ראש הממשלה ינסה בשנה הקרובה לסדר מחדש את שוק התקשורת - לטעמו שלו - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ראש הממשלה ינסה בשנה הקרובה לסדר מחדש את שוק התקשורת - לטעמו שלו

בשורת התדרוכים שערך נתניהו עם מערכות התקשורת בשבועות האחרונים, התבררה אט-אט עמדתו כלפי העיתונות הישראלית - ובעיקר הזעם כלפיה שמנחה את דרכו

10תגובות
דוד ביטן ובנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד
אוליבייה פיטוסי

איחוד גופי הרגולציה: שליטה חסרת תקדים לשר התקשורת

כמה ימים לאחר פתיחת מושב הכנסת, תתכנס ועדת הכלכלה בראשות היו"ר איתן כבל (המחנה הציוני) לדיון נוסף - הפעם על חקיקה שמעוכבת כבר יותר מ-15 שנה. היוזמה היא לאחד בין שני גופי הרגולציה על השידורים בישראל - הרשות השנייה שמפקחת על הערוצים המסחריים; ומועצת הכבלים והלוויין שמפקחת על HOT ,yes והערוצים הייעודיים.

'אווה מדז'יבוז
אלכס קולומויסקי

המצב האבסורדי של שני גופי פיקוח יצר כאוס בשוק התקשורת. במשך שנים הוגשו המלצות להקמת רשות תקשורת לאומית - גוף מקצועי ולא תלוי פוליטית. אבל במקום זאת, המהלך הנוכחי הקרוי "ברית המועצות" הוא חלקי בלבד - איחוד של שני גופי הרגולציה.

אלא שהמהלך הזה עשוי להעניק לשר התקשורת שליטה חסרת תקדים בפיקוח על הטלוויזיה ועל חברות החדשות. ברמה המבנית, במקום תאגיד סטטוטורי חיצוני, גוף הפיקוח ייהפך ליחידה פנימית של משרד התקשורת - שנשלטת ישירות על ידי השר.

לא רק זאת, גם מינוי היו"ר ייעשה באופן ישיר על ידי השר. בשונה מתאגיד השידור הציבורי, שם החוק קובע כי יש להקים ועדת איתור בראשות שופט שתאפשר ליצור חיץ בין הדרג הפוליטי למפקחים על התקשורת, בגוף החדש, הנוסח הנוכחי מעניק לשר סמכות בלתי מוגבלת למנות את כל מי שהוא מעוניין לתפקיד. בחוק גם לא ברור מהן מטרותיו של הגוף החדש, מה יהיה תקציבו או לפחות כמות תקני כוח האדם שלו.
כל אלה מותירים את גוף הפיקוח על הטלוויזיה לכלי משחק בידיו של שר התקשורת.

הוא זה שיוכל למנות ישירות את אנשיו לתפקיד המפקחים על הטלוויזיה, ולשלוט בהם כל הזמן בתוך משרדו. מצב כזה עשוי לפגוע קשות ביכולת לייצר פיקוח אמיתי על אמצעי השידור באופן שמנותק מהדרג הפוליטי. במושב הקודם של הכנסת, ח"כים מהאופוזיציה וכבל עצמו עיכבו את אישור החוק עד לגיבוש הצעות חלופיות. סימן השאלה הוא אם הם יצליחו לנהל מאבק על עמדתם גם בכנסת הנוכחית.

תאגיד השידור הציבורי: חיסול ממוקד

"הקמת התאגיד חמקה לי בצוק איתן", אמר נתניהו בשיחת תדרוך לאנשי רשות השידור. הוא כמובן תיעתע בהם. בזמן אמת נתניהו תמך וגיבה את שר התקשורת לשעבר, גלעד ארדן, שקידם את הצעת החוק לסגירה ופתיחה של רשות השידור.
אלא שנתניהו לא אוהד את התאגיד החדש. בשונה מרשות השידור, שם לדרג הפוליטי היתה יכולת לשלוט במינויים - ולכן גם בתכנים - בתאגיד השידור "כאן" נוצר חיץ אפקטיבי יחסית בין הדרג הפוליטי למינויים. נתניהו ראה כיצד ממונים לתאגיד מנהלים שאינו משתייכים לחצר הפוליטית שלו ואינם רואים בו עורך העל של התקשורת בישראל, והחל לתקוף.

