כשהסטארט-אפיסטים עושים אקזיטים במיליארדים: כמה המדינה מרוויחה?

איך זה שבמדינה שבה חברות היי-טק נמכרות במיליארדי דולרים, הרווח שלה מגיע בעיקר מהמסים שמשלמים העובדים

ענבל אורפז
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אקזיט
אקזיט צילום: דה מרקר

השבוע האחרון היה עמוס במיוחד בחדשות בגזרת האקזיטים במדינת הסטארט-אפ ניישן: בבוקר ראשון בישרו חברת פלייטיקה מהרצליה וקונסורציום חברות סיניות כי קבוצת החברות תשלם 4.4 מיליארד דולר במזומן עבור פעילות משחקי הקזינו מישראל. שלושה ימים לאחר מכן נחשף ב-TheMarker כי חברת האינטרנט הישראלית איירון סורס נמצאת במשא ומתן לקראת מכירתה לשחקן סיני אסטרטגי בתחומה, בכ-1.8 מיליארד דולר.

>>איך להקים סטארט-אפ - המדריך המלא

בכירי חברת איירון סורס צילום: יבגני רובינסקי

בדומה לאקזיטים אחרים, גם שתי עסקות הענק האלה, שמערבות פעילויות שהליבה שלהן נמצאת בישראל, העלו את השאלה כמה המדינה מרוויחה מכך? מאחורי השאלה הזאת נמצאת הציפייה כי ישראל, שהמשק בה שנשען במידה רבה על תעשיית החדשנות המקומית כמנוע צמיחה, תרוויח גם היא מעסקות גדולות. ואולם רק מעטים יודעים כמה בסופו של דבר מרוויחה המדינה באמצעות תשלומי מס בעקבות אקזיטים.

במחצית הראשונה של 2016 נמכרו 45 סטארט-אפים ישראליים בסכום כולל של 3.3 מיליארד דולר, לפי נתוני חברת המחקר IVC ופירמת עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע לשם טל. סכום זה מהווה 41% מסך האקזיטים ב–2015. כמה מההון הזה זרם לקופת המדינה? מסתבר שבאופן יחסי, מדובר בסכום נמוך מאוד.

.
.

ברקע לדיון הזה נמצא שינוי חקיקה, שבימים אלה נידון במסגרת חוק ההסדרים ונוגע לערוץ נוסף של הכנסות למדינה מהתעשייה. לפי ההצעה, מס החברות שישלמו חברות טכנולוגיה יירד מ–16% כיום לחברות באזור המרכז - ל-12%. במסגרת השינוי המוצע, שיעור המס שישלמו חברות הטכנולוגיה הענקיות יירד ל-6%.

בכל הנוגע להשלכות של שינוי גובה המס שמשלמות חברות הטכנולוגיה, מסתבר כי סך המס שמשלמים כל מרכזי הפיתוח הרב־לאומיים בישראל - שמונים יותר מ-300 ומעסיקים כ–190 אלף איש (לפי נתוני האוצר שפורסמו השבוע) - הוא 100–200 מיליון שקל בשנה בלבד. אותן חברות מוציאות כ-20 מיליארד שקל בשנה בישראל, כאשר רוב הסכום משולם כמשכורות למפתחים ומהנדסים. ואולם המדינה כמעט לא גובה מהחברות, שפועלות במודל קוסט פלוס (שיטה לקביעת מחיר של מוצר או שירות בהתאם לעלותו לספק, בתוספת רווח מסוים; ע"א), מסים.

גם המדינה מרוויחה מהאקזיט? כמעט שלא

כדי לבחון מה אנחנו באמת מרוויחים מאומת הסטארט־אפ - או כמה הון חוזר לקופת המדינה מהתעשייה - בחנו כמה מרוויחה המדינה מסטארט־אפ מצליח, החל מרגע הקמתו ועד למכירותו באקזיט מכובד לחברה רב־לאומית, והפיכתו למרכז פיתוח שמעסיק עובדים בישראל. הבדיקה והניתוח בוצעו על ידי פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte, ובחנו את מסלול חייו העסקיים של סטארט־אפ דמיוני, שמייצג חלק גדול של החברות בתעשייה: סטארט־אפים בתחומי התוכנה, האינטרנט, אבטחת המידע או המדיה.

המסקנה הבולטת מהבדיקה היא שרוב המסים המשולמים בתעשיית ההיי-טק מגיעים בעיקר מכיס העובדים. מסקנה זו אולי לא מפתיעה, אם מביאים בחשבון שסטארט-אפים הם חברות שמשקיעות בפיתוח. כתוצאה מכך, הם משלמים משכורות, לעתים גבוהות מאוד, לאנשי טכנולוגיה, ובשנות פעילותם הראשונות רושמים הפסדים - ולכן לא נדרשים לשלם מס חברות.

אבל גם באירועים פיננסיים משמעותיים, כמו אקזיט, המדינה כמעט לא מרוויחה - בייחוד במקרים השכיחים יחסית, שבהם בעלי המניות הם משקיעים זרים הפטורים מתשלום מס רווח הון בישראל. ובכל זאת, נראה כי עובדי התעשייה, שנושאים על גבם את רוב נטל המסים בתעשייה, לא זוכים בהכרה שאולי מגיעה להם על תרומתם לכלכלה הישראלית.

״רוב הכנסות המדינה, ברוב המקרים של סטארט־אפים, הן מהעובדים. בסטארט־אפים סטנדרטיים, שנמכרים בשנים הראשונות לפעילותם, המסים יהיו מהעובדים וממס רווחי הון באקזיט על המשקיעים הישראלים. בחברות בגירות יותר, המדינה תראה בנוסף מס חברות", אומר רו"ח אופיר סולמי, שותף וראש קבוצת מיזוגים ורכישות בחטיבת המס ב–Deloitte ישראל.

ההנחה הבסיסית של הבדיקה היתה כי מדובר בחברה שרשומה בישראל ופועלת מאזור המרכז (ומשלמת שיעורי מס חברות בהתאם). ואולם גם הנחה זו אינה מובנת מאליה. "יש הרבה מאוד חברות שישראל לא רואה מהן הרבה מהמסים. האתגר של המדינה הוא ליצור שיעורי מס אטרקטיביים לחברות. רוב השווקים של הסטארט־אפים הם מחוץ לישראל, וגם ההון מגיע בעיקרו מחו"ל. המדינה מרוויחה כל עוד היא נותנת הזדמנות ותנאי סף נוחים לחברה לפעול מישראל. אנחנו פועלים בתחום תחרותי, לא מן הנמנע שחברה יכולה להקים את הפעילות שלה מחוץ לישראל", אומר סולמי.

עובדי חברת טראסטירצילום: עופר וקנין

פחות מעשירית מהחברות מגיעות לאקזיט

בתרחיש שבדקנו החברה נמכרה באקזיט בגובה של 100 מיליון דולר - לאחר שהושקעו בה 25 מיליון דולר. ביום האקזיט, מחצית מבעלי המניות בחברה הם ישראלים - כולל משקיעים ישראלים, ובהם אנג'לים וקרנות הון סיכון - היזמים והעובדים. זהו תרחיש אופטימי יחסית, שכן במקרים רבים מוחזקות יותר ממחצית מהמניות בחברה על ידי בעלי מניות זרים, כולל משקיעים זרים בקרנות הון סיכון ישראליות, שפטורים מאז 2009 מתשלום מס רווח הון על השקעות בחברות ישראליות.

כלומר, ישראלים ירוויחו בעקבות העסקה 50 מיליון דולר - מהם 40 מיליון דולר יהיו רווח נטו, לאחר שקוזזו עלויות ההשקעה הוצאות העסקה. מס רווחי הון לבעלי המניות החייבים במס יהיה, לפי הערכת eloitteD, %72–%23 בגין התמורה נטו. כלומר, המדינה תרוויח בעקבות העסקה 12 מיליון דולר במס רווחי הון. מתוך סכום זה, העובדים ישלמו כמיליון דולר בגין האופציות שהחזיקו, שביום העסקה היוו 5% מהון המניות בחברה. מס רווח ההון של העובדים בגין האופציות הוא 25% לפי תוכנית אופציות הונית.

לפי מודל זה, כנראה שבעסקת ענק כמו מכירת פלייטיקה, המדינה לא תיהנה ממס רווח הון בגין העסקה, שכן המניות עוברות ידיים ממשקיעים אמריקאים לסינים. ההזדמנות של המדינה להרוויח היא בגין התשלומים להנהלה ולעובדים - 100–200 מיליון דולר מהעסקה.

