איך הצליחה משפחת בדארנה מסכנין לבנות אימפריה כלכלית ולגלגל מאות מיליונים - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך הצליחה משפחת בדארנה מסכנין לבנות אימפריה כלכלית ולגלגל מאות מיליונים

אף שהסתבכה בעבר עם החוק בנתה המשפחה אימפריה של מוסדות חינוך ומכוני רישוי. האם המכללה שלה בסכנין תהיה הקמפוס המתוקצב הראשון בעיר ערבית? ■ משפחת בדארנה בתגובה: "זהו ניסיון של מתחרים לפגוע ולהכפיש"

59תגובות
נזיה בדארנה בסרטון שהפיקה המכללה לרגל ההכרה שקיבלה ממשרד החינוך
מתוך ערוץ היוטיוב

מעטים בציבור היהודי מכירים את משפחת בדארנה, טייקוני החינוך והעסקים מהעיר סכנין, אך היא מוכרת מאוד במגזר הערבי. אבי המשפחה, אחמד, החל להקים את הפירמידה העסקית כבר לפני יותר מ-30 שנה. מאז ועד היום מפעילה המשפחה מארג פתלתל של חברות ועמותות, חלקן בעלות שמות דומים, המקשים לעקוב אחר הפעילות שלה. המארג העסקי הזה מגלגל מדי שנה מאות מיליוני שקלים, המגיעים ברובם מכספי המדינה. כך למשל, משרד הכלכלה לבדו תיקצב ב-2015 את עסקי משפחת בדארנה בתחום חינוך נוער ומבוגרים ב-112 מיליון שקל - עלייה מהשנה שקדמה, אז הועברו לה 95 מיליון שקל.

העסק החשוב ביותר של המשפחה הוא חברה בע"מ בשם "המכללה הארצית להכשרה מקצועית סכנין", הכוללת מכללה טכנולוגית להנדסאים, רשת תיכונים מקצועיים, רשת הכשרות מקצועיות למבוגרים - וגם מכוני רישוי, תחנות דלק, בלעדיות על מבחני תיאוריה בצפון מטעם משרד התחבורה ושירותים שונים שהיא נותנת למשרד הרווחה. בבעלות המשפחה גם מכללה אקדמית לעובדי הוראה, שמשרד החינוך מעביר לה מדי שנה עשרות מיליוני שקלים, ונכסיה הסתכמו ב-2014 ב-161 מיליון שקל. משפחת בדארנה מפעילה עמותה נוספת בשם עידן השלום, שמנהלת בתי ספר וגני ילדים ומגלגלת 45 מיליון שקל בשנה מכספי משרד החינוך. עוד בבעלותה שתי חברות פרטיות בשם לב הגליל (לב הגליל תחבורה ורכב; ולב הגליל לימודים ותחבורה), שמחזיקות בתי ספר לנהיגה וקורסים אחרים בתחום התחבורה. בהערכה זהירה מגלגל עולמה העסקי של משפחת בדארנה, שאותו הקים האב וכיום מנהלים בניו, יותר מחצי מיליארד שקל בשנה.

חלק נכבד מפעילות המשפחה מתנהל במתחם גדול בעיר סכנין, שם נמצאת המכללה הארצית, שהקים אחמד האב, אך בעל המניות בה כיום הוא הבן זאהר. משרדיה של המכללה הארצית נושקים למכללה הטכנולוגית להנדסאים השייכת לה, וכן למכללה האקדמית לעובדי הוראה, עמותה שהמנכ"ל שלה הוא הבן הבכור נזיה. במתחם פועל גם מכון רישוי השייך לאחיו של אחמד, סובחי, ובעבר היתה שם גם תחנת דלק שהמשפחה אולצה לסגור בשל קרבה אסורה למוסדות החינוך. חלק נכבד מהמתחם הוקם ללא תוכנית ואישורי בנייה וכן על קרקע חקלאית, ובאשר לחלק מהמבנים שכן התקבלו עבורם אישורים - חלק מבני המשפחה נהגו לעתים להתעלם ממגבלות החוק. כך למשל, בניין שהיה אמור להיות בן שתי קומות על פי ההיתר, נהפך לבניין בן שבע קומות.

בימים אלה המשפחה מבקשת לעלות מדרגה ולהפוך את מכללת סכנין לעובדי הוראה לקמפוס המתוקצב הראשון בעיר ערבית. באחרונה הגישו הצעה, אחת מחמש שהוגשו למל"ג, ועל פניו סיכוייה לא פחות טובים יחסית למתחרות חזקות כמו אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה. משמעותה של זכייה תהיה מענקי הקמה ראשוניים במיליוני שקלים ותקצוב של 20–40 מיליון שקל בשנה עבור סבסוד הסטודנטים. "הם עשויים לזכות כי יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל", אומר מקורב לעניין. "אף שהשם בדארנה מוכר היטב הן במשטרה והן בבתי המשפט, עסקי המשפחה עולים כפורחים".

ואכן, לבני משפחת בדראנה היו לא מעט התקלויות עם מערכת החוק. כך למשל באפריל 2010 קבע בית המשפט העליון כי האב, אחמד, כבעליה של "המכללה הארצית להכשרה מקצועית סכנין בע"מ", אשם בעבירות הבאות: "בנייה ללא היתר, בנייה החורגת מהיתרים ושימוש בקרקע חקלאית שלא כדין", ופסק כי הסכם טיעון שאליו הגיעו הצדדים לאחר ההרשעה, הכולל שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים וקנס של מיליון שקל, ייכנס לתוקף.

ביולי אותה שנה הגיב פקיד הרישוי במשרד הפנים לבית המשפט המחוזי בחיפה והסביר מדוע הוא אינו מוכן לחדש את רישיון הנשק של האב, שביקש להחזיק אקדח ורובה ציד. פקיד הרישוי טען כי אין לאפשר לבדארנה להחזיק נשק "על בסיס המלצת המשטרה, ולאור מידע מודיעיני רב המצוי בידי המשטרה כי ב–1995–2006 היה מעורב בפלילים בתחומי שוחד ואיומים". עוד כתב הפקיד, כי ב–2009 הגיע מידע "הקושר אותו לעבירות אלימות ואמל"ח", ומסיים - "אם יישא נשק הוא מהווה סכנה לשלום הציבור". אחרי פינג פונג ארוך, שבו אישר בית המשפט לאב להחזיק באקדח בלבד, המשטרה שוב שללה באחרונה את רישיון הנשק של האב. הוא מכחיש את כל הטענות נגדו, מתעקש שהוא עומד בכל הקריטריונים לנשיאת נשק, עירער על ההחלטה - והדיון בנושא נמשך בימים אלה. לשאלתנו הוא ענה כי מדובר בעניין אישי ופרטי.

במקרה אחר, באוקטובר 2010 הודיע בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין כי החליט לבטל את רישיון עורך הדין של הבן אמין, שהורשע על פי הודאתו בהשגת הרישיון בעזרת זיוף מסמכים, מרמה ומתן שוחד. הבן עזב לרומניה, ושם הוא חי גם כיום.

חודש לאחר מכן הגיב משרד הפנים לעתירה של הבן הבכור, נזיה, שגם הוא עירער על החלטת המשטרה לא לאפשר לו לשאת נשק. "בקשותיו של העותר נדחו לאור המלצות המשטרה השליליות לאחר העבירות שנעברו על ידי העותר ב–1995 ובגינן הורשע", כתבו אנשי משרד הפנים. "ב–1.5.01 נפתח נגדו תיק חקירה בגין מרמה בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, זיוף בכוונה לקבל דבר. בנוסף, ב–2.3.03 נפתח נגד העותר תיק חקירה אחר בגין זיוף שנסגר מאין עניין לציבור". גם כיום לא רשאי נזיה לשאת נשק ברישיון, בשל התנגדותה הנחרצת של המשטרה.

כל הדברים האלה לא מונעים משרים ואישי ציבור לחלוק כבוד למשפחה. כך למשל, במאי 2010 הגיע שר המדע דאז, דניאל הרשקוביץ, לביקור חגיגי במתחם בסכנין, שם הוא סייר במכללה להוראה. אם את הביקור של הרשקוביץ עוד אפשר להבין, הרי שהרבה יותר קשה להבין כיצד התייצבה במאי 2012 צמרת המשטרה לכנס החגיגי הראשון למניעת תאונות דרכים במגזר הערבי, שהתקיים במתחם מכללת סכנין. המארח היה מייסד המכללה אחמד בדארנה. בין המשתתפים: מפכ"ל המשטרה דאז יוחנן דנינו, השר לביטחון פנים דאז יצחק אהרונוביץ' ושר התחבורה ישראל כ"ץ.

אחמד בדארנה מארח את יולי תמיר בסכנין
מתוך ערוץ היוטיוב

לו השר כ"ץ היה בודק להיכן הגיע, היה מגלה כי שלושה חודשים לפני הכנס, באוגוסט 2012, התקבל פסק דין מעניין בבית המשפט המחוזי בירושלים, בהליך משפטי של משרדו נגד מארחיו. כך כתב בא כוחו של המשרד: "המכללה הארצית להכשרה מקצועית הוקמה לפני 30 שנה על ידי אחמד בדארנה ועוסקת בחינוך ובין היתר בניהול משפחתונים, גני ילדים, בתי ספר יסודיים, תיכוניים וטכנולוגים והפעלת מכוני רישוי". כל זה לא הספיק לחברה, שהתמודדה על מכרז לעריכת המבחנים העיוניים לקבלת רישיון נהיגה כספקית בלעדית בצפון, בשמונה סניפים שונים. את הפרויקט מטעם החברה אמור היה לנהל הבן זאהר, אלא שהוא היה באותו זמן גם בעליה ומנהלה של חברת לב הגליל תחבורה, שמפעילה בית ספר לנהיגה וגם מעסיקה קורסים מקצועיים שונים למבוגרים במימון משרד הכלכלה. כדי למנוע ניגוד עניינים הוא נדרש להעביר את ניהול בית הספר לנהיגה לאדם אחר, ואכן זה הועבר לחנא ג'סוב, המקורב למשפחה.

למרות ההתחייבות לא לערבב בין מבחני התיאוריה לבית הספר לנהיגה, הגיע לידי משרד התחבורה תצהיר שנשלח בחתימת זאהר בדארנה למשרד התמ"ת בבקשה שיכיר בקורסים שנערכים בבית הספר שלו, לב הגליל. בדארנה טען כי מדובר בטעות בתום לב של פקידה, אלא שבית המשפט, שאליו פנתה משפחת בדארנה, קיבל עוד כמה הוכחות לפעילות הכפולה — ולכן קיבל את דרישת משרד התחבורה להכיר בהחלטתו שלא לתת למכללה הארצית להכשרה את האפשרות לגשת שוב למכרז מבחני התיאוריה, ואף חילט 200 אלף שקל (מתוך 750 אלף שקל שניתנו עם הגשת המכרז), בשל הגשת מידע מוטעה ואי־ניקיון כפיים.

ייתכן שכל זה היה נמנע אם כבר במכרז הראשון, שבו זכתה המכלה להכשרה מקצועית ב–2006, היה מישהו במשרד התחבורה בודק את הניסיון של משרד החינוך עם משפחת בדארנה. ב–2003 פורסם כי אותה "חברה ארצית להכשרה מקצועית", שמפעילה גם בתי ספר במזרח ירושלים, מסרה דיווחים כוזבים על מספרי הילדים, ולכן הכריח אותה חשב המשרד להשיב לא מעט כסף שקיבלה שלא כדין. החברה מכחישה כי העבירה מספרים כוזבים, וגורסת: "לפני כ–16 שנה היתה אי־הבנה שטופלה במלואה מול משרד החינוך".

יתרה מזאת, אותו משרד תחבורה שנתן למשפחת בדארנה את הזיכיון הבלעדי על מבחני התיאוריה בצפון ב–2006 לא זכר כי ב–2005 נבדק מכון הרישוי שבבעלות המשפחה במתחם בסכנין, והתגלה כי זה "הנפיק אישורי כשירות לכלי רכב בלתי תקינים". המשרד טען אז כי ישלול ממכון הרישוי את רישיונו ואף ינקוט הליכים פליליים נגד אחמד בדארנה. לא רק ששני הדברים האלה לא קרו, אלא שזמן קצר לאחר מכן זכתה המשפחה במכרז להעברת מבחני התיאוריה.

גם כיום מחזיקה המשפחה לא מעט מכוני רישוי. שיחת טלפון למה שמוצג ברשת כ"מכללה הארצית להכשרה מקצועית סכנין בירושלים" מגלה מכון רישוי באזור התעשייה עטרות. למשפחה מכוני רישוי נוספים בסכנין ובאפק, שם אמור המכון לתת רישוי לכלים חקלאיים, אך בפועל מתפקד כמכון רישוי רגיל. במקביל הוקם מכון ממוחשב לבדיקת כלי רכב, ללא היתר בנייה.

במארס 2014 ביקרו במתחם בסכנין שר האוצר דאז יאיר לפיד ושר המדע דאז יעקב פרי באירוחו של אחמד בדארנה. באותה תקופה סייר במקום גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר.

מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה
גיל אליהו

ומה עם הקנס בן מיליון השקלים על עבירת הבנייה? המשפחה, שביקשה לשלם אותו ב–60 תשלומים חודשיים, דווקא לא שילמה אותו, מה שגרר אמירות חריפות בדו"ח מבקר המדינה מ–2013, שפירט את עבירות הבנייה והתנהלות הוועדה המחוזית מולן. הקנס צבר ריבית פיגורים של 800 אלף שקל, ורק בפברואר 2016, שבע שנים לאחר ההחלטה הראשונה, החליט בית משפט השלום בעכו, שדן בערעור של בדארנה, להפחית את הריבית ל–400 אלף שקל, והסאגה באה אל קצה עם התשלום המלא. ההחלטה להפחית את ריבית הפיגורים נבעה בין היתר מכך שבינתיים חריגות הבנייה במתחם סכנין הוסדרו.

מכללת סכנין להוראה: 
אין לנו קשר למשפחה

מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה היא היהלום שבכתר המשפחתי, שכעת מבקשת ליהפך לקמפוס הרב־תחומי המתוקצב הראשון בעיר ערבית. המכללה הוקמה ב–2001 כסמינר למורים שלא תוקצב על ידי המדינה, בשל התנגדותו הנחרצת של שר החינוך דאז, יוסי שריד, להקמת סמינר נוסף על אלה הקיימים. המשפחה התאזרה בסבלנות, ובעזרתה של רונית תירוש, מנכ"לית משרד החינוך שהכירה את בדארנה מפעילותו במרכז הליכוד, נהפך גם הסמינר למכללה מתוקצבת ב–2005. באותה שנה אישרה המל"ג למכללה להעניק תואר ראשון בהוראה, ובהמשך אף תואר שני. בתצהיר לבג"ץ שהגישה מכללה אחרת בסכנין, שלא קיבלה את היחס שקיבל בדארנה, הצהירה תירוש כי ייתכן שמדובר ב"שגגה", מכיוון שההחלטה לתקצב את המכללה לא התקבלה אחרי בדיקה מעמיקה באשר לצורך בסמינר נוסף למורים במגזר הערבי.

המכללה נחנכה בטקס חגיגי על ידי שרת החינוך הבאה, פרופ' יולי תמיר. תמיר, שבאה לגזור את הסרט עם הענקת התואר האקדמי למכללה, אמרה בנאומה: "אני מאמינה כי ההכרה הזו באה בצדק, והיא משקפת את האיכות האקדמית של המכללה". נזיה בדארנה, מנכ"ל המכללה, חיזק את דבריה ואמר: "את השגינו החינוכיים אנחנו מקדישים לכל החברה הערבית. כולנו תקווה כי בנו יתגשמו תקוות כל אזרחי המדינה וכי מכללת סכנין תעניק גם תואר שני".

ייתכן שרונית תירוש היתה צריכה להקשיב אז לדורון מור, בזמנו מפקח במחוז צפון של משרד החינוך וראש האגף להכשרת מורים במחוז. בזמן שעבד במשרד החינוך טען מור שיש לסגור מכללות, ולא לפתוח חדשות, אך כשפרש נהפך לאחד מעובדיו של בדארנה. במכתב ששלח בפברואר 2016 מנכ"ל רשת החינוך של המכללה הארצית למנכ"לית משרד החינוך מצוין העתק לדורון מור - סמנכ"ל פדגוגיה.

משכורתו של מנכ"ל המכללה, נזיה, היא שלישית מבין חמשת מקבלי השכר במכללה ומסתכמת ב–466 אלף שקל בשנה. קודמים לו רק הנשיא ורכז הלימודים. יו"ר העמותה הוא שמשון שושני, לשעבר מנכ"ל משרד החינוך וכיום גמלאי, אך מייסדי העמותה, כך על פי המסמכים שהעבירו לרשם העמותות, הם כולם בני משפחה: האב אחמד, והבנים זאהר, נזיה, מונעם, נור אל דין ועומר. במכללה לומדים 3,000 סטודנטים (95% מהם נשים) בחינוך האקדמי ועוד 2,000 סטודנטים במסלולים הלא אקדמיים המתוקצבים בעיקר על ידי משרד הכלכלה.

האיתנות הפיננסית של המכללה נראית מרשימה. על פי הדו"ח ל–2014 שהגיע לרשם העמותות, היא הוציאה כ–50 מיליון שקל על המטרה שלשמה הוקמה — הכשרת עובדי הוראה - אך הכנסותיה הסתכמו ב–74 מיליון שקל, יתרה של יותר מ–20 מיליון שקל. יתרות המזומנים ושווי מזומנים הסתכמו בסוף השנה ב–16 מיליון שקל.

הפירמידה העסקית של משפחת בדארנה

על פי אותו דו"ח, הקצבות ממשרד החינוך בעבור הסטודנטים היו 32 מיליון שקל, סכום דומה בכל שנה. עבור שכר לימוד למסלולים האקדמי והלא אקדמי שולמו עוד כ–42 מיליון שקל.

סך כל נכסיה של העמותה מרשים, וגדל כל שנה. בסעיף נכסים נרשמו 161 מיליון שקל, עלייה של 20 מיליון שקל מהשנה שקדמה לה. מרשם העמותות נמסר: "באשר לעמותה, רשם העמותות מקיים ביקורת עומק מורכבת שמעורבות בה רשויות נוספות. בשלב זה לא ניתן להעריך מתי תסתיים" .

