"שמתי את האנשים הכי טובים שלי בפרויקט הזה, אני מנסה לחשוב במה לא הייתי בסדר" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
אסון רב מפקחים

"שמתי את האנשים הכי טובים שלי בפרויקט הזה, אני מנסה לחשוב במה לא הייתי בסדר"

חמישה גורמים שונים פיקחו, ביקרו וליוו את הקמת החניון ברחוב הברזל ■ רונן גינזבורג, מנכ"ל דניה סיבוס שבנתה את החניון, עדיין לא מבין מה השתבש ■ הישראלים כבר התרגלו לפיגועים - אבל לא לאזרחים קבורים באדמה

42תגובות
רונן גינזבורג
רמי חכם

ביום שלישי אחר הצהריים הכניסות לרמת החייל היו עדיין חסומות ועובדים מעטים נראו ברחובות. יותר מיממה אחרי האסון שפקד את המקום, הכיכר המרכזית של אזור התעסוקה היתה עדיין רמוסה על ידי הכלים הכבדים שהובאו למקום כדי לנסות לחלץ את הלכודים בהתמוטטות החניון ברחוב הברזל. שלושה מנופים עצומים, עם משקלות ענק שמייצבות אותם, היו עסוקים במשיכת שק אחרי שק של חול וריקונם אל תוך משאיות העפר הגדולות שעמדו במקום, בניסיון להגיע אל הלכודים. עובר אורח שעבר במקום העיר כי עם כמות הציוד ההנדסי הכבד שהובאה למקום, ניתן היה לבנות מחדש את החניון שקרס תוך שעתיים.

אזור התעסוקה של רמת החייל נראה שומם. כל הכניסות אליו נותרו חסומות ומי שחפץ להגיע נאלץ להחנות הרחק ממקום העבודה ולכתת את דרכו באופן רגלי. תחושת מועקה כבדה שררה במקום, שהוא אחד ממרכזי העצבים הפעילים של המשק הישראלי. גם להיי־טקיסט האסקפיסט ביותר קשה לשתות קפה ולשדר עסקים כרגיל כשהוא יודע כי בסמוך למקום עבודתו, בעומק של כמה עשרות מטרים באדמה - עשויים להיות קבורים־חיים המצפים להצלה. בתי הקפה והמסעדות נותרו ריקים ורובם בחרו לסגור מוקדם. המעטים שכן נותרו פתוחים אוישו על ידי עשרות החיילים של פיקוד העורף והשוטרים שמילאו את המקום - נוף שאינו טבעי לאזור המלא בדרך כלל בלובשי חליפות.

הישראלים כבר התרגלו להתמודד עם פיגועים ותאונות דרכים שבסופם בשורה על הרוגים מיידיים, אבל הסיטואציה הנוכחית - של אזרחים הקבורים באדמה ואיש לא יודע אם הם חיים או מתים - חדשה להם. ביום חמישי בבוקר עדיין הוגדרו ארבעה בני אדם נעדרים.

העובדה כי מדובר באירוע מתמשך שנמרח כבר שבוע וניטרל את האזור כולו, הביאה לכך שגם מנכ"ל דניה סיבוס, רונן גינזבורג, לא יכול היה להעריך השבוע את הנזק שצפוי לחברה שלו כתוצאה מהאסון. האיש המוביל את החברה, שסומנה באופן ציבורי ומיידי כאחראית המרכזית לאסון, ניצב השבוע מול סיטואציה חדשה עבורו.

גינזבורג, שנחקר השבוע במשטרה תחת אזהרה, שירת בצבא כקצין ביחידת החילוץ וההצלה של פיקוד העורף. הוא עובד בדניה סיבוס כבר 18 שנה, החל את דרכו בחברה כמהנדס בניין זוטר, וכיהן בה כמעט בכל התפקידים האפשריים. ביום שני בבוקר, בזמן הקריסה, הוא היה בישיבה בתל אביב בנוגע לפרויקט הרכבת הקלה שדניה סיבוס היא אחת המבצעות שלו. עם קבלת הטלפון שדיווח על האסון, נסע מיד לאתר האירוע.

