"אנחנו מבינים שמזון מהונדס גנטית לא תמיד פופולרי, אבל הוא בטוח לחלוטין" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אנחנו מבינים שמזון מהונדס גנטית לא תמיד פופולרי, אבל הוא בטוח לחלוטין"

המיזוג בין חברת הפארמה הגרמנית באייר לחברת הזרעים האמריקאית מונסנטו מעורר התנגדות עזה בקרב חקלאים ומקבלי החלטות, שחוששים מהכוח העצום של החברה הממוזגת ■ ד"ר אדריאן פרסי, מנהל חטיבת המו"פ של באייר, מנסה להרגיע וחושף כמה מהתוכניות של החברה הממוזגת

5תגובות
ד"ר אדריאן פרסי
גיל כהן מגן

"באייר" היה במשך שנים ארוכות שם נרדף לכאב ראש, או ליתר דיוק, להקלה על כאבי ראש: החברה הגרמנית היתה הראשונה למכור את התרופה אספירין לשיכוך כאבים בשנה האחרונה של המאה ה-19. באותה תקופה מכרה באייר גם תרופה אחרת שזכתה לפרסום נרחב בעולם: הרואין - אותו סם קשה שהחל את דרכו כתרופה "לא ממכרת" לטיפול בשיעול של ילדים והיה בשימוש עד 1910.

עם השנים נהפכה באייר לאחת מעשר חברות הפארמה הגדולות בעולם, ובין מוצריה היו גלולות יסמין למניעת הריון, לוויטרה לטיפול באין אונות ותרופות לשיכוך כאבים, טיפות עיניים ועוד.

אף על פי שהציבור מכיר אותה בעיקר מארון התרופות שלו, באייר עוסקת בתחומים מגוונים - מווטרינריה ועד פיתוח כימיקלים לחקלאות. במרוצת השנים היא הגבירה את פיתוח חטיבת מוצרי הכימיה לחקלאות שלה, שמייצרת עשבים וחומרי הדברה. ב-2015 הכניסה חטיבת מוצרי החקלאות של באייר 10.3 מיליארד יורו, לעומת 15.3 מיליארד יורו שהכניסה חטיבת התרופות, מתוך הכנסות כוללות של 46.3 מיליארד דולר של כל חטיבות החברה, שכוללות גם כמה חברות בנות בתחומי מדעי החיים וחטיבת וטרינריה. שמה של באייר גם עלה בעבר בהקשרים צורמים, במיוחד לאוזניים ישראליות, אחרי שפורסם כי החברה היתה קבלנית של הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה והשתמשה בכוח עבודה בכפייה.

כעת עומדת החברה לחתום על אחד המיזוגים הגדולים ביותר מאז תחילת העשור, אחרי שהציעה לרכוש את חברת הזרעים האמריקאית מונסנטו תמורת 66 מיליארד דולר. השלמת העסקה לא תהיה קלה: גם בארה"ב וגם באירופה הרימו גבה לנוכח ההצעה של באייר, והרגולטורים עשויים להערים קשיים על שתי החברות בדרך להשלמת העסקה. לחטיבת המדעים החקלאיים של באייר יש נכסים בתחומי הזרעים, הגנה על יבולים והדברת מזיקים, שמשלימים את הנכסים של מונסנטו, ואולם הרגולטורים בארה"ב חוששים גם מחפיפה בתחומים מסוימים בייצור הזרעים של החברות, בעיקר בסויה, כותנה וקנולה.

גם מבחינה כספית העסקה הזו עשויה להיראות קצת מוזרה. בזמן ההכרזה על הצעת הרכש הראשונית של באייר, לפני סבב מלחמות התמחור, שווי השוק של מונסנטו היה 42 מיליארד דולר ושל באייר 90 מיליארד דולר, כלומר הצעת הרכש הסופית של באייר שיקפה פרמיה של יותר מ-40% ממחיר המניה.