אירוע האקזיט יהיה תשלום המס העיקרי של החברה למדינה לאורך חייה כסטארט־אפ. בשנות פעילותו הראשונות, הוא מפסיד כספים. גם לאחר שהוא מתחיל ליהנות מהכנסות ואף רווחים, הוא לא משלם מס חברות שכן יש לו הפסדים צבורים. כך למשל, גם חברה ישראלית גדולה ומצליחה כמו וויקס עדיין לא משלמת מס חברות, מצב שיימשך לפחות עוד חמש שנים.

המדינה דווקא היתה יכולה להרוויח תשלומי מס גבוהים יותר, לו משקיעים ישראלים היו מעורבים יותר בהשקעה בחברות ישראליות. הכוונה היא בעיקר למשקיעים מוסדיים ישראליים, שכמעט שלא משקיעים בקרנות ההון סיכון הישראליות. הם אמנם היו חשופים לסיכונים הכרוכים בהשקעה, אך גם היו נהנים מהרווחים - והמדינה היתה נהנית ממס רווחי ההון שלהם. כיום רוב ההון המושקע בקרנות ההון סיכון הישראליות מגיע ממשקיעים זרים, שפטורים מתשלומי המס.

לאחר השלמת האקזיט, הנחנו שהחברה תמשיך לדווח לרשויות המס בישראל, לשלם מס חברות ומס הכנסה ינוכה משכר עובדיה. מס החברות ייגבה מהחברה לפי מודל קוסט פלוס. אם הרוכשת תחליט להפוך את המרכז בישראל לחברה שתספק שירותי פיתוח בלבד לרוכשת או שתחליט להוציא את הידע מישראל, המדינה תקבל תשלום נוסף בגין שווי הידע שהועבר מישראל. במקרה זה, יוערך מהו שווי הידע בעסקת האקזיט והרוכשת תהיה חשופה לדרישת רשויות המס לשלם מס רווחי הון של 25% - שגם מהם תיהנה המדינה. במקרה כזה, אם החברה קיבלה בשנות פעילותה כסטארט־אפ מענקים מהמדען הראשי, היא תידרש לשלם למדינה תמלוגים בגובה של עד פי שישה מהמענקים שאותם קיבלה.

לעומת זאת, העובדים ישלמו מס חברות לאורך כל שנות פעילות החברה. זו נקודה משמעותית, שכן בתרחיש זה בחרנו בחברה מצליחה, שיש לה מכירות משמעותיות של 20 מיליון דולר ביום המכירה, ואף רווחים. אך בפועל, רוב הסטארט־אפים הישראליים אינם מצליחים. פחות מעשירית מהחברות מגיעות לאקזיט ורובן מפסידות ביום האקזיט, כלומר הן לא שילמו מעולם מס חברות. ואולם עובדי החברות שלא הצליחו משלמים סכומים נאים למס הכנסה לאורך שנות הפעילות. במדינה שבה חלק מרכזי מהתעשייה נמצא בסטארט־אפים קטנים, מדובר בסכומים מצטברים משמעותיים.

איך המדינה יכולה בכל זאת להרוויח יותר מהתעשייה? "ככל שהמדינה תיתן מסלולי גיוס ותמיכה, לא תזדקק להון זר ותשמור את השליטה הישראלית בחברות - כך מס רווחי ההון יהיה גבוה יותר. באקזיט העתידי המדינה תוכל לקבל את הפירות עבור התמיכה שלה, למשל, באמצעות הכפלת תקציבי המדען הראשי לתמיכה בחברות. זה אולי הופך את המדינה לספקולנטית, אבל זה הקטר שלנו", אומר סולמי.

האם המדינה מרוויחה על גבם של עובדי הסטארט־אפים? לא צריך לרחם על קבוצת עובדים זו - היא מרוויחה פי שניים מהשכר הממוצע במשק. עובדים אלה ממשיכים להניע את גלגלי הכלכלה הודות להון המאפשר להם להמשיך ולהגדיל את הצריכה שלהם. אך בשם התחרותיות הגלובלית, המדינה בוחרת למסות את העובדים - ולא את החברות. בתור מי שלא מעורבים בקבלת ההחלטות על עתיד התעשייה הזאת, אולי הגיע הזמן לשמוע גם את קולם של העובדים. הם אלה שמשלמים את החשבון.

התחברו לקבוצת הפייסבוק שלנו, האקוסיסטם - ותמצאו עוד יזמים, משקיעים ועצות שימושיות לניהול הסטארט-אפ שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker