הנעליים הגדולות של ראשת ממשלה בריטניה - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנעליים הגדולות של ראשת ממשלה בריטניה

קראו לה "אשה קשה", "משעממת" ו"בורה כלכלית", אבל תרזה מיי הצליחה להתגבר על כל המכשולים והגברים שבדרך, וליהפך לראשת ממשלת בריטניה ■ רק אל תקראו לה מרגרט תאצ'ר

תגובות
תרזה מיי בדאונינג 10. באה לעבוד
Kirsty Wigglesworth/אי־פי

קצת אחרי שהתברר השבוע כי תרזה מיי תמונה לראשת ממשלת בריטניה, פירסמה סוכנות הידיעות אי־פי גלריית תמונות של מבחר מנעליה של האשה, שלפחות לפי הכותרות בעיתונות הבריטית אמורה להיכנס לנעלי אשת הברזל המקורית של בריטניה - מרגרט תאצ'ר.

זו לא הפעם הראשונה שבה היה עיסוק אובססיבי בנעליה של מיי, ואחת הדוגמאות לכך היא סדרת תמונות שפורסמה בינואר 2012 ב"דיילי מייל", שבה נתקעו עקביה של מיי, שהיתה אז השרה לענייני נשים ושוויון בנוסף לתפקידה כשרת הפנים, במדרכות של רחוב דאונינג, בעת שהיתה בדרכה לישיבת ממשלה במעונו של ראש ממשלת בריטניה היוצא, דיוויד קמרון.

אם שר המשפטים מייקל גוב היה מתמנה לתפקיד ראש הממשלה, כנראה שלא היו מתעסקים בנעליים או בעניבות שלו - לא מפני שהוא נחשב לפוליטיקאי אפור יחסית, אלא מפני שהוא גבר. גם לא היו משווים בינו לבין תאצ'ר, והתקשורת הבריטית החטטנית היתה מעדיפה ככל הנראה לעסוק בלבוש של אשתו, העיתונאית שרה ויין. זו נקודת הפתיחה שעמה נאלצת להתמודד מיי - עולם פוליטי של גברים.

בעיתון "מטרו" הגדילו לעשות וניסו להראות מה קורה כשמסקרים את בעלה של מיי, פיליפ, כפי שמסקרים בדרך כלל נשים. "בעלה של מיי גונב את ההצגה בחליפה סקסית בצבע כחול, כשהוא מתחיל את חייו כאדון הראשון". ב"מטרו" המשיכו: "הכפתור המהודק על המותניים עזר להבליט את גזרתו המדהימה ועניבת התכלת הבליטה את צבע עיניו".

הנעליים של מיי. אם שר המשפטים מייקל גוב היה מתמנה לתפקיד ראש הממשלה, כנראה שלא היו מתעסקים בנעליים שלו
ANDREW YATES/רויטרס

כששר האוצר לשעבר, קן קלארק, אמר לפני שבוע כי "תרזה היא אשה קשה, אבל אני עבדתי עם מרגרט תאצ'ר", הגיבה מיי כי "נשים קשות יכולות דווקא להועיל לפוליטיקה". בכנס נשים שנערך לפני שנים אחדות, התייחסה מיי להתמקדות הבלתי־פוסקת בבגדיה ובנעליה. "אני אוהבת בגדים ואני אוהבת נעליים. אחד מהאתגרים עבור נשים במקומות עבודה הוא שנוכל להיות עצמנו, ואני אומרת שאפשר להיות חכמה ולאהוב בגדים. אפשר לנהל קריירה ושיהיו לך בגדים".

במרחק לא גדול מבריטניה, מנהיגה קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל את הכלכלה הגדולה באיחוד האירופי, ומעבר לאוקיאנוס הילרי קלינטון היא המועמדת המובילה ליהפך לנשיאת ארה"ב הראשונה אי־פעם. כלומר, יכול להיות שתוך כמה חודשים שלוש מתוך חמש הכלכלות הגדולות בעולם יונהגו בידי נשים.

למיי, 60, אין 100 ימים של חסד. מיד עם כניסתה לתפקיד היא צריכה להחליט מה לעשות עם סעיף 50 המדובר באמנת האיחוד האירופי, שאמור להסדיר את היציאה של הממלכה מהאיחוד. בנוסף, היא תיאלץ להתמודד עם המשבר העמוק של תעשיית הפלדה במדינה. אבל יותר מהכל היא תצטרך למלא את הוואקום המנהיגותי שנוצר במדינה עם פרסום תוצאות משאל העם.

