונים האלה הופסקו, ולא עלו על הפרק עד ההודעה המפתיעה מיום שישי. לוי הזהיר כי ביטול ההפרדה עשוי להגביר את הקשיים שממנה סובלת רפורמת השוק הסיטוני, הנמצאת עדיין בהתהוות. לטענתו, החלק הבולט בה — הנוגע לתחרות בתחום שירותי הטלפוניה והשימוש בתשתיות פסיביות ואקטיביות של בזק על ידי המתחרות — עדיין אינו מיושם. לוי אף הביע חשש מהרעה בתחרות ומשימוש בפרקטיקות אנטי תחרותיות על ידי בזק.

כמתואר

פילבר ולוי, שניצבו בחזית העימות השבוע, הם רק פקידים. הבוסים שלהם, לעומת זאת, הדירו רגליהם מזירת ההתכתשות. במקרה של שר התקשורת, בנימין נתניהו, זה נובע מכך שביוני השנה אסר עליו היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לעסוק בענייניו של אלוביץ' בגלל יחסי החברות ביניהם, ואחרי שתחקיר של מוסף "הארץ" חשף את היחס המיוחד שלו זוכה ראש הממשלה באתר וואלה, שבשליטת אלוביץ' (שנמנע כמובן השבוע מלעסוק בסערה סביב בזק). מי שאמור להחליף את נתניהו בתחום זה הוא השר צחי הנגבי. עם זאת, ספק אם פילבר, מינוי פוליטי מובהק של נתניהו, ומי ששימש כראש מטה הבחירות של נתניהו בבחירות האחרונות, מבצע את מהלכיו מבלי לדעת מהו רצונו של הבוס נתניהו.

גם הבוס של לוי, שר האוצר משה כחלון, קיבל באחרונה תזכורת ממשרד המשפטים שלפיה עליו להימנע מעיסוק בבזק, לאור העובדה שאחותו מועסקת בתפקיד בכיר אצל המתחרה הגדולה שלה בשוק — HOT. לוי נכנס לתפקיד עוד בתקופת יאיר לפיד, ובאוצר טענו השבוע כי המכתב ששיגר השבוע לפילבר נשלח ללא ידיעתו של כחלון. ועדיין, ההתכתשות השבוע בין משרד האוצר למשרד התקשורת העלתה סימן שאלה לגבי היחסים בין כחלון לנתניהו.

עובד לשעבר במשרד האוצר הגדיר השבוע את היחס של אגף התקציבים לשוק התקשורת כ"אובססיה לא מובנת". "נתחי הזמן שראש הממשלה יכול להקדיש לתחום התקשורת לא גדולים, וברמת המיקרו, זה רק פילבר שמתעסק בתחום. מצד שני, אגף התקציבים משקיע בזה כמויות של זמן שאינן תואמות להשפעה של התחום הזה על המשק", אמר אותו גורם.

הקשר המתעתע בין רווחים להשקעה בתשתיות

את הצורך בביטול ההפרדה המבנית נימקו השבוע במשרד התקשורת בעיקר ברמת התשתיות הקורסת בישראל. במשרד הצביעו על כך שישראל מדורגת ברמת תשתיות התקשורת שלה במקום ה–21 בלבד מתוך 35 בקרב מדינות ה–OECD, וטענו כי לאור מצבן הנוכחי של תשתיות התקשורת בישראל, ימצא עצמו האזרח הישראלי תוך שנתיים־שלוש עם אפליקציות שהוא לא מצליח להפעיל במכשיר הסלולרי בגלל בעיות תשתית. עוד טענו במשרד כי מהלך ההפרדה המבנית יתמרץ את בזק להמשיך לפרוש את התשתיות שלה, והזכירו כי ההפרדה מותנית בכך שבזק מתחייבת לפרוש סיבים אופטיים ל–76% מאזרחי ישראל בשלוש השנים הקרובות.

