מה מתחבא במזוודות של העולים מצרפת? "פתאום בא אדם וקונה 5-4 דירות בבת אחת" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה מתחבא במזוודות של העולים מצרפת? "פתאום בא אדם וקונה 5-4 דירות בבת אחת"

מדינת ישראל עושה כל מה שהיא יכולה כדי למשוך אליה את ההון של יהודי התפוצות, אבל על הדרך נכנס לפה גם כסף מהסוג שלא היינו רוצים לראות - והכל בחסות חוק שפוטר אותם ממסים למשך עשר שנים ומערכת פיננסית שלא שואלת יותר מדי שאלות

122תגובות
ליאו אטלמן
ליאו אטלמן

" גן עדן ישראלי לנוכלים צרפתים", הכריזה הכותרת של העיתון הצרפתי "ליברסיון" לפני כשבוע, בעמוד השלישי מתוך ארבעה עמודים בכתבה שהוקדשה לקשר בין המיליארדר הצרפתי, ארנו מימרן לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובהם נפרש הקשר הישראלי לפרשה.

"שישה מתוך 12 נאשמי המשנה בפרשת ארנו מימרן נעדרו מבית המשפט - משום שהם היו בישראל - ובהם אדי אביטן, מיכאל חייק, גבריאל כהן, ג'רמי גרינהוץ ופרדריק סבג", פירט היומון הצרפתי. "אחרים המעורבים ב'עוקץ של המאה' גם כן מצאו מקלט בישראל, לפני שהוסגרו לצרפת. זה המקרה של סיריל אסטרוק, ואליאס אלכס קאהן - שמצא מקלט בישראל ונעצר בינואר 2014. אם הרוב המכריע של יהודים צרפתים שעולים לישראל הוא ישר, הרי שמאות אחרים בוחרים לעלות לישראל כדי להתחמק מתביעה בצרפת או משתמשים בישראל כבסיס להונאות שהם מתכננים לעשות בחו"ל", נכתב.

הסיבה לכותרת הפרובוקטיבית היא סדרה של פרשיות הונאה שבהן היו מעורבים יהודים יוצאי צרפת, שנחשפו בתקופה האחרונה - עוד לפני הפרסום של עיתון "הארץ" אתמול, שלפיו העד המרכזי במשפט "העוקץ של המאה", איתן לירון, מסתתר בימים אלה בדירה בשדרות נורדאו בתל אביב. בתחילת מאי נעצרו שבעה ישראלים תושבי נתניה בעלי אזרחות צרפתית, בחשד להונאת ענק של חברות מסחריות בחו"ל. על פי החשד, השבעה פרצו לתיבות דואר האלקטרוני של בכירים בחברות מסחריות ושיכנעו בתחבולות גורמים בחברה להעביר כספים ל"ספקים" - ובמקום זאת הועברו לחשבונות שלהם.

באפריל פירסמו כלי תקשורת צרפתיים כי חמש חברות פורקס ישראליות עומדות במרכז חקירה צרפתית סביב הונאת משקיעים בהיקף של 105 מיליון יורו. 15 חשודים עוכבו בישראל בחשד למעורבות בפרשה. בינואר נעצרו חמישה חשודים ממוצא צרפתי בגין מה שנקרא בצרפת "עוקץ הנשיאים" — שבמסגרתו נטען כי הם התחזו לבכירי חברות מסחריות כדי להוציא מהן כסף. על תרמית הנשיאים נכתב ב"ליברסיון" באותה הכתבה כי "מייסד ההונאה הזאת, ג'ילברט צ'יקלי, מעביר את ימיו בשקט בווילה שלו באשדוד ליד בריכה וג'קוזי, וסביבו שומרים חמושים — אף שנידון בצרפת למאסר של שבע שנים וקנס של מיליון יורו".

הפרסומים מהחודשים האחרונים חברו לפרשות נוספות מהשנתיים האחרונות, ובהן פרשה שהתפרסמה בתחילת 2015 שבמסגרתה נחשדו שני יהודים ממוצא צרפתי כי אספו באופן שיטתי מידע פיננסי ומידע אודות בעלי תפקידים במאות חברות בצרפת, שאותן ביקשו להונות. לפי הפרסומים, השניים, המתגוררים בתל אביב והרצליה, התחזו לעורכי דין, סוכני שחקנים ואנשי עסקים - ופנו אל החברות האלה בדרישה לביצוע העברות כספים לחשבונות שלהם.

