"אורתם סהר יכולה לצאת מהמשבר. יש לה פוטנציאל אדיר" - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אורתם סהר יכולה לצאת מהמשבר. יש לה פוטנציאל אדיר"

במשך חודש וחצי נראה שקבוצת החברות של אורתם סהר תפורק, שהשוק האפור השתלט עליה ואין כל סיכוי להצילה ■ בדקה ה-99 נמצאה קבוצת משקיעים שלקחה את החברה על כתפיה ■ המחיר: תספורת של יותר מ-90%

3תגובות
דיון בעניין אורתם סהר
תומר אפלבאום

שיחת הטלפון שהגיעה ממזכירת לשכתו של נשיא בית המשפט המחוזי, השופט איתן אורנשטיין, ב–26 באוקטובר הפתיעה את עו"ד שאול ברגרזון ורו"ח יזהר קנה. "לא היה לי מושג באיזו חברה מדובר", נזכר ברגרזון ברגע שבו סיפרו לו על מינויו לנאמן של חברת הבנייה הקורסת אורתם סהר. "חבר שלח לי הודעת טקסט: 'מזל טוב על המינוי'", מספר קנה, נשיא לשכת רואי החשבון בישראל, על הרגע שבו הפנים כי לוח הפגישות שלו עומד להשתנות מקצה לקצה וכי ימיו יוקדשו למשימה אחת - מניעת הידרדרותה של אורתם סהר לכדי פירוק.

השופט לא נענה לבקשתה של אורתם סהר להטיל את משימת הצלת החברה על עו"ד אמיר ברטוב ממשרדו של ליפא מאיר. חוסר האמון המופגן מצד הנושים, שהאשימו את בעל השליטה אמיר נחום בהצגת נתונים מטעים שאינם תואמים את המציאות שעל בסיסם גייס חוב חדש וניהל בלון פיננסי, הוביל את השופט למסקנה שעדיף להטיל את המשימה על שני אנשים שלא הכירו את החברה או זה את זה.

"מאז המינוי אנחנו עובדים 20 שעות ביממה, בלי להגזים", מספר ברגרזון. "היום בצהריים העברנו את שרביט הבעלות לקבוצת הרוכשים החדשים ואפשר לפתוח את בקבוקי השמפניה".

כמה שעות לאחר מינויים לנאמני הקפאת ההליכים, כינסו השניים את אנשי המשרדים שלהם, והסבירו להם כי הם עומדים לעבוד לילות כימים. הצוות כלל ארבעה עורכי דין ממשרדו של ברגרזון וחמישה רואי חשבון ממשרד פאהן קנה. ביום המינוי התקיימה הפגישה הראשונה של הצוות עם בעל השליטה והמנכ"ל המפוטר אמיר נחום. "עד השעות הקטנות של הלילה ישבנו עם נחום, ועובדי החברה המותשים מהדיון ביקשו להצטרף אלינו רק למחרת", נזכר ברגרזון.

האם הדברים שסיפר לכם נחום באותו ערב היו מציאותיים? בעלי האג"ח האשימו אותו כי הוא משקר להם.

אמיר נחום
תומר אפלבאום

ברגרזון: "אין ספק שהגישה של נחום היתה אופטימית. ככל שהעמקנו בלימוד הנתונים התברר לנו שיש פערים גדולים בין המספרים שמופיעים בדו"חות לבין המציאות ומה שנחום תיאר".

קנה: "נחום אינו רואה חשבון, הוא יזם בנשמתו. הוא נתן לנו תמונת מצב טובה, אך אופטימית".

איפה הבחנתם בפערים?

ברגרזון: "כשביקשנו למשל להעריך מה יהיו העלויות להשלמה של פרויקט מסוים, ההערכה של החברה היתה אופטימית. אם למשל היתה קימת מחלוקת עם המזמין שטען שצריך לשלם 100 שקל ואורתם סהר טענה שמגיעים לה מיליון שקל, המצג בהערכות היה מיליון שקל, ובפועל ראינו שהמצג הפסימי היה הנכון והתשלום היה צריך להיות כ–100 שקל. החובות של קבוצת אורתם סהר היו הרבה יותר גבוהים מההערכות שהיו בידי החברה. נראה שמדובר בהפרש של מאות מיליוני שקלים".

