מחירי הדיור ממשיכים לטפס? יש עוד דרכים להורדת יוקר המחיה - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחירי הדיור ממשיכים לטפס? יש עוד דרכים להורדת יוקר המחיה

כחלון צמא להישג נראה לעין, כזה שמרגישים היטב ומיד בכיס ובארנק, אבל רפורמה בבנקאות והורדת מחירי הדיור אינן כאלו

21תגובות
שר האוצר משה כחלון. מנסה לפצות את המשקיעים
עופר וקנין

שנה וחצי משקיע שר האוצר משה כחלון את מרבית מאמציו בשני ענפים - בנקאות ודירות, בניסיון לשמר ולתחזק את מעמדו כפוליטיקאי שעושה הכי הרבה להורדת יוקר המחיה. למרות הפעלתנות הזאת, אין עדיין הישגים שדומים לאותה הורדה דרמטית במחירי הסלולר, שאותה הוביל כחלון לפני חמש שנים כשר התקשורת - וגם לא יהיו כאלה. אבל יש לפחות הישג אחד גדול וחשוב בתחום הבנקאות, שגם אם לא נרגיש אותו בכיס בקרוב, אפשר לראות בו את המהלך הכי דרמטי להגדלת התחרות בבנקאות הישראלית בעשורים האחרונים.

ועדת הרפורמות של הכנסת, בראשות ח"כ אלי כהן (כולנו), אישרה השבוע את החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאות לאחר חודשים ארוכים של דיונים, לקראת העלאתו להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. החוק קובע שחברות כרטיסי האשראי שבשליטת שני הבנקים הגדולים, הפועלים (ישראכרט) ולאומי (לאומי קארד), יופרדו מהם ויוכלו להתחרות בהם על אשראי לצרכנים. עם הזמן הם יוכלו להתפתח כבנקים נפרדים.

בשני העשורים האחרונים נעשו מאמצים מסוימים ליצור תחרות בבנקאות הקמעונית, אך כולם נכשלו: בנקים זרים לא רצו לפעול כאן, בנק הדואר מקרטע, הפרדת בנקים קטנים מגדולים (אוצר החייל מבנק הפועלים ואגוד מלאומי) לא הוכיחה את עצמה כמחוללת תחרות, ובסופו של דבר נשארנו עם דואופול גדול וחזק של הפועלים ולאומי, שלא איפשר התפתחות של תחרות. יש עוד כמה סעיפים חשובים ברפורמה הזאת, ובהם הקמת מאגר נתוני אשראי שיאפשר לכל הבנקים להכיר את מצבם של לקוחות כדי לתת להם הצעות תחרותיות, וכן לפתוח לתחרות גם את תחום העמלות שמשלמים בתי עסק לחברות כרטיסי האשראי.

כבר עתה ברור שלא נראה ירידת מחירים חדה בשירותי הבנקאות, ויש סבירות גבוהה שחלק ניכר מהלקוחות לא יחוו ירידת מחירים כלל, משום שרמת הסיכון שלהם אינה מצדיקה זאת. הישגי הרפורמה הזאת יהיו הרבה פחות ברורים ונראים לעין גם אם תצליח, משום שלא מדובר בהורדת מחירים כללית וחסרת הבחנה בין לקוחות, אלא בתמחור יעיל יותר של רמות הסיכון והצמדת המחיר הנכון לרמת הסיכון של כל לקוח. הבשורה החשובה באמת היא שחברות כרטיסי האשראי יוכלו להיהפך לבנקים שממוקדים בצרכנים ובבתי עסק קטנים, מה שיעביר את משקל הכובד התחרותי לתחומים האלה, שבהם רמת הרווחיות של הבנקים כיום היא הגבוהה מכולם, ורמת התחרות היא הנמוכה מכל המגזרים.

כחלון צמא להישג נראה לעין, כזה שמרגישים היטב ומיד בכיס ובארנק, אבל הרפורמה בבנקאות אינה כזו. היא מורכבת יותר, והישגיה יהיו הדרגתיים וממושכים. בנק ישראל, שהואשם כלוביסט של הבנקים, ובאמת היה כזה בעבר, הוכיח במהלך הזה - הודות למפקחת על הבנקים חדוה בר - שהוא משתחרר מהדוגמטיות שלו ומבין את הצורך המשקי בהורדת יוקר המחיה, הגברת התחרות וצמצום הריכוזיות במערכת הבנקאות. המבחן של שניהם יהיה במעקב אחר התקדמות הרפורמה ובמתן מענה למכשולים שיצוצו בדרך להגברת התחרות, כי תמיד יש כאלה.

זה משאיר לכחלון בינתיים את הזירה הקשה אף יותר של שוק הדירות, שבו למרות הפעלתנות שלו ושל אנשיו, אין עדיין הישגים בהורדת יוקר המחיה. כחלון מרבה לשבח את פרויקט מחיר למשתכן שלו, שמעניק הנחות לזוגות צעירים שרוכשים את הדירה הראשונה שלהם, אבל הרצון הטוב שלו לסייע לזוגות צעירים תורם במידה מסוימת להגדלת הביקוש לדירות - ומונע ירידת מחירים.

מחירי הדירות

על פי נתוני משרד האוצר, ברבעון השלישי של 2016 חל גידול של 1.5% במספר הדירות שנמכרו בהשוואה לרבעון השני. ברכישת דירות יד שנייה חל גידול של 6%, ואילו ברכישת דירות חדשות חלה ירידה של 8%, שמוסברת בכך שרוכשים פוטנציאלים ממתינים לפרסום מכרזי מחיר למשתכן. הצעדים האגרסיביים שעושה כחלון להגדלת היצע הקרקעות ולהרחקת משקיעים מהשוק (זה כבר די מורגש), במקביל לעידוד זוגות צעירים לרכוש דירות, דומים לאיש שמדליק בחדרו מזגן ותנור בו־זמנית. גם כאן, בשל מורכבות השוק, אין הישגים נראים לעין בהורדת המחירים, למרות הפעלתנות. ייקח עוד זמן מה עד שנראה כאלה, אם בכלל.

יש הרואים את נוכחותו של כחלון בממשלת נתניהו כבטוחה כל עוד אין ירידה במחירי הדירות. זו פרשנות קצת בעייתית, משום שהיא יוצאת מנקודת הנחה שהציבור הישראלי באמת רוצה לראות כאן ירידה במחירי הדירות, וזה לא המצב. לרוב הציבור הישראלי (כ-70%) יש דירות, חלקן נרכשו בעשור האחרון במשכנתאות גבוהות ובריבית נמוכה, שיכולה להתחיל לעלות בקרוב (הבנק המרכזי בארה"ב נתן את האות להעלאת ריבית לראשונה זה שנים, וגם אצלנו יצטרפו למגמה הזו בקרוב, ואולי זה יקרר מתישהו את שוק הדירות).

בפועל, רוב הציבור לא ממש מייחל להורדת מחירי הדירות, ואולי זה מסביר את העובדה שכחלון אינו מצהיר ואינו רוצה לראות כאן ירידת מחירים מהותית. אבל כחלון כן זקוק להישגים נראים לעין כדי לשמר את כוחו הפוליטי גם בבחירות הבאות. בבנקאות ובדירות, שבהן ממוקדים מאמציו, ההישגים אינם מורגשים מיידית בכיסי הצרכנים, אבל זה לא אומר שזה לא יכול לקרות בתחומים אחרים - וגם בהם הוא צריך למקד את מאמציו.

נ.ב

מחיר המנוי

קחו למשל את תחום הטלוויזיה הרב־ערוצית. חוק ההסדרים מנסה ליצור תחרות בתחום זה בין הדואופול של HOT ו-yes לבין חברות הסלולר סלקום ופרטנר, ואחד החסמים לכך הוא חבילות הספורט היקרות שמשלמים מנויי הכבלים והלווין, ושמפרנסות את שלוש הזכייניות של שידורי הספורט (צ'רלטון, RGE ו-one). הלחצים שהפעילו הלוביסטים של החברות האלה הצליחו להביא לפיצול של ההחלטה מחוק ההסדרים, וכעת היא תלויה במידת הנחישות של ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), העומד בראש ועדת הכלכלה, לקדם אותה. רפורמה כזו יכולה להוזיל את העלות שמשלמים כ-700 אלף מנויי שידורי הספורט בכבלים בעשרות שקלים לחודש, אבל זה תלוי עד כמה כחלון יטיל את כובד משקלו על כך. אם יצליח - זה יהיה הישג מיידי ונראה לעין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#