בנוסף, העסקה הזו עשויה לגרום לכאב ראש יחצני לא קטן לבאייר, מכיוון שמונסנטו, שנוסדה ב-1901, ידועה בייצור של כמה כימיקלים שנויים במחלוקת ורעילים מאוד, כמו ביפנילים עתירי כלור (PCB), או אייג'נט אורנג' - חומר מנשיר וקוטל צמחים, שהיה בשימוש הצבא האמריקאי במלחמת וייטנאם, במטרה למנוע מחיילי הווייטקונג למצוא מקומות מחסה ומזון. בנוסף, החברה היא סמל למזון מהונדס גנטית - מה שנחשב כמעט מלה גסה בגרמניה.

ד"ר אדריאן פרסי, מנהל חטיבת המחקר והפיתוח של באייר, שביקר באחרונה בישראל, לא מוטרד מהמהמורות בדרך להשלמת העסקה. בראיון ל-Markerweek הוא מסביר כי הרוב המוחלט של עסקי החברה משלימים זה את זה וכי הוא בטוח שהחברה תצליח לשכנע את הרגולטורים שהעסקה הזו לא חשובה רק לעתידה של באייר, אלא גם לחקלאים בכל העולם.

"אנחנו מתרגשים מאוד מהמיזוג עם מונסנטו, שכפוף עדיין לאישורי הרגולטורים בעולם", אומר פרסי, שמופקד על צבא של 5,000 מדענים. "באייר חזקה מאוד בפתרונות כימיים וביולוגיים להגנה על יבולים. מונסנטו חזקה מאוד ביבולים - בעיקר תירס וסויה. באמצעות שילוב בין שתי הטכנולוגיות של החברות, נוכל להציע לחקלאים את הפתרונות החדשניים הטובים ביותר. אנחנו רוצים לשלב בין הכימיה שלנו לזרעים שלהם כדי לספק פתרונות טובים לחקלאים. לדוגמה, אם יש לך זרע שיש לו עמידות טבעית למחלה מסוימת, ואתה מכניס לזרע הזה הזה תכונה נוספת שגם תוקפת את המחלה, אתה משיג שליטה מלאה במחלה".

אתה מבין את הביקורת שמעוררת העסקה הזו? החל בחקלאים בהודו שפוחדים שהחברה הממוזגת תהיה גדולה מדי ועם יותר מדי כוח, וכך תשלוט בעתיד של החקלאות או בהכנסות שלהם, וכלה ברגולטורים בארה"ב שחוששים מפגיעה בתחרות ברמת המקרו?

פרסי: "ברור שאנחנו ערים לחששות של בעלי מניות וגם של החקלאים, שהם הלקוחות שלנו. אבל אנחנו נגיד להם שזה יגביר את החדשנות, ואנחנו יודעים שהחקלאים רוצים יותר חדשנות, כי הם מתמודדים עם בעיות רבות. החקלאים יראו שהם מקבלים יותר כלים שיעזרו להם להתמודד עם כמה מהאתגרים שניצבים בפניהם".

חקלאות בהודו
בלומברג

אז אתה אומר שהמיזוג הזה יעזור בעצם לחקלאים לפתור בעיות עתידיות?

"לחלוטין. לא רק בעיות עתידיות, אלא גם בהווה. זה ייטיב עם החקלאים וייטיב עם הצרכנים, כי בסופו של דבר הכלים האלה יעזרו להתמודד עם הצרכים הגדלים. אני חושב שכולם ייהנו מזה. החקלאים ייחשפו לסוג חדש של חקלאות. באייר ומונסנטו מוציאות בכל שנה 5.2 מיליארד דולר על מו"פ שאפשר להשתמש בו כדי לפתח פתרונות חדשים לחקלאים".

מה הסיכויים שהעסקה תקבל את האישורים הרגולטוריים?

"אנחנו בטוחים מאוד בכך. ברור ששני העסקים לא חופפים בהרבה ומדובר בעסקים משלימים. הם משלימים במיקום הפעילות שלהם כיום, הם משלימים בסוגי הטכנולוגיה החדשים מביאים וגם בקו המוצרים הנוכחי שלהם".