גינזבורג הסכים לומר לנו השבוע רק כי "במועד האירוע טסתי לאתר. ירדתי למטה כדי לראות מה קורה. אבל אני עדיין לא יכול לומר בוודאות מה קרה במקום. גם כשאני מחפש מה הייתי עושה טוב יותר ממה שאני כמנכ"ל עשיתי, קשה לי להצביע. שמתי את האנשים הכי טובים שלי בפרויקט הזה. הצבתי בו את הסמנכ"ל הכי טוב שלי, המהנדס הכי טוב שלי, המתכנן הכי טוב בישראל. בקרי התכנון, מנהלי עבודה במקום. אני מנסה לחשוב במה לא הייתי בסדר וקשה לי לומר. קשה למצוא בישראל אתרי עבודה שפוקחו כמו זה. אני לא ישן כבר שלושה ימים. זה לא משנה, אז אני לא אשן עוד כמה ימים - אני בן אדם חזק. יום אחרי האירוע כינסתי את ההנהלה ב-6:30 בבוקר ואמרתי לאנשים שהחברה חייבת להמשיך לעבוד, אף שאנחנו מתמודדים עם מקרה קשה מאוד".

קריסת חניון הברזל
מוטי מילרוד

בדיון חירום בוועדת העבודה והרווחה שנערך אתמול בעניין אמר גינזבורג כי "קריסת החניון ברמת החייל לא כל כך קשורה לאירוע בטיחות בעבודה, ויש פה כפי הנראה כשל הנדסי. אני מהנדס אזרחי שעובר 18 שנה בדניה וכל האירוע הוא קשה מאוד. הסכמתי להופיע למרות הלחץ הגדול שבו אנו נמצאים, אבל יש צו איסור פרסום וקשה לי להתייחס לאירוע". גינזבורג הביע "צער עמוק ותנחומים על העובדים שנהרגו באתר".

גינזבורג גם הכחיש את הפרסומים שלפיהם אמר בעבר כי הפרויקט נוהל על ידי אדריכל ולא על ידי מהנדס: "המתכנן הראשי בכל פרויקט הוא אדריכל שלוקח צוות יועצים שילווה אותו בתכנון, כמו מהנדס קונסטרוקציה, וכל מנהל פרויקט הוא מהנדס שאחראי על ביצוע השלד. מהנדס הקונסטרוקציה שתיכנן את החניון הוא אחד הבכירים במדינה, שתיכנן גם את האגף החדש בכנסת".

"קשה למצוא בישראל אתרי עבודה שפוקחו כמו זה"

החניון ברחוב הברזל כבר היה גמור. בתמונה שצולמה במקום יומיים לפני ההתמוטטות ניתן לראות חניון שטוף ונקי, שהעמודים בו כבר צבועים בצבעים שונים - כדי להקל על בעלי המכוניות למצוא אותן. לפי תוכניות העירייה, הוא היה אמור להתחיל לעבוד ב-2017 - לאחר קבלת אישורים.

החניון הברזל ברמת החייל, יומיים לפני שקרס

מי שמכיר את רמת החייל יודע כי מדובר באזור הסובל ממצוקת חנייה כרונית, שהחניון היה אמור לסייע לפתור. מעליו היה אמור לשכון פארק קטן, שגם הוא נועד לסייע בפתרון, הפעם של מחסור בשטחים פתוחים שמהם סובל האזור. המשפחות שאיבדו את עולמן באסון לא יכולות להתנחם בכך שהקריסה התרחשה לפני פתיחתו וכי ייתכן שבכך נחסך מספר האנשים שהיו עלולים להיפגע בעתיד. גם העובדה שהרכבת הקלה של תל אביב היתה אמורה לעבור בסמוך למקום הקריסה מעוררת תהייה מה היה יכול להיות הנזק אם זו הקריסה היתה מתרחשת בעוד כמה שנים.