קנה: "אי־אפשר להשוות בין ערך נכסים בדו"חות כספיים כשהעסק הוא עסק חי לבין הערך שלהם במצב של הקפאת הליכים או כינוס. אם מביאים בחשבון את העובדה שהחברה היתה בהקפאה חודשיים, מגיעים לחוב של 200 מיליון שקל. לכך אפשר להוסיף חייבים מהעבר, שלא שילמו לה חובות בהיקף של כ–100 מיליון שקל. זה מצטבר כבר להיקף חוב של 300 מיליון שקל, שכמעט בלתי־אפשרי לגבות. החובות צמחו ברגע שהיזמים בפרויקטים השוטפים הגיעו עם תלונות שבחודשיים האחרונים נגרמו להם נזקים נוספים, וטענו שאם החברה לא תסיים את העבודה — הם לא יהיו מוכנים לשלם".

.

האם נושאי המשרה של אורתם סהר או רואי החשבון של החברה שהיו אמונים על כתיבת הדו"חות ביצעו עבירות?

ברגרזון: "עדיין לא ערכנו בדיקה. את החקירה שממנה נוכל להבין מה הוביל את החברה לקריסה נעשה מאוחר יותר. כיום אנו יודעים שיש פערים בין המספרים שמצאנו לדיווחים".

קנה: "כשבדקנו את הדו"חות לא נכנסנו לבחינה אם המדידה היתה יותר או פחות טובה. אותנו עניין למדוד מהר בשיטה שלנו. עניין אותנו איך גובים כספים ומרימים פרויקטים במהרה".

בימים שבהם היה נחום במעצר בעקבות חקירת רשות ניירות ערך ורשות המסים, שחשדו כי הוא גרף לכיסו 4 מיליון שקל והציג דיווחים כספיים כוזבים בדו"חות החברה, החלה חרושת שמועות מטרידה בשוק. ספקי אורתם סהר החלו לספר כי הבעלות בחברה אינה נמצאת יותר בידיו של נחום, כי אם בידיים של אנשים הקשורים לעולם הפשע והשוק האפור.

האם קיבלתם אינדיקציות לכך שהשמועות נכונות?

ברגרזון: "אכן נשמעו אמירות שלא נוכל להפעיל פרויקטים מסוימים בשטח, כי יש גורמים שלא ייתנו לנו להפעיל אותם. העדפנו להתעלם מהאמירות האלה".

קנה: "היו שמועות על זה, אם כי באופן אישי לא היתה אלי שום פנייה וחצי פנייה כזאת".

קבוצת הרוכשים מודעת לאיומים?

ברגרזון: "אין לי מושג".

פרויקט של אורתם סהר בגבעת שמואל
תומר אפלבאום

"ההשלכות הרוחביות של קריסת אורתם סהר הן עצומות"

אורתם סהר היא חברת הביצוע העשירית שקרסה בישראל בשנה וחצי האחרונות. לצד הבעיות של כלל הענף — שולי הרווחיות הצרים בפרויקטים, העובדה שהיזמים דורשים מהחברה להציג בתחילת כל פרויקט ערבויות ביצוע גבוהות ומאיימים לחלט אותן בכל רגע, והניסיון הנואש להיכנס לפרויקטים זניחים ולפעמים אף הפסדיים כדי להציג מחזור הכנסות גדול — הציגה אורתם סהר כשלים ניהוליים שהפילו אותה.

הסדר אורתם סהר קיבל את אישור בית המשפט ב–6 בדצמבר, לאחר דיון מורט עצבים. קבוצת הרוכשים אסייג־אלוני־מנוליט, המורכבת מאנשי העסקים חנן אסייג, רענן אלוני ופיני יעקבי, קיבלו לידם מותג שקרס בגלל חובות של כמיליארד שקל והתחייבו להזרים 75 מיליון שקל לקופת הנושים. עבור הנושים הלא מובטחים, ההסדר מגלם תספורת עמוקה של יותר מ–90%. מדובר בספקים, מחזיקי אג"ח ונותני שירותים, שבלית ברירה השלימו עם כך שבחמש השנים הקרובות במקרה הטוב הם יזכו לקבל רק 15% מהחוב (15 אגורות מכל שקל חוב), ובמקרה הרע שבו קבוצת הרוכשים לא תצליח לשקם את החברה, יגיעו לכיסם רק 5% מהחוב.

"את התמורה הזאת לא היינו מקבלים בפירוק", אומר קנה. "לספקים הלא מובטחים היה אינטרס כלכלי זהה לזה של מחזיקי האג"ח של החברה, שקיבלו ייעוץ כלכלי ומשפטי מרו"ח איציק עידן ועומר סבורסקי מפירמת ביקר טילי. הם הגיעו למסקנה שחלופת ההסדר עדיפה על פירוק". מי שמחפש קשרים ימצא כי חיים אסייג, אחיו של איש העסקים חנן אסייג המייעץ לו כלכלית, הוא חבר של קנה.

ברגרזון וקנה רואים הישג לא קטן בכך שהצליחו למנוע ברגע האחרון את פירוקה של החברה, ולערוך תוך זמן קצר התמחרות בין כמה מתעניינים ברכישתה, שהובילה לסגירת עסקה. "ההשלכות הרוחביות של קריסת אורתם סהר הן עצומות", מסביר ברגרזון למה ניסה למנוע פירוק. "מדובר בחברה שנמצאת בהליכי בנייה של 5,000 דירות ומבני ציבור ומעסיקה 350 עובדים. זאת מפלצת בענף, חברת הקבלנות השלישית בגודלה בישראל. אם אורתם סהר היתה מגיעה לפירוק, מחירי הדירות בישראל היו מזנקים למחרת בכ-10%–20% כי המשמעות היתה שלא היה מי שיבצע את העבודות. הרפורמה שהממשלה מנסה להוביל להוזלת הדיור - באמצעות פרויקטי דיור למשתכן והבאת חברות ביצוע סיניות - היתה נהרסת".

את הטענות מצד הנושים כי הנאמנים חושבים על טובתם ולא על טובת קופת הנושים דוחה ברגרזון בזלזול: "מבחינת האינטרס האישי שלי, ברור שהיה עדיף לי להתמנות כמפרק של החברה וליהנות משכר טרחה קבוע בעשור הקרוב", הוא אומר.

קנה לא מתעלם מהנזק שנגרם לעסקים קטנים, שמשמעות ההסדר עבור חלקם היא דחיפה לידי פשיטת רגל. "להערכתי, יש כמה עשרות בודדות של ספקים עם חוב פתוח של יותר ממיליון שקל. אין ספק שהתספורת גדולה וכואבת, השאלה היא מה החלופה שעמדה על הפרק. האם מצבם של הנושים היה משתפר בפירוק? אני לא נביא, את זה אנחנו נדע רק בעתיד, כאשר נגלה כמה פרויקטים הצליחו להרים הרוכשים. לדעתי, אנשי עסקים פרטיים יכולים לנהל את אורתם סהר באופן טוב יותר מבעל תפקיד שמונה מטעם בית המשפט. הם יכולים לבצע פרויקטי יזמות, לבקש אישורי בנייה לקרקעות שעדיין לא החלו לבנות עליהן. אם הם ירימו רק חלק מהפרויקטים הגדולים, ההחלטה לא לפרק את אורתם סהר תתברר כמוצלחת. הפחד הוא שבעת פירוק כל העסק היה מתרסק. למפרק קשה להרים פרויקטים חדשים, ובהסדר הנוכחי קיבלנו תשלום עבור עסק חי. את התמורה הזאת לא היינו מקבלים בפירוק".