אחמד בדארנה הפנה את בקשותינו לתגובה לפרופ' מוחמד חליל, נשיא מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה. חליל טוען בתגובה כי כבר שנים אין למכללה קשר למשפחה וכי הבן נזיה, שאכן לא עמד בתבחינים לקבלת נשק, נבחר על ידי הוועד המנהל. המכללה רק שוכרת את המבנים ממשפחת בדארנה ואין לה קשר לעסקיה האחרים של המשפחה. "המכללה בסכנין מזמינה את מייסד המכללה למפגשים של בכירים, כפי שנעשה במוסדות אקדמיים", הוסיף פרופ' חליל. "מעבר להוקרה על מפעל חיים זה, מר בדארנה נחשב למוביל דעה במגזר הלא יהודי ולדמות ציבורית בכירה".

בדארנה אמר דברים אחרים כשהעיד לפני שנתיים בתיק בנושא מקרקעין, שם הוא נתבע על ידי מינהל מקרקעי ישראל: "אני מנהל מכללות לאקדמיה", העיד בדארנה על עצמו. "אני מתקן את המדינה על ידי חינוך...אני מחזיק 5,732 עובדים" .

בעניין הדו"חות הכספיים של העמותה מסר חליל: "המכללה לא תוקצבה עבור בינוי מאז הקמתה, זה 15 שנה. לכן, הנהלת המכללה נקטה יוזמה והקימה קרן ייעודית לבינוי אשר קיימת מאז הקמת המכללה במטרה לפתח את המכללה מבחינה פיזית ופדגוגית".

בעניין רשם העמותות מסר חליל: "בכל שנות קיומה של המכללה התקבלו אישורי ניהול תקין ואנו גאים בזה. בדיקות של רשם העמותות מתבצעות גם לגופים מקבילים, ואנו מברכים על כל בדיקה, במידה שתהיה, שתציג את הניהול הפיננסי המוצלח. למרות ניסיונות של גורמים בעלי אינטרס להכפיש את פעילות המכללה, נמשיך להוביל את פיתוח וקידום ההשכלה הגבוהה בצפון הארץ ובעיקר בקרב המגזר הלא יהודי".

ידה בכל: משפחת בדארנה

נלחמים על בתי הספר 
בבתי המשפט

חינוך הוא לב לבה של פעילות משפחת בדארנה, שבין היתר מפעילה את "המכללה הארצית", רשת ארצית של מוסדות חינוך ובתי ספר להכשרה מקצועית ברחבי הארץ, הכוללת 32 בתי ספר שבהם כ–12 אלף תלמידים, ומתחרה ברשתות כמו עמל ואורט. ב–2015 קיבלו 14 מתוך בתי הספר, שבהם כ-3,500 תלמידים, 80 מיליון שקל ממשרד הכלכלה.

ביוני 2012 הורה בית המשפט למכללה הארצית של בדארנה להתפנות מבית ספר שבו התיישבה בכפר אעבלין, על פי דרישת המועצה המקומית. מפסק הדין עולה כי המכללה קיבלה את בית הספר לעשר שנים כדי לפתוח בו בית ספר מקצועי. בית הספר עבר לידי החברה ללא אישור משרד הפנים או משרד החינוך, ובמכרז שלא עמד בכללים. המכללה ארצית טענה כי עמדה במכרז על פי כל דין, וכי השקיעה לא מעט כסף בשיפור המבנה. המועצה המקומית טענה שלא רק שהמבנה התקבל שלא כדין, הרי שהמכללה הארצית מעולם לא טרחה לשלם את דמי השכירות, ולעומת זאת ערכה לא מעט שינויים במבנה, ללא היתר. רק בעקבות הוראת בית המשפט הושב בניין בית הספר לרשות המועצה.

שנתיים קודם לכן דיווחו כלי תקשורת מקומיים כי משפחת בדארנה אולצה לעזוב גם מבנה של בית ספר מקצועי בשכונת דליה הצעירה בדליית אל כרמל, לאחר שלטענת המועצה מעולם לא שילמה מסים. עוד טענה המועצה, כי הרשת השתמשה במבנה בעיקר לצרכיה לאחר שזכתה במכרזים להכשרת מבוגרים של משרד התמ"ת.

