האנשים שמרוויחים 5,000 שקל בחודש - ועכשיו הם כבר לא אזרחים סוג ב' - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האנשים שמרוויחים 5,000 שקל בחודש - ועכשיו הם כבר לא אזרחים סוג ב'

עבור מאות עובדי ניקיון בבתי החולים אסף הרופא ופוריה הקליטה כעובדי מדינה - שעליה הוכרז רגע לפני ראש השנה - תשנה את החיים ■ כעת מחכים מאות אלפי עובדי קבלן נוספים במשק להיות הבאים בתור

29תגובות

בקבוקי יין, סיר, סט סכינים או כרטיס שי הטעון בכמה מאות שקלים לקנייה ברשתות נבחרות - ראש השנה הוא אחד משני החגים הישראליים, יחד עם פסח, שבו לאזרחי ישראל השכירים יש הזדמנות להשוות איזו מתנה לחג קיבל כל אחד מהם ממקום העבודה שלו.

עם זאת, גם בחג הזה אפשר להניח כי קבוצה אחת של עובדים במשק תיאלץ להתייצב מול תזכורת לכך שבמקום שבו הם מגיעים לעבוד בכל בוקר הם נחשבים לאזרחים סוג ב', "קאסטה" נפרדת שלא זכאית לאותו שי כמו של שאר האנשים המועסקים באופן ישיר - שלצדם הם מבלים את יום העבודה. שכן ראש השנה הוא בדרך כלל המועד שבו עובדי הקבלן וחברות כוח האדם מגלים שהם מקבלים פחות מהעובדים המועסקים לצדם באופן ישיר באותו מקום העבודה. בלא מעט מקומות עבודה אפשר לראות בשנים האחרונות התארגנויות מקומיות של עובדים, העורכים ביניהם מגבית כדי לדאוג לכך שלעובדי הקבלן במקום העבודה יהיה שי ראוי לחג. התארגנות שבצדה הרבה ערבות הדדית - אבל שלא תמיד אפשר לסמוך עליה, ומדגישה אפילו יותר את עלבונם של עובדי הקבלן שנאלצים להישען על הרצון הטוב של עמיתיהם. כפי שאומרת מלכה חיימוב, עובדת משק וניקיון בחדרי לידה בבית החולים אסף הרופא, המועסקת דרך חברת קבלן: "כמתנה לחג בפסח אני מקבלת 215 שקל, למה עובדת המדינה שלצדי מקבלת 800 שקל?"

רוזה כהן )מימין(, אירנה נסימוב ורוזה ציקבאשווילי, בבית החולים אסף הרופא
דניאל צ'צ'יק

אין זה מקרה שדווקא השי לחג הוא נושא שהציק לעובדי אסף הרופא בביקור שערכנו בבית החולים ערב ראש השנה, לרגל קליטתם לפני כשבועיים של 300 עובדי הניקיון שהועסקו שם עד היום דרך חברת קבלן כעובדים ישירים של בית החולים. הכבוד ותחושת השייכות שמעניקות מתנות כמו שי לחג הם חלק חשוב ממערכת היחסים בין העובדים למעסיקיהם. מעבר לכך, מי שרואה בפער בין השי לחג שמקבלים העובדים דבר סמלי, ראוי שייזכר בכך שעבור עובד המרוויח שכר מינימום של 4,500 שקל בחודש, ההפרש בן 600 השקלים שאותו הזכירה חיימוב מהווה יותר מ-10% מהמשכורת החודשית. סעיפים אחרים, כמו תוספת של כמה אחוזים לשכר תמורת משמרות לילה, גמול השתלמות, החלת חלק גדול יותר של ההפרשות הפנסיוניות על שעות נוספות, ומענקים בעלי שמות כמו "מענק יובל" ו"מענק ערבה", מה שעבור העשירונים העליונים של המשק אינו מהותי, נהפך במצטבר למשמעותי מאוד עבור מי שמרוויח שכר מינימום.

עם קליטת העובדים היה אסף הרופא למרכז הרפואי הראשון בישראל שיישם את ההסכם שנחתם באמצע 2015 בין משרד האוצר להסתדרות, שאמור להביא לכך שבסופו של דבר כ-10,000 עובדי קבלן במגזר הציבורי ייהפכו לעובדים מן המניין, ותנאיהם של עשרות אלפי עובדי קבלן נוספים ישופרו. בעקבות ההסכם בין שר האוצר משה כחלון ליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, הציע שר הבריאות יעקב ליצמן כי מערכת הבריאות תהיה הראשונה שבה ייערך הפיילוט - ובית החולים אסף הרופא היה הראשון שבו הדבר קרה.