אם בעיני גורמי החקירה הבינלאומיים בישראל הפשיעה ממרכז ודרום אמריקה מזוהה עם סמים, וזו מרוסיה ואוקראינה מזוהה עם מרמה - בשנים האחרונות הפשיעה מצרפת מזוהה יותר ויותר כפשיעה טכנולוגית מתוחכמת.

סוכנות תיווך בנתניה
עופר וקנין

3,300 יהודים עלו לישראל מצרפת ב–2013, 6,700 היגרו לישראל ב–2014, ו–7,500 ב–2015, מרביתם מרקע סוציו־אקונומי גבוה, שהחליטו לעלות בין היתר בגלל גל המתיחות הדתית בצרפת והחשש מאנטישמיות. עם זאת, הפרשות האלה מעידות כי יש מיעוט של צרפתים שעבורם ישראל היא מקלט מסוג אחר.

ציר הפשע צרפת־ישראל מעסיק את מחלקת החקירות הבינלאומיות במשרד המשפטים הישראלי ואת המחלקה המקבילה בצרפת באופן אינטנסיבי בשנים האחרונות. מספר ההסגרות מישראל לצרפת עולה בכל שנה, שיתוף הפעולה בין הצדדים עמוק והן הצרפתים והן הישראלים מכירים היטב את משרדי החקירות בירושלים ובפריז, שמהם עובדות שתי המחלקות. הצרפתים והישראלים נפגשים לישיבות שנתיות של לא מעט שעות, שבהן הם עוברים על פרשיות ותיקים, ומתאמים את הפעילות בנוגע אליהם.

זו לא רק העלייה מצרפת שמעסיקה את החוקרים בישראל. חוק השבות הישראלי בכללותו מהווה מקור תסכול יום־יומי לחוקרים העוסקים בתחום ההונאות הבינלאומיות. ככל שכמות העולים החדשים ממדינה מסוימת עולה — כך עולה מספר הטרמפיסטים או מחפשי המקלט המשתקעים בישראל ומנצלים את השליטה בשפה, בתקשורת וביכולת לנווט עצמם במדינת מוצאם כדי להוציא לדרך פשעים מהבסיס הישראלי החדש.

בקהילה הצרפתית המקומית לא מרוצים מהפרסומים האלה. כפי שאומר אוריאל בובלי, עו"ד העובד עם יהודי צרפת העולים לישראל, "יש צרפתים־יהודים מעטים שעשו דברים לא טובים בצרפת, וישראל קיבלה אותם אליה. זו כנראה היתה טעות. זה גורם לבעיות והקהילה הצרפתית בישראל כועסת על האנשים האלה, שהכתימו אותה. פרשות כמו עוקץ המע"מ, תרמית מכסות זיהום האוויר או הפורקס גרמו לכך שהחבר'ה הטובים שרוצים לבוא לפה להשקיע אומרים שעכשיו זה קשה מאוד".

לדברי נילי פיצ'ון, עולה ותיקה מצרפת ועובדת בהסתדרות הציונית, "בערוצי הטלוויזיה הצרפתיים היו כתבות על ישראלים שבחרו להגר לישראל, אבל זה לא נושא לשיחה אצל הצרפתים בישראל. אני בטוחה שבישראל דיברו יותר על מימרן מאשר בצרפת על ישראלים. נכון שפרשות כמו הונאת הדואר או כנופיית הנשיאים מקוממות ומביישות, אבל צריך לזכור שזה שמישהו גנב זה דבר אחד, וזה שצרפתים באים לפה זה משהו אחר. רוב היהודים בצרפת חולמים לבוא לישראל. ואם הם בורחים ממשהו, הם רוצים להגיע לכאן".

"אם אתה עולה חדש - אף אחד לא שואל אותך אם שילמת מסים"

"החקיקה גרמה לכך שלהרבה עולים היה כדאי לחזור לישראל. הרעיון מאחוריה היה למשוך עולים לישראל מכל המעמדות - ואכן בעלי אמצעים בחרו לעלות לישראל. אנשים, שפעם היו מגיעים לפה לביקורים בלבד וסופרים את מספר הימים שהם יכולים להישאר פה ולא לשלם כאן מס, נהפכו לאזרחים. אבל אני לא מזהה מגמה של מעבר כסף שחור לישראל. תמיד יש אחוז מסוים. לצרפתים נוח לבוא לפינה הזאת, כי לא נוח להם לדבר על האנטישמיות שגורמת לישראלים להגר לפה, אז הם מעדיפים לדבר על הפשע", אומר מוטי מורד, מנכ"ל מט"י בראשון לציון, המתמחה בעבודה מול עסקים צרפתיים.

