"כולם יודעים מזה ולא עושים כלום"; הכירו את הילדים שלא יתחילו ללמוד ב-1 בספטמבר - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"כולם יודעים מזה ולא עושים כלום"; הכירו את הילדים שלא יתחילו ללמוד ב-1 בספטמבר

שנת הלימודים החדשה בפתח, אך הורים לילדים עם מוגבלויות זועמים לאחר שלא נמצאו פתרונות לילדיהם: "במערכת החינוך מתייחסים לנושא כאל משהו זניח" ■ משרד החינוך: "עם תחילת השנה אף תלמיד בחינוך המיוחד לא יישאר ללא סייעת או ללא שיבוץ"

תגובות
נפתלי בנט בפתיחת שנת הלימודים
ששון תירם

ישיבת ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים הבאה שנערכה השבוע בכנסת אמורה היתה להיות חגיגית. יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), סקר את הפעילויות שנעשו במערכת החינוך לקראת 1 בספטמבר, והנוכחים - חברי הוועדה ואנשי חינוך - הביעו סיפוק וציפייה לקראת תחילת השנה. אבל אז קיבלה את רשות הדיבור עו"ד רויטל לן כהן, פעילה למען זכויות ילדים ואנשים עם מוגבלויות ואם לילד עם צרכים מיוחדים, והתעקשה לקלקל לכולם את החגיגה.

"לכם זה אולי יום חג", אמרה לן כהן בטון נרגש, "אבל לנו זה לא יום חג. הילד שלי עולה לכיתה ח' ולא יוכל להתחיל את שנת הלימודים, כי אין לו משלב (איש מקצוע שאמור לסייע לילד במהלך שעות הלימודים; ע"ג). אין לו משלב כי אתם לא מתייחסים לתחום השילוב כמקצוע - ולא מכניסים לתחום אנשים איכותיים".

בשלב זה מרגי, שהיה נבוך משינוי האווירה, ניסה לעצור את שטף דיבורה, אך ללא הצלחה. כשהיא הודפת את ניסיונות ההשתקה, המשיכה לן כהן: "זהו יום קשה מאוד כי לא השכלתם להבין עד היום שצריך פתרון מערכתי למשלבות, להסעות, למלווים ולעובדה שיש עשרות ילדים שאין להם לאן ללכת".

את מאבקה לזכויות ילדים עם צרכים מיוחדים החלה לן כהן לפני עשור, כשבנה היה בן 3, שבעקבותיו הקימה ב-2007 שרת החינוך דאז, יולי תמיר, את ועדת דורנר - לבחינת מערכת החינוך המיוחד בישראל. עשר שנים אחרי, בנה כבר בן 13 ועולה לכיתה ח', ומסקנות הוועדה, שהוגשו ב-2009, עדיין לא יושמו. אפילו מבקר המדינה פירסם ב-2012 דו"ח ביקורת חריף נגד משרד החינוך בכל הקשור ליישום הדו"ח.

"בכל שנה אנחנו צועקים את אותה צעקה, אבל זה לא עוזר"

בכל שנה בעשר השנים האחרונות הגיע לן כהן לדיון החגיגי בוועדת החינוך לרגל פתיחת שנת הלימודים, ובכל שנה היא מעלה בדיוק את אותן בעיות. בינתיים התחלפו במשרד ארבעה שרים, ועמם גם מנכ"לי המשרד ומנהלי אגפים, אך משרד החינוך עדיין לא יצר את השינוי הדרוש כדי לסייע לילדים ולהוריהם.

עו"ד רויטל לן כהן עם בנה
רויטל לן כהן

"מרגי הוא דווקא בסדר ומנסה ככל יכולתו לעזור", אומרת לן כהן ל-Markerweek, "אבל במערכת החינוך מתייחסים לנושא המוגבלות של ילדים כאל משהו זניח. בכל שנה אנחנו צועקים את אותה צעקה, אבל זה לא עוזר. אני חלק מקואליציית הורים שמורכבת ממבוגרים עם מוגבלויות והורים לילדים עם מוגבלויות שמנסים לסייע, ובכל שנה מקבלים פניות מעשרות הורים שלילדיהם אין שיבוץ למוסדות החינוך - עשרות ילדים שאין להם איפה ללמוד".

כיצד זה קורה?

לן כהן: "מכל מיני סיבות. ילדים שלא קיבלו מספיק שעות שילוב או כאלה שכן קיבלו מספיק שעות שילוב אבל אין משלב, כמו במקרה שלי, ילדים שזקוקים להסעה ואושרה להם הסעה, אבל הם לא נמצאים במסלול ההסעה. או שההסעה בסדר, אבל יש בעיה עם המלווה של ההסעה. את יודעת כמה ילדים לא הולכים למסגרות חינוך ביום שישי בגלל שאין להם משלבת? מדובר בילדים עם אוטיזם, שיתוק מוחין או מוגבלויות למידה קשות, שנשארים בבית או יוצאים ב-12:00 מבית הספר. משרד החינוך מיתמם - כולם יודעים מזה ולא עושים כלום".

כך, כשבוע לפני פתיחת הלימודים משרד החינוך עדיין לא ערוך לקלוט אלפי ילדים עם צרכים מיוחדים. המשרד עדיין לא שיבץ חלק מהילדים לבתי הספר וגני הילדים, וכך הוריהם לא יודעים עדיין איפה יתחילו ללמוד, לחלק מהילדים עוד לא נמצאו משלבים שיסייעו להם במהלך הלימודים, וחלק ממוסדות החינוך עדיין לא הונגשו לילדים עם צרכים מיוחדים ומוגבלויות, ולא הותקנו בהם אביזרים שיסייעו לתלמידים בתוך הכיתות, כשבנוסף עדיין יש מחסור במטפלים פרא-רפואיים וסייעות במסגרות החינוך המיוחד.

כל אלה הן בעיות שהורים לילדים עם צרכים מיוחדים מתמודדים אתן מחדש כל שנה, והנפגעים העיקריים בסוף הם הילדים, שדווקא צריכים לקבל תשומת לב מרבית, אך לעתים נראה כי המערכת מזניחה אותם. כך למשל, משרד החינוך לא דורש מבתי ספר לנקות גורמים שמעוררים אלרגיה אצל ילדים עם אלרגיה מסכנת חיים, וכשהם מגיעים לכיתה ג', מופסקת הזכאות שלהם לסייעת רפואית - שאמורה למנוע מהם לבוא במגע עם חומרים אלרגיים, כך שהם מסכנים את בריאותם ואולי גם את חייהם בכל יום לימודים.

ויש גם בעיות בהכשרת העובדים.

"נכון. מדובר בתפקידים סופר-חשובים שלא מקבלים את היחס המתאים. לדוגמה, מלווה של הסעה. משלמים לו שכר מינימום, והוא עולה על ההסעה בנקודה אחת, ונאלץ לרדת ממנה בסיומה, כשאף אחד לא דואג לו להסעה חזרה הביתה. או משלבות שלא זוכות להכשרה מספקת או מתוגמלות בשכר זעום. משרד החינוך טוען כי מי שאחראית על ניהול השילוב היא המחנכת, אבל היא לא נמצאת כל יום בכיתה, והיא בכלל אחראית על הלימוד. משרד החינוך לא מבין שהנגשה זה לא רק מבנים, גם משלבת ומלווה להסעה זה הנגשה".

במבנים של מערכת החינוך יש כיום הנגשה?

"לא בהכרח, אבל ברור לכולם שצריכה להיות. בקרית אונו, למשל, יש שני תלמידים עם שיתוק מוחין. לפני כמה חודשים הוזמנו כל התלמידים להרצאה בקומה שלישית בבית הספר, והילדים האלה נאלצו להמתין שלוש שעות למטה, כי לא היה להם איך לעלות".

מנתקים את הילדים מהקהילה

באחרונה פורסם ב-TheMarker כי בחופש הגדול משרד החינוך הפסיק את הטיפולים, הסיוע וההזנה לכ-5,000 ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך, שלא נמצא עבורם מענה מתאים. זאת, מכיוון שכיום רק חלק מהתלמידים זוכים לפתרון של הארכת שנת הלימודים והטיפולים גם במהלך החופש הגדול. כבר לפני שנת הלימודים הקודמת, נציגי המשרד ושר החינוך, נפתלי בנט, התחייבו למצוא פתרון עבור כל הילדים כבר בחופש הגדול שיסתיים בקרוב, אך לבסוף לא עמדו במילתם, ואלפי הילדים שוב הוזנחו בחודשי הקיץ ורצף הטיפולים שלהם הופסק בפתאומיות. בוועדת החינוך בכנסת טענו השבוע נציגי משרד החינוך כי כעת נמצא פתרון עבור אותם ילדים, אך מתברר כי גם הוא לא כולל את כל הילדים שזקוקים לכך.

אחד הקשיים הגדולים שהורים לילדים עם מוגבלויות נאלצים להתמודד עמו שוב ושוב הוא ההסעות. מכיוון שמשרד החינוך לא דורש מהרשויות המקומיות לפתוח מוסדות חינוך כמו גנים ובתי ספר לילדים עם צרכים מיוחדים קרוב לביתם של הילדים, הם נאלצים ללמוד במוסדות רחוקים מביתם, לפעמים בעיר אחרת. בכך המשרד והרשויות המקומיות בעצם מביאים לניתוקם של הילדים מהקהילה. רק השנה דנה ועדת הפנים של הכנסת שבע פעמים במחדלים השונים בנושאי ההסעות, אך עדיין לא נמצא פתרון.

כיצד מתגברים על המרחק בין ביתם של הילדים למוסד החינוך שנבחר עבורם? משרד החינוך מעולם לא הקים מערך של הסעות, והטיל את הטיפול הנושא על הרשויות המקומיות. כבר שנים הורים לילדים עם מוגבלויות וילדיהם מתמודדים עם נסיעות ארוכות, שלפעמים אורכות שעות עד לבית הספר או הגן, ומסתכנים מדי יום בכבישים.

קיימות גם בעיות קבועות, כמו מחסור במלווים לילדים ובעיות בטיחות, והיו מקרים שבהם מלווים לא מקצועיים פגעו בילדים. בשנים האחרונות אף היו מקרים שבהם ילדים עם מוגבלויות מתו במהלך ההסעה. בשנה שעברה, ילד עם שיתוק מוחין נחנק במהלך ההסעה חזרה לביתו, בלי שאף אחד מאנשי צוות ההסעה שם לב לכך. אלה ליוו אותו לביתו בלי ששמו לב שהיה ללא דופק, ורק שהוריו פתחו את הדלת הם הזעיקו עזרה.

ממשרד החינוך נמסר: "כמו בכל שנה, המשרד עושה הכל כדי לוודא שילדי ישראל ייהנו ממסגרות לימודיות מתקדמות ומותאמות. שר החינוך הוסיף השנה לחינוך המיוחד 400 מיליון שקל, כדי להאריך את שנת הלימודים עד אמצע אוגוסט ולהאריך את חופשות החגים. אין מחסור במשאבים, כל מקרה נקודתי מטופל אישית על ידי צוות האגף לחינוך מיוחד, ועם תחילת שנת הלימודים אף תלמיד בחינוך המיוחד לא יישאר ללא סייעת או ללא שיבוץ. באשר ליישום המלצות ועדת דורנר: התוכנית נמשכת ביישובים שכבר החל בהם היישום, והמשרד נערך לבחינת מודל תקצוב מעודכן והרחבה לקראת שנת הלימודים הבאה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#