שאול ברגרזון
דודו בכר

"אם החברה ממשיכה לעבוד, הנושים ייהנו ממקור הכנסה — ולכן גם להם עדיף שהיא תמשיך להתגלגל", מסביר ברגרזון .

אתם מרוצים מתוצאות ההסדר?

ברגרזון: "אני מרוצה. הסדר נושים בחברה קבלנית מבצעת הוא אחד הדברים המסובכים לביצוע, במיוחד כשנדרשנו לעשות זאת בחודש וחצי. תראו כמה זמן לוקח לערוך הסדרים בחברות פחות מסובכות".

"הספקים היו בהלם"

איך נכנסים לחברה בקריסה?

ברגרזון: "ראשית, היה לנו חשוב להבין אילו נכסים קיימים בחברה, במטרה לייצב אותה ולגרום למזמיני העבודה והעובדים להבין שהיא לא מידרדרת לידי פירוק. לכן היה לנו חשוב להמשיך ולקיים את הפעילות העסקית".

קנה: "ממערכות הדיווח הכספיות אפשר היה לקבל מידע ראשוני על אשכול החברות, שבפועל פעל כחברה אחת. הבחנו שעובדים בחברה א' נתנו שירותים לחברה ב' ורכוש שהיה שייך לחברה ג' שימש את חברה א', וזה עזר לנו להבין את האינטראקציה המורכבת בין החברות".

ברגרזון: "מכיוון שמדובר בחברה ציבורית הקדשנו את כל הלילה לקרוא את המאזנים והדו"חות הכספים. לאחר איסוף הנתונים התחלנו בפגישות עם כל המזמינים".

לקריסתה של אורתם סהר היו כמה נורות אזהרה: קריסת המרפסות בפרויקט של גינדי בחדרה ב–2013, שלדברי נחום גרמו לבנקים לעצור את קו האשראי של החברה, וכן חקירתו של נחום שהתפוצצה בתקשורת ביולי וגרמה לספקים לדרוש לעבוד במזומן. נראה שהן לא היו חזקות מספיק כדי לרמוז שהפרויקטים יכולים להיעצר.

מה היו התגובות לקריסה בקרב היזמים?

ברגרזון: "הם היו בהלם. פתאום חברה שהם מאוד האמינו בה, שנחשבה לגדולה ומבוססת, קרסה ביום בהיר אחד ולא מסוגלת לבצע עבורם את העבודות. המזמינים היו צריכים להתמודד עם רוכשי הדירות שחששו להמשך הבנייה. אצל חלק מהקבלנים המבוכה היתה עוד יותר גדולה, שכן בעבר הם עבדו עם חברת דורי בנייה שקרסה וכעת נאלצים להתמודד עם הקריסה של אורתם סהר. לכולם היה חשוב להבין לאן פניה מועדות ואם היא תוכל להמשיך לבצע את הפרויקטים".

קנה: "היזמים היו מדוכדכים. כשאנחנו הגענו הם כבר חוו שלוש תקופות ארוכות שבהן הפרויקטים נעצרו: הראשונה בגלל בעיות כספיות, השנייה בזמן בקשת ההקפאה והשלישית לאחר המינוי שלנו ועד הטיפול בכל אתר ואתר. לחלק מהאתרים הצלחנו להגיע רק אחרי שבוע ויותר, והיזמים לא אהבו את תמונת המצב. אבל מי שהבין שאי־אפשר לצאת מהתמונה ללא פגע - הצליח לצמצם את הנזקים שנגרמו לו".

כמה פרויקטים נעצרו בעת הקפאת ההליכים?

ברגרזון: "כ–30 פרויקטים שעלות השלמת בנייתם הוערכה בכמיליארד שקל. זה לא כולל את הפרויקטים שנמצאים בשלב הבדק, שעלותם צפויה להסתכם בעוד כ–20–30 מיליון שקל בשנתיים הקרובות ופרויקטי יזמות שעדיין לא החל בהם הביצוע".