"ישראל שואבת אליה הון עצום, הרוב המכריע שלו הוא הון נקי שמחפש השקעות וסביבה רגולטורית מפוקחת ושקופה. החלת כללי הלבנת ההון הבינלאומיים משכה השקעות לגיטימיות לישראל. פרסומים בעיתונות הזרה, המנסים לייחס לישראל סלחנות לגבי הלבנת הון - אין דבר רחוק יותר מזה מהמציאות, כפי שהוכיחו חקירות שנפתחו בישראל", אומר יהודה שפר, המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית.

בכתבה שהתפרסמה ב"ניוזוויק" בסוף מארס, הוצגו נתונים מתוך דו"ח של ארגון New World Health, האומד את תנועות ההון בעולם. הנתונים ניסו לייצג את מפת ההגירה הבינלאומית של בעלי אמצעים ברחבי העולם. לפי הדו"ח, רבע מתוך 10,000 מיליונרים שעזבו את צרפת ב–2015 היו יהודים. לפי אותו דו"ח, בשנה זו נכנסו לישראל 4,000 מיליונרים חדשים, 2,000 מהם התיישבו בתל אביב. הערים הרצליה, נתניה וירושלים הוזכרו באותו דו"ח כערים נוספות שנהנו מהגירה של מיליונרים אליהן.

הנתונים האלה משקפים את העובדה שבשנים האחרונות ישראל נהפכה למוקד משיכה עבור יהודים בעלי הון מרחבי העולם - ולא רק מצרפת. "יש קהילה איטלקית נרחבת שבימים אלה מעבירה הרבה כסף לישראל מחשש מפני מהלכים שתבצע הממשלה שם. אבל אנחנו יודעים שיש גם הרבה צרפתים שבאים וקונים נכסים בישראל", אומר עו"ד אריק גרובר, המתמחה בתחום.

סיבה אפשרית להיותה של ישראל מוקד משיכה היא העובדה שב–2008 פורסם בישראל תיקון לחוק, שלפיו ניתן לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים פטור ממס במשך עשר שנים מהמועד שבו היו לתושבי ישראל, על הכנסות שהופקו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל. יתרה מכך, על פי התיקון ניתן לעולים ולתושבים חוזרים ותיקים גם פטור מדיווח לגבי הכנסותיהם מחוץ לישראל ופטור מהגשת הצהרת הון על נכסיהם והונם מחוץ לישראל. התיקון הזה עלול להוות גורם משיכה לא קטן למי שמעוניין להכניס הון שחור לישראל - מכל מדינה שהיא. מפניות שלנו לבנק ישראל, משרד המשפטים ורשות המסים עולה כי נכון להיום, לגורמים אלה אין נתונים לגבי היקף ההון הזר שנכנס לישראל בדרך זו, כל שכן לגבי מאפייניו.

עם זאת, כבר לפני שנתיים בישיבה של ועדת הכספים בנושא המאבק בהון השחור אמרה העוזרת ליועץ המשפטי של הרשות לאיסור הלבנת הון, תמר ולדמן, כי "אנחנו רואים בעיקר פשיעה שבוצעה בישראל, אבל גם פשיעה שבוצעה בחו"ל והעברות כספים לארץ, בין אם באמצעות העברות בנקאיות ובין אם באמצעות העברת מזומן דרך הגבול. אנחנו רואים גם אנשים שנתפסים במעבר הגבול עם כספים, וכששואלים אותם מה מטרת הכספים, הם אומרים שהם למטרות רכישת נדל"ן. היו לנו גם מקרים של אזרחים צרפתים שהודו כי על הכספים האלה לא שולם מס בצרפת או במדינות אחרות שמהן הם הגיעו".

ב–2014 הגדיר זאת דו"ח מבקר המדינה: "הפטור מדיווח ומתשלום מס שניתן לעולים ולתושבים חוזרים ותיקים על פי תיקון 168, נועד לתרום לעלייה ולשיבה לארץ. ואולם מתן פטור נרחב מדיווח עלול ליצור תמריץ להלבין הון או להשתמש בהון שהולבן בחו"ל, דברים העלולים לפגוע בחברה ובמשק".

ד"ר אביחי שניר מהמכללה האקדמית נתניה, החוקר את נושא ההון השחור בישראל, טוען כי "יש תופעה של הלבנת הון על ידי יהודים מהעולם - בישראל. היסטורית, התפישה הישראלית גרסה שהיהודים מסכנים גם כך, וצריך לעזור להם להבריח את הונם. זו תפישה מראשית המדינה, שנשארה המון שנים. כיום יש את הפטור ממס לעשר שנים. הבנקים פה אמורים לשאול אותך אם שילמת מסים על ההון שעשית בחו"ל, אבל אם אתה עולה חדש - אף אחד לא שואל אותך. אם יש לך עסק שעובד שם - אחרי עשור אמנם תצטרך לשלם עליו מסים, אבל בינתיים ההון נהפך ללבן".

עו"ד אריק גרובר, המתמחה בתחום מעריך כי "נכנס לישראל הרבה כסף שחור. הדרכים להעביר אותו לישראל מגוונות. יש בלדרים שיודעים איך להעביר את הכסף. הם יכולים להגיע לישראל על יאכטות או במטוסים פרטיים. אפשר לעשות זאת גם באמצעות הקמה של חברות קש ובאמצעות נאמנות. הון שחור שנכנס לארץ הוא לא דבר חדש".

"ישראל תמיד תמכה בכך שיהודים יביאו לפה את הכסף שלהם. כתוצאה מהחקיקה הם באים לפה ובעשר שנים הראשונות שלהם פה כמעט לא פוגשים את שלטון החוק. בהנחה שעל כל ההכנסות מחו"ל יש להם פטור של עשר שנים - זה מקור בלתי נדלה להלבנת הון, שמאפשר להם לחיות פה ולא לדווח לאף אחד", אומר בכיר לשעבר ביחידת החקירות של רשות המסים. "מעבר לכך, יש הרבה שיטות להעביר מזומן לארץ. יש מה שקוראים לו 'חוואלות' - גורמים שאתה מעמיד להם כסף בחו"ל ומעמידים לך תמורתו כסף בארץ. אפשר להעביר כסף על הגוף", הוא מוסיף.

חשד להלבנת הון הוא לעתים הדרך היחידה שבה המשטרה הישראלית יכולה לטפל בפשעים שנעשו במדינות אחרות. לדברי גורמים במשטרה, כדי שמשטרת ישראל תפתח בחקירה הנוגעת 
להלבנת הון, העבירה שנעשתה בחו"ל ובגינה נפתחה החקירה צריכה להיות עבירה משמעותית - גם במקום שבו היא נעשתה. "כשמדובר לדוגמה בכספי הימורים שהגיעו לארץ, צריך לזכור שבמקום כמו צ'כיה, למשל, ההימורים חוקיים. אם נעשתה עבירה במדינת המוצא, הרי שכשהרכוש נכנס לישראל, הוא נכנס כדי שייעלם מהמקום שבו בוצעה העבירה. במצב כזה יש עבירה של העלמת הון שמנותקת מעבירת המקור שלה", אומרים גורמים במשטרה.

"אם היתה סחיטה בחו"ל והכסף נכנס לישראל - אנחנו מתעסקים רק בתיק הכלכלי ומנסים להעמיד את האדם לדין על הלבנת ההון. לצורך כך אנחנו צריכים קודם שיתוף פעולה מהמדינה שבה נעשתה העבירה, כדי להראות שאותו אדם מנסה להסתיר את הרכוש שלו בארץ - וכך להימנע ממצב שבו נפתח נגדו תיק על הלבנת הון בחו"ל", מוסיפים במשטרה.

לדברי גורם במשטרה, "בכל התחום הזה של הונאת חברות - או הנדסת חברות כמו שאנו קוראים לו - אנחנו בהחלט מזהים מעורבות של ישראלים. יש לא מעט תיקים שטיפלנו בהם, חלקם תיקי חקירה המתנהלים בחו"ל וחלקם נהפכים לתיקים ישראליים, בשל העובדה שאנו מזהים שבליבת הפרשה יש עבירות כלפי רשויות המס הישראליות. אנחנו מזהים סביב תחום ההונאות מהסוג הזה יותר תיקים שמשטרת ישראל ורשויות האכיפה חשפו או היו מעורבות".

הגורם לעליית מחירי הנדל"ן?

הדרכים שבהן הון שחור יכול להיכנס לישראל מגוונות, אומרים גורמים במשטרה - אם בדרכים המסורתיות של העברות בנקאיות ואם באמצעי תשלום מתקדמים חדשניים כמו מטבעות דיגיטליים אינטרנטיים דוגמת ביטקוין, או באמצעות הרשת הלא קונבנציונלית, הרשת האפלה (Darknet).

הון שחור נכנס לארץ, לפי אותם גורמים, גם באמצעות סחורות או באמתלה של העברות עסקיות במסגרת יבוא ויצוא. "מערכת היחסים הרחבה של ישראל עם האיחוד האירופי והרצון להסיר חסמי יבוא ויצוא מאפשרת למי שרוצים בכך לספר סיפורים על העברה של מצד שלישי של כספים", אומרים במשטרה.

דרך נוספת להלבנת הכספים עשויה להיות ענף הנדל"ן. מתווכים, קבלנים ועורכי דין מהענף חששו לשוחח על הנושא מתוך פחד לכרות את הענף שעליו הם יושבים והסבירו כי אין להם כל דרך לדעת אם נכסים שהם מוכרים נרכשים בהון שחור. עם זאת, לדבריהם, גם אם לא מדובר בדירות שנרכשות תמורת מזוודות מלאות במזומנים, יש מקרים שבהם אין להם ספק כי מדובר בהון שחור שעומד מאחורי הרכישות. כפי שאומר בכיר בענף התיווך, "הדברים קיימים. כשפתאום בא אדם לפה וקונה ארבע־חמש דירות בבת אחת, זה לא נראה נורמלי. אני משער שאחרי שהם צברו את ההון שלהם, הם משקיעים אותו בישראל מהסיבות שלהם".

"רובם דווקא אוהבים לשלם בתנאי תשלום נדחים, אבל יש התמקדות של הרשויות הצרפתיות באותם אנשים וחלק מהרכישות הן מה שנקרא 'פיסקליות'. אתה רואה אנשים שבוחרים להשקיע פה ומבין שהם יכלו לעשות תשואות טובות יותר במקומות אחרים. אולי הם חושבים שמוגן פה יותר, אולי זו השקעה אמוציונלית. אולי הם מאמינים ביישוב הארץ ובניית הארץ וזה סוג של רווח כפול. הרשויות בצרפת כיום קשוחות כלפי כולם. הן מאוד הקשיחו עמדות בשנים האחרונות, וחלק מהאוכלוסיה מרגיש שהוא לא יכול להתנהג כבעבר", אומר מקור בחברת נדל"ן גדולה, המתמחה בעבודה מול רוכשים מצרפת.

"ברגע שיש לך כסף לא מדווח ואתה קונה נדל"ן פה ובמקומות אחרים - במישרין או על ידי נאמנים - הלבנת אותו. זה יכול להיות גורם לעליית מחירי הנדל"ן", אומר על כך בכיר לשעבר ברשות המסים.

"ברגע שגורמים עם כסף לא חוקי נכנסו לישראל, הם מחפשים עסקות עתירות מזומן, שבהן במכה אחת ניתן להלבין המון כסף. דירת יוקרה אחת מכסה עקיצה בסדרי גודל גדולים. ההשקעה של הכסף בנדל"ן היא השלב האחרון בתהליך, אחרי שהכנסתי את הכסף למערכת. להשאיר את הכסף בבנק זה בעייתי יותר כי הוא הרבה יותר חשוף. בנדל"ן אתה יכול לרשום את הנכס על שם הדודה, האחות או איש קש, בעוד שחשבון עם כמה מיליוני יורו הוא דבר שלרוב מדווח, שעשוי לעורר חשד. נדל"ן הוא השקעה בקרן זווית. בדרך כלל מי שעושה את הדברים האלה מפצל סיכונים: משקיע חלק במניות, חלק בחברות, חלק בנדל"ן וחלק יישאר בבנק", מפרט גורם המעורה היטב בתחום.