בספטמבר 2014 מחקה המכללה הארצית תביעה נגד מועצת כפר מנדא. אמנם הוועדה הקרואה שניהלה את המקום העבירה את מבנה בית הספר לרשות החברה, אך שוב נעשה הדבר בניגוד לדין וללא אישור משרד החינוך. משפחת בדארנה פנתה לבית המשפט בדרישה לקבל את המבנה מכיוון שלדבריה גם כאן עמדה בכל תנאי המכרז ואף זכתה בו, אך בעקבות התערבות פרקליטות מחוז חיפה בתיק נסוגה מהדרישה, והמאבק הסתיים בהשבת בניין בית הספר למועצה.

על קשיי הניהול התקין מרמז גם מכתב זועם שקיבלה המכללה הארצית באפריל 2014 מאגף מנהל משק ומכרזים של משרד הרווחה. במכתב הודיעו למכללה שהצעתם שהוגשה במסגרת מכרז פומבי להפעלת פנימייה טיפולית למתבגרים בסיכון נפסלה. הסיבה: תחת סעיף המנכ"ל הופיעו שמות של אנשים שונים, באותו מכרז. על פי משרד הרווחה, בשלושה מכרזים אחרים שאליהם ניגשה החברה הופיעו שמות שונים של מנכ"ל. "הוועדה רואה בהתנהלותכם מסירת מידע מוטעה, ובמכרזים עתידיים אף תשקול לחלט את ערבות ההצעה", נכתב במכתב. החברה הוזמנה לשימוע במשרד הרווחה, והיא טוענת: "במכרז היו חילוקי דעות עם מנהל הפרויקט, שלא סיפק את כל הנתונים הרלוונטיים, ולפיכך הפסקנו את השירות אתו".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "המכללה הארצית הגישה הצעה למכרזים ב–2012, אך נפסלה בשל אי־עמידה בתנאי סף ניסיון המציע ו/או ניסיון צוות ו/או מבנה. למכרזים ב–2013 וב–2015 הגישה הצעה אך לא זכתה בשל ניקוד נמוך באמות המידה. בנוגע לעניין השימוע, באפריל 2014 הספק השתתף במכרז ובמסגרתו הוחלט לערוך לו שימוע הנוגע לטענות על מסירת מידע מטעה. לאחר השימוע הוועדה החליטה שאין בהתנהלות הספק במכרז משום מסירת מידע מטעה והצעתו של המציע לא נפסלה על הסף. נציין כי הספק לא זכה במכרז האמור".

למרות בקשות רבות, משרד החינוך סירב להעביר נתונים על המכללה הארצית להכשרה.

עמותה לחינוך או ללימודי נהיגה?

משפחת בדארנה לא מסתפקת בפעילות הענפה של החברה הארצית להכשרה ושל המכללה להוראה. עמותת עידן השלום, שמטרתה היא "לפעול לקידום החינוך בין העדות השונות" על פי דו"חותיה לרשם העמותות, נרשמה כעמותה במארס 2000, אך התחילה לפעול כמה שנים לאחר מכן, במקביל למכללה להוראה. יו"ר העמותה הוא זאהר בדארנה, שהוא גם מורשה חתימה של הארגון. מורשה חתימה אחר, שהוא גם חבר ועד, הוא חנא ג'סוב, אותו אדם שאליו עבר, לכאורה, ניהול חברת לב הגליל.

בדיקת עומק שערך רשם העמותות ב–2010 העלתה כי אין כל זכר לקשר בין מטרות העמותה לפעילותה האמיתית. עידן השלום ניהלה אז 11 גני ילדים בכפר עילוט שבצפון והפעילה קורס סייעות שמומן על ידי משרד הכלכלה. מאותו דו"ח עולה כי משרד החינוך היה המממן הראשי של העמותה והעביר לה כ–1.5 מיליון שקל בשנה, עבור מעט יותר מ–300 ילדי גן. בזמן שהגיע מבקר מטעם רשם העמותות למשרדי החברה בכרמיאל נצפתה במקום, כך נרשם בדו"ח, "פעילות נוספת: בית ספר לנהיגה בבעלותו של אחד מחברה העמותה".