ואולי ההשלמה הזו תוכל ליצור מונופול, ולא רק חפיפה. כלומר, השאלה היא אם החברה הממוזגת לא תשתמש בכוח שלה כדי להעלות את מחירי המוצרים.

"מה שאנחנו רוצים לעשות הוא להביא חדשנות לחקלאים. אני חושב שגישה לטכנולוגיות המשולבות היא סוג חדש של חדשנות שלחקלאים עוד לא היה בקנה מידה גדול. על חדשנות ישלמו מחיר הגיוני, אבל העסקה לא נוצרה כדי להעלות את מחירי הזרעים".

למונסנטו יש תדמית רעה בקרב חקלאים באזורים מסוימים בעולם וגם לחברות תרופות יש בעיות אמון. איך אפשר להשיג מחדש את האמון בקרב הלקוחות, בעלי המניות וכל השאר?

"חשוב לנו להיות פתוחים ושקופים ולדבר עם כל הקבוצות האלה - גם עם קבוצות שלא אוהבות חלק משיטות העבודה של התעשייה - ולהסביר להן מה אנחנו עושים. אנחנו מרגישים נוח מאוד עם הרכישה. אנחנו מאמינים שזה יחזק לא רק את החקלאים, אלא גם את הצרכנים. ואנחנו צריכים להסביר את זה ולהיות מעורבים ככל שאפשר עם בעלי המניות. לבאייר יש היסטוריה של פתיחות. אנחנו חברה פתוחה מאוד בבסיס שלנו, ובגרמניה ובמקומות אחרים בעולם יש לנו הרבה קבוצות דיון בכל מיני תחומים שאנחנו עובדים בהם".

כשיש בעיות אמון, לא מדובר רק בלקוחות, אלא גם בממשלות. איך אתם יכולים להתמודד עם הקשיים הרגולטוריים? באירופה מפקחים בכבדות על החום המזון המהונדס גנטית (GMO), מה שעשוי להוות בעיה לבאייר בטווח הארוך.

"זו שאלה גדולה. כפי שאמרתי, אנחנו רוצים לעבוד בשיתוף עם בעלי המניות, הממשלות, פוליטיקאים או מי שצריך. ואנחנו עושים את זה. אנחנו מבינים שמזון מהונדס גנטית לא פופולרי באירופה, וכנראה שהוא לא יהיה פופולרי. עם זאת, משתמשים בו במדינות כמו ארה"ב, ברזיל, ארגנטינה, אוסטרליה ודרום אפריקה, ואנחנו מאמינים שהוא בטוח לחלוטין. ב-20 השנים שבהן הוא משווק, לא התגלה קשר לפגיעה באדם. הציבור האירופי אולי לא אוהב את זה במיוחד, אבל זה לא אומר שהוא לא בטוח".

ד"ר אדריאן פרסי במכון ויצמן רחובות
גיל כהן מגן

אז מה אתם מתכוונים לעשות כדי לשכנע את הרגולטורים באירופה?

"העסקה עם מונסנטו לא נועדה להביא מזון מהונדס גנטית לאירופה. אנחנו רוצים לבנות חברה שמשתמשת בסוגים שונים של טכנולוגיה. מה שמונסנטו עושה עם הנדסה גנטית זה משהו אחד, אבל יש להם גם תעשיית זרעים גדולה שלא מבוססת על הנדסה גנטית. אנחנו עובדים בתחומים שונים - באייר עובדת בתחומים של כימיה וביולוגיה ובתחומי קיימות, וזה ייצור משהו חיובי מאוד".

כחברה ענקית שפועלת בכמה תחומים, באייר נאלצת לפעמים לפצל את המשאבים העומדים לרשותה, מה שעשוי לפגוע במיקוד שלה. בעלי מניות ואנליסטים השמיעו בעבר הערכות כי באייר עשויה להתפצל לשתי חברות - אחת בתחום הפארמה והתרופות הווטרינריות שלה והשנייה בתחום החקלאות. באופן דומה, פיצלה באייר את חטיבת הנדסת החומרים שלה בשנה שעברה והנפיקה אותה, אך פרסי מאמין כי באייר לא הולכת לקראת פיצול.

"האסטרטגיה של באייר היא לעבוד בתעשיות בתחומי מדעי החיים שבהן אנחנו מרגישים יתרון יחסי. המיזוג עם מונסנטו ייתן את זה לחלק החקלאי של באייר, אבל אין כוונה לזנוח את הצד של התרופות או לפצל את החברה. המנכ"ל שלנו הבהיר שהוא רוצה לשמור על החברה מאוחדת ושהוא רואה את קו המוצרים של שתי החטיבות עובד היטב".

ועדיין, ביום שבו הודעתם על הרצון לרכוש את מונסנטו, נפלה המניה של באייר ביותר מ-5%, מה שאומר שיש משקיעים שחוששים בדיוק מהבעיה של אובדן המיקוד.

"המניה אכן נפלה כמה אחוזים ביום שבו הוגשה ההצעה הראשונית, ואנחנו חושבים שזה משקף בעיקר את ההפתעה של בעלי המניות ואולי אפילו הלם כי הם לא חשבו על זה. אבל כפי שאפשר היה לראות ביום שבו הודענו על העסקה הסופית, מחיר המניה נשאר די יציב".

למה אתה חושב שבעלי המניות הופתעו מהעסקה?

"זה צעד אמיץ של באייר. זו עסקת המזומן והשתלטות הגדולה ביותר של חברה גרמנית מעולם, ולכן באופן לא מפתיע כמה בעלי מניות שחשבו שהכיוון של החברה הוא בפארמה, אבל תמיד הבהרנו שזו לא האסטרטגיה שלנו. אולי זו הפרשנות שלהם, אבל אנחנו מעולם לא אמרנו את זה".

עסקה של 66 מיליארד דולר זה הרבה כסף. למה זה חשוב כל כך לבאייר?

"הסכום מראה את החשיבות של מגזר האג־טק. זה גם מראה את האתגרים שעומדים בפנינו. בטווח הארוך נראה לי שאנחנו צריכים להשקיע בתחום הזה כדי להאכיל את תושבי כדור הארץ ב-20 השנים הבאות".

קטיף תה בהודו
בלומברג

ביום שאחרי שהעסקה תאושר, איך זה ישנה את הפעילות שלכם?

"ברור שעד אז אנחנו פועלים כחברות נפרדות לחלוטין. אחר כך אנחנו נראה איך נעשה שילוב חכם של קו המוצרים של החברות ונחפש איך למזג את פעילות המו"פ כדי לספק לחקלאים פתרונות של זרעים, כימיה וביולוגיה".

האתגר: לספק אוכל לאוכלוסיה הגדלה

המיזוג בין מונסנטו לבאייר מתרחש על רקע שינויים גדולים בתעשיית החקלאות. לא משנה אם אתה חקלאי קטן בהודו או בעל חווה ענקית בארה"ב, קיים ביקוש גובר למה שמכונה אג־טק ופודטק - טכנולוגיה חקלאית וטכנולוגיית מזון. לא מדובר רק בהנדסה גנטית, אלא בתחום רחב הרבה יותר שעשוי לכלול גם אפליקציות לסמארטפון שיעזרו לחקלאי לייעל את העבודה או מכונות שיעזרו בקטיף.

בנוסף, תעשיית המזון העולמית מבינה שהצורך להאכיל יותר אנשים על פחות שטחי חקלאות רק עולה. לפי הערכות האו"ם, אוכלוסיית העולם תגיע עד 2050 ל-9.1 מיליארד בני אדם - ורוב הגידול באוכלוסיה יגיע ממדינות מתפתחות. לפי הערכות של הארגון, יש צורך להגדיל עד אז את ייצור המזון ב-70%. במקביל, שינויים אקלימיים והידלדלות המשאבים הטבעיים יחייבו את החקלאים להיות יעילים יותר - כדי שיהיה מי שיאכיל את כולם.

