האיש שכבר היה שם: "נתניהו אף פעם לא רצה שידור ציבורי" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האיש שכבר היה שם: "נתניהו אף פעם לא רצה שידור ציבורי"

לפני 20 שנה - בקדנציה הראשונה של בנימין נתניהו כראש ממשלה - מונה פרופ' ארנון צוקרמן לעמוד בראש ועדה שהמליצה על הקמת שידור ציבורי עצמאי ■ כבר אז מיסמס נתניהו את מסקנותיה ■ צוקרמן: "מה שהוא רצה זה שידור ציבורי קטן, בלי הרבה חדשות"

14תגובות

ניסיונות הפגיעה בתאגיד השידור הציבורי מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו וחברי מפלגתו, הזכירו השבוע לכמה מוותיקי שוק התקשורת את האירועים בקדנציה הראשונה של נתניהו. לפני 20 שנה פחות חודש הודיע ראש הממשלה דאז נתניהו, על מינויה של ועדת מיוחדת לעתיד השידור הציבורי, שבראשה עמד פרופ' ארנון צוקרמן. השידור הציבורי אז הלך והידרדר, ולכולם היה ברור שיש צורך לעשות מעשה, ובהקדם האפשרי, כדי לשפר את התמורה לאזרח.

המסקנות של ועדת צוקרמן היו ברורות, ובאופן לא מפתיע עיקרן דומה מאוד למסקנות הוועדה האחרונה שדנה בנושא השידור הציבורי, ועדת לנדס מ-2014: סגירת רשות השידור והקמת גוף חדש יעיל ומצומצם יותר; יצירת נתק מקסימלי בין הדרג הפוליטי למינויים בשידור הציבורי באמצעות ועדת איתור בראשות שופט; רכישת רוב ההפקות משוק ההפקה החיצוני.

פרופ' ארנון צוקרמן
טל כהן

ועדת צוקרמן סיימה את עבודתה ב-1997 והגישה את הדו"ח המהפכני, אבל נתניהו כלל לא הגיב. הוא אפילו לא איפשר להפיץ אותו לציבור. רק שלושה חודשים לאחר הגשת הדו"ח נפגש נתניהו עם אנשי הוועדה, ובסיום הפגישה הודיע כי הוא "סומך את ידו על ההמלצה המרכזית בדו"ח, בדבר חשיבות שמירת שידור ציבורי בישראל". ואולם מסקנות הוועדה לא יושמו מעולם.

צוקרמן, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב, שמילא מאז עמד בראש הוועדה שורה של תפקידים בכירים בעולם התקשורת והאמנות, לא הופתע השבוע למשמע הניסיונות לפגוע בהקמת התאגיד. "נתניהו לא עשה כלום עם הדו"ח שלנו, כי הוא אף פעם לא היה מעוניין כל כך בשידור ציבורי. מה שהוא רצה זה שידור ציבורי קטן, בלי הרבה חדשות, שיהיה משהו זניח ולא חשוב כל כך", הוא אומר.

שאלת אותו אז למה הוא לא יישם את הדו"ח?

צוקרמן: "שאלתי אותו לאחר זמן והוא אמר לי שהיו על סדר היום הרבה מאוד דברים. הוא גם חשש מעימות גדול עם ההסתדרות, ולכן הוא דחה את זה".

ומאז, 20 שנה, רשות השידור רק הידרדרה והלכה.

"רשות השידור הידרדרה למחוזות בלתי אפשריים מבחינת התפקוד שלה. היא הפסיקה למלא את הייעוד שלה, של שידור ציבורי. היא היתה נתונה לחסדי הפוליטיקאים, גם במינויים, גם בתקציבים ובכל דבר אחר. היתה שם אנרכיה מוחלטת".

אם יבקשו ממך לשים את האצבע על הבעיה המרכזית ברשות, מה היא תהיה?

"הבעיה העיקרית היתה המעורבות הפוליטית של אנשים שלנגד עיניהם עמדו לאו דווקא השידור הציבורי, העצמאות שלו והניתוק מהמערכת הפוליטית, אלא בדיוק הפוך - הם היו משרתים של המערכת הפוליטית. הדבר השני היה הניהול הכושל מכל בחינה אפשרית, גם מבחינה מינהלית, ערכית, החזון של גוף השידור וניהול לוח השידורים. היתה בעיה גם ביכולת או ברצון להתחרות עם השידורים המסחריים. הם עשו טעויות בתחילת השידורים המסחריים. היה שלב שניסו ללכת שם בעקבות השידור המסחרי, אבל הם לא יכולים להתחרות בבידור או בירידה למכנה משותף נמוך יותר. ברשות לא פיתחו אסטרטגיה איך להישמר ולהיות שידור ציבורי אמיתי במצב של תחרות מול ערוצים מסחריים".

מה חשבת על מסקנות ועדת לנדס?

"מסקנות ועדת לנדס דומות באופן עקרוני למסקנות הוועדה שלי. התובנה המרכזית היתה שהמערכת שקיימת ברשות השידור היא כל כך רקובה, שאין טעם להמשיך לקיים אותה - ולכן צריך לבנות משהו חדש. הטעות הגדולה בוועדת לנדס היתה ביטול האגרה. העבירו את הסמכות והאחריות מהציבור לממשלה. אם אתה ניזון מאגרה, הנאמנות הראשונה שלך היא לציבור, אחרת אתה תלוי במדינה ואתה תמשיך להיות תלוי במדינה. הטענות שהתקציב קבוע בחוק (של התאגיד החדש שמוקם כעת; נ"ט) ואי אפשר לגעת בו הן שטויות. זו תלות יסודית מאוד".

"אנחנו בדרך למטה"

יש נקודת דמיון נוספת בין הקדנציה הראשונה של נתניהו לבין זו הנוכחית בכל הקשור לשוק התקשורת. גם אז הוא הקים ועדה בראשות יוסי פלד שהמליצה על פתיחת שוק השידורים המסחריים לתחרות, ללא התערבות רגולטורית ותוך מתן רישיון לכל דורש. המסקנות יושמו באופן חלקי מאוד רק ב-2011, אבל בצורה לא אפקטיבית, כך ששוק השידורים עדיין ריכוזי ונשלט בידי ערוץ 2. כיום נדונות מסקנות דומות בוועדה בראשות מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר. נתניהו מנסה לקדם את יישום המסקנות, ובין השאר עורר השבוע סערה בכנסת כשבישיבה לזכרו של זאב ז'בוטינסקי, תקף את המבקרים אותו וטען כי יש צורך בתחרות בשוק השידורים.

צוקרמן חושש מכוונות נתניהו לשוק התקשורת. "הוא אומר שצריך תחרות ופלורליזם, לתת לכל אחד לצפות במה שהוא רוצה, שהציבור שואף לזה. אבל המשמעות האמיתית של ריבוי ערוצים במדינה קטנה כמו בישראל הוא רידוד של השידורים והחלשה גדולה מאוד של שידורי החדשות. ברגע שהצפייה תהיה מפוזרת בהרבה ערוצים - יהיה להם משקל הרבה יותר נמוך. אין כסף לממן הרבה ערוצים. אנחנו רואים מה קורה היום בערוצים הקיימים. התלות בבעלי הון ובפוליטיקאים תלך ותגבר".

גם כיום הערוצים נשלטים על ידי בעלי ההון והשוק ריכוזי מאוד. אולי כן היה כדאי להוריד חסמים ולאפשר תחרות?

"זה לא רציני ולא מעשי במדינה כמו ישראל. אנחנו יודעים מה התקציבים כרגע שיש בשידורים, והם לא יגדלו פתאום בגלל הרשתות החברתיות. בסך הכל הציבור מקבל חדשות מהימנות ואת כל מגוון הדעות, כדי שביום הבחירות אולי יהיה יותר משכיל לגבש את השקפת עולמו. אם החדשות יידרדרו בגלל התחרות, זה יהיה אסון גדול".

התחושה הכלכלית שלך לעתיד שוק התקשורת נשמעת פסימית.

"אני חושב שאנחנו בדרך למטה מבחינה זו. במערכת שהאקלים הפוליטי שלה הוא לשלוט על אמצעי התקשורת, אי אפשר לדבר על חופש הביטוי. הפלורליזם שנתניהו מדבר עליו דווקא ילך ויצטמצם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#