אותו גורם מסכם: "מלבין ההון שואל את עצמו שאלה דומה לזו שהמשקיע הרגיל שואל את עצמו: 'אני משקיע ורוצה לשמור על הנכס שלי, ובמקביל שהכסף ישמור על הערך שלו ויהיה נקי באיזושהי צורה'. אם חשוב לו שהכסף יתנקה והוא לא צריך אותו להרבה שנים הוא ישקיע בנדל"ן. אם לא, הוא יושקע במשהו זמין יותר. ניהול הסיכונים שלו נע סביב הפרמטרים של כמה הוא רוצה להיות אנונימי וכמה הוא רוצה שהכסף יהיה נגיש ושמיש".

"הצרפתים מרגישים קצת נבגדים"

מלבד הפטור ממס מ–2008, גורם נוסף ששינה בשנים האחרונות את כללי המשחק בתחום ההון השחור הוא הוראות חקיקת פטקא FATCA (Foreign Accounts Tax Compliance Act): חקיקה אמריקאית, שיצאה לדרך בעקבות המשבר הפיננסי של 2008, ונועדה להגביל את תנועות ההון השחור של אזרחי ארה"ב.

ההוראות האלה יצרו לחץ על הבנקים הפועלים בזירה הבינלאומית, להקפיד במעקב אחר מקור הכספים המופקדים אצלם. בעקבות זאת, לפני שנה וחצי היה זה בנק לאומי בישראל שספג קנס של מיליארד שקל מהרשויות האמריקאיות, בגין סיוע לאזרחים אמריקאים שהפקידו אצלו כספים להפר דיני מיסוי ודיני ניירות ערך. ההשלכות של ההוראות האלה התבטאו בייחוד בבנקים השווייציים.

"כחלק מהחיבה של ישראל להון יהודי, הבנקים הישראליים עבדו במדינות זרות וחיזרו אחרי הון של יהודים, שלא רצו לשים אותו במקומות אחרים. פרשיות לאומי שווייץ ולאומי ארה"ב התפרצותו כי פתאום שינו להם את הכללים - והם נתפסו לא מוכנים", אומר על כך ד"ר אביחי שניר מהמכללה האקדמית נתניה, החוקר את התחום. "יש בעיה גדולה של הון שחור כיום בכלל ובצרפת בפרט. מדברים שם על 20% מהתוצר שהוא בשחור. שווייץ קרובה אליה ועד כה היה קל להחביא שם כסף, אבל בשנים האחרונות יש גל של הדלפות נגד בנקים שווייציים. זה מביא לישראל הרבה הון", הוא מוסיף.

"החוק שלפיו לעולים חדשים יש פטור ממס בישראל למשך עשר שנים על ההשקעות שלהם מחו"ל, יוצר מצב שבו עולה חדש לא צריך לדווח כלום לרשויות בישראל", אומר רואה החשבון והעו"ד ג'ק בלנגה, המתמחה בתחום. "אבל אם יש לעולה חשבונות במקלטי מס בשווייץ או בלוקסמבורג, הוא ניצב כיום מול מציאות חדשה. באחרונה הבנקים האלה שלחו לכל הלקוחות שלהם הודעות בבקשה להמציא הצהרה מהמדינה שלהם שלפיה החשבון שלהם מדווח - אחרת הם יסגרו להם אותו. עולה חדש לא יכול להביא אישור כזה מישראל", מוסיף בלנגה.

לדבריו, "כיום השאלה בתחום הזה היא אם רשויות המס בצרפת יפנו לרשויות המס בישראל ויבקשו מידע על החשבון המקומי. יש להן סמכות לבקש את זה על פי חוק חילופי המידע. ואולם הפנייה צריכה להיות ספציפית, עם שם ספציפי, ורשות המסים צריכה ליידע את אותו תושב ישראלי שהיתה פנייה לגביו. כרגע עולה חדש שיש לו חשבונות בשווייץ - והחשבון לא מדווח בצרפת או בישראל - נמצא בבעיה. במקרה כזה הוא יכול להתנדב לשלם מס בישראל. הוא יכול לומר: 'עליתי לישראל, יש לי 5 מיליון יורו בבנק בשווייץ ואני מתנדב לשלם מס על רווחי השוטפים בחשבון הזה בישראל'. במקרה הזה הוא משלם מס של אחוז או שניים מהריבית ולמעשה מכשיר את החשבון הזה, שנהפך להיות מדווח".

בלנגה מבהיר כי "הרשות להלבנת הון בישראל דורשת מהבנקים לדעת מאיפה הגיע הכסף ומה רמת הלגיטימיות שלו. אם הכסף הגיע ממדינת המושב של האדם שהיגר לישראל - אין בעיה, כי החשבון, שנמצא על שמו, מדווח באותה מדינה, והרשות רואה בו חשבון תקין. הבעיה מתחילה כשהכסף הגיע מחשבון שלא נמצא במדינת המקור, אלא במדינת מקלט. תושבי חוץ פוחדים להעביר כספים כאלה לישראל. אם הם צריכים לעשות זאת, עליהם להסביר באופן מפורט מאיפה הכסף. הסיבה לכך היא החשש מהלבנת הון, ולא בשל המסים".

השינויים שנעשו בשנים האחרונות בחקיקה וביחס של הרשויות הישראליות גורמים לחלק מיהודי התפוצות להרגיש נבגדים. "מאז חקיקת פטקא יש מגמה של העברת כספים לישראל והשקעתם בנדל"ן - כדי להתחמק מחוסר הוודאות הפיסקלית באירופה. גם האירועים הביטחוניים שלא פוסקים בצרפת גורמים להם לעלות. עשינו יריד עלייה בצרפת לפני חודש וחצי, שהיה מפוצץ. אנשים פשוט רוצים לשים רגל על הקרקע", מספר עו"ד אריאל בובלי, העובד עם יהודים העולים מצרפת.

"ברמת המיסוי, התופעה של העברת הון לישראל קיימת. צרפתים אכן רוצים לרכוש נדל"ן בישראל. עם זאת, כיום לרשות המסים יש גישה לטאבו והיא יכולה להגיש בקשה לקבל גישה לחשבון הבנק, ובמקרים כאלה זכות הפרט נפגעת. לדוגמה, לא מעט צרפתים, שבשנות ה–50 קנו מתוך תחושת ציונות אג"ח שהמדינה מכרה להם, מרגישים מעט נבגדים. הם אומרים: 'בזמנו המדינה התחננה לעזרתנו, עשינו את מה שהיה מקובל לעשות כדי לקנות את האיגרות'. בנקים שיכנעו אותם לפתוח חשבונות בישראל, וכעת הם נפגעים מהחלפת המידע ומהפניית הגב של המדינה. בגלל חשש מהבאות, אחרי השואה אנשים חילקו את הכספים שלהם ושמו חלק באירופה וחלק בישראל. מצד שני, הם מבינים שהעולם משתנה ונהפך לכפר גלובלי אחד", אומר בובלי.

"הפטור ממס לעשר שנים לא מונע מרשות המסים לשלוח אליך בקשה להצהרת הון. בנוסף, כיום אם תעשה העברה כספית לישראל, הבנק הישראלי ישאל שאלות שאפילו רשות המסים, מכוח הפטור של 10 שנים, מנועה מלשאול. התנהלות מערכת הבנקאות והעובדה שאין כללים ברורים ושכל בנק משנה את הנהלים הפנימיים שלו מדי כמה ימים יוצרים חוסר ודאות ומרחיקים משקיעים טובים. הם טוענים שמסוכן כאן, וזה חבל, שכן השקעות חיוביות רבות נמנעות בשל כך", מוסיף בובלי.

לדבריו, "במובן הזה, ישראל נהפכת להיות פחות ופחות מקלט מס. בתחום הנדל"ן, יהודי יכול לקבל אזרחות ישראלית ולרכוש כאן נדל"ן עם תעודת זהות ולא עם דרכון, עובדה שמקלה על התהליך הביורוקרטי. ואולם תחום זה עשוי להשתנות אם התקנות החדשות בנוגע להחלפת מידע והשקיפות, שצפויות להיכנס לתוקף ב–2018, יהיו הגורם הדומיננטי. כיום הבנקים מבקשים אישורים על כל העברה והפקדת כספים. מרוב שהם מבקשים להתגונן ולכסות את עצמם, הם מובילים למצבים בלתי־הגיוניים, שבהם אתה צריך להוכיח שהכסף שבחשבון הבנק שלך במדינת המקור ולחלופין ששולם מס על הלוואות שלקחת בצרפת כדי להשקיע בישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#