פרסי נמצא במעמד חשוב בתחום הזה, כמי שמפקח על המחקר והפיתוח באחת מחברות החקלאות הגדולות בעולם. במידה רבה, הפיתוחים שלו הם אלה שיקבעו את הביטחון התזונתי של הילדים של היום.

"זו אחת מהתקופות המרגשות ביותר בחקלאות", אמר פרסי, 51, שנמצא בתפקידו הנוכחי מאז 2014 ולפני כן היה אחראי בין היתר על הקשר בין החברה לרגולטורים השונים. "אני עובד בתחום כבר 25 שנה ומעולם לא ראיתי כזה שילוב בין חקלאות למדע. יש הרבה אפשרויות. חקלאים הם קבוצה מגוונת מאוד. יש חוות קטנות ומשפחתיות בהודו בשטח של עשרה דונמים ויש חוות ענק בברזיל בשטח של כמה מאות אלפי דונם. אלה סוגים שונים מאוד של חוואים והם דורשים גישות שונות וטכנולוגיות שונות.

"אני מקווה שעם התנופה הזו באג־טק, נוכל להביא דברים לכל סוגי החקלאים - בין אם עובדים בחוות קטנות או גדולות, בין אם הם עובדים בשטחי עיבוד או מגדלים יבולים מתורבתים. אני חושב שיש תערובת של חדשנות, ויש דברים רבים שנמצא להם פתרונות לבעיות מסוימות של חקלאים. למשל, סוג זרעים מסוים שעובד עם מוצר כימי מגן מיועד לו כדי לשלוט בצרכים, השימוש בפתרונות דיגיטליים שיעזרו לקיימות ויעזרו לחקלאים למצוא דרכים להפיק צרכים בשטחים מסוימים".

תעשיות האג-טק והפוד-טק מתמודדת עם אתגרים רבים כיום, למשל איך אפשר יהיה להאכיל את העולם ב-30-20 השנים הבאות. מה אתם עושים בבאייר כדי להתמודד עם האתגר הזה?

"מה שאנחנו עושים זה להציע כלים חדשניים לחקלאים. אנחנו מספקים להם כלים כדי שהם יוכלו להתגבר על האתגרים האלה ויוכלו לגדל יותר מזון על פחות שטח. זה משהו שלכולם יש אינטרס שיקרה בגלל ההתמודדות עם השינויים האקלימיים וההתמודדות עם הידלדלות המשאבים הטבעיים באזורים מסוימים. לכן אנחנו מספקים להם כלים כמו זרעים או מוצרי הגנה, שלפעמים מבוססים על כימיה או ביולוגיה, שיעזרו להם".

אתה יכול לתת לי דוגמה לאופן שבו תיראה החקלאות בעתיד?

"לדוגמה, לספק לחקלאים כלים להצמיח יבולים בתנאים צחיחים יותר, אולי יבולים ששונו כדי להיות חזקים יותר לבצורת ולאדמה מליחה, וכך אפשר לשמור על התנובה או לשלוט בתנובה של יבולים מסוימים. דוגמה נוספת היא מוצרים שקשורים לבריאות האדמה ויגבירו את פריון האדמה. כך היבולים יוכלו לצמוח באופן בריא יותר ויהיו חזקים יותר".

פתרונות דיגיטליים יכולים לעזור רק לחקלאים הקטנים בהודו או לכולם?

"אני חושב שלכולם. כי ברור שלחקלאים הגדולים יש מכונות גדולות, שכוללים לוויינים ו-GPS. הם יכולים להשתמש בטכנולוגיה כדי להיכנס לשדה ולמצוא רק חלק מסוים בשדה שנגוע במחלה. אם משתמשים בדוגמה של חקלאי קטן בהודו, הפתרון פשוט יותר וכולל אפליקציה לסמארטפון שתיתן להם עצות בסיסיות. הוא יוכל לצלם צמח בשדה ולזהות אותו - ומשם הוא יוכל לקבל החלטות".