בכיר לשעבר בשוק התקשורת תמה השבוע על ההנחה שלפיה מתן גזר לבזק בדמות רווחים נוספים יגרום לה להשקיע בתשתיות. "יש רק שלוש סיבות להשקעה בתשתית על ידי חברה — איום תחרותי, השקעה שמאפשרת החזר מהיר, או השקעה שמאפשרת להגדיל הכנסות על ידי הגדלת השירותים שמעניקה החברה. כשחברה מרוויחה יותר היא לא תשקיע סתם בתשתיות, כל שכן כשיש לה בעל מניות עם מינוף וחובות מלמעלה", הוא אמר. בבזק עצמה אגב גורסים כי החברה משקיעה כסף רב בתשתיות בין כך ובין כך — בלי תלות בגזרים שהיא תקבל או לא תקבל ממשרד התקשורת.

גם לוי הזהיר כי קיימים כשלים מהותיים ביכולת של המתחרות להשתמש בתשתיות של בזק, מצב הפוגם בתחרות בשוק, וכי את ההשקעות בתשתית בזק צפויה לבצע בכל מקרה בשנים הקרובות. באוצר התקשו להבין את הדחיפות של המהלך, הקשו בשאלות לגבי האזורים הספציפיים שבזק תתחייב לפרוש בהם תשתית ולא הבינו מה הדחיפות של הענקת המתנה לחברה — בעיקר כשמדובר במהלך שיקשה לתמרץ את בזק בעתיד לבצע השקעות נוספות.

אל תרחמו יותר מדי על בזק

אין צדק מוחלט בהתייחסות לשאלה אם ההפרדה המבנית בבזק צריכה להיות מבוטלת. בבזק הרגישו השבוע כי נעשה לחברה עוול גדול. הוועדות השונות שעסקו בנושא כבר הכריעו לפני שנים לגבי היתרונות שיקבל הצרכן הישראלי מביטול ההפרדה, ששווה לבזק מיליארדי שקלים. במבט מהצד, קשה להבין את הצידוק למצב הלא יעיל שבו ענקית התקשורת צריכה להחזיק גם ב–2016 בניינים שונים לארבע החברות השונות שלה: בניין עבור בזק ליד קניון עזריאלי, בניין עבור פלאפון בגבעתיים, בניין עבור בזק בינלאומי בפתח תקוה ובניין עבור yes בכפר סבא. קשה לכמת את העלויות המגולגלות לחברה ולצרכן מהמצב שבו כל אחת מהחברות האלה מחזיקה שירות לקוחות משלה, טכנאים משלה ומטה משלה, עם מנכ"לים נפרדים שאינם משתפים פעולה, בזמן ש–HOT וסלקום מציעות חבילות לצרכן כרצונן.

אלא שאין צורך לרחם יותר מדי על בזק, ולא צריך לדעת לנתח נתונים פיננסיים כדי להבין את הדומיננטיות שלה בשוק התקשורת הישראלי, ולפחד מהחרפה של המצב. ב–2015 הרוויחו יחד פרטנר, HOT וסלקום 64 מיליון שקל. בזק לעומת זאת סיימה את השנה עם רווח נקי של 1.7 מיליארד שקל ודיווחה על הכנסות של 10 מיליארד שקל — עלייה של 10% לעומת 2014. אין כמובן צורך להעניש את בזק על תוצאותיה; הנהלת החברה גאה בכך שחלק ממצבה הטוב נובע מכך שהיא הציגה התייעלות משמעותית ומספר העובדים בחברה ירד מ–7,400 איש ל–5,400.

בחלוקה לפעילויות, בזק קווי (הפעילות הכוללת את שירותי הטלפון הקווי) דיווחה על הכנסות של 4.4 מיליארד שקל ב–2015 ועל EBITDA של 2.8 מיליארד שקל. המשמעות היא ששיעור ה–EBITDA מההכנסות בחברה בתחום זה הוא 65% — שיעור רווח גבוה באופן קיצוני, המגבה את טענות האוצר על היעדר תחרותיות מספקת בתחום. גם כיום יש לבזק קווי 1.6 מיליון בתי אב מחוברים, המשלמים 60 שקל לחודש בממוצע. התשובה לשאלה לגבי קצב ההתפתחות של התחרות בתחום הטלפוניה הקווית, או השימוש בתשתיות הפסיביות של בזק תלויה בזהות הגורם שישיב עליה. בבזק טוענים כי התחרות בתחום מתקדמת היטב. באוצר טוענים כי היא היתה יכולה להתקדם מהר יותר וכי בזק מעכבת אותה.

תזמון שמעלה שאלות רבות

בנימין נתניהו
אמיל סלמן

לבסוף, בתוך כל המהומה על ביטול ההפרדה המבנית, אזרחי ישראל עדיין אינם יכולים לשמוח על האפשרות שיוכלו לרכוש בקרוב חבילות שיכללו טלפון ואינטרנט של בזק ושידורים של yes. בהודעה מיום שישי שעבר כתבה בזק כי המשרד הודיע שיערוך ב–2017 שימוע בנוגע להסדרים שבהם תבוטל ההפרדה המבנית. כלומר, משרד התקשורת מדגיש כי יש עוד שורה ארוכה של "כללי אסדרה" שיחליפו את ההפרדה המבנית של בזק בשנים הקרובות, וידאגו להמשיך להגביל את בזק ולדאוג לתחרותיות בשוק. דווקא המשך ההגבלות האלה מעלה סימן שאלה לגבי התועלת הציבורית ממהלך ביטול ההפרדה.

כך, אנו נותרים בעיקר עם היתרונות החשבונאיים המיידיים של קבוצת בזק מהמהלך של משרד התקשורת, בדמות הקלה שתאפשר לבזק להכיר בנכס מס של 160 מיליון שקל בשנה בשמונה השנים הקרובות. היתרונות החשבונאיים האלה והבוננזה הכספית של אלוביץ' מהמהלך מותירים סימן שאלה לגבי תזמון ההצהרה שפירסם משרד התקשורת השבוע.

כך נולדים הפסדים צבורים של 5 מיליארד שקל

כדי להבין את מקורו של "נכס המס" שהקפיץ את מנית בזק השבוע, יש צורך לחזור לימים שבהם עלתה חברת yes לאוויר. yes החלה לפעול באמצע שנת 2000, כשהיא נהנית מדחיפה של שרת התקשורת באותה תקופה, לימור לבנת. הרוח מאחורי הקמתה של yes היתה כי יש צורך לשבור את המונופול של HOT, ששלטה בשוק הטלוויזיה הרב־ערוצית עד אז. החברה האם של yes, בזק, שהיתה אז ממשלתית, מימנה בפועל את התחרות של yes ב–HOT. בשנות הפעילות הראשונות שלה צברה yes הפסדים עצומים של מיליארדי שקלים — הפסדים שגובו בכספים שהזרימה בזק לחברה.

מהבחינה הזאת, יש מי שמוצא צדק היסטורי בכך שבזק תוכל לנצל את ההפסדים ההיסטוריים של yes שנצברו בשנים שבהן היא הזרימה לחברה כספים. עם זאת, בשנים שבהן ההפסדים האלה נצברו, בזק עדיין היתה בשליטה ממשלתית, ומי שייהנה כיום ממהלך המיזוג הוא אלוביץ', שנהפך לבעל השליטה בבזק רק ב–2010.

אלוביץ', אגב, היה שותף של בזק ב–yes לפני שנהפך לבעל השליטה בבזק. הוא גם היה ספק של yes בשנים שבהן מכר לחברה מקטעי שידור של חברת הלוויינים שלו, חלל תקשורת. בנוסף, הוא מכר ל–yes ממירים באמצעות חברת יורוקום שבשליטתו, כך שגם כאשר yes הפסידה בעודה תחת שליטה ממשלתית — אלוביץ' הרוויח ממנה כסף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#