החניון הוקם בשיטת BOT: עיריית תל אביב הוציאה מכרז, שאליו ניגשו סדרה של חברות שהיו מעוניינות לקחת על עצמן את הקמת החניון ולתפעל אותו במשך כמה שנים לאחר הקמתו. לדברי גורמים בענף הבנייה, עיקר התחרות במכרז על החניון היתה לגבי מספר השנים שבהן יופעל החניון על ידי הזוכה. אפריקה נכסים, מי שזכתה במכרז, הציעה להפעיל אותו במשך 23 שנה. לאחר שזכתה במכרז העבירה את בנייתו לחברה האחות שלה בקבוצת אפריקה, דניה סיבוס, המהווה את זרוע הביצוע של החברה.

בשל העובדה שהחניון הוקם בשיטת BOT, רשימת הגורמים שהיו אחראיים עליו יוצאת דופן באורכה. אדריכל הבניין - שלא היה מעורב בביצוע ההנדסי ובפיקוח על הבניין - היה מושלי דגן. הקונסטרוקטור שמאחורי הפרויקט היה חנוך צחר, מהנדס בעל שם, ממשרד מילר שנבל צחר ושות', המעורב בפרויקטים הגדולים בישראל, ובהם הרכבת הקלה ונמל אשדוד. לפרויקט ייעץ משרד בשם ירון שמעוני שחם מהנדסים, שאישר את התכנון שהוצע על ידי הקונסטרוקטור. מטעם חברת דניה סיבוס פעלה חברת בקרת האיכות פורט מהנדסים, שפיקחה על היציקות. מטעם חברת אפריקה נכסים פיקחה על הפרויקט חברת אתגר מהנדסים. מעבר לכל אלה, שכרה עיריית תל אביב את חברת קידן מהנדסים, שפיקחה מטעמה על הפרויקט.

גם אם גורמים בענף טענו השבוע כי "קשה למצוא בישראל אתרי עבודה שפוקחו כמו זה. על כל יציקת בטון היו חמש חתימות של חמישה מהנדסים שאישרו אותה, וחברת בקרת האיכות בדקה ברזל ברזל בפרויקט" - הרשימה הארוכה הזאת רק מגדילה את רשימת האנשים שייתכן כי כשלו בפיקוח על הפרויקט, ומעלה את השאלה אם דווקא המספר הרב של המפקחים והשם של מהנדס הפרויקט, לא גרמו לפיזור האחריות ולמצב שבו כל אחד מהם מזניח את הבדיקות שלו וסומך על האנשים שסביבו.

מחלף עין הקורא כביש 431
עופר וקנין

האפשרויות שעליהן דיברו גורמים בענף, שהיו עשויות לגרום לקריסה, מרובות. הן מתחילות בכשל תכנוני, ממשיכות בבעיה בחומרים שסופקו לאתר (הבטון לפרויקט הגיע מחברת סולל בונה; הברזל הגיע מחברת נוימן פלדה), ועוברות דרך האפשרות שבמהלך פיזור ערימות האדמה מעל החניון, הונחה ערימה גדולה מדי בנקודה ספציפית שיצרה לחץ מקומי גדול מדי על התקרה. גם האפשרות שלפיה מים שנקוו מתחת לבניין יצרו לחץ שלילי על הבניין מלטה עלתה. ייתכן כי מדובר בשילוב של כמה גורמים שהביא לכך שהתקרה קרסה תחת משקלו של המחפרון מסוג ג'יי.סי.בי במשקל שלושה־ארבעה טונות שעבד במקום ביום שני בבוקר.

"בתחום הזה, כל מעידה קטנה מאפסת את הרווחים"

עד כה השקיעה דניה סיבוס בפרויקט 60-50 מיליון שקל. חברת מנורה מבטחים, שביטחה את הפרויקט, היא זו שתספוג את ההפסד, שכן דניה סיבוס צפויה להיות מפוצה בעלויות הפיתוח. על הרווחים שהפרויקט היה אמור להניב - איש לא יפצה אותה.

בעל השליטה בקבוצת אפריקה, לב לבייב, ששהה השבוע בחו"ל, היה בתקשורת טלפונית עם המנהלים. מנכ"ל קבוצת אפריקה אברהם נובוגריצקי וסגן היו"ר נדב גרינשפון, היו באתר האסון ביום שלישי עד השעות הקטנות של הלילה. עבור אפריקה האסון הזה מגיע בתקופה שבה הקבוצה סופגת מכות מכל הכיוונים. אם לא די במשבר השקעות הנדל"ן של החברה ברוסיה ובבעיות בחברת נגב קרמיקה, שלא מצליחה להתאושש מהשערורייה החשבונאית שבה היא שרויה - הגיע האסון הנוכחי ופגע באחת מהזרועות היציבות של הקבוצה.

פיצוץ גשר מעריב בתל אביב
עופר וקנין

דניה סיבוס נחשבת קבלנית הביצוע הגדולה במשק. החברה, הנשלטת על ידי קבוצת אפריקה כבר יותר מ-30 שנה, היא תוצר של מיזוג שהתרחש בין חברת הבנייה דניה - שהוקמה לפני 80 שנה - לבין מפעל מבני התעשייה רימון סיבוס, ב-1984. היא משמשת זרוע הבנייה והתשתיות של אפריקה ישראל, ופעילה בישראל, ברוסיה וברומניה. דניה סיבוס מבצעת בימים אלה יותר מ-80 פרויקטים בעולם, מהם יותר מ-60 בישראל.

דניה סיבוס מעורבת בפרויקטים הגדולים במדינה. הריסת גשר מעריב, עבודות הרכבת הקלה בתל אביב, כביש 6 וכביש 431, והקמת בנייני ממשלה - החברה היא קבלן מבצע בכולם. ב-2015-2000 החברה נסחרה בבורסה. ב-2015 החליט לבייב למחוק אותה מהמסחר כדי לא להתחלק עם הציבור ברווחים מהחברה.

את 2015 סיימה החברה עם הכנסות של 3.3 מיליארד שקל ורווח נקי של 134 מיליון שקל. זו אמנם היתה שנת שיא של החברה בשני הפרמטרים האלה - אך מדובר בשיעור רווחיות נמוך של כ-4% בלבד. שיעור הרווחיות הזה מאפיין את כלל ענף קבלני הביצוע.

"הקריסה הזאת מאוד מפתיעה. דניה סיבוס היא חברה טובה, גם ברמה הפיננסית וגם ברמה הביצועית, שתמיד אופיינה במנהלים טובים. אם מחר יפרקו את אפריקה ישראל - לדניה יהיו קונים. אין הרבה חברות ביצוע כמוה בישראל, בטח לא בהיקפים שבהם היא עובדת. כל תחום הביצוע מאופיין בשולי רווח נמוכים שמביאים לכך שאם אתה לא מתמחר נכון את הפרויקטים, אתה נדפק", אומר שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של בית ההשקעות ווליו בייס.

קריסת חניון הברזל, חיפוש אחר ניצולים בלילה
דודו בכר

"זה תחום שמאופיין בפרויקטים ארוכים, מהם קבלן הביצוע נשאר עם נתח של 3%-4%, ורובם מפסידים בסוף היום, כי כל מעידה קטנה מאפסת את הרווחים. התוצאה היא שלאט לאט קבלני הביצוע נעלמים מהמפה ואלה שכן קיימים, לא משגשגים - ואנחנו חוזרים לסגנון שבו התנהל הענף פעם בימים שבהם היזם גם ביצע את העבודה על ידי זרוע ביצוע בתוך הבית. היזם הוא שנהנה מכל נושא עליית מחירי הנדל"ן. אני לא מאמין שהאירוע הזה ישפיע עליה מהותית. יש לה ביטוחים להכל. אם הייתי יזם, לא הייתי פוסל את דניה מחר", מוסיף ליפמן.

"שולי הרווח נמוכים בכלל המגזר של קבלני הביצוע. זו רווחיות נמוכה ואפילו אפסית - והחלק הכי לא רווחי הוא בנייה למגורים בישראל. אתה רואה קבלנים שצבר ההזמנות שלהם עולה, הם בונים יותר ממה שבנו לפני חמש שנים - ובסוף לא מרוויחים כסף. כולם מתגלגלים ומנסים לחסוך כמה שיותר בהוצאות. אם חברה היתה מרוויחה 15%, היזם היה אומר: 'אני ממתג את עצמי בתור קבלן של איכות גבוהה', אבל כשהקבלן לא מרוויח, הוא רק מוריד עלויות כל הזמן. זה תחום בעייתי. במרווחים כאלה נמוכים - או שאתה טועה או שאתה לא יכול לעבוד לאורך זמן", אומר אנליסט נוסף המנתח את התחום.

את הקשיים של הענף אפשר היה לראות בקריסתן של חברות דוגמת א.דורי וצ.לנדאו בשנים האחרונות. על רקע הקשיים של האחרות, דניה סיבוס דווקא המשיכה לגדול.

ואולם האירוע של השבוע עשוי לפגוע בצמיחה הזאת. "יש פה פגיעה באיכות ובמיצוב של החברה. יהיו חקירות ותהיה פגיעה במותג. בסוף, יזם שרוצה לשווק בניין גדול של 50 קומות ויודע שיש לו רוכשים שהם 'פיינש־מייקרים' (אדם המקפיד על הפרטים הקטנים; ח"ע וע"ג') עלול לחשוש לקחת את דניה סיבוס, ויפחד שהלקוחות שלו שרוכשים את הדירות יחשבו פעמים כשהם יראו שהם בונים את הפרויקט, ויביא קבלן אחר", אומר אותו אנליסט.

לב לבייב
עופר וקנין

"ענף הקבלנות תחרותי מאוד, עם מרווחים מאוד קטנים. חברה קבלנים מרוויחה 3%-5% בפרויקט וככה זה בכל העולם. בישראל, בגלל התחרות העזה, הרבה מאוד קבלנים לא שורדים. לזה יש להוסיף את העובדה שבשנתיים־שלוש אחרונות הבנקים סגרו את האשראי שלהם. כמעט בכל יום קבלנים קטנים פושטים את הרגל. כתוצאה מהמצב, קבלנים שנמצאים במצוקה מורידים את המחירים כדי לזכות בעבודה ולהתגלגל איכשהו. הענף לא חי בנחת. הוא כל הזמן מתנהל תחת לחץ גדול, אף שיש עבודה", אומר דני מריאן, שכיהן כמנכ"ל דניה סיבוס בסוף שנות ה-90.

אז כדי לשרוד, הקבלנים מוכנים לעגל פינות?

מריאן: "אפשר לקרוא לזה לייעל תהליכים. אני מצפה מקבלן שייעל את התהליכים, זה ענף עם פריון נמוך מאוד, וגם זאת בעיה. אבל אין ספק שכשאדם בלחץ הוא עושה דברים שהוא לא צריך לעשות".

אולי צריך לקבוע כללים ברורים, להגדיל את הרגולציה?

דני מריאן
רמי חכם

"צריך. בישראל אין פתרונות לטווח רחוק".

האם הנזק שנגרם לדניה סיבוס הוא הפיך?

"חשוב מאוד להבין למה זה קרה. כרגע אנחנו לא יודעים וזה משמעותי. יכולים להיות מצבים שבהם החברה פעלה בצורה לא נכונה והיא אחראית למחדל. במצב כזה, תיתכן פגיעה במוניטין".

מה המשמעות של פגיעה כזאת?

"קודם כל זה עלול להשפיע על ההערכה הפנימית של העובדים בחברה. במעגלים הרחבים יותר, יזמים לא ירצו להתקשר עמה".

הפתיע אותך שתקלה מהסוג הזה קרתה לדניה סיבוס?

"הפתיע אותי שתקלה בהיקף כזה קרתה בכלל. זו לא תקלה פשוטה, ואני חושש מאוד שיש גם סבירות לא קטנה שיש כשל הנדסי ולא קבלני, כלומר שהמתכנן לא עשה עבודה מספיק טובה".

ומה לגבי דניה סיבוס?

"דניה סיבוס היא חברה שנמצאת בצמרת של חברות הנדל"ן בישראל. יש לה אג'נדה הנדסית, היא עושה פרויקטים בטופ שבטופ, גם בפרויקטים שכוללים הנדסה מורכבת כמו הרכבת הקלה. אין ספק שככל שאתה עושה יותר פרויקטים אתה חשוף יותר לתקלות, אבל אין בכלל ספק שהיא חברה ראויה. אין ספק גם שזה אירוע טראומטי לחברה ולהנהלה. העקבות של אירועים מהסוג הזה נשארות לאורך זמן.

"תחום הבטיחות בישראל בתחום הנדל"ן הוא בעייתי מאוד לעומת מדינות אחרות. יש הרבה ליקויים שאינם מתוקנים תוך כדי עבודה אלא בדיעבד, כשהדיירים עולים על זה. תרבות האיכות במדינת ישראל לא מספיק גבוהה".

איך יודעים את זה?

"יש מחקרים של הטכניון. אין כמעט פרויקט שאין בו תקלות, גם בנושא בטיחות יש המון תקלות. אני לא מכיר מחקרים השוואתיים, אבל ככל שלא משקיעים באיכות, פיקוח, פעילויות מנע או תיקונים תוך כדי ביצוע - משלמים הרבה יותר על תיקונים שבדיעבד. בישראל לא חושבים מספיק על איכות, אנחנו אולי ביצועיסטים, אבל אין לנו תרבות של איכות. כשהתרבות הזאת איננה, יש בעיה באכיפה ובחינוך".

"הבטיחות היא נר לרגליה"

בימים שלאחר האירוע זכה גינזבורג, מנכ"ל דניה סיבוס, לשלל הודעות מנחמות מעמיתים לענף, רבים מהם שותפים עסקיים. אנשי עסקים כמו שלמה אייזנברג, מנור גינדי, ועמוס לוזון התקשרו להציע עזרה. "דניה היא חברה יוצאת מן הכלל בעלת שם ומוניטין. אני סמוך ובטוח שהיא תמשיך להיות חזקה וחברה טובה. אני לא מצטער לרגע שבחרתי בהם, ואמשיך לתת להם עבודות. אני מקווה מאוד שהחברה לא תפגע לטווח ארוך, גם אם בטווח הקצר הם יסבלו מנזק כלשהו. מי שמכיר יודע שמדובר בחברה עם בעלי מקצוע מצוינים. אני משתתף בצער המשפחות ומאחל החלמה מלאה לפצועים", אמר לנו אתמול לוזון, איש העסקים שלאחר שרכש את א.דורי העביר פרויקטים של החברה לביצועה של דניה סיבוס.

האתגר שמולו ניצבת כעת דניה סיבוס, הנחשבת לקבלן הביצוע הגדול בישראל, הוא עצום. במשרד הכלכלה מיהרו לדווח על ביקורות שליליות שנמצאו באתרי החברה בשנים האחרונות. מתחילת 2016 היו בחברה 289 תאונות עבודה, מספר שיש לשקלל עם העובדה שבאותו טווח זמן נרשמו בחברה 3.76 מיליון שעות עבודה.

גורמים בענף טוענים כי "דניה היא חברה שהבטיחות היא נר לרגליה. בזמן שבכל ישראל יש 17 מפקחי בטיחות, היא מעסיקה 12 ממונים על בטיחות. היא הפיקה סרט הסברת בטיחות ב-18 שפות. כשבמשרד הכלכלה רצו לעשות לוועדת הכלכלה תדריך על בטיחות בבנייה, הם בקשו לעשות את זה באתר שלה. כל אירוע בטיחות שיש בחברה מתועד ומופץ בכל החברה". ואולם כל המאמצים האלה לא הצליחו למנוע את קריסת החניון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#