המרכיב הסודי שפוגע בצמיחה - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המרכיב הסודי שפוגע בצמיחה

לכל מחדל יש תג מחיר של מיליארדי שקלים לאורך זמן, וזה ודאי פוגע בצמיחת המשק, אבל יש להם גם תגי מחיר עקיפים של שחיקת ההון החברתי בישראל, וגם לכך יש השלכות על הצמיחה

23תגובות
נתניהו וכחלון בישיבת ממשלה לפני חודשיים
אמיל סלמן

מי שמאס בעיסוק האינטנסיבי בגורלו של תאגיד השידור הציבורי החדש, יקבל בקרוב מנוחה קצרה מהנושא בעקבות ההחלטה להקים ועדה משותפת לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון, שתגבש פתרון תוך שלושה שבועות. אבל בפרק הזמן הזה לא נקבל מנוחה מהעניין המטריד יותר בפרשת התאגיד - הפגיעה הקשה באמון של הציבור במנהיגיו.

ועדה היא פתרון נהדר כדי למנוע התנגשות חזיתית, להוריד אנשים מעצים גבוהים ולהרגיע קצת את הרוחות. הוועדה אולי תצליח לגבש פשרה כלשהי, מן הסתם עקומה, אבל דבר אחד היא לא תצליח לעשות: לשכנע את הציבור שמדובר במהלך ענייני ותקין מבחינה שלטונית, ולא בגחמה פוליטית שהתנפחה לממדים אבסורדיים. כבר עתה יש נזק מוכח וברור להתנהלות סביב תאגיד השידור הציבורי, והוא הפגיעה הקשה באמון של הציבור בהתנהלות השלטונית.

סטמפה לועידת כלכלה וחברה
דה מרקר

זה רק מקרה אחד מני רבים שבו רואים כיצד מחדלים שלטוניים מכרסמים עוד נתחים באמון הציבור. את המקרים הנוספים תמצאו בדו"חות מבקר המדינה שפורסמו השבוע, ובהם נמצאו מחדלים בתחומי חיים מרכזיים כמו תחבורה ציבורית, הפנסיות במערכת הביטחון, ההישגים הדלים במערכת החינוך למרות הגדלה מסיבית בתקציב החינוך ובמערכת המס. מדובר במחדלים שעולים לנו מיליארדים רבים לאורך שנים.

אם יש בעיה שכל העולם עוסק בה בשנים האחרונות ביתר שאת - זו הצמיחה. מאז המשבר של 2008, מרבית המשקים הורידו הילוך, והם כבר אינם צומחים בקצב המהיר שלפני המשבר. זאת, אף שהכסף זול יותר מאי פעם ואפשר ללוות בריביות נמוכות כדי להשקיע ולעודד את הצמיחה. הדבר מעורר בפורומים כלכליים של קובעי מדיניות את השאלות אם אפשר לחדש את הצמיחה העולמית ומה נדרש לשם כך.

הפתרונות בדרך כלל ידועים: תמריצים ממשלתיים לעידוד ההשקעות ורפורמות מבניות. בשני הסעיפים האלה נכללים למעשה מרבית הצעדים הכלכליים שיכולים לעודד צמיחה: הטבות מס, עידוד השקעות ויזמות, הסרת חסמים, הכשרה מקצועית, השקעות בחינוך ובתשתיות, שילוב מגזרים חלשים בשוק העבודה וכדומה. אבל יש סעיף משמעותי נוסף שבלעדיו אין צמיחה: אמון. ללא אמון של משקיעים וצרכנים, קשה מאוד לעשות עסקים ולצמוח. ללא אמון בשלטון, קל מאוד לפתח תרבות מושחתת וכלכלה שחורה. אמון בסיסי במערכות השלטון - ממשלה, בית מחוקקים, בית המשפט, משטרה, מערכות כלכליות מרכזיות כמו המערכת הפיננסית - הוא תנאי ראשוני והכרחי לניהול חיים תקינים ולהשגת צמיחה כלכלית.

העניין הוא שכאשר משרד האוצר מכין את תקציב המדינה, תמצאו בו הרבה מאוד מספרים, הרבה רעיונות ותוכניות פעולה טובות, אבל לא תמצאו בו שום דבר על אמון. לא יכתבו שם שחוסר האמון בין האגפים השונים של האוצר גורם לכך שהוא נופל קורבן לתעלולי מערכת הביטחון בעניין הפנסיות הצה"ליות. מדובר בתעלולים שעולים לנו מיליארדים, מרפדים את כיסם של אנשי הקבע אך - בו זמנית פוגעים במעמדם ויוקרתם ובאמון שהציבור רוחש למערכת הביטחון בכל הקשור לטיפול בפנסיות. לא יגידו שם דבר על כך שמשרד האוצר לא מצליח למסד את מפגשי השולחן העגול עם ההסתדרות והמעסיקים כדי לפתור בעיות של פריון, ייעול המגזר הציבורי ובניית שוק עבודה עתידי - כי איש מחברי השולחן העגול אינו סומך על איש.

לחוסר האמון הזה יש מחיר של מסמוס רפורמות חיוניות למשק, לעובדים ולציבור. גם לא תמצאו בהצעת התקציב התייחסות לפארסת הטיפול הממשלתי בהקמת תאגיד השידור הציבורי: סגירת רשות השידור, פתיחת תאגיד חדש, טיגון וצלייה של התאגיד החדש, ניסיונות הנשמה לרשות השידור ולכו תדעו מה עוד יעבור על שני הגופים האלה. לא כתוב בהצעת התקציב שיש כאן משבר אמון מטורף שבו ראש הממשלה מחסל ומחבל ברפורמה שאחד משרי הליכוד הבכירים, גלעד ארדן, יזם והוביל בתמיכת נתניהו.

לכל מחדל כזה יש תג מחיר של מיליארדי שקלים לאורך זמן, וזה ודאי פוגע בצמיחת המשק, אבל יש להם גם תגי מחיר עקיפים של שחיקת ההון החברתי בישראל, וגם לכך יש השלכות על הצמיחה. אנחנו אמנם לא מדינה אפריקאית ממוצעת שבה הכל רקוב ומושחת, אבל אנחנו נמצאים במדרון חלקלק ומסוכן של שחיקה ברמת האמון בין מרכיבי החברה הישראלית. בין ממשלה לציבור, בין תאגידים לצרכנים (כמו בפרשת בנק הפועלים וההטרדות המיניות או ההתנהלות של יוניליוור בפרשת המוצרים המזוהמים), ובין ציבור אחד למשנהו. למשל, השבוע, כשמושב הפתיחה של הכנסת נפתח בחרמות הדדיות בין הרשימה המשותפת לסיעות הקואליציה.

לחוסר האמון יש מחירים כבדים, כי המסר שעובר מההתנהלות סביב התאגיד, הפנסיות בצבא או חוסר היכולת לקדם בעיות בשוק העבודה הוא של תרבות שלטונית כוחנית. רק כוח עובד כאן. הכוח של מערכת הביטחון וההסתדרות מול פקידי האוצר. הכוח של ראש הממשלה שמפגין הפכפכות בענייני תאגיד השידור הציבורי. וכשזה המסר, ברור שהרבה מאוד סוגיות חשובות נופלות קורבן לסוג הדיאלוג הזה. כך למשל, רואים כיצד שיטת התקצוב של מערכת החינוך פוגעת בשכבות החלשות - כי אין להן כוח. וכך גם רואים כיצד רפורמת סיעוד שמנסה שר הבריאות יעקב ליצמן להוביל נתקלת בהתנגדות במשרד האוצר - משום שליצמן לא מפעיל כוח. לליצמן יש קווים אדומים רק כשמדובר בבעיות של המגזר שלו, לא כשמדובר בבעיה אוניברסלית. בשנה האחרונה חילחל לדיון הציבורי המסר שיש כאן יותר מדי רגולציה וביורוקרטיה ושזה פוגע בצמיחה. אבל אלה רק התסמינים לבעיה אחרת וחריפה יותר: אמון. אף אחד לא מאמין כאן לאף אחד, וללא תפנית משמעותית בעניין זה, נמשיך לדשדש עם שיעורי צמיחה שרחוקים מהפוטנציאל האמיתי שלנו.

נ.ב

הנה עוד בעיה שפוגעת באמון: שימוש של פוליטיקאים בכירים בקבלני ביצוע. למשל ח"כ דוד ביטן, יו"ר הקואליציה, שיזם חוק לביטול הקמת תאגיד השידור הציבורי. לכאורה, זו יוזמה פרטית של ביטן, אך בפועל לאיש במערכת הפוליטית לא היה ספק כי ביטן הוא שליח של ראש הממשלה נתניהו, שהשבוע התייצב סוף־סוף והודה כי הוא פועל "לשקם את רשות השידור" או במלים אחרות: לחסל את התאגיד החדש.

צמיחה נמוכה

אבל ביטן אינו לבד. אתמול התברר כי גם לשרת המשפטים איילת שקד יש ביטן משלה בדמותו של ח"כ רוברט אילטוב, שיזם הצעת חוק פרטית שנועדה להחליש את כוחם של שופטי העליון בבחירת שופטים. גם כאן, זה מהלך כוחני שתכליתו לאותת לשופטי העליון: או שתסכימו למנות שופטים ששרת המשפטים רוצה, או שנחוקק חוק שיחליש את מעמדכם בוועדה לבחירת שופטים. נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, קראה לזה "הצבת אקדח על השולחן". הנשיאה נאור הודיעה לשרה שקד בצעד חסר תקדים על הפסקת ההתייעצויות עמה בנושאים אלה. הוא שאמרנו: רק כוח מבינים כאן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#