האיש שיסביר לכם מדוע המעצמה העשירה בעולם היא אומה חולה וכושלת - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האיש שיסביר לכם מדוע המעצמה העשירה בעולם היא אומה חולה וכושלת

פרופ' פול לייט, "הגורו של השירות הציבורי בארה"ב", נהפך מומחה לשחיתויות ולמחדלים הגדולים של הממשל הפדרלי ■ וכשהוא פותח את הפה, איש אינו חסין: ""טראמפ הוא האויב הכי גדול של עצמו"; "קלינטון לא אומרת דבר ולא נוקטת שום יוזמה"; "אובמה־קייר היא כישלון ואובמה הוא חלק מהבעיה"

20תגובות
פול לייט
אליהו הרשקוביץ

בשלב מסוים בראיון החל פול לייט לחקות את דונלד טראמפ.

"אני הולך לבנות את החומה כל כך מהר שהראש שלכם יסתחרר…אני כולי ביזנס…ביום הראשון לנשיאות שלי אנחנו נתחיל לבנות אותה…ונהדוף כל תביעה משפטית…במקום זה אנחנו נעודד אנשים לתבוע את העיתונות…תסמכו עלי…זה הולך להיות ענק".

החיקוי אמנם עורר פרץ צחוק, אבל את לייט צריך לקחת ברצינות. כשסיים להפגין את תנועות הידיים וחתך הדיבור הראוותני של טראמפ, התייחס לייט, מהמומחים הגדולים בארה״ב לשירות הציבורי, להבטחות של המועמד הרפובליקאי לנשיאות. ״עיתונאי מ'וושינגטון פוסט' שאל אותי באחרונה, 'תגיד, האם טראמפ יוכל לעשות את הדברים שהוא מבטיח? לבנות חומה בגבול עם מקסיקו - ועוד על חשבון המקסיקנים, לאסור כניסה על מוסלמים לארה״ב, להוציא לפועל מדיניות של סינון מהגרים קיצוני'. השבתי לו כך: 'לא, לא, לא, לא, לא'״.

למה טראמפ לא יוכל ליישם את כל הדברים האלה?

״כי בשביל לבנות חומה עם מקסיקו טראמפ יזדקק לתקציב מיוחד - 17 מיליארד דולר לפי הערכות, אבל הקונגרס לא יאשר לו סכום כזה, ויהיה לו יותר סיכוי לגייס את הכסף מלפריקונים מאשר ממקסיקו. ולגבי תוכנית ההגירה הקיצונית שלו, היא תחייב ניסוח ואישור של חוק חדש שישנה את המטרות של המשרד לביטחון המולדת (שהוקם ב-2001 בעקבות אסון התאומים, כחלק מהמלחמה בטרור; נ"פ). אבל חוק כזה יהיה חייב לעבור בכפוף לחוק ניהול הרגולציה (Administrative Procedure Act) שחל על כל שינוי ברגולציה של סוכנויות פדרליות, וכחלק מהתהליך הוא גם יהיה חייב להיות פתוח לערעורים של הציבור.

"אתה יכול לנחש כמה מוסלמים בארה"ב ירצו להגיש תביעה נגד הממשל וידרשו את ביטולו. כל הסיפור ייקח שנתיים לפחות. חוץ מזה, קשה לי לראות איך החוק הזה מלכתחילה עובר בסנאט. לרפובליקאים אין כרגע בסנאט את 60 הנציגים הדרושים כדי שהוא יעבור, והדמוקרטים יוכלו להטיל וטו. ואני לא חושב שהרפובליקאים יקבלו יותר מ-60 נציגים בבחירות הקרובות״.

ברק אובמה
JOSHUA ROBERTS/רויטרס

״אנשים צריכים להבין שהדברים שטראמפ מבטיח פחות ריאליים מרכבת מהירה שתחבר את באר שבע לירושלים״, אומר לייט תוך קריצה למקבלי ההחלטות בישראל - שלושה ימים לפני שראש ממשלת ישראל השבית את תנועת הרכבות בהחלטה שרירותית מהסוג שלייט מדבר עליו. ״הוא האויב הכי גדול של עצמו, ועדיין, הוא עוד עלול לזכות". יום למחרת הראיון פורסם סקר לפיו טראמפ מוביל ב-1% על הילרי קלינטון (40% מול 39%, לפי חברת הסקרים ראסמוסן). "אם הוא רק היה מפסיק לצייץ בטוויטר, אולי זה היה עוזר לו".

למה שהוא יפסיק? הציוצים האלה הרי עזרו לו לזכות בפריימריז וליהפך למועמד לנשיאות - בניגוד לכל התחזיות.

"כי הוא מועמד נוראי שאומר דברים נוראיים. ומתי טראמפ מצייץ? בשעות הבוקר המוקדמות, כשהוא לבד, ואינו מוקף באנשי הצוות שלו שאומרים לא 'בבקשה לא, בבקשה לא'. הוא בוננזת רייטינג. אם הוא יבטל את הקמפיין שלו בשבוע הבא ויגיד 'אני פורש, אני לא רוצה להיות נשיא', כל תאגידי המדיה הגדולים - CNN, פוקס, וכו', יתחננו בפניו שיישאר במרוץ, כי הוא מספק להם רייטינג אדיר״.

הביקורת הנוקבת של לייט גולשת גם למועמדת שמול טראמפ. "לגבי קלינטון קשה יותר לומר איזו נשיאה היא תהיה, כי היא לא אומרת שום דבר. היא דמוקרטית מתונה ואולי נקבל בזכותה רפורמה מסוימת במס, אבל לא שמעתי מספיק לגבי מדיניות המס שלה, באותה מידה שלא שמעתי ממנה מספיק לגבי רפורמת ההגירה שלה. המרוץ שלה מול טראמפ מזכיר לי את הקרב המפורסם של מוחמד עלי מול ג׳ורג׳ פורמן ב-1974. עלי הצעיר ידע שפורמן הוא לא רק אלוף העולם, אלא גם אחד המתאגרפים עם מכת אגרוף מהטובות בהיסטוריה, אז לאורך הקרב הוא פשוט הסתיר את הפנים שלו עם הידיים ונתן לפורמן להתעייף. קלינטון עושה דבר דומה בקמפיין. היא לא נוקטת שום יוזמה, ומשאירה את הזירה לטראמפ, שתוקף כל הזמן ואומר דברים מטורפים. אז בכל פעם שתוהים אם קלינטון יכולה לעשות משהו, התשובה היא אולי. כי היא לא מדברת".

הילרי קלינטון
AARON P. BERNSTEIN/רויטר

"השאלה היא לא אם קיימת שחיתות, אלא באיזה היקף"

לייט הוא פרופסור למינהל ציבורי באוניברסיטת ניו יורק ׁ(NYU) ומאחוריו כבר 25 ספרים, רובם עוסקים במדיניות ממשלתית - ליתר דיוק, בכשליה. הוא מכונה הגורו של השירות הציבורי האמריקאי הודות למחקריו בעשרות השנים האחרונות, שחשפו במשך השנים תמונה רחבה של התקלות, השחיתויות והמחדלים של הממשל הפדרלי בארה"ב על דרגיו השונים: מוסד הנשיאות, הפקידות הבכירה בבית הלבן והפקידות הזוטרה בסוכנויות הביון, הכלכלה והחוץ האמריקאיות.

תחום המחקר השני של לייט הוא פיתוח מנהיגות צעירה בעולם המערבי, לצורך הכשרת הדור הבא של המנהיגים. לייט טבע את המושג Civic Tech (טכנולוגיה אזרחית), שלשיטתו היא האמצעי המרכזי כיום להניע שינוי חברתי בעולם באמצעות כמה דרכים: לחבר אזרחים לקהילות שלהם, להקים קואליציות ובריתות בין כוחות לארגונים חברתיים, להציף בעיות בתקשורת ואפילו להגדיל את שיעור ההצבעה בבחירות.

לפי לייט, הטכנולוגיה היא כיום הדרך לפתור את בעיות העולם, ועל כן מנהיגים חברתיים בעתיד חייבים לעשות שימוש בפלטפורמות האלה בשביל לייצר שינוי. כחלק מהרצאותיו ביקר לייט בישראל בשבוע שעבר ושהה שבוע שלם בבאר שבע.

לייט צבר יותר מ-30 שנות מחקר אקדמי וייעוץ לממשל האמריקאי. הוא חקר עשרות רפורמות ותהליכים שהוביל הממשל האמריקאי, ובהם רפורמת הבריאות של ברק אובמה (אובמה־קייר), הרפורמה בבנקאות האמריקאית אחרי המשבר הפיננסי, הרפורמה בחקיקה הפיננסית בארה"ב (חוק דוד־פרנק) ורפורמות נוספות, שהובילו אותו למסקנה החותכת שלפיה השירות הציבורי בארה״ב חולה מאוד והממשל הפדרלי נכשל כישלון חרוץ ביישום מדיניותו.

רשימת החוליים של הממשל הפדרלי בארה"ב, לפי לייט, ארוכה כמעט כמו רשימת התאגידים האמריקאים שאינם משלמים מס. לייט סבור כי הממשל של המעצמה החזקה בעולם מתאפיין בחוסר יעילות קיצוני וסובל מעודף של אלפי משרות מיותרות, התוויית מדיניות גרועה, רמת ביצוע נמוכה, חוסר הבנה ביישום מצד הפקידות הבכירה, מחסור במשאבים תקציביים לביצוע מדיניות, אי־ציות לחוק האמריקאי, קבלת החלטות רעה, זריקת אחריות בין סוכנויות ממשל ושחיתות בה נגועים כל הדרגים בממשל.

דונלד טראמפ
CARLO ALLEGRI/רויטרס

באחרונה נחשף אחד המחדלים המדהימים בהיסטוריה של התקציב האמריקאי: דו"ח שפירסם משרד ההגנה של ארה"ב ביוני קבע כי הצבא האמריקאי היטה ב-2015 נתונים בסכום בלתי נתפש של 6.5 טריליון דולר, וכי הדיווחים הפיננסיים של הצבא האמריקאי כה מבולגנים, שפשוט אין דרך לדעת כיצד מערכת הביטחון של ארה"ב מוציאה טריליוני דולרים של כספי ציבור.

"הממשל הפדרלי מחולל נסים מדי יום", אומר לייט.

למה נסים?

"משום שהביורוקרטיה בארה"ב כל כך גרועה, שצריך לעשות נסים כדי להצליח".

מה כל כך רע בביורוקרטיה האמריקאית?

"גרירת הרגליים, חוסר המשמעת, השכבות הנערמות של ביורוקרטיה, מחסור במשאבים, מחסור בעובדים, כח עבודה עייף שאי־אפשר לפטר, תהליך גיוס עובדים חדשים מפרך שנמשך זמן רב".

אז מה צריך להיעשות?

"צריך לעשות רה־ארגון אגרסיבי של כוח האדם בממשל הפדרלי וצריך לשטח את ההיררכיה. אנחנו מעסיקים את האנשים הלא נכונים במקומות הלא נכונים. הגיל הממוצע של עובד פדרלי הוא בשנות ה-50, השכר הממוצע הוא ב-25% העליונים של השירות הציבורי. צריך לתת לעובדים העייפים האלה תמריצים כדי לעזוב - אם הם משתכרים 150 אלף דולר בשנה, אפשר לתת להם פיצויי פיטורים של 150 אלף דולר ולקחת שלושה צעירים במחיר הזה.

"יש פער אדיר בין ההבטחות של הממשל הפדרלי והחזון שמבטיחים הפוליטיקאים לבין היישום שלהם. וחזון בלי פעולה הוא חלום בהקיץ. יש לנו דלי מלא חזון בארה"ב, אבל אנחנו לא מוכנים לשלם על זה ואנחנו לא מוכנים לשנות את הביורוקרטיה כדי לשנות את זה. יש בממשל המון מחלות ששום חברה פרטית לא היתה מוכנה לקבל. אם ישראל היתה חולה במחלות האלה, היא לא היתה נעשית סטארט־אפ ניישן, אלא Failure Nation (אומת כישלון; נ"פ)".

אז ארה"ב היא אומה כושלת?

"אני לא אומר שהכל רע. יש גם הצלחות. אנחנו די טובים במניעת מחלות, הארכת תוחלת החיים, השתפרנו מאוד במונחים של מדיניות חינוך, הסוכנות להגנת הסביבה עושה עבודה טובה. אבל שורש הבעיה הביורוקרטית מתחיל בגבעת הקפיטול ומשם מחלחל מטה - אנחנו סובלים משחיתות בסוכנויות ממשלתיות רבות. השאלה כיום היא לא אם קיימת שחיתות, אלא באיזה היקף. מבחינתי, שחיתות היא חלק בלתי נפרד מהמשחק הפוליטי. לפני 10 שנים נתפס חבר קונגרס מלואיזיאנה עם פריזר מלא בכסף. היו שם 90 אלף דולר. אבל אנחנו לא קוראים לזה שחיתות, אנחנו קוראים לזה תרומות פוליטיות".

"המאבק החריף בין רפובליקאים לדמוקרטים יימשך"

ומה אומרים המועמדים לנשיאות בנוגע לתיקון הבעיות של השירות הציבורי והביורוקרטיה הממשלתית?

"לא שמעתי מלה מטראמפ ומקלינטון בעניין הזה. מהבחינה הזאת הם מאכזבים במידה שווה, משום שאיש מהם לא מציג תוכנית מעשית להבראת השירות הציבורי. הקונגרס והבית הלבן אוהבים חזון ותוכניות גדולות, הם לא אוהבים להתעסק בביורוקרטיה. זה אמנם אחד הדברים החשובים ביותר לרווחתם של מאות מיליוני אמריקאים, אבל אף אחד לא רוצה לשמוע על זה, כי את מי מעניין לשמוע על ביורוקרטיה? ועכשיו יש לנו קמפיין בחירות שבו מתחרים מועמד אחד שממש מתעב את הממשלה, בז לה ורוצה להקטין אותה - הרפובליקאים רוצים להקטין את הממשל בשליש - ומועמדת שממנה אנחנו שומעים בעיקר שתיקה. בשיחות פרטיות הדמוקרטים אומרים 'כן, אנחנו רוצים ממשלה שתעבוד יותר טוב', אבל שום דבר מזה לא קורה בפועל.

"בקמפיין הקודם לנשיאות אובמה הבטיח לאומה האמריקאית ממשל של המאה ה-21 - מהיר, שטוח, מגיב, אבל הממשל הזה לא קיים משתי סיבות: הקונגרס הרפובליקאי לא רוצה לעשות את זה, אבל גם הדמוקרטים בקונגרס לא ממש אוהבים רפורמות בממשל, כי כל המבנה הפוליטי מבוסס על משרות אמון לאלפי עובדי ציבור ורפורמה עלולה לאיים על מעמדם. ב-2011 המשיל אובמה את זרועות הממשל לדג סלמון - הוא אמר שסלמון ששוחה במים מתוקים מפוקח על ידי סוכנות ממשלתית אחת, סלמון ששוחה במים מלוחים על ידי סוכנות אחרת, ויש עוד סוכנות שעושה את הסלמון המעושן. אובמה התלונן על הביורוקרטיה, הוא ניסה לשפר אותה, אבל בסופו של דבר הוא לא שינה דבר".

לייט טוען כי אחד ההישגים הגדולים ביותר של אובמה בשמונה שנות נשיאות - רפורמת הבריאות שקרויה על שמו - נכשלה. "יש שלוש סיבות שבגללן אובמה־קייר היא כישלון. האחת: היישום שלה הועבר מהממשל לרשות המסים האמריקאית, שמעולם לא עסקה בביצוע מדיניות, פרט לגביית מסים וכללה מספר מצומצם מאוד של פקידים; השנייה: הרפורמה היתה אידיאולוגית מדי והפקידות השמרנית, שהיתה אמורה לבצע אותה, לא ידעה איך לעכל אותה; ושלישית - רמת ביצוע נמוכה: עד היום הממשל האמריקאי מעולם לא ייסד לרפורמה אתר רשמי, שבו המבוטחים יוכלו להתעדכן לגבי הסטטוס הביטוחי שלהם, ואתר הרישום לאובמה־קייר קרס במחדל שנבע מחוסר היערכות נכון. כדי להוציא לפועל את אובמה־קייר בצורה טובה יותר הממשל צריך ציוד יותר טוב, כוח אדם יותר איכותי.

"אובמה הוא חלק מהבעיה: הוא לא ירד לרזולוציות המעשיות של הרפורמה. הוא לא התעניין בייעול שלה, כמו שהוא לא התעניין במנגנון קבלת ההחלטות בממשל שלו. ההוכחה החזקה ביותר לכישלון הרפורמה הזאת היא שעכשיו שתיים מחברות ביטוחי הבריאות הגדולות ביותר - אטנה (AETNA) ויונייטד הלת'קר (United Healthcare) - עוזבות את אובמה־קייר, כי הרפורמה לא משתלמת להן. כיום מחוז בארה"ב שיש בו שיעור גבוה של מחלות לב או סרטן - אף חברת ביטוח לא תהיה מוכנה לספק ביטוחי בריאות לתושבים שלו".

כמה אתה משלם מדי חודש לביטוח בריאות?

"אני בר-מזל כי NYU מממנת את רוב הכיסוי הרפואי שלי".

אז אתה לא משלם כמעט כלום?

"אל תגזים, אני משלם מאות דולרים בכל חודש".

אתה מודע לכך שבישראל זה נחשב הרבה מאוד כסף לכיסוי רפואי?

"ייתכן. אולי אם קלינטון תיבחר היא תוכל לשפר את החוק. אבל אנחנו לא באמת יודעים, כי היא לא מדברת. הבעיה המהותית שיש לי עם רפורמות כמו אובמה־קייר הן האופן שבו הן מיושמות. זה כמו אדם שאוכל יותר מדי והתיאבון שלו גדול ממה שהקיבה שלו יכולה להכיל. אנחנו מבקשים מהממשל הפדרלי לעשות יותר ויותר, אבל לא מספקים לו את המשאבים הנחוצים. יש הרבה מאוד הבטחות - רפורמה בחינוך, גבולות חזקים יותר, ביטוח רפואי ממלכתי, רפורמת הגירה, רמת ההבטחות של הקונגרס רק עולה, בזמן שהיכולת של הממשל הפדרלי להוציא אותן לפועל יורדת".

האם אתה אופטימי לגבי עתידה של ארה"ב?

"עם הבעיות הגדולות אנחנו הולכים להיאבק עוד שנים ארוכות - דברים גדולים כמו תשתיות, אי־שוויון בחינוך, אי־שוויון בהכנסות, ביטוחי בריאות. ב-15-10 השנים הבאות הבעיות האלה יצופו שוב ושוב כי המאבק החריף בין רפובליקאים לדמוקרטים יימשך. אבל אני אופטימי, כי אני חושב שארה"ב הצליחה לפתור פיצולים פוליטיים חריפים בעבר, ואני חושב שהבעיות האלה ייפתרו בסופו של דבר".

להוציא את המהנדסים ממסך המחשב ולהכניס אותם למעורבות חברתית

חוקרים מחו"ל שמגיעים לביקור לישראל שוהים כמעט תמיד בתל אביב או בירושלים, ולעתים מחלקים את זמנם בין שתי הערים. ואולם ביקורו של פול לייט היה שונה - הוא הוקדש לבאר שבע בלבד, שבה שהה במשך כל זמנו בישראל. לייט הגיע לבירת הנגב כדי להעביר באוניברסיטת בן גוריון קורס ראשון מסוגו במנהיגות טכנולוגית, במסגרת פיילוט לתוכנית MBA שפתח השנה המרכז לחינוך סייבר של קרן רש"י, בשיתוף מכון ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל למנהיגות חברתית באוניברסיטה.

מכון מנדל מפעיל בשיתוף עם אוניברסיטת בן גוריון תואר שני במינהל עסקים עם התמחות במנהיגות חברתית. הפיילוט הנוכחי נועד להרחיב את ההתמחות הזאת לתחומי המדעים המדויקים, במטרה להגדיל את מעגלי ההשפעה של התוכנית הקיימת באמצעות יצירת תשתית של מהנדסים שיפעלו לחולל שינוי בחברה. המטרה היא הכשרה אקדמית של מהנדסים ואנשי טכנולוגיה, בעיקר בתחומים כגון הנדסת תוכנה, מדעי המחשב והנדסת מערכות מידע, המעוניינים להוביל שינוי חברתי ולקדם פיתוח של אוכלוסיות חלשות בחברה.

בקורס העביר לייט תכנים על מודלים של מעורבות ליצירת שינוי חברתי, לצד בחינת תרומתה של הטכנולוגיה לשינוי חברתי באמצעות כלים לזיהוי ופתרון בעיות, וכן למידה ממוקדת של מנהיגות חברתית־טכנולוגית בתחום הבריאות. כמו כן, הקורס מתמקד בחיזוק אוכלוסיות חלשות באמצעות כלים טכנולוגיים שונים.

המטרה היא להקים בסופו של דבר מסלול MBA ייעודי שיכשיר מהנדסים לניהול ויזמות בעולם החברתי, גיבוש קבוצה של מהנדסים בתחומיים שונים בעלי רצון משותף לתרום לחברה, ולחולל שינוי אמיתי בתפישה של מי הוא המהנדס העתידי, מי יגיע לתפקידי מפתח בתעשייה ומה הוא יעשה למען החברה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#