עד עתה נתניהו הצליח ליצור מכות קלות אך כואבות בכנפי התאגיד. הוא עיכב את הקמתו באמצעות סירוב לאשר את חברי מועצת התאגיד. בהמשך החליט - ללא כל דיון מוקדם וללא כל מסמך שהתקבל מהתאגיד - כי הוא אינו ערוך לשידור במועד, והוביל בשיתוף יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, ניסיון לדחות את הקמתו עד 2018.

מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ (מימין) והיו"ר גיל עומר
אמיל סלמן

כעת עוברים בליכוד לאסטרטגיה אחרת: יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, מתכוון להניח עם פתיחת מושב הכנסת הצעת חוק שכל כולה זיג־זג אחד גדול. אותה סיעה שהובילה את החוק להקמת התאגיד מעוניינת כעת להוביל חוק שיבטלו - ובמקומו תמשיך לפעול רשות השידור, ששקעה לרמות קשות של סיאוב ושחיתות והפסיקה לייצר ערך יחסית לעלות.

למרות ההכחשות, נתניהו עצמו, בין השאר באמצעות ראש לשכתו, יואב הורוביץ, מעורב אישית בכוונה לבטל את הקמת התאגיד. הוא אף הורה לברי בר ציון, מנהל רשות השידור, בפגישה סודית, להיערך להמשך השידורים. אתמול הגיש ביטן מסמך שלפיו הצעתו תחסוך כ-2 מיליארד שקל לקופת המדינה. אלא שבכירים במשרדי הממשלה שעברו על ההצעה אמרו כי מדובר ב"קשקוש", וכי ההצעה מלאה באי־הבנה, באי־היצמדות לעובדות ובחישובים שגויים. במשרד האוצר יציגו מסמך מפורט וחוות דעת שבה יפריכו את טענותיו של ביטן.

הניסיון לפגיעה בתאגיד הוא בסופו של דבר ניסיון לפגוע בסיכוי להקמתו של שידור ציבורי עצמאי ויעיל יותר בישראל. סימן השאלה הגדול הוא מה יעשה שר האוצר, משה כחלון, ואם יהיה נאמן לאינטרס הציבורי בהקמת שידור ציבורי איכותי יותר.

פיצול ערוץ 2 ויישום מסקנות ועדת פילבר: עולם חדש לשוק הטלוויזיה

גוף הפיקוח החדש יהיה רק הפלטפורמה לשורה של רפורמות ושינויי חקיקה שמעוניין להוביל נתניהו באמצעות מנכ"ל משרד התקשורת, מקורבו שלמה פילבר. בשנה הקרובה מתכוון נתניהו להוביל ליישום מסקנות הוועדה שפילבר עמד בראשה, שעיקר מטרתה היא להוריד את סף הכניסה לשוק הטלוויזיה המסחרית ולאפשר כניסת שחקנים חדשים לשוק הרב־ערוצי.

למעשה, עוד לפני מסקנות ועדת פילבר, השנה הקרובה היתה אמורה להיות שנת הכרעה לטלוויזיה המסחרית. זו השנה שבה, בשפה הרשמית, מסתיים עידן הזיכיונות ומתחיל עידן הרישיונות. בפועל זה אומר שערוץ 2 נסגר, ושתי הזכייניות המאכלסות אותו - קשת ורשת - ייאלצו באוקטובר 2017 לצאת לערוץ חדש באפיק חדש שישדר שבעה ימים בשבוע.

אנצ'ו גוש - ג'יני

המצב הזה ייצור עולם חדש בשוק הטלוויזיה, שבו יהיו לכאורה שלושה ערוצי טלוויזיה מסחריים בישראל - קשת, רשת וערוץ 10. אלא שכל הצדדים מבינים כי מצב כזה עשוי לגרור הפסדים כואבים, ולכן מתקיים כיום משא ומתן למיזוג בין שניים משלושת גופי השידור.

