איפה כדאי יותר לעבוד - בהיי-טק או במגזר הציבורי? - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איפה כדאי יותר לעבוד - בהיי-טק או במגזר הציבורי?

חלקם של בעלי הקביעות מקרב רוכשי הדירות להשקעה בשנים האחרונות היה גבוה בהרבה משיעורם באוכלוסייה. לקביעות יש ערך כלכלי אדיר

68תגובות
נשים וגברים עובדים מול מחשבים ניידים במתחם של האקסלרטור מאס צ'לנג'

סיימתם צבא, טיול ארוך בחו"ל ותואר ראשון והגיע הרגע שבו אתם צריכים לבחור מקום עבודה. במה תבחרו? במגזר הציבורי או העסקי? מה מושך אתכם יותר? מה מתאים יותר לאישיות שלכם? היכן תוכלו לממש טוב יותר את הפוטנציאל שלכם? ובשורה התחתונה: מי מתגמל טוב יותר?

הדילמות האלה אינן חדשות, אבל בשני העשורים האחרונים הן נהפכו למסובכות יותר משום שהמגזר העסקי בישראל התפתח ונהפך למתגמל יותר - בעיקר בענפי טכנולוגיות התקשורת והמידע, השירותים הפיננסיים וכמה מהמקצועות החופשיים. התפתחות השכר בחלקים של המגזר העסקי הפכה אותו לאטרקטיבי יותר לאנשים מוכשרים ובעלי מיומנות גבוהות. שם הם יכולים ליהנות מתשואה גבוה יותר עבור המיומנות שלהם. מנגד, המגזר הציבורי מספק יציבות שלא תמצאו במגזר העסקי, ודאי לא בהיי־טק.

אוהבים לקרוא את סמי פרץ? רוצים לקבל למייל כל טור שלו, מיד עם פרסומו? לחצו על "התראות במייל", כאן למעלה בשורת השיתוף

בנק ישראל פירסם השבוע מחקר שערך יובל מזר ממחלקת המחקר, שבוחן את התשואה עבור מיומנות במגזר העסקי והציבורי. מהמחקר עולה בבירור שאם יש לכם מיומנות גבוהה - המגזר העסקי יתגמל אתכם טוב יותר. זה לא מפתיע. היכולת של חברה עסקית לשלם שכר גבוהה מזו של המגזר הציבורי מפני שהיא גמישה יותר, הן בשלב קליטת העובד והן כשהיא נפרדת ממנו. היכולת של חברה עסקית לתגמל עובד או כמה עובדים אינה בהכרח מחייבת טיפול בכל העובדים. היא יכולה לבחור את מי לתגמל ואת מי לא. במגזר הציבורי זה שונה לגמרי. שם יש הסכמי עבודה והיצמדות של מגזרים זה לזה, ולכן הגמישות נמוכה. זה כמובן פוגע בעובדים המוכשרים ובעלי המיומנות הגבוהה יותר.

כך יוצא שבמגזר העסקי מתגמלים עובד לפי המיומנות שלו, ואילו במגזר הציבורי לפי ההשכלה והוותק שלו. כדי להתקדם בשכר במגזר הציבורי אתה צריך בעיקר לצבור תארים אקדמיים ולהתמיד בעבודה. במגזר העסקי זה לא מספיק, וכדי להתקדם בשכר אתה צריך להפגין מיומנות גבוהה, שחלקה נרכש מן הסתם בהשכלה, אבל חלקה קשור ליכולת הלמידה, ההשקעה והכישורים של העובד.

לפי הניתוח של בנק ישראל, במגזר הציבורי יש שיעור גבוה בהרבה של משכילים לעומת המגזר העסקי: 51% לעומת 27% בלבד. ממצאי השכר מגלים כי בקרב עובדים לא משכילים, הפערים קטנים יחסית בין שני המגזרים. השכר הממוצע לגבר לא משכילים במגזר הציבורי ב–2014 היה 8,892 שקל, לעומת 8,869 שקל לגבר במגזר העסקי. כלומר, יתרון קטן לעובד המגזר הציבורי. אצל נשים הפער קצת יותר גדול אבל לא באופן: השכר הממוצע של נשים לא משכילות במגזר העסקי הוא 5,863 שקל, לעומת 5,532 במגזר הציבורי.

הפערים נפתחים כשמדובר בעובדים משכילים. אז המגזר העסקי יודע לתגמל טוב יותר - בעיקר אם אתה גבר. השכר הממוצע לגבר משכיל במגזר העסקי ב-2014 היה 17,195 שקל, לעומת 15,746 שקל במגזר הציבורי. ואולם אצל הנשים כמעט אין פער: אשה משכילה השתכרה במגזר העסקי 10,347 שקל ב-2014 בממוצע, לעומת 10,285 שקל בממוצע שהשתכרה אשה שעבדה במגזר הציבורי.

הפער בין המגזרים מתהפך ומתרחב

הייחוד במחקר שערך בנק ישראל הוא שהם הוסיפו לניתוח מבדקים של מיומנויות קוגנטיביות כמו פתרון בעיות בסביבה מתוקשבת, פתרון בעיות כמותיות־מתמטיות ויכולות קריאה. הממצאים שלהם הם שהמגזר העסקי יודע לתגמל טוב יותר בעלי מיומנויות גבוהות כי הוא גמיש יותר, וזה בולט בעיקר בקרב נשים בעלות מיומנות גבוהה. ממצא מעניין נוסף הוא שבישראל, התוספת לשכר בגין מיומנות גבוהה גבוה יותר מאשר בעולם, מאחר שבישראל אין מספיק בעלי מיומנויות גבוהות. הבעיה הזאת מתחילה מוקדם מאוד, עוד לפני הכניסה לגיל העבודה, ולמעשה זאת בעיה של מערכת החינוך שלא מוציאה מקרבה מספיק אנשים עם יכולות גבוהות בפתרון בעיות כמותיות, בסביבה מתוקשבת וביכולת קריאה.

