"קוקה קולה התקשרו אלי והיו מוכנים לשלם לי הרבה. הקנס על הציבור יגיע ל-250 מיליון שקל" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"קוקה קולה התקשרו אלי והיו מוכנים לשלם לי הרבה. הקנס על הציבור יגיע ל-250 מיליון שקל"

דורון לביא, חבר סגל במכללת תל חי: "היכולת של חברות המשקאות להגיע לגורמים ולהשפיע עליהם חזקה, ואני מעריך שהן יצליחו לשכנע את השר אלקין לתת להן מתנה של 150 מיליון שקל. כל התעשיינים האחרים חלשים לעומת יצרני המשקאות"

43תגובות
מתקן למיחזור בקבוקים בת"א
מוטי מילרוד

דורון לביא: חבר סגל במכללת תל חי. מנכ"ל משותף בחברת הייעוץ הכלכלי פארטו, תושב קיבוץ כפר גלעדי, בן 50 , נשוי לענת + 4 ועוד 2.

פרופ' דורון לביא, הסיפור הזה של מיחזור בקבוקים הוא לא קצת בלוף?

ממש לא. מיחזור מאפשר להשתמש בבקבוקים מחדש בתעשייה, ומשאיר את הסביבה הרבה יותר נקייה.

מה כבר יכול להיות אם נזרוק הכל לזבל?

כמו שהיה בעבר, נקבל שטחי ציבור מלוכלכים ובכל מקרה יעלה לנו 30 אגורות לטפל בכל בקבוק עד שהוא מגיע לזבל. זה תופס 40% מהמקום בפחי האשפה ומי שמשלם הן הרשויות המקומיות, או הציבור דרך הארנונה. תכפיל את זה במאות מיליוני הבקבוקים שנמכרים כל שנה.

גם הטיפול בבקבוקים במסגרת חוק הפיקדון עולה כסף.

נכון, אבל רק 14 אגורות לבקבוק.

בכמה בקבוקים מדובר?

בסך הכל כ-1.7 מיליארד בקבוקים ופחיות: 800 מיליון בקבוקים גדולים ו-900 מיליון בקבוקים ופחיות.

מה זאת אומרת חוק הפיקדון?

זאב אלקין
אוהד צויגנברג

החוק שמטיל תשלום של 30 אגורות לבקבוק קטן. את המחיר הזה אתה מקבל כשאתה מחזיר את הבקבוק בסופר.

מה עושים עם הבקבוקים הממוחזרים?

כשהבקבוק ממוחזר תחת חוק הפיקדון הוא מוחזר לתעשייה נקי לגמרי, ואז יותר נוח להשתמש בו לצרכים תעשייתיים. מבקבוקי הפלסטיק מייצרים מוצרים שונים, בקבוקי הזכוכית מגיעים למפעל פניציה, וזה מוריד להם את עלויות האנרגיה ביצירת זכוכית אפילו בהשוואה לחומר הגלם של זכוכית. הפחיות מאלומיניום גם שוות כסף.

אם הכל כל כך טוב - מה הבעיה עכשיו?

יש לי חשש כבד שהשר להגנת הסביבה, זאב אלקין, עומד לתת לקוקה קולה ולשתי יצרניות המשקאות הגדולות האחרות, טמפו ויפוארה תבורי, מתנה של 150 מיליון בשנה ובמקביל להטיל על הציבור קנס של 250 מיליון שקל בשנה.

לא נשמע הגיוני.

באמת לא הגיוני שהמשרד שאמון על האינטרסים של הציבור יעשה דבר כזה.

אז?

ליוויתי הרבה חוקים סביבתיים - היתרים למחצבות, חוק אוויר נקי, קרקעות מזהמות ועוד - אלה היו חוקים כבדים שהטילו על התעשייה ועל גורמים אחרים עלויות עצומות, אבל מעולם לא ראיתי יכולת כל כך חזקה של גורם אינטרסנטי להשפיע על שר. היכולת של חברות המשקאות להגיע לגורמים ולהשפיע עליהם חזקה, ואני מעריך שהן יצליחו לשכנע את השר. כל התעשיינים האחרים חלשים לעומת יצרני המשקאות. הם מתרסקים כל פעם מול המשרד ולא מצליחים להשפיע. ליוויתי את תהליכי החקיקה האלה בכנסת ב-2000, והיו לחצים עלי באופן אישי. קבעו לי פגישות עם לוביסטים שלחצו עלי שהדו"ח שאני כותב יהיה לטובתם. הם אמרו שאנחנו עושים נזקים, והפעילו לחצים כבדים. הם יודעים להגיע לכל הגורמים.