יזהר קנה
אייל טואג

האם אפשר לכמת את הנזק שנגרם למזמינים?

ברגרזון: "קשה מאוד. חלק מהמזמינים טענו לנזק של מיליוני שקלים ביום".

קנה: "הנזק מורכב מכמה חלקים: שבועיים עד חודשיים שבהם הפרויקט לא תיפקד — כ–4,000 דירות, כולל דירות ומשרדים שמועד המסירה שלהם נדחה. אם מכפילים את האיחור בעלות הכוללת לצרכן הסופי, מגיעים ל–6–8 מיליארד שקל. אלה נזקים כבדים מאוד. מעבר לכך המזמינים נדרשו לשלם על שמירה והחזקה של הפרויקטים מבזיזה. כמו כן, נגרמו נזקים לדירות שהחלו להיבנות. לכן היה לנו חשוב להפעיל במהרה כמה שיותר פרויקטים".

ברגרזון: "הצגנו למזמינים מתווה שלפיו הם ישלמו לאורתם סהר את עלות הבנייה בתוספת תקורה מסוימת, וההתקשרות תהיה ישירות מול קבלני המשנה שיבצעו את העבודות. הצלחנו לעשות זאת בשבעה פרויקטים שאותם המשכנו בזמן הקפאת ההליכים. מדובר בהמשך בנייה של 700 דירות, של מגדל המשרדים בסר שנבנה בבני ברק, והשתתפות במכרז לבניית 304 יחידות דיור בטירת כרמל, שבו זכתה החברה רגע לפני שנקלעה לקשיים".

הקבלנים לא ניצלו את הקריסה בשביל להקפיץ עלויות?

ברגרזון: "קיימת תחרות בשוק, כך שאם קבלן מסוים ייקר עלויות — לקחנו קבלן אחר".

קנה: "הקבלנים שנפגעו מהקריסה ניסו להעלות מחירים, אך הגענו להסכמות שמניחות את הדעת".

היו ספקים שניסו לעקור ברזלים או לקחת סחורה אחרת מהפרויקטים כדי לצמצם נזקים?

ברגרזון: "החברה או היזמים העמידו שמירה בשטח. היו שני פרויקטים שבהם לא כיבדו את צו בית המשפט והמשיכו את העבודות בשטח. באחד מהם נציגים של דניה סיבוס פתאום הגיעו לשטח וניסו להשתלט על הפרויקט, מנהל העבודה שסייר במקום ראה זאת ודיווח לנו".

למה הפריע לכם שהם ממשיכים את העבודות?

ברגרזון: "כדי לייצב את הקבוצה צריך להגיע למצב שבו יש תוכנית שתוביל למציאת משקיע והותרת כסף בקופה. אם כל אחד יעשה מה שיתחשק לו — הכל יתפרק תוך זמן קצר".

"המשקיעים הם אנשי עסקים מהשורה הראשונה"

היושבים באולמו של השופט אורנשטיין לא היו יכולים להתעלם מהתחושה כי השופט לקח על כתפיו משימה - למנוע את פירוקה של אורתם סהר. במהלך הדיון הוא שלח שוב ושוב את הצדדים - הנושים, מחזיקי האג"ח והמציעים - לגשר על הפערים ביניהם. "ההתנהלות של השופט מאוד עזרה להגיע להסדר", מסביר ברגרזון. "הנינוחות והסבלנות שלו הובילו לכך שהצלחנו למקסם את התמורות. עד הרגע האחרון השופט לא ידע איזו קבוצה תזכה, ולכן גם הטענה שהיינו צריכים לפנות לפני כן לממונה על ההגבלים העסקיים לאשר את ההסדר היא מגוחכת".

את אישור הממונה על ההגבלים קיבלו הנאמנים כמה ימים לאחר שאושר ההסדר בבית המשפט, רגע לפני העברת מקל השליטה לאסייג־אלוני־מנוליט.

נראה כאילו השופט כפה את ההסדר על הנושים.

ברגרזון: "זה לא מדויק. אורנשטיין לא יכול להחליט על הסדר ללא הסכמה של הנושים. הוא גישר על הפערים, והסביר לנושים שהוא לא יאפשר להוביל למצב של תוהו ובוהו בגלל אינטרסים אישיים".

לדברי ברגרזון, מחזיקי האג"ח לא פסלו את ההסדר על הסף, והעניקו לעו"ד אופיר נאור שייצג אותם מנדט לשנות את הצבעתם בהתאם לשיפורים בהצעה.

קנה מוסיף: "השופט קיבל את ההחלטה על סמך כלל ההמלצות שעמדו בפניו. מרבית הבנקים אישרו את ההסדר, ויותר מ–50% ממחזיקי האג"ח והספקים הצביעו בעד. כך שבפועל ההצעה קיבלה את תמיכתם של יותר מ–50% מכלל הנושים".

"זה לא חריג שהצעות לרכישה משתכללות באופן סופי באולם בית המשפט", מסביר ברגרזון כיצד ההסדר של אורתם סהר נכתב על גבי הדף יום לאחר אישורו בבית המשפט. "זה קרה גם בפרשת עדן מרקט. פעמים רבות מגיעים לדיון ובדקה האחרונה מגיע מתמודד חדש שמציע יותר".

קבוצה של שלוש חברות, שמעולם לא עבדו יחד, יידרשו לעמוד בהסכם שעליו התחייבו במסגרת הסדר הנושים. על פי ההסדר, קופת הנושים אמורה לקבל 75 מיליון שקל בחמש השנים הקרובות (מתוכם הזרמה ראשונית של 15 מיליון שקל באופן מיידי). אם בעתיד יניבו פרויקטי הביצוע של אורתם סהר עד 130 מיליון שקל תמורות נטו (הכספים שיתקבלו החל מהיום בניכוי כספים שישולמו החל מהיום; ש"א), קופת ההסדר תהיה זכאית לקבל 75 מיליון שקל. 20 מיליון שקל נוספים שיניבו פרויקטים אלה בעתיד יובילו להגדלת זכות הנשייה של קופת ההסדר בעוד 40% מאותם כספים. כל תמורה נטו הגבוהה מ–150 מיליון שקל תחולק באופן שווה בין החברה לקופת ההסדר. אם יגיע בעתיד כסף מהתביעות ומחייבי עבר של החברה, קופת ההסדר אמורה לקבל כ–47.5%. כ–60 מיליון שקל שיצטברו מאותם תביעות וחייבים — קופת ההסדר תהיה זכאית לקבל 60% מהסכומים. כמו כן, הוסכם בין הרוכשים לנושים כי סך הסכומים שיתקבלו מתביעות בעתיד נגד נושאי המשרה ורואי החשבון יועברו באופן מלא לקופת ההסדר.

לאחר התשלומים לנושים בדין קדימה והוצאות הקפאת ההליכים, חלוקת הכספים בין הנושים המובטחים — הבנקים — לבין הנושים הלא מובטחים, ובהם מחזיקי האג"ח והספקים, תהיה כך ש–70% מהכספים בקופת ההסדר יועברו לנושים המובטחים ו–30% יועברו לנושים הלא מובטחים. התנאי שנקבע הוא שהבנקים לא יקבלו יותר מ–80% מהחוב כלפיהם, חוב שתלוי בחילוט הערבויות בעתיד. כמו כן, הכספים מתביעות כלפי נושאי משרה בחברה ורואי החשבון יתחלקו באופן שונה, כך ש–80% יועברו לנושים הלא מובטחים ו–20% לנושים המובטחים. הנאמנים העריכו כי סך התמורות מהתביעות נגד נושאי המשרה יסתכמו ב–40 מיליון שקל.

בעוד שנתיים תצא אורתם מהמשבר?

ברגרזון: "אם יפעילו אותה כמו שצריך, היא תהיה אחת מחברות הקבלנות הגדולות במשק. המשקיעים הם אנשי עסקים מהשורה הראשונה. אם הם לא יסתדרו ביניהם, אחד מהם יוכל להמשיך לבד. יש כאן פונציאל אדיר".

קנה: "יציאתה של אורתם סהר מהמשבר תלויה ביכולתה להחזיק ולהפעיל מסה קריטית של פרויקטים, בצד המשך פעילות הייזום בפרויקטים שבהם זכתה. אם בחודש הקרוב יעלו בחזרה על הקרקע פרויקטים גדולים וארוכי טווח, כמו הפרויקטים בגני תקווה, ויחלו את פרויקטי הייזום שלה - היציאה מהמשבר תתאפשר".

"זאת עסקה מעניינת, אבל היא תלויה על חוט השערה"

"חיכינו הרבה זמן בשביל לקבל כמה אגורות על פני כמה שנים" - כך הגיב עדי גולן, הבעלים של חברת כוח האדם GCMG השקעות, לפסק הדין של השופט איתן אורנשטיין, שאישר את הסדר אורתם סהר.

גולן אומר כי החוב של אורתם סהר לחברת כוח האדם הוא כ-3 מיליון שקל. "מאז פסק הדין אנחנו מנסים להרים בחזרה את העסק", הוא אומר. "הטלפון הראשון שקיבלתי היה מהבנק. הם ניסו כאילו להתעניין ולהיות אכפתיים, אבל בפועל הם ניסו לבדוק אם אנחנו מחזיקים מעמד או אם הם צריכים לסגור לנו את הברז. אם הייתי מגמגם, הם היו סוגרים לי את המסגרת. מבחינתי, עסק שבו הבעלים מביא כסף מהבית הוא בעצם עסק שפשט את הרגל. לנו פשוט יש את הפריווילגיה להביא כסף מהבית, כי חבל לנו להפסיד את העסק".

מה משמעות ההסדר עבורך?

"שאני חייב להזרים כסף מבית בשביל לשרוד. ברמה הכספית אני די אדיש לבחירה בין פירוק או הסדר, כי זה לא יעזור לנו לעסק אם נראה 100 שקל בחמש השנים הקרובות. אם אורתם סהר היתה מפורקת, היינו רואים כסף מהר יותר. המפרק יכול היה לצאת במבצע חיסול במטרה לקבל כסף מהיר מהנתבעים".

מתי שמת לב לראשונה שיש לחברה בעיה?

"נקודת המפנה היתה בחקירה של בעל השליטה אמיר נחום. החברה התמודדה בצורה טובה עם קריסת המרפסות בפרויקט של גינדי ב-2013, כי כל מנכי הצ'קים קיבלו את הצ'קים של החברה. ברגע שנחום נעצר, הפסיקו לנכות צ'קים של החברה וכל הספקים החלו לעבוד אתה במזומן, היזמים לא העבירו כסף והחל בלגן תזרימי. למזלי, בשנה האחרונה הבנו לאן העסק הזה הולך, אז הרחבנו את הפעילות מול גופים אחרים כדי שאורתם סהר לא תהיה הלקוחה הבלעדית שלנו".

הרוכשים עשו עסקה טובה?

"זאת לא עסקה טובה לא לרוכשים ולא לנושים. הם יצטרכו להסביר לשוק למה לא מדובר באורתם סהר הישנה, אלא באורתם סהר החדשה. יצרו עסקה מעניינת, אבל היא נשענת על חוט השערה. אם כיום אורתם סהר תרצה ממני עובדים, אדרוש ביטחונות אף על פי שזה רק יהפוך אותי לנושה מובטח, אך הסיכון עדיין קיים. לבעלים החדשים יש הרבה עבודה ואני מאחל להם הצלחה ומקווה שהם יחזירו את החברה למסלול. שמעתי שהם מנסים להביא מנהלי עבודה טובים ולהכניס את הפרויקטים למסלול תקין. האם הם יצליחו? רק הזמן יגיד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם