ממה נובעת הסלידה מהילרי קלינטון? היא אשה - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ממה נובעת הסלידה מהילרי קלינטון? היא אשה

ד"ר הדס כהן בעלת דוקטורט במדעי המדינה מאוניברסיטת ניו סקול בניו יורק: "שליש מתומכיו של טראמפ טוענים שחבל שהעבדות הסתיימה. לאנשים האלה כביכול אין כוח כלכלי או פוליטי ולכן לא כל כך מכירים אותם, אבל הם תומכים בגזענות באופן כמעט מובהק"

17תגובות
הדס כהן
אייל טואג

ד"ר הדס כהן: בעלת תואר שני ביחסים בינלאומיים וזכויות אדם מאוניברסיטת קולומביה ודוקטורט במדעי המדינה מאוניברסיטת ניו סקול בניו יורק. חוקרת אורחת במכון דייוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. מרצה למגדר במרכז לייפר. מתמחה בפוליטיקה אמריקאית ובפוליטיקת זהויות.

ד"ר הדס כהן, האמריקאים השתגעו?

לא.

אז איך אפשר להסביר את עניין דונלד טראמפ?

כשחושבים על כך שתנועת מסיבת התה היתה פופולרית מאוד גם בבחירות הקודמות בארה"ב, התופעה של טראמפ הרבה פחות מפתיעה. זה המשך והתגלמות של אותו הלך הרוח. הלבנים מהמעמד הנמוך והבינוני, שהכלכלה הופכת אותם לעניים יותר, מוצאים אצלו את התשובה לטענות שלהם - שתופסים להם את המקום ושלא סופרים אותם. העובדה שהנשיא שחור כבר שמונה שנים - זה בכלל משגע אותם.

כלומר, יש כאן גם מרכיב של גזענות.

שליש מתומכיו של טראמפ טוענים שחבל שהעבדות הסתיימה. יש מקומות בארה"ב שבהם רק עכשיו מורידים את דגל הקונפדרציה של מדינות הדרום, שלא רצו שהעבדות תסתיים.

זה מזעזע.

לאנשים האלה כביכול אין כוח כלכלי או פוליטי ולכן לא כל כך מכירים אותם, אבל הם תומכים בגזענות באופן כמעט מובהק. הבחירות האלה משקפות שילוב של שסעים חברתיים, מעמדיים ואתניים.

וטארמפ נבנה מזה?

הילרי קלינטון במסע הבחירות בארה"ב
DOMINICK REUTER/אי־אף־פי

טראמפ נתפש כאאוטסיידר לממסד הווושינגטוני, שבו שולטים כביכול הלוביסטים של תאגידי ענק, בעלי אינטרסים כלכליים הזרים לאדם הפשוט. האוכלוסיה הלבנה הענייה רואה אותו כמייצג אותה, אף שבאופן פרדוקסלי הוא מייצג את כשלי המערכת הקפיטליסטית האמריקאית והוא עצמו קפיטליסט שמתנגד להעלאת שכר המינימום ולביטוח בריאות לכולם. הפרדוקס כפול. יש מדינות בארה"ב שבאופן אקטיבי מחנכות לא לעשות הפלות, מה שגורר דור שני ושלישי של עוני ושל בנות עשרה שנכנסות להריון. שרה פיילין, שהתמודדה בבחירות 2008 כסגניתו של ג'ון מקיין, היתה אחד מהדגלים של מפלגת התה ותומכת בטראמפ, הסבירה שהחליטה ללדת ילד עם תסמונת דאון מכיוון שלא רצתה לעשות הפלה. במהלך אותה מערכת הבחירות, בתה בת ה-17 נכנסה להריון ובחרה להשאיר את הילד ולהתחתן עם אביו. העיקר שהם גאים בסיסמה "אם את רק רוצה את יכולה".

האתוס האמריקאי.

כן, כאילו שלא קיים חוסר סיכוי מבני, וכאילו שאין אפליה שנובעת מהמקום שבו נולדת. מחקרים סוציולוגיים מצביעים על כך שהדמוגרפיה קובעת את העתיד. הבעיה היא שזה מאוד נוגד את האתוס.

זה מזכיר לי כמה התעסקו עם הגניבה של החלקים מהנאום של מישל אובמה על ידי מלניה טראמפ, אבל לא עם התוכן עצמו על החלום האמריקאי ועל כך שאם מישהו יעבוד קשה - הוא יצליח.

אני לא הראשונה להגיד שזה אוסף של קלישאות, ושזה לא בדיוק נכון שארה"ב היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. לאוכלוסיות חזקות היא אולי כן, אבל בוודאי לא לאוכלוסיות המוחלשות שמעליהן יש תקרת זכוכית שכמעט בלתי אפשרי לפרוץ.

בכל זאת יש הצלחות ודברים מדהימים בארה"ב.

ברור, אבל זה תלוי ברקע ובכלים החברתיים שהאדם מגיע אתם. דווקא המהגרים הרבה פעמים מצליחים, כי הם באים עם כסף, השכלה ודרייב. למשל, ההודים שהולכים לקולג'ים האמריקאיים הם חזקים, וכך גם הקוריאנים והישראלים.

הישראלים?

דונלד טראמפ במסע הבחירות בארה"ב
MICHELLE MCLOUGHLIN/רויטר

כן, כי אפילו ישראלי שגדל בעוני בישראל קיבל חינוך ובריאות מהמדינה, שלא כמו בארה"ב. אצלנו ההורה לא צריך לחשוב על הוצאות החינוך והבריאות לילד. למהגרים החזקים יש יכולות בסיסיות שהשוק האמריקאי מתגמל.

כלומר, לישראלי שמגיע לשם יש יתרון על פני חלק מהאמריקאים.

הוא מהגר ולא נמצא באזור הנוחות שלו, ולכן הוא יעשה הרבה יותר: הוא יעבוד בהובלות או ימכור בעגלות, מה שפה הוא לא היה חולם לעשות. גם הסביבה תומכת, אין ביורוקרטיה והמערכת מעודדת עסקים קטנים. אמריקאי שגדל בפארק קרוואנים לא יכול אפילו לדמיין להצליח ככה.

אבל בארה"ב חל בשנים האחרונות שינוי לרעה.

מעמד הביניים הנמוך נשחק מאוד והוא עני. בשנות ה–50, אם הגבר עבד בעבודה פשוטה יחסית הוא היה מפרנס את המשפחה והיא היתה יכולה להתקיים בכבוד. הלימודים בקולג' היו זולים יותר, וגם ביטוח הבריאות. כל פועל במפעל היה שווה ערך לעובד בהיי־טק כיום בישראל, מבחינת רמת החיים. כיום זה כבר בלתי אפשרי. אתה יכול להיות עם מכונית ובית עם משכנתא ועבודה פשוטה, אבל הוצאות הבריאות יכניסו אותך למשבר כלכלי. 600 אלף אמריקאים פשטו רגל בגלל זה. מספר האנשים שלא מכוסים בביטוח עדיין גדול, אפילו אחרי שאובמה־קייר הורידה את המספר מיותר מ–30 מיליון איש לכ–17 מיליון. והבעיות לא הסתיימו. מצד אחד פתחו את הביטוחים לכולם, ומצד שני ההשתתפות העצמית גדלה. כך שייתכן מצב שבו אדם צריך לשלם 10,000 דולר כל שנה.

וזה מה שמעלה את טראמפ.

הוא נראה להם כמו מישהו שלא משרת את התאגידים, שהמערכת לא קנתה אותו, שהצליח לפי האתוס האמריקאי. כמובן שכל הסתירות מגולמות כאן כי טראמפ נולד לכסף, והוא משתמש בפשיטות רגל כטקטיקה עסקית מכוונת. אבל בעיניהם הוא מצטייר כמישהו שיילחם את המלחמה שלהם, וזאת הצבעת מחאה נגד השיטה שדפקה אותם. שמעתי לא מזמן על מישהו שעובד 89 יום בכל פעם ואז מפוטר, כי אם הוא יעבוד 90 יום הוא יקבל קביעות. האוכלוסיה הזאת, שהמערכת העסקית מחלישה כי היא רוצה להציג רווחיות בכל רבעון, היא זאת שתבחר בטראמפ.

אז תופעת טראמפ אינה חריגה.