השבוע הצטרף לאסף הרופא בית החולים פוריה - שבו יותר מ-50 עובדי קבלן שהועסקו דרך תאגיד הבריאות (קרן המחקרים - גוף שבאמצעותו מעסיקים מוסדות רפואיים עובדים כשהם לא מעוניינים לקלוט אותם באופן ישיר) הועברו להעסקה ישירה. במקרה של פוריה לא מדובר רק בעובדי ניקיון, אלא גם בעובדי מעבדה, מינהל ומשק, אחיות ועובדות סוציאליות שהועסקו כעובדות קבלן ונהפכו לעובדות מדינה.

"יותר כסף במשכורת יאפשר לי להשקיע יותר בילדים"

טקס קליטת עובדי הניקיון להעסקה ישירה באסף הרופא, בסוף ספטמבר
אביעד ויצמן

כל העובדים שעמם שוחחנו באסף הרופא נזהרו בלשונם והקפידו לדבר בשבחה של החברה הקבלנית המעסיקה אותם כיום. ייתכן שאחת הסיבות לכך היא העובדה שעד שהמעבר לא יקרה בפועל (הוא אמור להיות מושלם בחצי השנה הקרובה) - קשה להם להאמין שהמהלך אכן יתרחש. במהלך הסיור שמענו אותם שוב ושוב מבקשים ממלווינו מבית החולים לוודא שההבטחה תתממש, ולדאוג שלא יהיה זה תרגיל נוסף של העסקה עקיפה. "אבל אני נהפכת לעובדת מדינה, כן? לא דרך קרן מחקרים או משהו אחר", שואלת חיימוב, תושבת רמלה בת 32, העובדת בבית החולים מאז 2005, את המלווים שלנו, והם מבטיחים: "כן, כן, עובדת מדינה".

היה לך חשוב להיות עובדת מדינה? ביקשת את זה?

חיימוב: "ברור שרציתי לעבור להיות עובדת מדינה, אבל המשכתי ככה. גם אם קשה עם מה שאנו מקבלים, ברוך השם - מסתדרים. גם עם מה שיש, זרמנו - החיים ממשיכים ויש משפחה לדאוג לה. אבל יש לשינוי הזה הרבה משמעות, ואני שמחה עליו. אני מקווה שבהמשך הוא יאפשר תנאי חיים טובים יותר גם לי וגם לילדים שלי. יותר כסף במשכורת יאפשר לי להשקיע יותר בילדים".

מה השינוי שהקליטה שלכם כעובדי מדינה יכולה להביא?

הבדלי השכר (כולל דמי הבראה) בין עובדי ניקיון עובדי קבלן לעובדי ניקיון עובדי מדינה, ב-100%- משרה ובאותו הוותק

"השינוי יהיה בהכל. אני עובדת לפי שעות - משמרות לילה ערב, והשינוי יהיה בשעות העבודה, בערך הכספי שמקבלים לשעה".

זה לא יכול להחליש את המוטיווציה להשקיע בעבודה? הידיעה שאת עובדת מדינה שיותר קשה להזיז אותה?

"זה לא יחליש - אני אשאר איך שהייתי קודם. אני אוהבת את העבודה שלי ומבסוטית ממנה, אני גם מבסוטית מחברת הקבלן שהעסיקה אותנו עד עכשיו. אני מכבדת ומעריכה אותה. המשכורת היתה בזמן ועזרו לי כשהייתי צריכה".

יש בכלל מקום לפעילות של חברות קבלן בישראל?

"אני לא יודעת. מצדי שגם הן יצליחו. שכל אזרחי ישראל - איפה שהם דורכים - שיצליחו".

מאיזו עוד בחינה השינוי הזה יכול לעזור?

"היתה לי דירה שנאלצתי למכור בגלל בעיות פיננסיות. השינוי הזה יכול לאפשר לעובדי מדינה כמונו לקבל הלוואות או משכנתא יותר בקלות. כשאנחנו מגיעים לבנק ויכולים להגיד שאנחנו עובדי מדינה - יש לזה משמעות לגבי היכולת שלנו להתחייב. בבנק יראו עכשיו במשכורת שלי שאני עובדת מסודר, עם קביעות. כל ההתנהלות שלנו יכולה להיות חופשית יותר".