"גם ישראל תרוויח מאתנו"

ישראל היתה מאז הקמתה מדינה חדשנית בתחום החקלאות, והתנופה האדירה של תעשיית האג־טק נראית כמו כפפה ליד למדינת הסטארט־אפ. באייר מפעילה בישראל מרכז מחקר ופיתוח והיא משקיעה ביחד עם קרן טרנדליינס בחממה לגידול חברות טכנולוגיות. פרסי, שהשתתף באחרונה בכנס אגריווסט שנערך במכון ויצמן, סירב להגיד אם החברה שלו הולכת לערוך בקרוב השקעות מרכזיות בישראל, או לשמור על הפעילות של באייר בישראל אחרי השלמת המיזוג. אחרי הכל, באפריל הודיעה מונסנטו על קיצוץ בפעילות המו"פ בישראל כחלק מתוכנית התייעלות, אחרי שרכשה בשנים האחרונות שתי חברות ישראליות בעשרות מיליוני דולרים.

"יש כאן אקו־סיסטם חזק מאוד של אג־טק", אומר פרסי על התרשמותו מהתעשייה הישראלית. "בכנס הזה יש הרבה אנשי הון סיכון וסטארט־אפיסטים. כולם מכירים זה את זה כאן, יש הרבה נטוורקינג ואני חושב שזה מסייע מאוד לתרבות החדשנות בישראל".

אתם מחפשים השקעות בישראל?

"יש כמה מטרות לשהות שלנו כאן. הראשונה היא פשוט ליצור קשר עם תעשיית האג־טק בישראל כי היא תוססת וידועה בעולם, ואנחנו רוצים ללמוד עליה. אנחנו גם מושקעים בטרנדליינס בישראל כקרן חדשנות של 10 מיליון דולר שאנחנו רוצים להשתמש בה כדי לפתח חברות אג־טק צעירות בישראל".

תשמרו על הפעילות שלכם בישראל?

"נייצר מוצרים לכל העולם ונבדוק את ההתאמה שלהם - ולכן ישראל גם תרוויח מזה. מוקדם מדי להעריך איך זה ישפיע על פעילות המחקר בישראל".

יש לך 5,000 חוקרים והמוני מעבדות. למה אתה מחפש חברות ושותפי חדשנות מתחת לאבן?

"שיתוף פעולה חשוב מאוד עבורנו. כמובן שיש לנו את מנוע המו"פ שלנו, אבל רעיונות רבים מחוץ לקופסה באים מסוג של מערכת חדשנית שיש מסביבנו וישראל היא מהמקומות הטובים ביותר בעולם לראות מערכת כזו".

מה הדבר המעניין ביותר שראית פה?

"למען האמת, אני צריך להצביע על חלק מהחברות האלה, אבל אסור לי להסגיר אילו. ראינו דברים שונים מאוד, כמו רובוט שעוזר לקטוף פירות וחוסך את כוח האדם, חברות שממפות את הגנום של יבולים כדי שיבינו מה חשוב ליבולים מסוימים ולפתח סוגים חדשים, חברות שמראות איך לצמצם השימוש במוצרים להגנה על יבולים באמצעות שימוש ייחודי".

צריך להיות מופתעים אם נשמע על עסקה גדולה או השקעה שתעשו בישראל?

"כבר עשינו השקעה גדולה בישראל. השקענו 10 מיליון דולר בטרנדליינס וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים לעשות - השקעות שיעזרו לפתח חברות קטנות יותר, להעלות רעיונות שיגיעו לשלב מסחרי ואולי בהמשך הדרך יש עסקה שמחכה לנו או למישהו אחר. זה בדיוק מה שמרגש אותנו - הרעיונות החדשים. אנחנו מסתכלים על חברות בכל השלבים: החל בשלב הרעיון הראשוני שבו נוכל לתת להן תמיכה וכלה בחברות שעומדות להבשיל או אפילו חברות גדולות. אם תבחן את ההיסטוריה של באייר - תראה שהשקענו בכל אלה בעבר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#