בשלושת השבועות שעברו מאז משאל העם סביב שאלת החברות באיחוד האירופי, קמרון התפטר, במפלגת הלייבור שוררת מהומה ואפילו במפלגת UKIP, שאחראית במידה מסוימת למצב שנוצר בממלכה, התפטר המנהיג, נייג'ל פראג'. במצב כזה, האי־ביטחון של העסקים בממלכה רק גבר - ומי שנאלץ להיות המבוגר האחראי הוא דווקא נגיד הבנק המרכזי של בריטניה, מארק קרני, שהוא בכלל קנדי. כעת ייתכן שקרני והבנק המרכזי יצטרכו להוריד את הריבית באוגוסט בפעם הראשונה מאז 2009. לפני כמה חודשים בלבד חיכו לרגע שבו תעלה הריבית, אבל הברקזיט טרף את הקלפים.

מיי, שהיו מי שהגדירו את ניצחונה על המועמדים האחרים במפלגה השמרנית כ"ניצחון השעמום", נחשבה לשרת פנים טובה ויעילה והחזיקה בתפקיד שש שנים - יותר מכל שר פנים בבריטניה אחר ב–50 השנים האחרונות. היא לא נסחפה לאינטריגות פוליטיות ואפילו כששרת האנרגיה, אנדריאה לידסום, הסתבכה בפליטת פה ואמרה כי תוכל להנהיג טוב יותר את בריטניה משום שיש לה ילדים, מיי שתקה ונתנה לתקשורת לפנות עבורה את הדרך לראשות המפלגה.

בעבר אמרה מיי כי "אני אוהבת לשמור על החיים האישיים שלי - אישיים. בעלי ואני לא יכולנו להביא ילדים לעולם, התמודדנו עם זה והמשכנו הלאה. אני מקווה שאף אחד לא חושב שזה משנה. אני עדיין יכולה להיות אמפתית, להבין אנשים ולהיות אכפתית בנוגע להוגנות ולהזדמנויות".

מיי נואמת
NEIL HALL/רויטרס

ב–2005 ניסתה המפלגה הליברל־דמוקרטית להדיח את מיי מהפרלמנט - אותה מפלגה שהרכיבה עם קמרון את הקואליציה בכהונתו הראשונה. במאי 2010, עם ניצחונו של קמרון והשמרנים בבחירות אחרי שנות הלייבור בשלטון, מינויה של מיי לשרת הפנים היה מפתיע. היא נחשבה לפרלמנטרית מצוינת ולבת בריתו של קמרון, אך לא בלטה מספיק במפלגה השמרנית כדי שתמונה לתפקיד מרכזי בממשלה. כשנשאלה בראיון בדצמבר האחרון אם "הילדה הקטנה שבתוכה" חולמת להיות ראשת ממשלה, השיבה מיי: "היא חולמת להמשיך לעשות עבודה טובה במשרד הפנים".

אחרי שמונתה לשרה אמרה מיי כי דרשה מקמרון להגדיל את מספר הנשים בממשלה. "קמרון הבהיר כי עד סוף כהונת הפרלמנט, שליש ממינוי השרים יהיו של נשים", סיפרה אז לרדיו BBC4.

מיי תמכה באופן נחרץ בהישארות באיחוד האירופי, אך על רקע המהומה במפלגה השמרנית, הציגה את המחויבות שלה לתוצאות משאל העם, ואמרה כי לא יהיה משאל נוסף בנושא וכי הבחירות, שצפויות להתקיים רק ב–2020 לא יוקדמו - כלומר, היא יודעת שתצטרך להפעיל בקרוב את סעיף 50 ולהיות זו שתנצח על הניתוק מאירופה. לאחר התפטרות קמרון, מיי ניצלה את הכרזת המועמדות לתפקיד ראשת הממשלה כדי למצב את עצמה כמבוגרת האחראית שתדע לנהל משא ומתן עם מרקל. בהאפינגטון פוסט בשפה הגרמנית כונתה מיי "מרקל הבריטית" - מה שיהפוך את המשא ומתן על יציאה מבריטניה למעניין יותר כששתי המנהיגות יידרשו להגיע להבנות.

"בפעם האחרונה שבוריס ג'ונסון ניהל משא ומתן עם הגרמנים, הוא חזר עם שלושה תותחי מים כמעט חדשים", אמרה אז מיי כשהתייחסה לאמצעי פיזור הפגנות משומשים שרכש בגרמניה ראש העיר לונדון לשעבר וממנהיגי הברקזיט - וכעת יימכרו מבלי שנעשה בהם שימוש אפילו פעם אחת.

מיי תומכת כיום בנישואים חד־מיניים בבריטניה, אך כשמונתה ב–2010 לתפקיד השרה לענייני נשים ושוויון, חתמו 43 אלף איש על עצומה שקראה לקמרון לפטר אותה בגלל הצבעותיה הקודמות בנושא שוויון זכויות לקהילת הלהט"ב. מאז שנכנסה לפרלמנט ב–1997, הצביעה מיי פעמים רבות נגד הצעות חוק כמו הענקת אפשרות לזוג גברים לאמץ, או חוק שהיה מאפשר ללמד על הומוסקסואליות בבתי ספר ממלכתיים, או שהיא נעדרה מהצעות חוק שבהן תמכה מפלגתה וקידמו את הקהילה הגאה בבריטניה.

