אם אין לחם שיצפו בתוכניות על עוגות - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
סאבטקסט

אם אין לחם שיצפו בתוכניות על עוגות

הנכים, הפנסיונרים, מחוסרי הדיור, נשים למען שלום, ויקי כנפו ותושבי הצפון - קשה להכיל את מגוון הישראלים שיצאו לרחובות השבוע ■ מבחינת נתניהו, הבעיה שלהם היא שהם פשוט לא צורכים את התקשורת הנכונה

3תגובות
הפגנה בדרישה להכיל ריבונות ישראלית במעלה אדומים
ליאור מזרחי

יום שני, 10:00 בבוקר. תוך כדי חיפוש חניה ברחוב יואל זוסמן בירושלים, בדרך לכנסת, אני מבחין בזווית העין בדבוקה של מפגינים עם שלטים. אני מנסה לקרוא תוך כדי נסיעה מה כתוב עליהם. אני רואה משהו שקשור לדיור הציבורי או לדיור בכלל. איש לא שם לב אליהם, זו הפגנה שאינה מיוחצנת. חוץ מזה, חבל על הזמן שלהם. הפתרון לבעיות הדיור של אזרחי ישראל עובר דרך מקום אחד — כפי שיגדירו זאת מקורבי ראש הממשלה בנימין נתניהו בהמשך היום בשיחה עם כתב הכנסת של TheMarker צבי זרחיה — "אם יהיה תאגיד שידור ציבורי — לא יהיה מס על דירה שלישית". לא נורא. גם אם לא יהיה למפגינים מקום לגור בו, הם תמיד יוכלו לעצור ליד איזו פיצוצייה עם טלוויזיה ולצפות בערוץ 1 משדר תוכניות הוקרה לנתניהו על כך שהציל את מקום העבודה של עובדיו.

גם המחאה של כמה עשרות פעילים חברתיים, ובהם נכים בכיסאות גלגלים שהגיעו לכאן בדרישה להעלות את קצבת הנכות הבסיסית בישראל, שהיא כיום 2,342 שקל, אינה מקבלת הרבה תשומת לב. אחרי הכל, הם בסך הכל שבויים של התקשורת העוינת, שמשכנעת אותם שהמצב שלהם לא משהו. חוץ מזה, כוחות הביטחון שנמצאים כאן ערוכים בעיקר בשביל ההפגנה הגדולה של היום — זו של תושבי הצפון שמתכננים להגיע לירושלים באוטובוסים, במחאה על כך שהממשלה שכחה אותם. בהמשך אמורות להגיע לכאן עשרות משאיות, אוטובוסים וכלי רכב פרטיים בשיירה היוצאת ממעלה אדומים, בדרישה להחיל על היישוב ריבונות ישראלית. גם להם אני בטוח שנתניהו יוכל להבטיח שאפילו במקרה שבו הם לא יהיו חלק מהמדינה, הם תמיד יוכלו לקלוט את שידורי ערוץ 1.

אני כאן בכלל לכבוד הישיבה בוועדת הכספים, שבה שר האוצר משה כחלון אמור להציג את תקציב המדינה ל–2017–2018 — אירוע משמעותי בחייו של כל אזרח ישראלי. כשאני מגיע מתברר כי הצגת התקציב נדחתה בחצי שעה, מה שמפנה לי זמן להיכנס לישיבה של הוועדה עם השם הארוך מכולם: הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור. נושא הדיון הוא שקיפות התוכנית האסטרטגית לפיתוח הצפון.

"תפסיקו לעסוק רק בתאגיד ותתחילו לעסוק גם בצפון"

מתברר כי הבנת התוכנית היא בהחלט אתגר. ביוני 2015 הכריזה הממשלה על תוכנית אסטרטגית לפיתוח הצפון בסך 18 מיליארד שקל. "בתקציב הקרוב אין לתוכנית הזאת זכר. אפילו לא שקל. שר הפנים, אריה דרעי, ענה בתשובה לשאילתא שלי כי האוצר הקטין את התוכנית ל–800 מיליון שקל, אבל גם הם לא הוכנסו לתקציב", מנסה להבין יו"ר הוועדה ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני). "אם הממשלה היתה משקיעה בצפון רבע מהכוחות שמושקעים ב–40 משפחות בעמונה, המצב כבר היה נראה טוב בהרבה", היא מוסיפה. חבל שהיא לא הקשיבה לשר החקלאות אורי אריאל, שהבהיר יום לפני כי אם הסיפור של עמונה לא יוסדר — הבית היהודי תפיל את התקציב. אריאל בסך הכל מגן על חבל הארץ שבו הוא מתגורר. גם לאזור הצפון יש לא מעט נציגים בממשלה: לדרעי יש בית נופש במושב ספסופה, כחלון גדל בגבעת אולגה והוא חיפאי כיום, ונתניהו מתגורר בקיסריה. אמנם לא צפון רחוק, אבל בכל זאת צפון.

"אני מבקש שתפסיקו לעסוק רק בתאגיד השידור הציבורי ותתחילו לעסוק גם בצפון, הובטחו לצפון 800 מיליון שקל, איפה הם?" זעק גיורא זלץ, ראש המועצה האזורית גליל עליון. חבל שהוא מזלזל בדברים חשובים כמו שידור ציבורי. אני בטוח שאפילו שעה יומית אחת של צפייה בתמהיל נכון של תוכניות טלוויזיה או קריאה מעמיקה ב"ישראל היום" היתה יכולה לשכנע את תושבי חבל הארץ שלו שהכל בסדר אצלם. גם הם בסך הכל שבויים של התקשורת.

חגי עמית סאבטקסט
איור: שני דניאל

"תקצוב לצפון זה לא מהלך שצריך לקרות לפני תקציב המדינה? זה לא מופיע שם כרגע", שואלת שפיר את נציגת משרד האוצר בוועדה, שירה גרינברג, שמונתה לדבריה על ידי כחלון לעמוד בראש צוות משרדי שיעסוק בנושא.

"זה מופיע בתוספות בתקציב", משיבה גרינברג.

"הערב תהיה פגישה מכוננת בנושא. כולנו מקדמים תוכנית בנושא. יש צוות בין־משרדי שעוסק בזה", אומרת ח"כ יפעת שאשא־ביטון (כולנו), לשעבר סגנית ראש העיר קרית שמונה.

"את מכירה צוות כזה?" שואלת שפיר.

גרינברג: "איני מכירה צוות בין־משרדי שעובד על זה".

שפיר: "למה הצוות לא מונה רשמית?"

שאשא־ביטון: "עכשיו יושבים ח"כים וכותבים תוכניות. תפסיקי להציג את זה כאילו אנחנו לא רציניים".

שפיר: "אם זה לא ייכנס לתקציב זה לא יקרה".

שאשא־ביטון: "אתם משחקים פה בנדמה לי".

שפיר: "את תושבת הצפון. כולנו בסיפור הזה ביחד".

"זו פארסה, יש בעיה בצפון", אומר אופיר יחזקאלי, מנהל תחום הצעירים בקרית שמונה. "רוב החברים שלי עזבו את העיר", מחזק אותו סטודנט שהגיע לדיון. יכול להיות שהפתרון הוא פשוט הקמה של ועדה נוספת, שתפקידה להביא ליותר שקיפות בדיונים הנערכים בוועדת השקיפות, אבל כרגע אני עוזב את האולם וצועד לדיון שעומד להתחיל בוועדת הכספים. אי־אפשר להכניס לכאן סיכה. "אבא'לה, ככה זה, כולם רוכבים על הכסף", מסביר לי המאבטח שעוצר אותי בכניסה.

"המדינה משתמשת בגליל וזורקת אותו כמו גליל נייר טואלט"

כחלון פותח את הישיבה בהכרזה על הנושא הבוער של היום. "המשמעות של ביטול התאגיד הוא הפסד של 1.7 מיליארד שקל באופן מיידי והפרש של 370 מיליון שקל בשנה בהמשך. מי שרוצה להביא חוק בשבוע הבא ולקדם אותו, יצטרך לוודא שיש שידור ציבורי חזק ולהבין מאיפה להביא את הכסף", הוא מכריז על מרד מסויג, על בסיס כלכלי, נגד רצונו של נתניהו לסגור את התאגיד.

אחר כך הוא מזכיר כי "זה לא סוד, הפערים התרחבו בשנים האחרונות. יש את משבר יוקר המחיה, משבר הדיור, יש משבר תאגיד שאתם עשיתם. את כל הבעיות האלה לא אני יצרתי. אני התנדבתי לפתור אותם", הוא מזכיר. אם יש משהו שאני שונא זה שיפוצניקים שמגיעים לבית שלי, מביטים על הקירות ואומרים: "מי שעשה לך את זה, צריך לשבור לו את הידיים והרגליים". בגלל זה הבאתי אותם. כשמדובר בשר אוצר זה בכלל מעצבן. "יש כמה רפורמות בתהליך. אנחנו נמשיך לקלוט עובדי קבלן. ואני רוצה לברך 5,500 זוכים בדירה בהנחה של 20%–30% (במסגרת תוכנית מחיר למשתכן; ח"ע). עד סוף הקדנציה שלנו יהיו 100 אלף כאלה". בהתחשב בהצהרות שלו לגבי התאגיד, במקום כחלון לא הייתי בונה הרבה תוכניות על סוף הקדנציה.