אם נחזור לשאלות שעמן התחלנו, קל להגיע למסקנה שאם יש לכם מיומנות קוגנטיבית גבוהה והשכלה - מקומכם במגזר העסקי, בעיקר אם אתן נשים. המסקנות האלה אינן מפתיעות, בהתחשב בכך שהמגזר העסקי מלכתחילה גמיש יותר, ופועל לפי מאפייני כלכלת שוק (ברובו, שכן יש בו איזורים שדומים יותר למגזר ציבורי — למשל הבנקים). אבל זאת אולי מסקנה קצת נמהרת, משום שהמחקר של בנק ישראל אינו מתייחס לשני אלמנטים דרמטיים במערכת התגמול של עובדים: יציבות תעסוקתית וזכויות פנסיוניות. בשני הפרמטרים האלה המגזר הציבורי מביס את המגזר העסקי. היציבות התעסוקתית במגזר הציבורי (25% מהנשאלים בסקר של בנק ישראל הגדירו עצמם עובדי המגזר הציבורי) היא גבוהה לאין שיעור לעומת במגזר העסקי, וגם הזכויות הפנסיוניות שם טובות יותר מכיוון שחלק מהותי מעובדי המגזר הציבורי עדיין נהנה מפנסיה תקציבית. לפנסיה הזאת יתרונות אדירים, מפני שהעובד אינו מפריש כסף לקרן הפנסיה, והפנסיה שלו אינה מושפעת מתנודות השוק.

גם ליציבות התעסוקתית יש ערך כלכלי אדיר. אם תיקחו למשל את אותו עובד היי־טק, ששכרו גבוה מזה של עובד במגזר הציבורי, ותשוו את היציבות התעסוקתית ואת תוחלת ההכנסה של שניהם - תגלו שפערי השכר זניחים לעומת היציבות והרציפות בשכר. עובדי היי־טק אמנם משתכרים טוב יותר, אבל מבלים תקופות מסוימות מחיים "בין עבודות" ללא הכנסה והתנודות בשכרם יכולות להיות לא רק כלפי מעלה - אלא גם כלפי מטה. המחקר לא מתייחס לכך, אבל ייתכן שהמיומנות הגבוהה יותר שמיוחסת לעובדי המגזר העסקי בהשוואה לציבורי בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת ובפתרון בעיות בתחום הכמותי קשורה לכך שאין להם ברירה: אם הם לא יעבדו על המיומנות שלהם - הם לא ישרדו. אין להם ועד עובדים שידאג להם לתוספת שכר רק מתוקף הוותק שלהם.

כל ניתוח על כדאיות הבחירה בין עבודה במגזר הפרטי לציבורי אינו שלם ללא התייחסות לסוגיות של ביטחון ויציבות תעסוקתית וזכויות פנסיוניות. השכר הוא רק רכיב אחד מבין שלושה, שקובע בסופו של דבר את איכות חייו והתגמול של עובד, וכלל לא בטוח שהוא חשוב יותר מזכויות הפנסיה ומהביטחון התעסוקתי. אם משקללים את הרכיבים האלה, בממוצע, המגזר הציבורי עדיין מנצח. אבל הוא לא מנצח באיכויות שלו, ואת זה אפשר כנראה לשפר רק באמצעות הכנסת אלמנטים שמתגמלים טוב יותר את הטובים.

מבנק ישראל נמסר: "העבודה עוסקת בתשואה למיומנויות יסוד במונחי שכר, כלומר בהשפעת רמת מיומנות על ההכנסה הצפויה בתוך כל אחד מהמגזרים. העבודה לא עוסקת בהשפעה ההפוכה, קרי בתמריצים לרכוש מיומנות כתלות בשכר או בהסדרי ההעסקה. לא ברור עד כמה, אם בכלל, מיומנויות היסוד תלויה בשכר ותנאי ההעסקה מאחר שמדובר במיומנות שנרכשת בגיל צעיר. המחקר גם לא מתמקד בהשוואת גובה השכר בין המגזרים, בוודאי שלא בהשוואת התועלת הכללית מעבודה".

נ.ב

בשנים האחרונות נתקלתי בכמה מכרים וחברים שהעדיפו תפקיד במגזר הציבורי או הבנקאי (שמקנה יציבות) על פני תפקידים מתגמלים יותר בשכר במגזר העסקי. זה גילם המוקדם או גילי המאוחר שהבהיר להם את ערכה הגבוה של קביעות בעבודה. זה לא רק הביטחון התעסוקתי, אלא גם הידיעה הברורה שהשכר תמיד נמצא במגמת עלייה ויכולת התכנון הכלכלי שלהם גבוהה מזו שבמגזר הפרטי. לכן לא מפתיע שחלקם של בעלי הקביעות מקרב רוכשי הדירות להשקעה בשנים האחרונות היה גבוה בהרבה משיעורם באוכלוסייה. לקביעות יש ערך כלכלי אדיר. כמה בדיוק? על כך במחקר אחר שבנק ישראל מתכוון לפרסם בקרוב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#