דיוויד קמרון והקנצלרית אנגלה מרקל. בהאפינגטון פוסט קראו למיי "מרקל הבריטית"
רויטרס

ב–2010 אמרה מיי בראיון לערוץ 4 הבריטי כי "בהחלט היו הצבעות שלא נכחתי בהן. אבל מה שאנחנו מתכננים לעשות בממשלה הוא לקדם את הנושא של שוויון הזכויות במגוון רחב של אוכלוסיות". עמדתה הפשירה במרוצת השנים ויחסה כלפי הקהילה הגאה נהפך לתומך. באותו ראיון היא התייחסה למלחמה בבריונות נגד קהילת הלהט"ב, ואמרה כי "בנושא המסוים הזה יש לנו התחייבויות רציניות".

ההצעה של מיי: למנות נציגי עובדים לדירקטוריונים של חברות

אחרי שבריטניה תתחיל להסדיר את התנתקותה מאירופה, תיאלץ מיי למנוע את התנתקות סקוטלנד וצפון אירלנד מהממלכה המאוחדת. אחרי שהתפרסמו תוצאו משאל העם על הברקזיט, נשמעו בסקוטלנד ובצפון אירלנד קולות שתמכו בהישארות באיחוד באירופה, כי הגיע הזמן להתנתק מבריטניה. רות דיווידסון, מנהיגת הסקוטים השמרנים, סיפרה כי מיי אמרה לה שהיא מעוניינת לקיים מערכת יחסים "קרובה ובונה" עם מנהיגת המפלגה הלאומית בסקוטלנד, ניקולה סטרג'ון.

נושא נוסף שבו תצטרך מיי להתמקד, ואותו היא מכירה היטב ממשרד הפנים, הוא ההגירה לבריטניה. בקדנציה שלה ניסתה מיי לצמצם את מספר המהגרים הנכנסים לבריטניה, אך הצלחתה היתה מוגבלת. אחרי היציאה מהאיחוד האירופי, זו תהיה הסוגיה המרכזית.

כמו כן, עוד לא ידוע מה יהיו תנאי היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי, אך ייתכן מאוד כי בריטניה לא תרצה לאפשר תנועה חופשית לאזרחי האיחוד בתוך הממלכה. אחרי הגירושים בין לונדון לבריסל, תצטרך הממשלה הבריטית לטפל בשאלה מה עושים עם כל האירופאים שנמצאים בממלכה - ומשמשים ידיים עובדות בענפים שבהם הבריטים לא רוצים לעסוק, או ממלאים את חדרי המסחר בסיטי של לונדון.

הפגנה נגד הברקזיט בבריטניה. למיי לא יהיו 100 ימים של חסד
DANIEL LEAL-OLIVAS/אי־אף־

ב–2015 כינה אותה מייסד יצרנית הבירות קוברה ביר, לורד קראן בילמוריה, "בורה כלכלית", מכיוון שלא הסכימה להקל בתנאי האשרות - ולאפשר לבילמוריה להכניס עובדים בעלי השכלה גבוהה. היא גם הספיקה לעצבן את ראשי הקהילה העסקית בבריטניה, כשהציעה למנות נציגים מטעם העובדים לדירקטוריונים של חברות - מהלך שזכה להצלחה יחסית בגרמניה. ואולם המנהלים הגדולים בבריטניה חוששים, ובצדק: כך הם יאבדו את השליטה הבלעדית שלהם בנעשה בחברות, ובכל שינוי משמעותי בחברות ישותפו גם העובדים. כך למשל, מהלך של פיטורים נרחבים לא יוכל לעבור בשקט, אף שהחברות הגדולות בבריטניה ירצו בוודאי לנצל את הברקזיט להתייעלות - לעתים על חשבון העובדים.

עוד הציעה מיי להפוך את ההצבעות של בעלי המניות באסיפת מניות כללית למחייבות. בחודשים האחרונים מתנהל בבריטניה דיון ציבורי ער בנוגע לשכר הבכירים, ודבריה של מיי עשויים לסמל את נכונותה לטפל בנושא ולהגביל את שכר הבכירים בחברות ציבוריות. לפי ידיעה בנושא שפורסמה ב"גרדיאן", אמר ג'וש הרדי, סגן מזכ"ל קונפדרציית התעשייה הבריטית, כי "שינויים שכבר יושמו בכללי השכר, כולל הצבעה מחייבת של בעלי המניות לגבי מדיניות שכר בכירים, הביאו לאיזון טוב. כדי להבטיח שההצעות היעילות ביותר נשקלות, חשוב שהסוגיות האלה - כמו להכניס עובדים לדירקטוריונים, אם הם צריכים לקבל מושב בדירקטוריון המלא, ואיך ישתמשו בזכויות ההצבעה שלהם - יידונו בין הממשלה לבין העסקים".

בכיר בתעשיית הקמעונות בבריטניה, שביקש להישאר בעילום שם, צוטט באותה כתבה כאומר: "על איזה בסיס יכולה ראשת ממשלה שאין לה שום תמיכה פופולרית - לא דרך חברי המפלגה ולא דרך בחירות כלליות - לקדם מדיניות שלא קשורה למצע שעל בסיסו נבחרה המפלגה שלה? איך ההצבעה על שכר תהיה מחייבת מבחינה חוזית?"

עומדת בזכות עצמה

הסוגיה הראשונה שעמה התמודדה מיי היא לערוך שינויים בממשלה. היא דרשה מקמרון שימנה יותר נשים, וכעת יש לה את ההזדמנות לקיים את ההבטחה של קודמה בתפקיד. שליש מחברות הקבינט הן נשים - אך היא לא עשתה את מה שעשה ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, שחצי ממשלתו מורכבת מנשים - "כי זו 2016", לדבריו.

"היתה זו תרזה שקידמה את הקמפיין לבחירת יותר נשים לפרלמנט, והיא תמיד האמינה שצריכות להיות יותר נשים בתפקידים בכירים בממשלה", אמר דובר מטעם מיי יום לפני שהלכה לנשק את ידה של המלכה אליזבת, ולקבל את המינוי הרשמי לראשת הממשלה.

בווסטמינסטר, לבה של המערכת הפוליטית בבריטניה, העריכו כי מיי תרצה להוכיח את מחויבותה לנושא ולהחליף את שר האוצר ג'ורג' אוסבורן בשרה. ואולם הוא הוחלף בסופו של דבר בפיליפ המונד, שכבר אמר כי לא יהיה "תקציב ברקזיט", אף שאוסבורן הזהיר לפני משאל העם מהצורך בתקציב חירום אם הממלכה תפרוש מהאיחוד. לתפקיד שרת הפנים מונתה בת בריתה הפוליטית אמבר ראד. שר החוץ החדש של בריטניה הוא ג'ונסון - מתומכי הפרישה מהאיחוד האירופי ומתומכי ישראל, שהאתגר המרכזי שלו יהיה לרסן את פיו הגדול. את שר המשפטים גוב היא השאירה בינתיים בתפקידו, וגם לידסום תמשיך לכהן כשרת האנרגיה - אף שלא מונתה לחברה בקבינט.

החלטה חשובה לא פחות שעמה התמודדה היא מי יהיה זה שינהל את המשא ומתן מטעם ממשלתה על הסדר היציאה מהאיחוד. המשא ומתן על היציאה מהאיחוד האירופי "דורש מישהו בעל יכולת להכיל הרבה מידע, חד, מישהו בעל חשיבה מהירה, עם רצון מברזל, ועם קסם מסוים", צוטטה ב"בלומברג" מנהיגת הסקוטים השמרנים דווידסון. לתפקיד נבחר בסופו של דבר דיוויד דייוויס, שהתמודד ב–2005 מול קמרון על הנהגת המפלגה - והפסיד בסיבוב האחרון. אולי דווקא בצעד הזה יש מסר לעם: "הייתי בת בריתו הפוליטית של קמרון, אבל כעת אני עומדת בכוחות עצמי", טוענים פרשנים בבריטניה.

ביומו האחרון בתפקיד הידרדרו שיעורי התמיכה בקמרון ל–26%, וגם מפלגת הלייבור בהנהגת ג'רמי קורבין זכתה רק ל–24% תמיכה. ואולם נראה כי הציבור הבריטי בשל למיי - שקיבלה באותו סקר תמיכה בשיעור של 55%. כעת היא תצטרך להפשיל שרוולים ולהוכיח לאזרחי הממלכה כי הם בידיים בטוחות, רק אל תזכירו לה את תאצ'ר.

בעבר, כשהושוותה מיי לתאצ'ר, ששלטה ביד רמה בבריטניה של שנות ה–80, היא לא היססה ואמרה בחדות: "יכולה להיות רק מרגרט תאצ'ר אחת. אני לא מישהי שמחפשת אחר דמויות לחיקוי. תמיד, ולא משנה איזה תפקיד אני ממלאת, אני עושה את הכי טוב שאני יכולה. אני משקיעה בזה את הכל ומנסה לעשות עבודה טובה ככל הניתן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#