למה אתה מתכוון כשאתה אומר "מתנה של 150 מיליון בשנה"?

דורון לביא
גיל אליהו

בעוד שבועיים השר צריך להחליט מה לעשות עם הבקבוקים הגדולים, אם להכניס אותם לחוק הפיקדון, כלומר שיתחילו לגבות על כל אחד מהם 30 אגורות ויהיה אפשר להחזיר אותם ברשתות השיווק, או שהם יהיו תחת חוק האריזות.

ומה החשש?

אם הוא יחליט שהם יהיו תחת חוק האריזות, כמו שהיצרנים רוצים, זה אומר שכמעט לא יהיה יותר מיחזור של בקבוקים גדולים. גם הכלובים שמוצבים כיום ברחובות למיחזור יוצאו. במצב הזה האיסוף יהיה וולנטרי ויעדיו יהיו 22% בלבד, בהשוואה ל-80% מיחזור של בקבוקים קטנים ו-56% למיחזור של גדולים, שמתרחש כיום. ויש עוד עניין: אם יצרן לא עומד בחוק הפיקדון הוא משלם קנס של 60 אגורות, אבל כיום לפי חוק האריזות הקנס שמוטל על יצרן שלא עומד בחוק הוא 10 אגורות, זה לא תמריץ אמיתי. אז תשאלו מה קרה בין 2010 ל-2016.

שואלים.

חברות המשקאות חסכו בממוצע בין 120 ל-150 מיליון בשנה. זה מיליארד שקל של קנסות במצטבר. חשוב להסביר למה הן השקיעו כספים ועשו קמפיינים. שווה להן להשקיע בפרסום והסברה. יהיה להן גרזן מעל הראש.

אז מה שצריך זה להכניס את הבקבוקים הגדולים לחוק הפיקדון.

כן, כמובן. יש פה אנומליה. בקבוקים קטנים אתה קונה בחוץ ושותה בחוץ ונדרש להחזיר ברשתות השיווק, לך תאסוף אותם מאיפה שאתה נמצא, תביא אותם הביתה ואז תסחוב אותם לסופר. זה סיפור. מנגד, את הבקבוקים הגדולים אתה קונה הביתה ואתה שותה בבית ויותר נוח לאסוף ולהחזיר לסופר. בקיצור, זה חוק לא חכם.

עד כמה שזכור לנו הבקבוקים הגדולים לא נכנסו מראש לחוק הפיקדון בגלל לחץ של הח"כים החרדים בכנסת, שטענו שזה יפגע במשפחות הגדולות והעניות במגזר שלהם.

זאת היתה אחת הבעיות של החוק המקורי משנות ה-90. לוביסטים שפעלו בשליחות יצרני המשקאות הצליחו לשכנע את הח"כים שמשפחות גדולות מפסידות מזה. הטענה שמדובר במס על הציבור או על העניים אינה נכונה ואפילו הפוכה.

אם זה לא היה נכון - איך זה עבר?

מתקן למיחזור בקבוקים בת"א
מוטי מילרוד

בכנסת לא צריך להוכיח דברים, צריך רק לשכנע. זה היה ספין מדהים ובכייה לדורות. ב-2010 היה תהליך של חקיקה, שפתר חלק מהבעיות בחוק, אך היצרנים הצליחו להשאיר את הבקבוקים הגדולים מחוץ לחוק.

אז מה שיפרתם?

איפשרנו ליצרנים לאסוף בקבוקים גם אם אינם שלהם, ובכך נפתחה הדרך לתחרות בתחום האיסוף ולהורדת עלויות. זה עשה מהפכה וגרם לתאגיד המיחזור אל"ה להשתנות. בנוסף נפתר עניין המע"מ.

מה היה העניין עם המע"מ?

במסגרת הישנה של החוק, כשלא היה קיזוז מע"מ, היו אנשים שהשתמשו בבקבוקים להלבנת כסף שחור, וזה גרר לענף ארגוני פשע. אבל מאז שניקו את התופעות של הלבנת ההון, הפשע הצטמצם.

בכמה מלים, מהו תאגיד אל"ה (איסוף למען הסביבה)?

זה תאגיד שהוקם ב-2001 בעקבות חוק הפיקדון על ידי יצרני המשקאות הגדולים - החברה המרכזית למשקאות, טמפו, יפאורה תבורי ומעיינות עדן - ששולטים ביותר מ-90% משוק המשקאות. המטרה היא לאסוף את מכלי המשקאות בני הפיקדון, למיין אותם ולהעבירם למיחזור. בראשית דרכו הוא היה יחיד, עד שהשוק החל להיפתח לתחרות, וכיום 10% מהבקבוקים מטופלים על ידי החברה המתחרה - אסופתא.

