בזמן שנתניהו הצטלם עם אריות - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בזמן שנתניהו הצטלם עם אריות

עשרות אנשי עסקים הצטרפו למסע של ראש הממשלה באפריקה כדי לנסות לקבל נתח מהיבשת המתפתחת ■ חלקם מכיר אותה מקרוב, אחרי שבשנות ה-60 הישראלים היו מהראשונים להשקיע בה, ולמכור לה נשק כמובן ■ אבל במהלך השנים התנאים בשטח ובעיות פוליטיות הרחיקו אותם מאפריקה ■ האם הסיבוב השני יהיה שונה?

11תגובות
בנימין נתניהו בעת ביקורו באפריקה
קובי גדעון / לע"מ

"אפריקה היא הזדמנות גדולה ליזמים ישראלים, כי מעריצים שם את היכולת היזמית של ישראל בגלל התדמית של 'סטארט־אפ ניישן'. יש להם גם הרבה כבוד לטכנולוגיות של מים וחקלאות", אומר איש עסקים ישראלי הפעיל שנים ארוכות ביבשת, על פוטנציאל הביקור בשבוע שעבר של ראש הממשלה באפריקה.

לנסיעה של בנימין נתניהו לקניה, אתיופיה, אוגנדה ורואנדה הצטרפו עשרות אנשי העסקים. רובם התמקדו בתחומי החקלאות, תשתיות המים והביטחון. אוגנדה, רואנדה ואתיופיה הן מדינות שבשנים האחרונות צומחות ב–5–10% בשנה. לדברי איש העסקים הישראלי, באופן הדרגתי מתפתח במדינות אלה "מעמד ביניים חדש, שדוחף את הכלכלה למעלה. מרגישים את זה בבניית בניינים ובסלילת כבישים. בפעם האחרונה שביקרתי במדינות אלה היתה לפני חצי שנה, וכבר כיום רואים הבדל - יותר כבישים סלולים ויותר מנופים שנראים בשטח. זה הישג גדול של הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית, אחרי עבודה של שנים, ועכשיו מתחילים לראות את הפירות של ההשקעה. גם איכות הממשל משתפרת בהדרגה, דבר שמאפשר את הצמיחה של מעמד הביניים".

לדברי איש העסקים יהודה אנקונינה, בעל חברה המשמשת קבלנית משנה של חברות ישראליות גדולות העובדות באפריקה, נקודת המפתח היא תשתיות. "במשך שנים פשוט לא היו שם תשתיות", הוא אומר. "בהדרגה, במדינות מסוימות התחילו להשקיע בתשתיות, ומהרגע הזה אפשר להיכנס לדברים אחרים. לדוגמה, אפשר להתחיל להקים מיזמי תקשורת ולהתחיל לחשוב על מיזמים בתחומים של תקשורת, אנרגיה ואפילו סייבר".

אפריקה היא עדיין יבשת נחשלת שקשה לעשות בה עסקים, ולפי דירוג הסיכון של החברה הממשלתית אשרא, המבטחת עסקות של יצוא לעולם השלישי, מדינות במזרח אפריקה מדורגות במקום 7 בעולם מבחינת הסיכון לעשות בהן עסקים. למרות זאת, היא גם מהווה הזדמנות כלכלית, מעצם העובדה שיש הרבה מה לפתח ביבשת.

הצמיחה במדינות אפריקה ב 2015-

אתיופיה - 10.2%
הרפובליקה הדרומית של קונגו (זאיר) - 7.7%
רואנדה - 7%
טנזניה - 7%
קמרון - 5.9%
קניה - 5.6%
אוגנדה - 5%
אנגולה - 3%
ניגריה - 2.7%

לדברי תא"ל במיל' אמי פלנט, הבעלים של חברת אלפר המקימה מערכות הגנה לגדרות חכמות, אפריקה השתפרה בכל הנוגע לעשיית עסקים בה. "לא צריך לזלזל באפריקה", הוא אומר, "אנחנו עובדים במדינות כמו קניה, דרום אפריקה, ניגריה ומדינות נוספות בחוף המערבי. באזורים האלה יש תשתית טכנולוגית גבוהה והעבודה מסודרת. יש מכרזים מסודרים ונוהלים, וגם בזה אפריקה צעדה כמה צעדים קדימה. אנחנו שולחים מהארץ גדרות ואנשים שמדריכים את החברות המקומיות איך להקים את התשתיות האלה. קל וזול יותר להעסיק את העובדים המקומיים, וכך גם לתת פרנסה לחברות מקומיות מאשר להביא עובדים ישראלים, שהם יקרים מאוד".

עם זאת, איש העסקים יגאל חיון, שמוכר באפריקה שכפ"צים ואפודים ומייצג ביבשת חברות בתחום הביטחון, טוען כי קשר עם שלטון הוא דבר חשוב לצורך רקימת עסקות. "גם אם מתפרסם מכרז, הרי שזה על בסיס של איפיון מסוים", הוא אומר. "זה שלב קריטי מבחינת ביצוע העסקה, כי אם מישהו מאפיין את המוצר הספציפי שלך — סביר להניח שאתה תהיה הזוכה. חוץ מזה, במדינות אפריקה יש 'שורט־ליסט', כלומר רשימה של חברות שאליהן פונה הממשלה לצורך אספקת מוצרים. צריך קשרים גם כדי להיכנס לרשימה הזו".

"בארה"ב התקציבים גדולים, אבל הם מגנים על החברות שלהם", מוסיף חיון. "במזרח הרחוק שולטות סין והודו, ובדרום אמריקה התקציבים הולכים ומתמעטים. מה נשאר? אפריקה. שם אפשר להיות משמעותיים, ומוצרים שלנו נחשבים למוצרים של מעצמה. נשיא קניה אמר במהלך הביקור שישראל היא מודל חיקוי עבורו — והוא מבקש שישקיעו אצלו".

הנה מיפוי של העסקים הישראליים כיום באפריקה, והזדמנוית הצמיחה שיש להם כיום ביבשת.

ביטחון: הגנת המולדת והגנה על בעלי חיים

כפי שבא לידי ביטוי גם במשלחת של נתניהו, שנפגשה עם גורמים צבאיים, עסקי הביטחון — מכירת נשק וידע ביטחוני — ממשיכים להיות נדבך מרכזי באפריקה. במקרה, ממש בתום הביקור, התחדשה המלחמה העקובה מדם בדרום סודן. שם, לדברי מקורות הבקיאים בנושא, נעשה שימוש גם בנשק ישראלי. בתגובה לשאילתא ששלחנו, משרד הביטחון סירב לומר אם אישר לחברות ישראליות למכור נשק לדרום סודן.

חיילי ממשלת דרום סודן
אי־פי

"בקניה יש מרכז חשוב מאוד של התעשיות הביטחוניות הישראליות, ולהמון חברות יש משרדים בבבירה ניירובי", אומר עו"ד איתי מק, הפועל למען שקיפות של עסקות נשק ישראליות בעולם. לדבריו, יחסית לאזורים אחרים בעולם, היצוא הביטחוני הישראלי לאפריקה זניח. בשנה שעברה היקפו היה 400 מיליון דולר, כ–3% בלבד מסך היצוא הביטחוני של ישראל בעולם. "זה חלק שולי, אבל הולך וגדל", הוא אומר. "הבעיה העיקרית היא שבמקומות מסוימים, בגלל חוסר היציבות הפוליטית, זה גורם נזק עצום. דרום סודן היא דוגמה אחת, אבל יש דוגמאות אחרות. באתיופיה, למשל, היתה התקוממות גדולה מאוד ליד אדיס אבבה, והשתמשו שם בציוד נגד הפגנות שהגיע גם מישראל. לדעתי, זה יוצר בעיה לישראל".

במשלחת שיצאה עם ראש הממשלה היתה נציגות לשלוש חברות הנשק הגדולות של ישראל — התעשייה האווירית (תע"א), אלביט ורפאל, ולצדן כמה חברות קטנות העוסקות בסחר בנשק ובציוד צבאי. כמו כן, במשלחת היה גם ייצוג בולט לענף המתפתח "הגנת המולדת" (HLS), כלומר סיוע למדינות במערכות שונות ללחימה נגד טרור, ענף שפרץ אחר פיגועי התאומים ב–2001 וזכה לצמיחה מחודשת אחר הפיגועים בפריז בשלהי 2015. בניגוד לסחר "קלאסי" בנשק — של רובים, תחמושת, טנקים או תותחים, הרי שהגנת המולדת מתמקדת במוצרים כמו מערכות מעקב, גדרות מתוחכמות, אמצעים לפיזור הפגנות וכל מה שמסייע לצבאות ולמשטרות להגן, ולאו דווקא לתקוף.

בפגישות שנערכו באתיופיה, נציגי התעשייה האווירית נפגשו עם מפקדים בחיל האוויר האתיופי בניסיון להוציא לפועל עסקה למכירת מטוסים ללא טייס. מהתע"א נמסר כי היא בודקת הזדמנויות עסקיות כל העת, ולא מתייחסת ללקוח פוטנציאלי כזה או אחר. גם נציגי חברת אווירונאוטיקס עסקו בגישושים דומים באתיופיה. רפאל הגיעה להישג משמעותי יותר: מזכר הבנות עם משרד האנרגיה בקניה לפתיחת מגעים לעסקה שבה רפאל תספק ציוד מתוחכם לאבטחת צינור גז טבעי באורך מאות ק"מ שצפוי לקום בשנים הקרובות בקניה, שיזרים גז ממאגר בצפון המדינה לדרומה. במידה שהדברים יבשילו, הרי שעבור רפאל מדובר בפרויקט של 300–400 מיליון דולר, לתקופה של עשר שנים.  
"עד התקופה האחרונה לא היינו חזקים באזור הזה", אומר מקורב לרפאל. "עכשיו החברה מנסה להיכנס לשם, זה לא שהם ירצו כיפת ברזל, וממילא מדינת ישראל לא תאשר את זה. אבל בתחומים רכים של הגנת המולדת, החברה מנסה לראות מה אפשר לעשות במדינות האלה, שהן לא מדינות פשוטות. בסופו של דבר צריך להסתכל על השווקים האלה, כי יש בהם כסף".

לדברי יקי ברנס, ראש חטיבת הייעוץ האסטרטגי בחברת בייקר־טילי ישראל, אין זה מקרה שאפריקה מהווה יעד אטרקטיבי עבור תעשיות ביטחוניות ישראליות. "החל ב–2011, הוצאות הביטחון של מדינות המערב הלכו וקטנו, והחברות הביטחוניות הגדולות הלכו וחיפשו שוקי צמיחה חדשים", אומר ברנס. "חלק משווקים אלה סומנו במדינות עשירות ויציבות באופן יחסי באפריקה, כמו קניה, אנגולה וניגריה, שיש בהן חשש גדול מכוחות מוסלמיים רדיקליים".

ציד לא חוקי של גורילות בקונגו
רויטרס

לדברי ברנס, מלבד תחומי ביטחון והגנת מולדת, תחום נוסף שבזכותו עלה הביקוש לתעשיות ביטחוניות באפריקה הוא המאבק בציד לא חוקי (Wildlife Poaching) כדי למנוע הרג של חיות בר כמו קרנפים, פילים ואריות. "בציד הלא חוקי באפריקה שולטות כנופיות שפועלות בתחכום הדומה לזה של כוחות קומנדו, וכדי להילחם בהם מוזרמים לנושא זה תקציבים אדירים. בשנים האחרונות, גם תעשיות ביטחוניות ישראליות נכנסו לתחום, בעיקר בהיבט של איסוף מידע ומודיעין חכם".

בכל הנוגע לתחום של מכירת נשק וטכנולוגיות ביטחוניות, ברנס אומר כי העבודה באפריקה עדיין נשלטת על ידי סוכנים מקומיים. ביבשת עובדים עשרות ישראלים המתווכים בעסקות עבור חברות שונות, בהן חברות ביטחון ישראליות. "גם במדינות מתקדמות ומתוקנות באופן יחסי כמו קניה או ניגריה, כל תקציב משמעותי להוצאה כזו או אחרת לא מאושר בלי שהנשיא או נציגיו נותנים את האישור הסופי", הוא אומר. "המתווכים נהנים לרוב מקרבה אישית למקבלי ההחלטות, מה שמסייע להם בסגירת עסקות".

ברנס מוסיף שקיימים מתווכים העובדים באופן לא כשר, אם כי חברות גדולות ומוכרות מקפידות לעשות עסקות כשרות בלבד תחת רגולציה תקנית. לדבריו, "המשמעות של עסקה כשרה היא מכרז מסודר שבו נבחנו הצעות של מתחרים שונים שנדרשו לעמוד בסטנדרטים אחידים, כמו בכל מדינה מערבית. עם זאת, גם בהחלטות כשרות יש במרבית המקרים צורך באישור סופי של הנשיא או בעל כוח אחר, מבלי יכולת לעמוד על אופן קבלת החלטה זו ומהן מערכות היחסים והאינטרסים שהשפיעו עליה".