אפשר לשאול כמה את מרוויחה?

"בלי שעות נוספות אני מרוויחה 4,600 שקל בחודש, אבל עם עבודה בלילות ובסופי השבוע אני מגיעה למשכורת של 5,500 שקל. אף על פי שגם עם 4,600 שקל אני מסתדרת. עכשיו, כעובדת מדינה, על עבודה בלילה אקבל 125%. כרגע אני מקבלת - לילה ובוקר - את אותו שכר. כרגע דמי ההבראה נכנסים למשכורת החודשית שלי ואני לא מרגישה את זה. מעכשיו אקבל את כל הסכום במכה, ואקבל דמי ביגוד".

איך בכלל הגעת להיות עובדת קבלן?

"אמא שלי עבדה 25 שנה כעובדת קבלן דרך חברת ISS בממ"ן, חברת לוגיסטיקה העובדה בשדה התעופה בן גוריון, ולפני שהיא יצאה לפנסיה היא הכניסה אותי לעבוד בממ"ן כאחראית על עובדות הניקיון שם, אבל אני לא רציתי להיות אחראית. אני מעדיפה לעבוד פשוט בניקיון. זה מה שאני אוהבת. לא היה לי נעים להגיד לאמא שלי ולנשים מבוגרות אחרות 'תעשי את זה ותעשי את זה'".

לרצון לפרגן לחברת כוח האדם שהעסיקה אותם והרצון להראות כי הם מרוצים מהעבודה יכול להיות עוד הסבר - הכבוד. לעובדי הניקיון שעמם דיברנו היה חשוב להבהיר כי הם מסתדרים עם מה שיש, והם לא מסכנים. באותו הקשר ניכר כי יש להם גאווה במקצוע. ייתכן כי הדבר נובע גם מכך שהם עובדים במוסד שבו השמירה על הניקיון היא קריטית ומהותית לכך שבית החולים ימלא את תפקידו כמו שצריך.

"אני עובדת פה מאז 2002, במשך שנתיים עבדתי ככוח עזר, אחר כך הלכתי ללמוד בבית הספר המקצועי תדמור, ואחרי הלימודים חזרתי לפה כעובדת קבלן", אומרת אירנה נסימוב, 41, ילידת אוזבקיסטן המתגוררת ברמלה. "נהניתי לעבוד דרך חברת כוח האדם. המשכורת הגיעה בזמן, היו תנאים סוציאליים, הכל היה ממש נהדר. אבל עכשיו יהיו יותר תנאים סוציאליים - ותנאים האלה זה מה שחשוב לעתיד של הבן אדם. טוב שהזמן שלנו להיקלט הגיע. גם לנו מגיע להיות עובדי מדינה - להצליח ולהתקדם".

אין סכנה שעובדי מדינה יעבדו פחות - כי הם יודעים שלא יפטרו אותם כל כך מהר אם הם יתרשלו?

נסימוב: "לא. גם עובד מדינה אפשר לפטר. זה לא קשור לכלום".

להפסיק לפחד ממכרזי חברות הקבלן

העובדה שכל הנשים שעמן דיברנו היו תושבות רמלה אינה מקרית, שכן גם אם בית החולים אסף הרופא קרוב יותר לראשון לציון, הרי שדווקא השכנה ממזרח היא זו שמספקת לו את עיקר כוח האדם העוסק בניקיון ובסניטציה. מעבר לכך, רוב הנשים היו ילידות מדינות חבר העמים לשעבר, שהעברית לא היתה שגורה בפיהן, ואחרות הן כבר דור שני לעובדי קבלן. עבור כולן נראה היה שמדובר במהפך של ממש. במקרה אחד מדובר באשה גרושה שנאלצה להחליף מקומות עבודה בעבר בכל פעם שחברת כוח האדם שהעסיקה אותה כשלה במכרז; במקרה אחר היתה זו בעלת משפחה שהיא ובעלה הסתבכו עם חובות לשוק האפור בעקבות ניסיון כושל לפתוח עסק זעיר; ובמקרה נוסף היתה זו אלמנה שנותרה כמפרנסת יחידה לעצמה ולילדיה. התואר "עובד מדינה" עבורן נשמע כמעט כמקבילה למה שוויזה לארה"ב מהווה עבור פליט סורי. לא מדובר בכמה מאות השקלים שיתוספו להן בחודש - אלא גם לתחושה שהמשרה שלהן מהווה מעכשיו כעוגן בעולם חסר הוודאות הכלכלית שבו הן מתנהלות.

"אני רוצה לעבור להיות עובדת מדינה כדי לקבל תנאים סוציאליים ולצאת לפנסיה בכבוד. יש לזה הרבה משמעות מבחינתי. יש בזה הרבה כבוד ושמחה, זו הרגשה אחרת. עובד מדינה זה משהו אחר מאשר עובד קבלן", אומרת רוזה כהן, 61, עובדת משק וניקיון במחלקה הנוירולוגית.

כמה זמן את עובדת פה?

כהן: "נקלטתי בשנת 2000 כעובדת כוח עזר זמני, ומאז 2003 אני עובדת פה כעובדת קבועה - דרך קבלן".

ואיפה בתנאי ההעסקה את מרגישה את זה שאת לא מועסקת באופן ישיר?

"אני מקבלת היום 25.94 שקל בשעה. אני לא חושבת שזה הסכום שאני אקבל מכאן והלאה. אין לי תוספות במשכורת שיש לעובדי המדינה. מעכשיו יהיה תשלום לפי ותק, לפי דרגה. הרבה דברים קיבלתי מאוחר. קופת גמל קיבלתי רק מ-2008, קרן השתלמות קיבלתי רק לפני שנתיים".

ביקשת לעבור פעם להעסקה ישירה?

"ברמה האישית, כמה פעמים לאורך השנים הגעתי לאחראים עלי וביקשתי להיות עובדת מדינה, כי אני עובדת ותיקה. לא הקשיבו לי ולא רצו לשמוע אותי. הדבר שבגללו אני דואגת עכשיו הוא שאני לא יודעת באיזה שלב יעבירו אותי להעסקה ישירה, כי אמורים להעביר אותנו בשלבים. אני בת 61, וככל שמעבירים אותי מוקדם יותר - זה טוב יותר לתנאים שלי בפנסיה. ב-2018 בעזרת השם אני אמורה לצאת לפנסיה, אבל לא אצא. יש לי אופציה להמשיך - ואשתמש בה. אני אלמנה וה-2,000 שקל שהביטוח הלאומי ישלם לי לא יספיקו".

יש לזה משמעות מעבר לרמה החומרית?

"ההרגשה היא אחרת. יתנו לנו, למשל, לצאת לטיולים של מקום העבודה בחינם. כעובדת קבלן, כשיוצאים לטיול יש לי השתתפות עצמית שאני משלמת כדי שאוכל להצטרף".

חלק משמעותי מהיציבות שעשויה להסב הקליטה של עובדות הניקיון כעובדות מדינה נובעת מכך שהסכנה של החלפת חברת כוח אדם בעקבות מכרז חדש שייערך כבר לא תהיה קיימת. כפי שמעידה עובדת הניקיון סיון אשר, 34, "הקליטה להעסקה הישירה חשובה לי כדי שאדע שמסודר פה. שאני לא אפחד שבכל ארבע שנים יש מכרז שאני לא יודעת מי יזכה בו".

כמה זמן את עובדת פה?

אשר: "שלוש שנים. לפני כן עבדתי כעובדת ניקיון בטרמינל 3, ולפני זה עבדתי עשר שנים כמאבטחת - הכל תמיד כעובדת קבלן".

בתור עובדת מדינה, עד מתי תישארי פה?

"אני מקווה שאשאר עד הפנסיה. עכשיו נקבל אחוזים על שעות נוספות שאנחנו עושים. נקבל פרמיות אם נעשה את העבודה בפחות שעות".

למה עזבת את המקומות הקודמים שבהם עבדת?

"כשעבדתי בטרמינל 3 החברה שלי הפסידה במכרז, וכשראיתי את המנכ"לית החדשה הבנתי שהיא עומדת לפגוע לנו בשכר ובחופש. עד אז, כשעבדתי לילה בשדה התעופה - למחרת הגיע לנו יום חופש. המנכ"לית החדשה ביטלה את זה - אז עזבתי".