כמה בקבוקים אל"ה אוסף?

התאגיד מגיע ל-80% השבה של הבקבוקים הקטנים, שרובם ככולם ממוחזרים. במסגרת חוק הפיקדון הוטל על התאגיד לעמוד גם ביעד איסוף וולונטרי של 55% מהבקבוקים הגדולים באמצעות כלובים המפוזרים ברשויות ("מיחזוריות"), שמהם אוספים כ-30% מהבקבוקים, וקמפיינים במערכת החינוך. הבעיה היא שהם מגיעים ליעד רק בעזרת איתור מכלים בתחנות המעבר של פסולת מעורבת.

מה זאת אומרת? אתה מתכוון שהם אוספים בקבוקים ממשאיות הזבל?

כן, משאית נעצרת בתחנת מעבר, שופכים את כל הפסולת למכל ענק ועובדים של אל"ה מחפשים את הבקבוקים. מאות עובדים משתתפים בזה. הם אוספים ככה 25% מהבקבוקים. זה לפחות מה שהם אומרים, אני לא לגמרי מאמין למספרים שלהם.

למה כל כך חשוב להם לעמוד ביעד?

אחרת הבקבוקים הגדולים יוכנסו לחוק הפיקדון, ואז זה אומר שהם יהיו חייבים לאסוף 80% מהבקבוקים - לא רק 56%.

השר להגנת הסביבה יכול להחליט גם להשאיר את המצב הקיים כיום, שאנחנו מבינים שהוא לא איום ונורא?

המצב הקיים הוא גם אפשרות שהוא יכול להחליט עליה.

אז מה שקורה עכשיו זה שהיצרנים בראשות קוקה קולה מובילים מהלך להשפיע על הממשלה להכניס את הבקבוקים הגדולים לחוק האריזות ולא לחוק הפיקדון, וככה במקום לאסוף 80% הם יצטרכו לאסוף רק 22%.

זה הסיפור. אגב, אלה לחצים שמופעלים לא רק בישראל, קוקה קולה נלחמים על חוק הפיקדון בכל העולם.

ואיך מגיבים לזה בכל העולם?

הפוך מאצלנו. הדבר המדהים הוא שבכל העולם המערבי חוק הפיקדון הולך וצובר תאוצה, ואפילו מעלים את הסף. כיום יש מדינות שבהן יש 90% חובת איסוף. הם הבינו את מה שאנחנו מנסים להסביר פה, שאיסוף דרך חוק האריזות לא נותן מענה. אגב, רק במקום אחד יש הפרדה - בין בקבוקים קטנים לגדולים - בהולנד. אבל שם זה הפוך. שם מקבלים כסף על הגדולים ולא על הקטנים. אנחנו נמצאים באנומליה שהיא הפוכה מכל העולם.

למה כל העולם הולך בכיוון אחד ומדינת ישראל הולכת בכיוון ההפוך?

לא ברור לי. בכל תחום אחר של הגנת הסביבה ישראל מיישרת קו עם העולם, אבל כאן יש זרמים מתחת לקרקע שמנסים למנוע את העניין הזה. ועוד דבר: בעולם יש כיום מס בריאות על משקאות מתוקים ולא רק מס מיחזור, ויש ירידה ברכישה של משקאות מוגזים.

במדינות אחרות הלוביסטים של קוקה קולה נרדמו?

בעולם יש ארגוני סביבה חזקים. אבל עזבו סביבה, בואו נדבר על כסף.

בוא.

בניגוד למה שטוענים הלוביסטים והמתנגדים - שהכל נופל על הצרכן - תוספת המס של ה-30 אגורות מתחלקת כך: שני-שלישים מוטלים על היצרן ושליש על הצרכן. זאת אומרת, בקבוק שעלה לפני החוק 5 שקלים לא יעלה 5.30 שקלים, אלא 5.10 שקלים. זה בכלל לא נתון לוויכוח, בשום מקום, גם לא בסיגריות שהביקוש להן קשיח, שהמס כולו מוטל על הצרכן. זה בניגוד למדע הכלכלה.

ובנוסף, הצרכן מקבל 30 אגורות בחזרה אם הוא מחזיר את הבקבוק.

בדיוק, הצרכן סופג 10 אגורות במחיר הקנייה, אבל יש לו אפשרות להרוויח 30 אגורות. ונניח שהוא לא מחזיר, כי מי מתעסק בזה? גילינו טרנד: הרבה מאוד אספנים קטנים, הומלסים, עובדים בזה. אנחנו מעריכים שכ-3,000 איש מתפרנים מזה, ואלה אנשים על סף רעב. כלומר, יש כאן גם עניין חברתי.

אתה עצמך ממחזר?

אני מעולם לא החזרתי את הבקבוקים לסופר, אבל הבן שלי לוקח את הבקבוקים לבית ספר. זאת עוד תופעת לוואי חיובית: הרבה כסף מגיע לפרויקטים חינוכיים, זה מסר חינוכי שלא היה קיים לפני חוק הפיקדון.

דיברת עם השר אלקין?

כרגע הוא לא מדבר. ניסיתי ולא הצלחתי להגיע לגורמים מרכזיים במשרד. למה? אני לא יודע, אבל אין לי ספק שיש לובי חזק של גורמים שמעוניינים למנוע את החוק הזה. אני משוכנע שאם השר הקודם אבי גבאי היה בתפקיד, היו מכניסים את הבקבוקים הגדולים לחוק הפיקדון. אני יודע שגם בתוך המשרד יש התלבטות ושמופעלים שם לחצים אדירים. השר לא מודע לזה מספיק. הבעיה היא שאף אחד לא מייצג את הציבור. המשרד אמור לדאוג לציבור הרחב והוא פישל, והוא מאבד את היכולת לשלוט במערכת. משהו התפספס במשרד להגנת הסביבה, בדרך כלל הוא שומר על האינטרס של הציבור.

אילו עוד טענות יש נגד החוק?

שאנחנו לא ערוכים ושאנשים יעמדו בתורים בסופר.

הם צודקים?

לא. יהיה תהליך הדרגתי של חמש שנים, שבמסגרתו יתאימו את המכונות האוטומטיות ויגדילו את מספרן, כי מכפילים את מספר הבקבוקים ויוצרים תחרות בשוק הזה.

למה היצרנים כל כך מתנגדים? כמה זה יעלה להם?

כמו שאמרנו, שני-שלישים יוטלו עליהם, זה כסף שילך לאיבוד מבחינתם. ההחלטה של השר, להעביר ב-1 בינואר את הבקבוקים הגדולים לחוק הפיקדון, תטיל על היצרנים עלות נוספת של 150 מיליון שקל בשנה.

זה הרבה כסף. אולי הם צודקים?

אבל מנגד, החלטה שלו להעביר אותם לחוק האריזות תטיל על הציבור קנס של 250 מיליון שקל - עלות איסוף 800 מיליון בקבוקים לזבל. ובנוסף זה יתרום לזיהום שטחי ציבור. כל התופעות השליליות בבת־אחת. גם המשק משלם יותר וגם הסביבה משלמת יותר.

איך אל"ה ממומן?

הוא גובה 100% פיקדון, כלומר 30 אגורות כפול 900 מיליון בקבוקים שנמכרים בשנה, ומשלם רק על מה שממוחזר - 80% מהבקבוקים. כלומר, ההפרש בסך של כ-50 מיליון שקל בשנה משמש אותם למימון הפעילות. אני חושב שאפשר לטפל בזה בעלויות נמוכות יותר.

מבחינת אל"ה עדיף שיחזירו כמה שפחות בקבוקים?

נכון, העיקר לעמוד ביעד ה-80%. לדעתי, הם גם עושים העברות משנה לשנה כדי להישאר בדיוק על ה-80%.

אם הם כל כך רעים איך אתה מסביר את הקמפיין למיחזור הבקבוקים שרץ עכשיו עם רבקה מיכאלי?

הם השקיעו כספים ועשו קמפיינים כי זה שווה להם. הכל בגלל החשש שיעבירו אותם לחוק הפיקדון, הם רוצים להראות שהם עומדים ביעדים.

אתה מעורב בזה גם כלכלית?

לפני שנה קוקה קולה פנו אלי כדי שאתן להם חוות דעת נגד חוק הפיקדון, ואמרתי שזה לא יקרה. בהמשך פנו אלי מטעם חברת אסופתא לכתוב חוות דעת בעד חוק הפיקדון. הם הולכים בקו שלי ולכן הסכמתי. קיבלתי 45 אלף שקל על חוות הדעת שהוגשה במסגרת השימוע הציבורי שהיה. קוקה קולה התקשרו אלי והיו מוכנים לשלם לי הרבה יותר. אנחנו חברה עסקית, אבל היושר המקצועי חשוב יותר מאשר עסקים, גם אם זה היה פי עשרה יותר מזה לא הייתי לוקח את זה. לכתוב חוות דעת לא אמיתית? אני מעדיף לא להיות במקצוע הזה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#