חלק גדול מהמתווכים הישראלים הם יוצאי מערכת הביטחון או חברות ביטחוניות גדולות. לדברי חבר במשלחת שיצאה עם נתניהו, בתקופת ביקורו של נתניהו הסתובבו במלונות שבהם שהו חברי המשלחת הישראלית מתווכים ישראלים המתגוררים באפריקה, וניסו להציע את מרכולתם — כלומר הקשרים שיש להם בממשלות השונות ביבשת. "מבחינתנו זה פשוט קיצור זמן", אומר איש עסקים שנפגש עם אותם מתווכים בביקור. "יש להם קשרים אישיים בשלטון, ואנחנו יודעים שיש מי שיעשה את הקישור שצריך".

יוצא השב"כ רוני אליאב עוסק באימון של כוחות צבא ומשטרה ברחבי העולם. אליאב מכיר היטב את השוק האפריקאי. לפני חודשיים, למשל, התארח במתקן האימונים של החברה שלו בישראל כוח ממשמר הנשיא של קונגו. את העסקה ביצע אליאב מול החברה של סוחרי הנשק משה לוי ודוד צור, לשעבר ניצב במשטרת ישראל וח"כ. "שוק ה–HLS הולך ומתפתח באפריקה בגלל האיומים של כוחות הטרור החדשים, ארגונים כמו בוקו־חראם ואחרים", אומר אליאב. "בניגוד לאירופה, שם כבר יש במשך שנים תשתיות בסיסיות טובות של משטרה וצבא, באפריקה או שאין בכלל או שיש תשתיות פרימיטיביות יחסית, וכעת הם מקצים תקציבים לשדרג את זה. זה בולט במיוחד בניגריה: מדינה עשירה יחסית בגלל הנפט שיש לה ושנמצאת במאבק עם בוקו־חראם".

מחשוב: "זה כמו להשוות בין תלמיד תיכון לבוגר אוניברסיטה עם ניסיון"

סטארט אפ בקניה
THOMAS MUKOYA/רויטרס

האקר־יו היא מכללה ללימודי מחשבים, החברה השנייה בגודלה בשוק הדרכת המחשבים בישראל, שנותנת הכשרות "מרמת הדלקת המחשב ועד הגנה מפני תקיפות סייבר מתוחכמות", כפי שאומר סמנכ"ל החברה, איתי בר־נחום. בר־נחום ומנכ"ל החברה, גיל עדני, הצטרפו בשבוע שעבר למשלחת אנשי העסקים של מכון היצוא שהתלווה לנתניהו בביקור באפריקה.

באחד הימים הגיעו השניים, עם אנשי עסקים אחרים במשלחת, לפגישות עם כ–30 קצינים מצבא קניה ומשירותי הביטחון במדינה. הם תיכננו מראש פגישות בתחום המחשוב והסייבר, אבל אז ציפתה לשניים הפתעה: "נפגשנו שם עם בוגרי מדעי המחשב. אין להם מושג בסייבר, אבל זה היה צפוי. מה שהפתיע אותנו היה לגלות שגם בתחומים האחרים הידע שלהם הוא בסיסי ביותר", אומר בר־נחום. "יש שם כמה שיודעים את שפת התכנות הבסיסית ג'אווה", אומר עדני, "אבל באופן כללי רמת הידע והפערים בינם לבינינו, זה כמו להשוות בין רמת ידע של תלמיד תיכון לבוגר אוניברסיטה עם ניסיון תעסוקתי. הם גם לא התביישו להראות את הפער הזה — יש להם רעב לידע ורצון לפתח את עצמם מבחינת יכולת. יצאתי מהפגישה בתחושה שהם נורא רוצים להיות 8200, אבל בינתיים יש להם רק 200 והם צריכים עוד 8,000".

בכל זאת, לחברה היו קצת הישגים בביקור — שתי עסקות קטנות להכשרת עובדי מדינה באחת ממדינות אפריקה. כמו כן, בעקבות הביקור מנהלת החברה מגעים עם עמותה הממומנת על ידי ממשלת בריטניה, להקים שלוש מכללות בקניה ובמדינות שכנות, להכשרת עובדי מדינה בתחום המחשוב — חוזה בהיקף של 5 מיליון דולר. "אני חושב שזה משהו שמגיע להם", אומר עדני, "אם קניה והמדינות סביבה רוצות להתפתח מבחינה כלכלית, הן לא יכולות להרשות לעצמן שמוסדות חשובים כמו משטרה או בנקים יהיו חשופים לפגיעות סייבר. כרגע, ממה שאני ראיתי, הם פגיעים מאוד".

"יש יותר בקשות למימון עסקות באפריקה"

יצואניות ישראליות גדולות כלל לא היו נכנסות למיזמים גדולים באפריקה אילולא מדינת ישראל היתה מבטחת את העסקות האלה. מי שעוסקת בכך היא אשרא, שעוסקת בביטוח עסקות יצוא למדינות עולם שלישי. רוב הפעילות של אשרא היא לבטח הלוואות שממשלות באפריקה לוקחות מבנקים כדי לממן רכישות מחברות ישראליות.

כך לדוגמה, במקרה של נטפים, ממשלת אתיופיה לקחה הלוואה מבנק הפועלים כדי לממן את העסקה בשדות הסוכר בדרום אתיופיה. 80 מיליון דולר מתוך ההלוואה, בסך 200 מיליון דולר, ביטחה אשרא.

מערכת השקיה בטפטוף של חברת "נטפים", שבה נעשה שימוש בקניה
משה ברין

"אנחנו עוסקים בעסקות המוגדרות לטווח בינוני וארוך, כאלה שזמן קבלת התשלום בהן הוא ארוך משנה", אומר צחי מלאך, מנכ"ל אשרא. "אלה פרויקטים בעיקר בתחומים של חקלאות, חינוך והקמת תחנות כוח, או פרויקטים רפואיים, מיזמים גדולים ל–10–15 שנה של חברות גדולות שעובדות מול ממשלות באפריקה".

לדברי מלאך, בשנים האחרונות אפשר לזהות מגמה של גידול ביצוא לאפריקה. "רואים אצלנו יותר בקשות למימון עסקות", הוא אומר. "אפריקה היא הזדמנות גדולה כי זאת יבשת עם תשתיות לא מפותחות. הציבור שם מבין שהוא יכול לשפר את רמת החיים, שלו והשלטונות מפנים משאבים לזה. אנחנו מזהים הזדמנויות בתחום התשתיות, בעיקר החקלאות וטכנולוגיות המים".

חקלאות, מים ואנרגיה מתחדשת: עסקות בחצי מיליארד דולר

תחת ממשל ברק אובמה, גם ארה"ב חזרה לגלות עניין באפריקה, ובשנים האחרונות מפנה לשם הממשל משאבים, אם כי המהלך כולו עדיין בחיתוליו. אחת החברות הישראליות שנהנות מכך היא גלובל אנרג'י שבבעלות היזם יוסף אברמוביץ', ממייסדי חברת האנרגיה הישראלית ערבה־פאוור, שהיתה חלוצה בישראל בענף האנרגיה הסולארית. אברמוביץ' קיבל מענק מממשלת ארה"ב להקמת שדה סולארי ברואנדה, וכיום החברה מספקת כ–6% מצורכי החשמל שם, בפרויקט שממומן בחלקו על ידי האיחוד האירופי.

חקלאות באפריקה
בלומברג

לדברי אברמוביץ', בנוסף לרואנדה פעילה החברה בעוד תשע מדינות ביבשת, ובביקור האחרון במסגרת המשלחת של ראש הממשלה סגרה גלובל אנרג'י בלחיצת יד פרויקטים חדשים ברואנדה ובאתיופיה, כל אחד מהם בהיקף של כחצי מיליארד דולר. "הפוטנציאל בתחום הזה הוא אדיר", אומר אברמוביץ'. "צריך רק להסתכל על המספרים — באפריקה יש 600 מיליון איש בלי חשמל ועוד 200 מיליון שמשלמים על חשמל שמופק מדיזל, כלומר גנרטורים. חשמל באפריקה זה הכל — לא רק לבתים. בשביל לטהר מים אתה צריך חשמל, בשביל לייצר אוכל צריך חשמל. זה יכול להיות העתיד של היבשת הזו, ודווקא בגלל היעדר התשתיות הבסיסי אפשר להתחיל להתחיל לעבוד 'ירוק', באמצעות אנרגיות מתחדשות. כיום, בנוסף לאנרגיה סולארית אנחנו בשלבים ראשונים להקמת מיזמים לאנרגיית רוח".