"דרך העסקה ישירה אתה מכריח את הממשלה לייצר שוויון"

כשמדובר באזרחים המועסקים במשך עשר או 20 שנה דרך חברה קבלנית באותו מקום עבודה, אין דרך לייפות את שיטת ההעסקה הזו. ההעסקה דרך חברה קבלנית נועדה לאפשר למוסד הממשלתי לקלוט את העובדים שאין להם תקנים עבורם ולפטר אותם בקלות כשאין להם צורך בכך. בתמורה לכך מוכנה המדינה לסידור שבו העובדים יקבלו קצת פחות כסף, וחברת הקבלן המספקת לה את העובדים תגזור קופון.

מבחינת העובדים, הסידור המתקיים בינם לבין המעסיק ברור: כל שקל שהמעסיק מצליח לחסוך מהתגמול שלהם זורם לכיסו. לחברת כוח האדם המעסיקה אותם יש אינטרס אחד - לדאוג לכך שהם יבצעו את עבודתם ברמה המינימלית כך שלא יפטרו אותם, ולחסוך ככל האפשר בעלויות העסקתם. לפרמטרים כמו פריון, בריאות העובד או שביעות רצונו יש חשיבות משנית.

במקרה של אסף הרופא, גם ההנהלה אומרת כי מדובר עבורה במהלך מבורך. "גם את הרנטגנאים והעובדים הסוציאליים הייתי רוצה לקלוט ישירות דרך המדינה. הייתי נכון לעשות את הקליטה להעסקה ישירה גם בליבה של בית החולים - בצוות הסיעודי ובצוות הרפואי", אומר יצחק שרף, סגן מנהל בית החולים."למה עלי, כבית חולים, להעסיק 170 רופאים דרך קרן המחקרים? תבדוק את רמות ההשתכרות של עובדים סוציאלים ופסיכולוגים - הם מרוויחים ממש משכורות רעב - ואנשים בורחים. אני מכשיר בהרבה מאמץ עובדים סוציאלים, ואחרי שנתיים הם מוצאים עבודה אחרת בחוץ.

"הבעיה היא שאנחנו לא מקבלים תקנים - התקינה שלפיה אנו עובדים היא מצומצמת מאוד וכתוצאה מכך מאז 1970 ומשהו, למשל, אין אצלנו קליטה של עובדים פרא־רפואיים. גם אם בית החולים יצמח - לא תהיה לנו תקינה אמיתית, גם של עובדים פרא־רפואיים. ראשית, יש לקבוע מה התקינה הנכונה לבתי החולים".

מה המשמעות הלוגיסטית מבחינתך כשאתה קולט עובדים קבלן?

שרף: "אם כרגע, כשאני מעסיק דרך עובדי הקבלן - יש לי חמישה עובדים שחולים פתאום, האחראי מחברת הקבלן שמעסיקה אותם מיד דואג להביא לי עובדים אחרים. מעכשיו זה לא יהיה כך. נצטרך לראות איך אנחנו מתמודדים עם זה".

המוסדות שיקלטו עובדי קבלן להעסקה ישירה אכן יצטרכו להתמודד מעכשיו עם כאב ראש לוגיסטי שהתרגלו להיות פטורים ממנו. אמנם רוזה ציקבאשווילי, 61, סגנית מנהל מחלקת משק וניקיון בבית החולים, שהחלה את דרכה כעובדת קבלן בראשית שנות ה-80 אבל מועסקת בעצמה כעובדת מדינה כבר שנים ארוכות אומרת כי "אני שמחה שיש לי בתקן עוד 300 איש", אבל מצד שני - כפי שהעיד מנהל בחברת כוח אדם, "אם מחר למשל חל חג הקורבן, לי כמנהל בחברת כוח אדם אני יכול להביא מיד 50 עובדים מחליפים שמועסקים אצלי בחברה. להם תהיה בעיה".

אותו מנהל מעיד באופן מפתיע כי להערכתו מוסדות הקולטים עובדים להעסקה ישירה עשויים להרוויח עובדים שישקיעו יותר. "לדעתי, העובדים שייקלטו כעובדי מדינה יקחו את עצמם בידיים יותר ממה שעשו עד היום, כי הם עובדי מדינה. דווקא עובד מדינה - אם תהיה אתו בעיה במוסד שבו הוא עובד והמעסיק שלו לא מרוצה - יהיה עליו כתם. הוא לא ייקלט בקלות בבית חולים אחר. עובד קבלן לעומתו, יודע שאם עשה בעיות במקום עבודה אחד שבו חברת כוח האדם עובדת - אפשר להעביר אותו למקום אחר שבו לחברה יש חוזה".