הפגנה נגד אלימות משטרתית נגד שחורים בארה"ב
ANDREW KELLY/רויטרס

יש כאן משהו נפיץ חברתית. זה יחזור גם בבחירות הבאות. יהיה עוד מועמד שיהיה כזה, שהממסד והמעמד הבינוני־גבוה שהולך לאוניברסיטה לא יבין מאיפה הוא בא, אבל הוא ידבר לעניים וילכד אותם ככוח פוליטי.

גם ברני סנדרס מייצג מחאה.

נכון, הוא פשוט לא גזעני, והוא יהודי וסוציאליסט.

והוא נכשל.

הוא נכשל גם כי המפלגה הדמוקרטית עשתה הכל כדי שהוא לא יצליח. עכשיו הוא תומך בהילרי קלינטון, כי הם כולם רואים את טראמפ כסכנה מוחשית מאוד, ויש חרדה גדולה, ולכן הכשלתו על ידי המפלגה ירדה קצת מהשולחן.

אפשר להבין, יש חשש אמיתי.

כן. לגמרי. לטראמפ לא תהיה בעיה לא לעמוד בסטנדרטים מינימליים ולא לשחק את המשחק. למשל, הוא אמר שהוא רוצה לגרש עובדים לא חוקיים. ברק אובמה נחשב לאחד הנשיאים שגירש הכי הרבה לטינים, אבל הכל היה עם מראית עין של דמוקרטיה וזכויות אזרח. טראמפ הוא איד לגמרי - מייצג את הדחפים והיצרים הטבעיים. מי יודע מה הוא יעשה. שלא לדבר על היחס המחריד שלו לנשים. והוא גם מייצג את הסטריאוטיפ של "כלה בהזמנה".

את מתכוונת לאשתו השלישית, מלניה?

הפגנה נגד אלימות משטרתית בארה"ב
ANDREW KELLY/רויטרס

היא היתה דוגמנית בניו יורק כשהם הכירו, ויש על כך הרבה רכילויות. אבל מדהים להשוות בינה לבין מישל אובמה, בוגרת אוניברסיטת פרינסטון, שהיתה המנטורית של ברק אובמה במשרד עורכי הדין. כשהיא הגיעה לבית הלבן היא נאלצה לעסוק בעניינים נשיים.

כלומר?

אוכל, בריאות, ספורט וילדים. היא הקימה גינה אורגנית בבית הלבן, נושאים נשיים ורכים.

וחשובים.

נכון, אבל אתה יכול לדמיין את ביל קלינטון עוסק בזה במקרה שהילרי תיבחר?

באמת, במה הוא יעסוק?

ביחסים בינלאומיים, לא במה יאכלו הילדים.

אז למה מישל אובמה עסקה בזה?

הדס כהן
אייל טואג

כי זה המנעד שבו נשים של נשיאים יכולות להתעסק. היא לא היתה יכולה להמשיך לעבוד, זה לא היה מתקבל בעין יפה, ולאשה מאוד אמביציוזית כמוה זה בעייתי. מעניין אם ידברו על הבגדים של ביל כבעל של הנשיאה.

אולי לא ידברו כי זה משעמם?

כן, אבל יש כאן גם הבניות מגדריות. ויש גם צביעות ביחס כלפיה. נניח שהילרי היתה נשואה בשלישית ובן הזוג שלה היה צעיר ממנה ב-25 שנה, ונניח שהוא היה דוגמן שבא ממזרח אירופה, האם זה היה עובר טוב?

יש להניח שלא.

זה תרגיל טוב להפוך את המגדר. זה מראה את הצביעות בהתגלמותה. בכל אופן, לגבי מישל היה לי חבל שהיא לא הלכה עם השיער המקורי שלה, כי זה גם מהווה מחאה.

שיער?

יש פוליטיקה שלמה סביב שיער של שחורים. ההחלקות יקרות וזה ניסיון להידמות לאוכלוסיה הלבנה. לדעתי, אם היא היתה הולכת כמו שאנג'לה דייוויס, האקטיביסטית משנות ה-60, הלכה - עם אפרו - היא היתה יכולה לסייע לדרך שבה נשים שחורות תופשות את עצמן.

וזה היה עובר בשלום? מישל עם אפרו?

הפגנה נגד גזענות בארה"ב
NOAH BERGER/רויטרס

זאת שאלה, מה היתה מקבלת ארה"ב הלבנה. גם ככה להרבה אנשים היה קשה מאוד עם נשיא שחור בבית הלבן. אני תוהה מה היה קורה אם אובמה לא היה בא אחרי ג'ורג' בוש הבן, שהאמריקאים באמת כבר לא אהדו, אם היה לו סיכוי להיבחר. דווקא בנאום האחרון שלה בוועידה הדמוקרטית הנוכחית, מישל אמרה דברים חשובים בעניין - שהיא גרה שמונה שנים בבית שנבנה על ידי עבדים.

למה זה כל כך מפתיע?

כי מערכת החינוך האמריקאית עדיין לא אומרת את זה. ארה"ב עוד לא התמודדה עם היחס שלה לשחורים ולעבדות. בוושינגטון יש מוזיאון לשואה, אבל אין מוזיאון לעבדות ששררה בארה"ב במשך 150 שנה וגם אחריה נמשכו חוקי ההפרדה הגזעית והיתה תנועת הקו קלוקס קלאן (KKK). היו שם דורות שלמים שבהם אנשים היו בעלים של אנשים אחרים. זו טראומה חיה וקיימת.

עד כמה אובמה תרם לעניין?

אובמה לא היה יכול להיות השחור הכועס, כי על זה מבוססים הפחדים של ארה"ב הלבנה: הדמות של האשה השחורה שעושה ילדים כדי לקבל כספים מהממשלה, והגבר השחור שעוסק בסמים ואלימות. הוא לא היה יכול לעורר את האסוציאציה הזאת, ולכן לא נגע בעניין הגזעי. אובמה לא באמת שחור, הוא לבן. בעצם רק צבע העור שלו שחור.

תסבירי.

הוא אחד מהנשיאים הכי "לבנים" שהיו בארה"ב. הוא היה שמרן מבחינה פיננסית, אף בנקאי לא הועמד למשפט אחרי המשבר של 2008, וגם רפורמת הבריאות שלו לא באמת התעמתה עם חברות הביטוח שמספקות ביטוחי בריאות. הוא גאון, למד באוניברסטת הרווארד והגיע בכוחות עצמו להיות עורך הביטאון הכי יוקרתי שלהם, Harvard Law Review. הוא היה פעיל חברתי ובהמשך נכנס לפוליטיקה, הוא אליטה. אז יש אשליה של אתוס של אם אתה רוצה אתה יכול, אבל שחור רגיל לא יכול להגיע לזה. נכון שיש משפחה שחורה בבית הלבן, אבל זאת אשליה מבלבלת.

והפערים האתניים עדיין גדולים.

אחד מכל שלושה גברים שחורים בני 40-20 יושב בכלא. זה מטורף. בתי הסוהר שם הם תעשייה פרטית גדולה בלי שקיפות. אובמה לא טיפל במשבר הענישה וגם לא בתעשיית בתי הכלא. זה לא מקרי, הוא פחד לערער על הסדר הקיים. עד היום יש מדיניות מכוונת - גלויה וסמויה - נגד שחורים בחלק מהמקומות.

מה למשל?

יש מדינות שמנסות למנוע משחורים להצביע באמצעות תרגילים ביורוקרטיים. החוקים נגד החזקת קוקאין פחות חמורים מהחזקת קראק, כי קראק הוא סם של אוכלוסיה שחורה וענייה. שלא לדבר על האלימות של שוטרים נגד שחורים. עכשיו גם צצים סיפורים על אלימות של שוטרים נגד נשים שחורות.

העונש על החזקת קראק קשה יותר מאשר על קוקאין?

החזקת גרם אחד של קראק תוביל לאותה ענישה כמו על החזקת 18 גרם של קוקאין. עד 2010 היחס היה 1:100, אבל אז חוקק The Fair Sentencing Act, ששינה את המצב. כמובן שפסקי הדין במדינות שונות שונים לפעמים, והם מושפעים גם מחקיקה ספציפית במדינות השונות, מיחס השופטים למיעוטים וכן מכמה שיקול דעת יש לשופט. אבל בכל זאת אפשר לומר שזהו טרנד כללי.

השחורים הם המגזר הכי מופלה?

לא, הכי מופלה זה להיות שחור גיי או טראנסג'נדר. כאן הדמות של "האחר" יותר חזקה - גם צבע עור וגם מגדר.

אז אולי בעצם אובמה נכשל?

לא. הוא עשה הרבה. אחת הבעיות היתה שהיה לו קונגרס רפובליקאי.

מה שבטוח שבישראל ינשמו לרווחה כשהוא ימריא בפעם האחרונה מהמנחת בבית הלבן.

אני לא מבינה למה בישראל אוהבים לא לאהוב אותו. אין סיבה. יש פה הבנה מועטה לפוליטיקה האמריקאית ולניואנסים שלה. חושבים שהוא לא טוב לישראל, כי הוא לא נתן לממשלה לעשות מה שהיא רוצה, אבל זה לא בהכרח הדבר הכי נורא שקרה לנו.

דווקא בנימין נתניהו מבין בפוליטיקה האמריקאית.

הוא מבין, אבל יש לו תורמים שתומכים ברפובליקאים. גם לי יש חברים שלא אוהבים את אובמה, אבל זה נובע בעיקר מדימוי שלילי ולא מתמונת המציאות. הרעיון שהרפובליקאים יותר טובים לישראל הוא שטות. כיום אף מפלגה גדולה לא תצא נגד ישראל.

טוב, זה עניין מסורתי.

הייתי אומרת שלשתי המפלגות זאת תהיה התאבדות פוליטית שלא להצהיר באופן רשמי על תמיכה מוחלטת בישראל.

ואם נחזור לטראמפ וליחס לישראל?

הבעיה היא שבעוד שהרפובליקאים תמכו בעבר בכל מהלך מדיני של ישראל, וגם הדמוקרטים בסופו של דבר אם כי עם קצת יותר ביקורת, טראמפ הוא בלתי צפוי, גם בגלל הסירוב שלו לצאת נגד דייוויד דיוק, מראשי ה–KKK בדרום ארה"ב. וזה מראה עד כמה הוא לא חושש מירידה בפופולריות שלו למרות הקישור שלו עם ארגון גזעני ואנטישמי.

הוא פשוט לא צפוי באופן כללי.

תראה, למשל, את החצי איום/עידוד שלו להשתמש בנשק נגד קלינטון.

כלומר, הוא יכול להתהפך נגד ישראל והיהודים.

העובדה שכיום המיעוטים שעל הרדאר שלו הם מהגרים בלתי חוקיים ומוסלמים, לא אומרת שמחר הוא לא יכול להוסיף את היהודים. לנו כישראלים אולי קשה לתפוש את זה, אבל האנטישמיות בארה"ב לא נעלמה לפני מאות שנים, אלא רק לפני כמה עשרות שנים. עד לשנות ה-60 היו מכסות ליהודים לאוניברסיטאות היוקרתיות שם והם לא הורשו להיכנס למועדונים של האליטות. לדעתי גם אנטישמיות, כמו גזענות ושנאת זרים, היא רגש שאפשר להצית עבור הון פוליטי.

והיהודים מבינים את זה.

הם חוששים ובצדק, במיוחד אם זוכרים את הפוסטר שהוציא טראמפ נגד קלינטון - שבו היא מצולמת על רקע שטרות של מאות דולרים ומקדימה יש מגן דוד שעליו כתוב שהיא המועמדת הכי מושחתת אי־פעם. העובדה שטראמפ לא חזר בו מההכרזה הזו לחלוטין מראה שגם היהודים יכולים לשמש מיעוט שנגדו והוא יסית כדי ללכד את הבסיס שלו.

אז איך זה ש"ישראל היום" תומך בטראמפ?

"ישראל היום" מייצג רק דעה אחת.

את הדעה של נתניהו.

שלדון אדלסון התחייב להעביר עשרות מיליוני דולרים לטראמפ והבנתי שהוא עוד לא העביר דולר אחד. כיום, עם ההסתייגויות של הרפובליקאים מטראמפ, עוד נראה מה יישאר מההבטחה הזאת.

כי יש תאוצה של תנועה נגד טראמפ?

כן. עיתונים שמצדדים בדרך כלל ברפובליקאים כבר לא תומכים בטראמפ באופן חד־משמעי. רבים מהמפלגה הרפובליקאית מסתייגים מהמועמד שלהם ומגיעים למסקנה שהוא לא יציב. טראמפ רץ על זה שהוא מחוץ למערכת, לוביסטים לא תומכים בו, אין לו כסף של תאגידים והוא לא מייצג אף אחד חוץ מעצמו, הבעיה היא שאתה יכול לעשות את זה כל עוד אתה לא שובר את כללי המשחק. הוא אשכרה אמר דברים שפוליטיקאים לא אומרים והצליח לגייס נגדו גם את מי שתמכו בו, ועכשיו יש להם בעיה גדולה במי לבחור. השאלה היא: אם הוא מדבר ככה - מה עוד הוא יעשה?

אף על פי שהמערכת האמריקאית מאוזנת ויש בה בלמים, כך שאם הוא ייבחר לנשיא בטח זה יהיו פחות נורא ממה שחושבים.

עדיין יהיה לו המון כוח. הרפובליקאים חוששים שהוא לא מייצג אותם ולא יישמע להם.

דיברנו קודם על הקהל שיצביע לטארמפ. אפייני את האלקטורט הרפובליקאי שמסתייג ממנו.

בעיקר נשים רפובליקאיות. הוא אמר שיעניש נשים שיעשו הפלות, זה דבר מטורף. כשטראמפ ירד על על ההורים המוסלמים שבנם נהרג, פתאום "באופן מפתיע" שוחררו תמונות של מלניה בעירום ונטען שזה היה כדי להסיט את תשומת הלב. כלומר, עושים בה שימוש סקסיסטי. טראמפ גם סיפר שהוא לא החליף חיתולים, ולנשים שהן לא בדגם הזה יש בעיה להצביע לו. בכלל, נשים רפובליקאיות מרגישות שהממסד הרפובליקאי כבר לא מייצג אותן, כי הוא רוצה למצוא חן בעיני הנוצרים הפונדמנטליסטים וזה בא על חשבונן. רבות מהן אומרות - אני אבחר בקלינטון כי אני חוששת לבחור בטראמפ ומאוכזבת מהמפלגה שלי.

אי אפשר להתכחש לכך שהמפלגה הזאת בחרה אותו בענק בפריימריז.

נכון. זה מראה שהאלקטורט שלהם לבן, גברי וממעמד ביניים נמוך. טראמפ היה מתון יותר בעבר, אבל הוא השתנה בעקבות מה שקרה עם ההצלחה של קלינטון בוועידה הדמוקרטית והביקורת שהוא ספג. רואים שההתמודדות שלו עם ביקורת היא פרובלמטית וזה גם מוציא אותו כמועמד לא יציב.

למה הכוונה?

יש דברים שלא אומרים בארה"ב. מה שהוא אמר להורים השכולים - שהאם לא דיברה כי היא מוסלמית - זה דבר שאתה לא אומר. כי מי יודע למה היא לא דיברה? קראתי שהיא פחדה שלא תוכל לעמוד בנאום. אתה לא תגיד לג'ון מקיין שהוא לוזר כי הוא ישב בשבי, אתה לא יוצא נגד גיבורי מלחמה. אתה לא אומר שגם אתה הקרבת כאיש עסקים. אתה יכול לצאת נגד אובמה, אבל יש פרות קדושות שלא שוחטים. יש כללים. אם אתה רוצה שהמסר שלך ייקלט, אתה צריך לחשוב מה הקהל שלך מסוגל לשמוע, ומה מצד שני יעורר אטימות.

נשמע לי כמו טעויות תדמיתיות, אבל אולי זה לא כל כך רע שמועמד אומר את האמת שלו.

אבל יש קודים איך אומרים דברים, גם אם זה אנטי־שחורים ובעד לבנים. בכל חברה זה ככה, והוא לא משתמש בהם וזה מוציא אותו וולגרי. אני בטוחה שיש קולגות שחושבים כמוהו, אבל הם מדברים אחרת. הוא עובר את הגבול ואני תוהה אם הוא מבין את זה.

איפה עוד יש חציית גבולות?

כשהוא אמר שקלינטון היא שטן לא היתה בעיה, אבל כשהתומכים שלו אומרים שצריך לכלוא אותה או לתלות אותה זה כבר לא עובר. הוא לא מהסס להגיד דברים שלאמריקאים, שאצלם תרבות הפוליטיקלי קורקט שולטת, קשה לשמוע. הוא אמר ששחורים הם עצלנים, הוא יצא נגד מקסיקאים ואחרים, והוא דיבר באופן שוביניסטי נגד נשים. האמת היא שלדעתי הוא עבר את הגבול עוד הרבה קודם. חוסר הידע שלו ביחסים בינלאומיים הוא מדהים. לבקש מהמדינות החברות בנאט"ו כסף, או לבקש מוולדימיר פוטין שיפרוץ למיילים של המפלגה הדמוקרטית, זה ממש לפגוע בהליך הדמוקרטי בארה"ב.

וזאת הדמוקרטיה הכי חשובה בעולם.

דמוקרטיה בלי ביטוח לאומי, בלי רשת חברתית, עם אנשים שמתים כי אין להם כסף לביטוחי בריאות ולטיפולים כימותרפיים נגד סרטן והם נופלים בין הכיסאות. אלה והילדים שלהם תומכים בטראמפ כי קלינטון מייצגת כביכול את השיטה וטראמפ הוא האאוטסיידר.

אז בואי נדבר קצת על קלינטון.

ברור שיש לה יותר הכשרה להיות נשיאה מאשר טראמפ. אבל יש שנאה לא מוסברת כלפיה. אומרים שהיא שמרנית, שהיא מעוררת חרדה. ב"וושינגטון פוסט" נכתב שהמחשבה שהיא תהיה בבית הלבן מעוררת חוסר נוחות.

ממה זה נובע?

אני חושבת שזה כי היא אשה. עכשיו חוסר הנוחות הזה עולה יותר ויותר כי היא מצטיירת כאלטרנטיבה היחידה לטראמפ. הרפובליקאים היו רוצים להצביע למועמד שלהם, אבל הוא מתגלה יותר ויותר לא יציב, ולתת לו גישה לנשק אטומי זה מוגזם. ברור שאם המתמודד מולו היה גבר לבן היה להם הרבה יותר קל להצביע נגדו. ארה"ב לא היתה מוכנה לנשיאה אשה כשקלינטון רצה מול אובמה לפני שמונה שנים. אחרי שאובמה הצליח להתגבר על המחסום הגזעי, נראה כי נפרצה הדרך והציבור האמריקאי מוכן לשקול נשיאה אשה. אבל השנאה הקיצונית כלפי קלינטון מעידה על כך שהיותה אשה עדיין מאתגר תפישות מסורתיות לגבי מקומן של נשים.

למעשה, לכל אחד מהם יש מזל שלמתמודד מולו יש חולשות אלקטורליות.

נכון, אבל כרגע טראמפ חופר את הקבר של עצמו. הוא היה צריך להיות בשקט ולצאת אינטליגנטי והיה יכול לתת פייט חזק. כשמקיין אומר שטראמפ לא כשיר - זה חזק. אפילו מושל ניו ג'רזי, כריס כריסטי, שהביע בו תמיכה וצחקו עליו על כך, אפילו הוא ביקר את טראמפ.

איזו נשיאה תהיה קלינטון?

תראה, התורמים שלה הם התאגידים והיא מייצגת אותם. היא השתתפה בארוחת ערב בתאגיד של קידוחי נפט, שבה גויסו 600 אלף דולר, ולכן לא נראה לי שהיא תילחם בקידוחים האלה. יש עיירות שלמות בארה"ב שמי השתייה בהן מזוהמים בגלל הקידוחים האלה, וזו בעיה. היא גם לא תעודד אמריקאים להפסיק להשתמש בכלי רכב גדולים כדי לחסוך בדלק. מצד שני, קלינטון תהיה הרבה פחות זהירה מאובמה בקביעת המדיניות. היא תקדם את זכויות הנשים, כי בניגוד לאובמה, שלא היה יכול לגעת בעניין השחורים, לקלינטון יהיה הרבה יותר קל. הקמפיין שלה גלוי - "אני אשה". לאובמה לא היה קמפיין שחור. היא גם תוכל לטפל באפליה נגד שחורים כי היא לבנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#