במשלחת של ראש הממשלה נכחו גם נציגי של חברת LR ומיטרלי הישראליות. את LR הקימו שלושה טייסים לשעבר מחיל האוויר — רועי בן־ימי, עמי לוסטיג ואיתן סטיבה. בעשור הקודם הם עסקו גם בעסקות נשק, בין היתר, במכירת מסוקים לאנגולה. ואולם כיום שתי החברות עוסקות בתחומים של תשתיות במדינות שונות באפריקה, בעיקר בתחומים שקשורים לחקלאות.

מיטרלי התפצלה מ–LR לפני חמש שנים כאשר סטיבה, יחד עם חיים טייב שהיה מנהל בכיר ב–LR, פנו לדרך חדשה והתמקדו בפעילות באנגולה. פרויקט הדגל של החברה שם הוא פרויקט המושבים, כלומר הקמת כפרים המבוססים על פעילות חקלאית, בדומה לאופן שבו קמו בישראל מושבים בשנים הראשונות של המדינה.

LR פועלת כיום בניגריה, קונגו, אוגנדה וצ'אד בתחום החקלאי, פיתוח כפרי ומים. בשנים האחרונות, גם חברות ישראליות גדולות מגלות עניין באפריקה. זאת אחרי שנים שישראל כמעט לא היתה מעורבת בפרויקטים אזרחיים גדולים ביבשת, מאז נותקו היחסים הדיפלומטיים בין ישראל למרבית מדינות אפריקה ב–1973, לאחר מלחמת יום הכיפורים. תחום החקלאות וההשקיה הוא אחד התחומים המרכזיים בפעילות הכלכלית האזרחית של ישראל באפריקה, וחברות ההשקיה הישראליות הגדולות — נען־דן ונטפים — שולטות על חלק נכבד מהשוק שם.

חקלאות באפריקה
בלומברג

נטפים סגרה השנה עסקה בהיקף של כ–225 מיליון דולר להקמת מערכות השקיה מתקדמות בשדות סוכר בדרום אתיופיה, על פני 70 אלף דונם, בעסקה הנחשבת לגדולה בתולדות החברה, אך גם כזו שעוררה התנגדות בקרב כפריים באתיופיה, שחלקם נאלצו לפנות את ביתם לטובת שדות הסוכר. באתיופיה פעילה גם חברת כימיקלים לישראל, שם נערכת החברה להקמת מפעל גדול להפקת אשלג שאמור להפיק 1–1.5 מיליון טון בשנה, באמצעות שאיבתם מים ממאגרים תת־קרקעיים, מפעל שצפוי לספק לה בין רבע לשליש מהתפוקה שיש לה בים המלח. מי שמבצעת את הסקר ההידרולוגי עבור כיל בפרויקט היא חברת תהל הישראלית, שפעילה באנגולה בפרויקטים בתחום המים והחקלאות.

ובינתיים: הסינים כבשו את אפריקה

על פניו, נראה כאילו הישראלים שנעדרו מהיבשת גילו אותה מחדש וכעת היא פתוחה לגמרי בפניהם, אבל זהו רושם מוטעה, משום שבזמן שישראל ומדינות אחרות במערב נעדרו מהיבשת השחורה, סין היא זו שנכנסה לשם, ובמלוא הכוח, בעיקר במיזמי ענק בתחום התשתיות. סולל בונה הישראלית אמנם עדיין עוסקת בסלילת כבישים במדינות כמו ניגריה, אך זהו שריד יחיד לפעילות ישראלית משנות ה–60 וה–70.

ככלל, לישראלים קשה להיכנס לפרויקטים גדולים בתחום התשתיות שהם גם בעלי פוטנציאל כספי עצום, משום שהסינים שולטים במיזמים ענק בתחומים של כבישים, רכבות, גשרים או סכרים. בניגוד לישראלים, המתבססים על כוח אדם מקומי, הסינים, כמו שהם נוהגים בכל העולם, מביאים לאפריקה חברות, ציוד ועובדים מהבית.

בנימין ושרה נתניהו בביקור באפריקה
קובי גדעון / לע"מ

"הסינים באים לאפריקה עם הרבה כסף וכוח אדם", אומר מריאן כהן, נשיא חברת מר, המבצעת באפריקה פרויקטים בתחום תשתיות תקשורת והגנת המולדת. "היתרון הגדול של הסינים הוא בתחום המימון, כי הם באים עם כסף ממשלתי של הבנק המרכזי שם. הם מעודדים, באגרסיביות, פרויקטים באמצעות הענקת מימון אטרקטיבי מאוד בריביות נמוכות ולטווח ארוך. בתמורה הם מקבלים זיכיונות על משאבי טבע מהממשלות המקומיות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#