הקליטה של עובדי הניקיון המועסקים דרך קבלן היא מהלך אופטימי. עם זאת, הדרך עוד ארוכה. איש אינו יודע כמה עובדים מועסקים בשיטת ההעסקה הזו בשירות המדינה. ההערכות הן שמדובר ביותר מ-100 אלף עובדי קבלן המועסקים במגזר הציבורי דרך חברות כוח האדם. 100 אלף עובדים שכובד משקלם מורגש בכל מדד האומד את האי־שוויון בכלכלה הישראלית, והמדינה חייבת להתמודד עם הטיפול בהם אם ברצונה לייצר חברה בריאה יותר, שכן יש מי שמעריך כי ההשלכות של המהלך עשויות להיות אפילו רחבות הרבה יותר.

"הרעיון שלנו הוא לקלוט בהעסקה ישירה את כל עובדי תאגידי המחקר למיניהם ועובדי הניקיון של חברות הקבלן. ההסכם נחתם לפני שנה - ועכשיו הוא בביצוע", אומר יו"ר ההסתדרות ניסנקורן. "התחלנו באסף הרופא, ועכשיו בפוריה כבר אין יותר עובדי קבלן. בשבוע הבא זה יקרה בבית החולים שער מנשה ואחר כך באיכילוב. הסיכום המקורי הוא שנקלוט השנה את כל עובדי הניקיון במערכת הבריאות. עד סוף השנה נקלוט את האחיות, הרנטגנאים, עובדי המעבדה, העובדים הסוציאליים והעובדים הפרא־רפואיים, ואת כלל עובדי תאגידי המחקר נקלוט בארבע השנים הקרובות".

באילו מספרים מדובר?

ניסנקורן: "אחת התעלומות היא שאף אחד לא יודע באמת כמה עובדי ניקיון ועובדי תאגידי מחקר יש במערכת, ורק כשמגיעים ליישום של הקליטה - מגלים את האמת. בשעתו הערכנו שיש 500 עובדי ניקיון במערכת הבריאות. אחר כך גילינו שרק באסף הרופא יש 300 עובדים. לא הלכנו על מספרים, אלא על העיקרון שכל העובדים ייקלטו בהעסקה ישירה. המספרים גדולים. מדובר באלפים. אם כל מערכת הבריאות הממשלתית היא 30 אלף עובדים, אפשר לומר שאחד מכל ארבעה הוא עובד קבלן - וכולם יעברו להעסקה ישירה.

"אבל לא פחות חשוב הוא האיזון שהקליטה הזו תיצור בין המרכז לפריפריה. אם אתה גר בחיפה או גר במרכז - השירותים הציבוריים שאתה מקבל מהמדינה אמורים להיות שוויוניים, הן ברמת השקעה בבינוי, הן במיטות והן ברמת כוח אדם. השימוש בעובדי קבלן מביא לכך שדרך סעיף רכש בתקציב אתה יכול לבצע הקצאות כוח אדם איך שאתה רוצה. ומי עושה את השימוש בשיטה הזו? בתי חולים שיש להם מקורות מימון. ברגע שעובדי הקבלן ייקלטו - נוכל לבוא לאגף תקציבים באוצר ולומר 'הנה, במרכז יש יותר עובדים ובפוריה פחות', וזה יכריח את המדינה לראות באופן אמיתי אם הפריפריה מופלית לרעה. להערכתי, התמונה שתתגלה היא שהפריפריה בהחלט מופלית. דרך העסקה ישירה אתה מכריח את הממשלה לייצר שוויון. ברגע שאתה מקטין את היכולת להתעלם מהחוסרים - הם צפים מול העיניים".

מה השלב הבא? הרי יש כ-100 אלף עובדי קבלן במגזר הציבורי, 300 אלף בסך הכל.