"מה עם המגזר החרדי, מוישה כחלון?" שואל אותו ח"כ אליעזר מוזס מיהדות התורה.

"יש שר אוצר חברתי בישראל. תאמין לי. תקציב הבריאות יגדל, הרווחה תגדל, שיקום השכונות יגדל. הפחתנו מס הכנסה ליחידים כדי לדאוג לבעלי משכורות נמוכות ובינוניות ולהפחית מהם את הנטל", משיב כחלון, אבל זה השלב שבו כל הקלפים נטרפים. כמה סטודנטים מהגליל שהתפלחו לישיבה נחושים בדעתם לפוצץ אותה. "מה עם הנטל עלינו?" הם צורחים. "המדינה משתמשת בגליל וזורקת אותו כמו גליל נייר טואלט. אנשים מתים פה", הם זועקים ומשליכים גלילי נייר בחדר הישיבות.

המאבטחים נכנסים ומתחילים לשלוף אותם החוצה בכוח. "אני לא חיה! זה המקום למצוא פתרון ולהעלות לסדר היום! אתם זורקים את הגליל!" צועקת סטודנטית לפותה על ידי מאבטח. אני עף אחורה על מצלמה שמדווחת מהישיבה, ומקבל חבטה בראש. גם ח"כ מוזס מוצא עצמו במרכז המהומה, וקם ממקומו. "בוא נעבור מקרקעין. זה מקום קריטי", ממלמל בעודו מחליף כיסא.

כחלון מבקש להמשיך, אבל ח"כ עיסאווי פרג' (מרצ) מבקש ממנו לענות למוחים שכבר אינם נמצאים באולם. "מה אתם רוצים, נולדתם בחודש חמישי? הנה התוכנית לצפון. היום ב–18:00 יש ישיבה עם עדי אלדר (יו"ר מרכז השלטון המקומי בישראל). נעביר מחנות לצפון", אומר כחלון. אבל אז מתברר שנשארו בחדר עוד כמה מפגינים, שגם אם רמיזתו של כחלון שהם נולדו מוקדם מדי נכונה — הרי ניכר שהתפתחו מאז יפה. "מה עם תוכנית אסטרטגית לצפון? בושה וחרפה. אנשים מתים פה! הכבישים שאתם סוללים עוזרים רק לעזוב את הצפון!" הם זועקים בעודם נגררים החוצה.

"יש לי 2,000 מפגינים שמחכים לי בחוץ. תן לי לדבר לפני שאני יוצא אליהם", מבקש ראש העיר צפת אילן שוחט לדבר.

"כל הזמן המספר גדל. תיכף תגידו שיש 4,000 מפגינים. תגידו קודם אם ספרתם אותם ככה או ככה", משיב לו כחלון. ח"כ אורן חזן (הליכוד) מצטרף לדיון. בימים כאלה כל מקום שיש בו מהומה שהסיבה לה אינה חשיפה שקשורה אליו הוא מבורך עבורו. הוא לא מחזיק מעמד בפנים יותר משלוש דקות ויוצא מיד. הנושאים עולים לדיון בזה אחר זה.

מישהו זועק על הצורך ברפורמה בתחום ההימורים הלא חוקיים. ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) מציע לכחלון לקחת על עצמו את האתגר ולהיות זה שיקים את העיר הערבית החדשה הראשונה מאז קום המדינה. ח"כ מיקי מכלוף זוהר (הליכוד) נזכר פתאום במשבר בבורסה לניירות ערך.

ח"כ רועי פולקמן (כולנו) וח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני) מתחילים להתווכח על מחירי הבשר והדגים. "קנית בסופר בראש השנה?" שואל פולקמן את יונה. "בוא לבית שמש לעשות קניות, תראה איך המחירים ירדו".

אני יוצא החוצה. בדרך למכונית אני עובר ליד אוהל שמקימות קבוצה של נשים. מדובר בתנועת נשים עושות שלום, הצועדות היום מבית ראש הממשלה בירושלים לכנסת. שוטר מבקש מהן לזוז קצת. "תסלחי לי, אנחנו היום בשיטת 'ההפגנה החמה'", הוא מסביר. הערב עוד ייצאו עשרות גמלאים בחיפה להפגין בעד הרפורמה בתחום הסיעוד, במה שאמורה להיות הפגנה ראשונה ברצף של הפגנות בנושא. מחר בבוקר תצא ויקי כנפו לצעדה מהווילה של נתניהו בקיסריה לכיוון בית ראש הממשלה בירושלים, במחאה למען קיום בכבוד של קשישים, נכים ועניים בישראל. הכל תחת שליטה, אני מנחם את עצמי. הכל הרי בלון תקשורתי. הם לא מבינים. ברגע שתיפסק ההסתה בתקשורת — כולם יחזרו הביתה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#