נבואת הזעם של יו"ר סיסקו, ג'ון צ'יימברס, לישראל - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נבואת הזעם של יו"ר סיסקו, ג'ון צ'יימברס, לישראל

"אם לא תגבירו את הקצב, הודו וצרפת ייקחו 
לכם את תואר אומת הסטארט-אפ"

41תגובות

"ישראל חייבת לנוע בקצב מהיר יותר מבעבר. יש גאווה גדולה בלהיות אומת הסטארט־אפ, אבל לא תוכלו להחזיק בתואר הזה אם לא תרוויחו אותו - ואתם חייבים לנוע מהר יותר", אומר יו"ר סיסקו העולמית, ג'ון צ'יימברס, שביקר השבוע בישראל, וחתם עם ראש הממשלה ושר התקשורת, בנימין נתניהו, על מזכר הבנות הצהרתי ל"שיתוף פעולה למטרת קידום דיגיטציה בישראל".

כדי לא לאבד את תואר אומת הסטארט־אפ, מוסיף צ'יימברס, ישראל חייבת להבהיר את חשיבות הדיגיטציה (חיבור לרשת אינטרנט באיכות גבוהה) לכל אזרחי המדינה. "קודם כל, אתם חייבים להציב את זה בראש סדר העדיפויות הלאומי. אתם חייבים להאיץ את תהליכי הדיגיטציה של המדינה - לא רק פעילות פס רחב, גם איך לשנות את הצמיחה בתמ"ג, איך מכשירים את כוח העבודה בישראל. בעתיד, 92% מהעבודות ידרשו כישורים טכנולוגיים - לא משנה אם זה יהיה בחקלאות או משרות ממשלתיות", הוא אומר.

יו"ר סיסקו העולמית ג'ון צ'יימברס בארץ
אוליבייה פיטוסי

"אתם צריכים לחשוב איך להיות מובילים בתחומים כמו בריאות, ואיך להשתמש בתחומים כמו ביג־דאטה ומסדי מידע אלקטרוניים. אלה תחומים שבהם אפשר לשתף פעולה בבניית סטארט־אפים, לייצר מקומות עבודה בישראל ולהפיץ את תוצרתם לעולם".

אז למה צ'יימברס מייחס חשיבות כה רבה לחינוך של הישראלים? כי כדי שתהליכים כאלה יקרו צריכה להיות "שותפות עם אזרחי ישראל כדי לשנות את המדינה. מדינות שאפילו לא היו על הרדאר של סיסקו, כמו צרפת והודו, נעות עכשיו מהר יותר מישראל", מסביר צ'יימברס, ומוסיף: "לעיתונים יש חלק חשוב בחינוך הציבור לכך".

ביום שלישי הכריזה סיסקו - ספקית ציוד תקשורת לחברות תקשורת שמשקיעה רבות בישראל, בין השאר בפרויקט הסיבים האופטיים של חברת החשמל - כי היא מעמיקה את מעורבותה בהיי־טק הישראלי ורוכשת את הסטארט־אפ קלאוד־לוק תמורת 293 מיליון דולר במזומן. קלאוד לוק, שהוקמה ב–2007 על ידי יזמים ישראלים ומנוהלת מבוסטון, פיתחה טכנולוגיה לאבטחת מידע שמועבר באפליקציות ובמסמכים בשירותי ענן — ומסייעת לארגונים לנטר שימוש במידע רגיש ושיתופו עם משתמשים בתוך ומחוץ לארגון.

מאז 1998 רכשה סיסקו חברות ישראליות ביותר מ–2 מיליארד דולר, כולל הרכישה הנוכחית (ובלי לכלול את רכישת NDS ב–5 מיליארד דולר ב-2012, חברה ישראלית שכבר לא היתה בשלב הסטארט־אפ והחליפה ידיים כמה פעמים לפני הרכישה). בנוסף, סיסקו השקיעה כבר בכ–25 סטארט־אפים ישראליים, כשבתחילת השנה היא רכשה את חברת השבבים ליבה סמיקונדקטור מקיסריה ב-320 מיליון דולר.

כשצ'יימברס נשאל על ההתקדמות האטית של פרויקט הסיבים האופטיים של חברת החשמל, הוא משיב כי "חייבים פס רחב כדי להשיג את כל מה שדיברנו עליו. הפס הרחב חייב להגיע לכל אזרח בישראל במחיר שווה לכל נפש. מה שאנחנו חשבנו עליו הוא איך להגביר את התחרות ואת זרימת המידע. כל חלק בתוכנית מבוסס על הצורך להעביר את הפס הרחב לכל ישראלי - בין אם הוא מוסלמי, נוצרי או יהודי. כדי לעשות את זה, צריך להפיץ את התשתית של הפס הרחב".

כדוגמה הוא מביא את הודו, מדינה שסיסקו הגבירה מאוד את פעילותה ומעורבותה בה, ומספר כי הם חיברו 10 מיליון הודים לפס הרחב תוך שישה חודשים. "ביחס להודו, ישראל מתקדמת לאט מאוד".

יו"ר סיסקו העולמית ג'ון צ'יימברס בארץ
אוליבייה פיטוסי

אתה בעצם אומר שאנחנו מאבדים את הדרך.

"אני לא חושב שאתם מאבדים אותה, אלא שאתם לא נעים מהר מספיק".

בלי ששמנו לב - 
צרפת נהפכה לישראל

כדי להדגיש את החשיבות שהוא רואה בהאצת התהליכים הטכנולוגיים, מזכיר צ'יימברס את ההתקדמות הטכנולוגית של צרפת - מדינה שעד לא מזמן לא הצליחה לפתח את תעשיית הטכנולוגיה באופן משמעותי. הוא מספר כי בתערוכת האלקטרוניקה השנתית (CES) שהתקיימה בינואר בלאס וגאס, הופיעה משלחת צרפתית עצומה. זאת היתה המשלחת השנייה בגודלה, אחרי האמריקאית, מבחינת סטארט־אפים - מה שהצביע על השינוי שמתחולל במדינה בשנה וחצי האחרונות.

נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, העמיד את קידום תעשיית הטכנולוגיה בראש סדר העדיפויות של הממשלה מאז שנכנס לתפקיד במאי 2012. לא הרבה האמינו ביכולתו לשנות את כלכלת צרפת, שמבוססת על תעשייה ותיירות, ופועלים בה איגודי עובדים חזקים שמקשים על הנהגת רפורמות במדינה.

לכן היה מפתיע לגלות בפברואר 2015 כי ממשלת צרפת וסיסקו חתמו על הסכם לשיתוף פעולה, שבמסגרתו השקיעה החברה האמריקאית מאות מיליוני דולרים בתעשיית הטכנולוגיה הצרפתית. פריז אינה נחשבת מרכז טכנולוגי משגשג כמו לונדון או ברלין, וצ'יימברס מעיד כי צרפתים רבים לא הבינו את ההסכם הזה בתחילת הדרך.

בשנה וחצי האחרונות ביקר צ'יימברס בצרפת שבע פעמים, ולדבריו, הנשיא הולנד מעוניין להיות מייסד אומת הסטארט־אפ הצרפתית - שעשויה, לדעת צ'יימברס, להיות מתחרה לתעשייה הישראלית. "דיברתי עם הנשיא הולנד על האופן שבו הם רוצים לשנות את המדינה ועל האופן שבו הם רוצים להפוך אותה לאומת סטארט־אפ. נחש איזו מדינה באירופה השקיעה הכי הרבה כסף בינואר־פברואר השנה בחברות חדשות? צרפת. זה היה מפתיע - אבל אנחנו זיהינו את השינוי הזה כבר לפני שנה וחצי, כשהימרנו על צרפת".

ומה בעצם הביא אתכם להמר על צרפת?

"הלקוחות שלי אמרו לי לעשות את זה. יש לצרפת לשכת מסחר גדולה וחזקה, שנציגיה אמרו לי להגיע לתערוכת CES בלאס וגאס ולראות את המשלחת הענקית של 77 החברות שהם הביאו לשם - הם ביקשו שנבוא לראות מדינה שנמצאת בתהליכי שינוי. עשיתי את זה כי סמכתי עליהם. גילינו מדינה אפילו מעניינת יותר ממה שהם הציגו", מתאר צ'יימברס את המפגש שלו עם סצנת הסטארט־אפים שהתחילה לשגשג בצרפת.

לדבריו, מקבלי ההחלטות בצרפת הפנימו את החשיבות בהכשרת עובדים לעידן הדיגיטלי, והם משתמשים בהסכם עם סיסקו ובהרחבת הפס במדינה גם כדי להאיץ את הכשרת העובדים. "זה שארה"ב המציאה את עידן טכנולוגיית המידע וישראל היא אומת סטארט־אפ, לא אומר שאלה יהיו פני הדברים גם בדור הבא. וזאת הסיבה שדיגיטציה של מדינה היא כל כך חשובה".

מה מוביל את מדיניות ההשקעה שלכם בישראל?

"דיגיטציה של המדינה. חוץ מזה, אני פשוט אוהב את ישראל. זאת מדינה חדשנית מאוד".