"במערכת הבריאות ייקלטו 10,000-5,000 עובדים, ובסך הכל ייקלטו 15 אלף עובדים במגזר הציבורי בשנים הקרובים. אם כרגע 11 אלף עובדים סוציאלים מועסקים בהעסקה ישירה - זה אמור לגדול ב-2,000 איש. עוד אוכלוסיה היא זו של עובדי 'כתף אל כתף', שאמורים להיכנס להעסקה ישירה, כמו עובדי מוקדי קליטה ליוצאי אתיופיה שאמורים להיקלט להעסקה ישירה ברשויות המקומיות, סייעות בגני ילדים ובתי ספר, עובדי כתף אל כתף באפוטרופוס הכללי ועוד".

לדברי ניסנקורן, "אתה לא יכול לקלוט בכל מקום את כולם כעובדי מדינה. כשמדובר בהוסטל שממומן בחלקו על ידי תרומות ויש בו 20 חוסים, אתה לא יכול להגיע ל-100% של העסקה ישירה. אבל אנחנו עוברים מהפכה חברתית שקטה. השיפור שראינו בשנים האחרונות יימשך ויהיה דרמטי. אני חושב שבמהלך הזה אנחנו גם מייצרים אווירה חדשה. הגישה שלנו היא שאת כל מי שעוסק בעבודות ליבה חייבים לקלוט כמה שיותר מהר. הכלל שלנו הוא שבשירותים שהמדינה חייבת לתת - תהיה העסקה ישירה".

ההבדלים בין עובדי קבלן לעובדי מדינה

כדי לאמוד את השיפור במצבם של עובדי הניקיון המועסקים דרך חברות כוח האדם, צריך להבין את הפרטים שממנו מורכב השינוי במעמדם. "מלכתחילה מצב עובדי הניקיון משופר, כי צו ההרחבה מ-2014 לגבי החלת תנאים שלהם זכו עובדי הסתדרות גם עליהם כבר קידם הרבה דברים בשכר עובדי קבלן בניקיון - כמו הפרשות סוציאליות שהם מקבלים כמעט כמו בשירות המדינה - עם הבדל קטן בהפרשות לפיצויים שהם מקבלים על שעות נוספות", אומר גיורא ואלה, מרכז אכיפה מאגף הכלכלה בהסתדרות. "בנוסף, הוסדרו אז נושאים כמו שי לחג, תשלום ארוחות, הפרשות פנסיוניות וקרן השתלמות שהם קיבלו לפי השיעורים שלהם זכאים עובדי שירות המדינה". למרות השינוי, נותרו לא מעט פרטים שבהם עובדי הקבלן מקופחים.

השיפור בשכר עובד שייקלט כעובד מדינה, לפי ואלה, נובע משלושה גורמים: עלייה בשכר (ערך שעה), מעבר מהעסקה שעתית להעסקה קבועה ומעבר להעסקה בשירות המדינה. המשמעות של פרמטרים כמו תוספת ותק, תוספת משמרות, תוספת מעונות ומענקים שונים גורמים בסופו של דבר לתוספת של 530 שקל בחודש עבור עובד בעל ותק של יותר מעשר שנים לעומת עמיתו - בעל ותק זהה שאינו מועסק כעובד מדינה. כשמדובר בימי חופש, משמעות השינוי דרמטית אף יותר: עובד ניקיון בעל ותק של שנה עד ארבע שנים המועסק ישירות על ידי המדינה ייהנה מכמות כפולה של ימי חופש לעומת עמיתו עובד הקבלן. גם כשמדובר בימי מחלה ההבדל דרמטי: בעוד עובד מדינה זכאי לתשלום על ימי מחלה מיום ההיעדרות הראשון, עובד קבלן יקבל תשלום מלא רק מהיום הרביעי.

"מעבר לכסף, הביטחון הסוציאלי והתעסוקתי שירוויחו עובדים שנהפכים מעובדים שעתיים לכאלה שמוגדרים כעובדים ב'חלקיות משרה' הם משמעותיים - הם יוכלו לצפות קדימה ולדעת כמה הם הולכים לעבוד בכל חודש מכאן והלאה", אומר ואלה. "ויש כמובן את כל נושא הפיטורים, שנהפך לפחות מאיים עבורם - בעוד שההגנה על עובדי הקבלן נמוכה הרבה יותר. היותם חלק מוועד מקנה הרבה גב וביטחון להגן עליהם משרירותיות ומהתנכלות של מעסיק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#