לא חלפו כמה שנים ועידן השלום נהפכה לאימפריית חינוך. מחזור הפעילות המצומצם, שהיה לפני שבע שנים כ–2 מיליון שקל, זינק ב–2014 לכ–45 מיליון שקל: 12 מיליון שקל מגיעים ממשרד החינוך עבור ניהול גנים, ועוד 32 מיליון שקל הם קצבאות ממשרד החינוך עבור בתי ספר שאותם מנהלת העמותה. רק 400 אלף שקל מגיעים מתשלומי ההורים וכ-700 אלף שקל מעיריית ירושלים.

ואכן, מרכז הפעילות של העמותה התרחב למזרח ירושלים, מה שמחזיר אותנו לפעילותה הענפה של המכללה הארצית, אותה חברה בע"מ, שגם היא ניהלה, ועדיין מנהלת, בתי ספר וגנים במזרח ירושלים. לעמותת עידן השלום, על פי דו"חותיה, 411 עובדים והיא מנהלת גנים, בתי ספר יסודיים ותיכונים, בכפר קרע, בסכנין, במג'דל כרום, בעראבה ועוד.

נראה כי בני המשפחה אינם מעוניינים לקשור בין עידן השלום למכללה הארצית וטוענים כי אין קשר בין השתיים. אלא שחיבור נוסף עולה מעדותו של עו"ד עימאד אל חאג', שהתלונן בבית המשפט המחוזי בחיפה במארס 2016 על הפסקת עבודתו כיועץ המשפטי של מועצה מקומית כאבול. "העותר משמש כיועץ המשפטי במכללה הארצית סכנין", נכתב שם, "ובין היתר מכהן כמנכ"ל עמותת עידן לשלום".

"משפחת בדארנה תמשיך בעשייה החברתית"

מהמכללה הארצית להכשרה מקצועית נמסר בתגובה: "בעניין היתרי הבנייה: כלל המבנים הם עם היתרי בנייה כחוק. המכללה הארצית להכשרה מקצועית סכנין השכירה את המבנה למכללה האקדמית להכשרת עובדי הוראה רק לאחר קבלת כל ההיתרים על פי חוק".

"בעניין פרויקט התיאוריה: לאחר חמש שנות הפעלה מוצלחות של פרויקט התיאוריה, שאף כללו הארכת התקשרות מצד משרד התחבורה, המשרד יצא למכרז חדש עם תום תקופת המכרז הראשון.

"משפחת בדארנה לא הקימה, לא ניהלה ולא מנהלת את עמותת עידן השלום.

"אין למכללה הארצית שום קשר ליתר מוסדות החינוך, ולמכללה האקדמית להכשרת עובדי הוראה, שממוקמים באותו מתחם בסכנין.

"משפחת בדארנה היא משפחה מכובדת בחברה הערבית בישראל. רבים מבני המשפחה פעלו וחלקם עדיין פועלים לצמצום הפערים במגזר הלא יהודי באמצעות חינוך ותעסוקה. המשפחה נרתמה באמצעות המכללה הארצית ומוסדותיה השונים לקדם את החינוך, ההכשרה והתעסוקה לכלל האוכלוסייה בארץ ובפרט למגזר הלא יהודי. מרבית הבוגרות והבוגרים ממוסדות החינוך של המכללה הארצית רכשו מקצוע והם נמצאים במעגל התעסוקה. משפחת בדארנה רואה בחינוך ובהכשרה מקצועית את עתיד המדינה ושל אזרחיה ולכן תמשיך בעשייה החברתית. אנו רואים כאן ניסיון של 'מתחרים' לפגוע, להכפיש ולנצל את ההזדמנות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#