סיסקו היא מענקיות הטכנולוגיה הראשונות ששיתפו פעולה עם תעשיית ההון סיכון בישראל.

"רכשנו כאן 12 חברות ב–7.2 מיליארד דולר (כולל NDS). השקענו 150 מיליון דולר בסטארט־אפים ו–60 מיליון דולר בהון סיכון. אתה חושב על זה במונחים כספיים, אני חושב על זה במבחן התוצאה - ובדיוק בנקודה זו התמקדתי בשיחה עם ראש הממשלה נתניהו. לא שוחחנו על מתגים ותקשורת, דיברנו רק על התוצאה ועל איך להביא אותה לישראל - ואיך לגרום למשקיעים בעולם לכלול את החברות הישראליות באקו־סיסטם שלהם".

בשלב זה מדגיש צ'יימברס שוב את החשיבות של השותפות האסטרטגית בין כל ממשלה בעולם לסיסקו. "הנקודה שלי היא שאין בלעדיות על התואר. אני אולי התומך הכי גדול של ישראל בארה"ב. אני מכיר את שמעון פרס יותר מ–15 שנה, אבל אנחנו חייבים לנוע מהר יותר - אם זה לא יקרה, ישראל מסתכנת באובדן את מעמדה כאומת הסטארט־אפ".

השקעות של עשרות מיליונים בתעשיית ההיי־טק הפלסטינית

צ'יימברס מתייחס בביטול לחברות סיניות שצומחות במהירות, כמו וואווי ו–ZTE, שרבים רואים בהן מתחרות של סיסקו בעתיד הלא־רחוק, ומסביר למה: "אל תחשוב על סיסקו כחברה של ראוטרים ומתגים - תחשוב על סיסקו כחברה שמובילה את החדשנות הדיגיטלית".

זה נראה כאילו אתה מנסה להיפטר מהתדמית של סיסקו כחברה של מתגים וראוטרים.

"לא. אנחנו לא מנסים לנער את התדמית הזאת. כבר עברנו את זה. כשאתה מדבר עם מנהיגים בעולם - אתה מבין שהתדמית של סיסקו כבר עברה את השינוי שאנחנו מדברים עליו", אומר צ'יימברס, שמנסה במשך כל הראיון להבהיר למה סיסקו היא חברת טכנולוגיה דיגיטלית, ולא "רק" יצרנית ציוד תקשורת. "אנחנו כנראה צריכים לעשות עבודה טובה יותר בעניין הזה, כדי שכולם יבינו את זה.

"אתה צריך להחליט אם לחשוב עלינו בזמן עבר, כחברת תקשורת מצליחה מאוד, אם לחשוב עלינו כשחקנית המובילה בענן, באבטחה, בערים חכמות ובשיתופי פעולה - או לחשוב עלינו כשחקן גלובלי שיכול לשנות מדינה.

"העסקים שלנו בישראל חשובים עבורי והם יצמחו, אבל זה חלק קטן מהעסק שלנו", הוא אומר. סיסקו היא חברת ענק ששמה לא מוכר כל כך לציבור כמו חברות טכנולוגיה אחרות, אבל שווי השוק שלה מגיע לכ–140 מיליארד דולר, ובשיאה, לפני פקיעת בועת הדוט.קום, היתה שווה חצי טריליון דולר. בשנים האחרונות השקיעה סיסקו עשרות מיליוני דולרים גם בתעשיית ההיי־טק הפלסטינית ברמאללה, בניסיון להפיח חיים במגזר הטכנולוגיה בגדה המערבית, אבל קצב הגידול של התעשיות הטכנולוגיות ברשות הפלסטינית לא עמד בתחזיות.

תגיע לרמאללה בביקור הזה?

"לא בפעם הזאת, אבל בעתיד אגיע לשם. אני אחזור לאזור. חתמתי עם נתניהו על מזכר הבנות, לא רק בענייני תקשורת - גם על בריאות, חינוך, ביטחון, על סטארט־אפים ועל מה אפשר לעשות ביחד. צוותים משותפים עובדים על זה עכשיו, ובעוד ארבעה חודשים אחזור ונראה איך נפתח את מזכר ההבנות, כפי שעשינו בצרפת".

מה למדת מההשקעה של סיסקו ברמאללה?

"קודם כל, אני מאמין שחברות טכנולוגיה רב־לאומיות יכולות לתרום לשלום במזרח התיכון, כמו שמדינות יכולות. חייבים ליצור מעמד ביניים בפלסטין, וגם במצרים וסעודיה. מה שאתה רואה מצדנו הוא שותפות עם ממשלות, במקרה הזה עם הממשלה הפלסטינית ועם הנשיא מחמוד עבאס. אנחנו מתמקדים בתוצאה - איך לוקחים את הצמיחה בפלסטין מפחות מ–1% ל–6.5% בהיי־טק. עשינו את זה תוך שלוש שנים מתוך אחריות תאגידית, וזה מה שאנחנו עושים במדינות אחרות, כמו בירדן או במדינות המפרץ. החלום שלי הוא להביא שלום, להביא שוויון לעולם".

זה לא חלום קצת אוטופי מדי?

"לא".

אתה חושב שהפעילות שלכם ברמאללה הצליחה?

"זאת התחלה טובה. תוך שנתיים מעמד הביניים צמח, אבל עדיין לא הגיע לאן שהוא צריך".

"אנחנו לוקחים סיכון 
כדי לשנות את העולם"

צ'יימברס מדבר על הצורך ביצירת מעמד ביניים במזרח התיכון ועל הצורך בשוויון כלכלי, אבל בארה"ב ובאירופה ניתן לראות כיום שינויים גדולים, כמו צמיחת תנועות אנטי־אירופיות או מועמדים פופוליסטים, כמו דונלד טראמפ וברני סנדרס. גם כאן, לפי צ'יימברס, מדובר בשינויים שמקורם בטכנולוגיה.

"40% מהחברות הישראליות הגדולות ו–40% מהחברות הגדולות בארה"ב לא יתקיימו כמו שהן בעוד עשור. זה יהיה עולם דיגיטלי", הוא אומר.

"אובר היא לא חברת מוניות, זה קשור לכלכלה שיתופית, וג'נרל מוטורס ופורד רק עכשיו הבינו שהיא יכולה להיות המתחרה הכי גדולה שלהם או השותפה הכי טובה שלהם. Airbnb היא לא חברת נדל"ן, אלא חברה בתעשיית האירוח. אמזון היא המתחרה הגדולה ביותר של וולמארט. אם חברות לא ייהפכו לדיגיטליות, ללא קשר לגודלן, אם הן לא יזוזו מהר - הן יישארו מאחור.

"במסיבת עיתונאים שהתקיימה בבית הלבן ב–1995, דיברתי לצד הנשיא ביל קלינטון וסגנו אל גור על עידן טכנולוגיית המידע ועל איך ניתן ליצור מקומות עבודה, ולא להרוס אותם, איך זה יביא צמיחה למדינה ואיך זה יניע כמעט כל אזור במדינה. כמעט אף אחד בחדר לא האמין בזה. בסוף הקדנציה של קלינטון, ואני רפובליקאי אז זה קשה לי להגיד, הוא ייצר 22 מיליון מקומות עבודה, הוא החיה את הצמיחה הריאלית ב–18% והגדיל את ההכנסות של משקי הבית ב–17%.

"אבל הפעם האחרונה שנרשמה עלייה כזאת בהכנסות משקי הבית היתה בשנת 2000 (סיום הקדנציה של קלינטון כנשיא). בגלל זה אתה רואה את הסערה הפוליטית בארה"ב. ב–16 השנים האחרונות ההכנסה ירדה בעצם ב–17%. זה מה שהביא לתוצאה הפוליטית של היום - טראמפ, סנדרס, היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי".

בתור רפובליקאי, אתה תומך בטראמפ?

"עוד לא החלטתי במי אתמוך בבחירות האלה".

תחום נוסף שמעסיק בשנים האחרונות את עולם הטכנולוגיה הוא תכנוני המס של חברות טכנולוגיה גדולות כמו אפל, גוגל ופייסבוק. החברות מקימות חברות בנות במקלטי מס, ומנתבות לשם את ההכנסות שלהן מכל העולם כדי שיידרשו לשלם פחות מסים במדינות האם שלהן - מה שגרר ביקורת ציבורית חריפה.

"איני רוצה למתוח ביקורת על חברות אחרות", אומר צ'יימברס. "אנחנו משלמים מסים הוגנים בכל העולם, והרבה. דעתי היא פשוטה מאוד - אתה חייב להישאר איפה שטוב לך, וכל מדינה צריכה להשיג את המטרות שלה באמצעות משיכת חברות טכנולוגיה. אם אתה חושב על האחריות החברתית התאגידית, אנחנו חושבים גם על המסים שהחברה צריכה לשלם, על החינוך, על צורכי האבטחה, על שירותי הממשלה לאזרחים, על יכולות הסטארט־אפים בכל שנה. אם לא חושבים רוחבי בתחום הזה, המדינה לא יכולה להוביל".

אז כשאתה חושב איפה להשקיע, אתה מביא בחשבון את המסים?

"מה שחשוב בעיני זה אם מנהיגי המדינה מבינים מה הכיוון שהמדינה שלהם צריכה ללכת אליו. אנחנו משקיעים איפה שהמנהיגים מבינים את זה.

"כדי שמודי (נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו; י"פ) יביא את הודו להיות מעצמת ייצור, הוא צריך לשנות את מדיניות המסים, את הלוגיסטיקה, להילחם בשחיתות.

"האם אנחנו חברה מושלמת? ברור שלא. האם אני עושה טעויות? בהחלט. האם אחת מכל שלוש רכישות נכשלות? בטח. אבל אנחנו לוקחים את הסיכון כדי לשנות את העולם, וכרגע אנחנו חברת ההיי־טק הגדולה היחידה שמקדמת ועושה שותפויות עם ממשלות. יכול להיות שלישראל יש את האומץ לעשות את זה".

מה זה דיגיטציה ולמה צריך את זה?

ג'ון צ'יימברס מדבר ארוכות על דיגיטציה (חיבור לאינטרנט באיכות גבוהה) ועל הצורך של ישראל להמריץ את התחום, אבל לפעמים נראה שעולם המושגים שלו שונה משל הישראלי הממוצע. אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל, מסביר כי החתימה על מזכר ההבנות עם הממשלה, שמקדם את תהליך הדיגיטציה, חשוב ומהותי לכל אזרח בישראל.

בשלב הראשון יקדמו סיסקו והממשלה את התשתית להשקת פרויקט הדיגיטציה בנגב המזרחי, או כפי שמסביר זאת שגיא, "איך אנחנו מחברים בית ספר בירוחם עם מורה למתמטיקה של חמש יחידות, מביאים פס רחב לבית ספר, אינטרנט אלחוטי, ועושים אפליקציות של שיחות וידאו באיכות גבוהה. אותו מורה למתמטיקה יוכל ללמד בזמן אמיתי עוד עשרות כיתות בנגב המזרחי.

"דוגמה נוספת זה חולה בערד שצריך להגיע לבדיקות בסורוקה, אז בשיתוף פעולה עם שירותי בריאות כללית עושים מערכות של טלרפואה. מאפשרים למרפאה בערד לחבר את החולה לרופא בסורוקה - כולל וידאו - וכך חוסכים נסיעה ובזבוז של יום עבודה. מדובר בתוכניות מוחשיות שיכולות לעשות הבדל - גם לשפר את הכלכלה".

לפי שגיא, השלב הראשון של הפרויקט יהיה בנגב המזרחי, ובשלב מאוחר יותר מעוניינת השרה גילה גמליאל, שעומדת בראש מטה ישראל דיגיטלית, להרחיב את הפרויקט לנגב המערבי ולגליל.

אתם מרגישים מחויבות מצד הממשלה לפרויקט?

שגיא: "מחויבות גדולה מאוד. ראש הממשלה רוצה מאוד שזה יקרה, וגם משרדי הפנים והאוצר מחויבים. הועברו תקציבים למטה ישראל דיגיטלית, כדי להניע את הפרויקט בנגב המזרחי. יש מחויבויות של ראשי הרשויות לכך שגם יישובים שאין להם מסה קריטית יוכלו להיות משהו ייחודי".

איפה הפרויקט יהיה תוך שנה וחמש שנים?

"יש תוכנית עבודה מסודרת לפריסה בבתי הספר ובערים. תוך חמש שנים יהיה חיבור של בתי ספר ומרפאות לתשתית החדשה ובניית מרכזי עבודה טכנולוגיים, כדי שכל היישובים באשכול הנגב המזרחי יהיו מחוברים לפס הרחב - כולם ישתמשו בטכנולוגיה כדי למנף את השירות הדיגיטלי ולשכפל את זה לאזורים אחרים כמו הנגב המערבי והצפון".

זה משהו שיהיה מדיד?

"לחלוטין. יש תוכנית עבודה עם מנהלי פרויקט מהצד של סיסקו והממשלה".

מה אתם מרוויחים מזה?

"ככל שמואצת הדיגיטציה במדינה, גדל נתח השוק וההוצאה הציבורית על העולם הדיגיטלי ואנחנו מובילים את התהליך הזה. אנחנו מאמינים שכשהכלכלה מתחזקת - במרכז ובפריפריה כולנו נהנים מזה. אנחנו מעדיפים להיות חברה במקום משגשג, וחושבים שהאצת הדיגיטציה תסייע לשגשוג".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#