מסקנות ועדת פילבר אמורות להחריף עוד יותר את התחרות. לפי ההמלצות, רף הכניסה לשוק יירד משמעותית, למשל, בכל הקשור להשקעה בחברת חדשות. גוף שיגיע רק ל-10% נתח שוק, כלל לא יהיה מחויב בהשקעה בתוכן סוגה עילית. השינויים האלה עשויים לייצר תחרות מרובה בשוק הטלוויזיה - ולהפחתת עוצמתם של ערוצי הטלוויזיה הקיימים.

חלק מהרפורמות האלה מבורכות וזכו לגיבוי של גורמי מקצוע ושל רשות ההגבלים, אך סימן השאלה הגדול הוא אם הן יגיעו לכלל יישום באופן המיטיבי. החקיקה בנושא תיהפך כנראה לקרב לוהט במיוחד בין נתניהו והליכוד לבין גופי התקשורת שייאבקו על שרידותם. ייתכן מאוד שנתניהו מעוניין בעיקר להחזיק את היד על השאלטר של גופי התקשורת כדי לגרום להם להיות ממושמעים - אבל הוא לא יישם בפועל את ההמלצות.

חוק ההסדרים: הפרטת עידן פלוס ושבירת מונופול שידורי הספורט

ובכל זאת יש גם בשורה צרכנית: בחוק ההסדרים שמוביל משרד האוצר שולבו כמה סעיפי תקשורת שיאפשרו את חיזוק התקשורת - בעיקר בטלוויזיה הרב־ערוצית. סביב חוקים אלה נערך קרב משמעותי בין משרד האוצר למשרד התקשורת שהתנגד לשילוב ההמלצות, אך לבסוף הגיעו הצדדים להסכמות.

הסעיף שהיה שנוי במחלוקת הוא סביב "חוק בזק" - ההיתר שניתן לכל החברות לעשות שימוש בתשתיות של חברות מתחרות. הסעיף הזה אמור להגביר את התחרות ולאפשר לחברות חדשות לרכוב על גבי המתחרות.

ליגת העל בכדורגל. חובת המכירה תחול הן על ערוצי ספורט שלמים (כמו ערוץ 5 או one) וכן על תכנים ספציפיים
ניר קידר

אבל חוק ההסדרים כולל עוד שורה של חוקים משמעותיים. ראשית, מערך עידן פלוס הכושל, שלא הצליח לספק טלוויזיה משמעותית בחינם עם קליטה ראויה, יופרט. הרשות השנייה, שקיבלה עד כה יותר מ-130 מיליון שקל מתקציב המדינה כדי לתפעל את המערך, תיאלץ להיפרד ממנו והוא יועבר לגורם פרטי. המטרה היא שגורם פרטי ישפר את יעילות המערך ויאפשר העלאת ערוצים חדשים.

בנוסף, כדי לאפשר כניסת מתחרים לשוק הטלוויזיה הרב־ערוצית, המליצה ועדת פילבר ליצור מהלך של הידוק הרגולציה במטרה לשבור את המונופול הקיים בשוק שידורי הספורט. החקיקה של "חובת מכירה" נועדה לאפשר לכל שחקן חדש בשוק הטלוויזיה הרב־ערוצית להציע למנוייו תוכני ספורט. נקודת המוצא היא שתוכני ספורט הם חסם מעבר משמעותי, ולכן יש לאפשר חובת מכירה לכל שחקן חדש.

חובת המכירה תחול הן על ערוצי ספורט שלמים (כמו ערוץ 5 או one) וכן על תכנים ספציפיים, למשל, ליגות אטרקטיביות בקרב הצופה הישראלי. כך מקווים באוצר לעודד את הקמתן של פלטפורמות רב־ערוציות שישברו את הדואפול של HOT ו-yes.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#