בעלי דירות בסין מגלים שקשה למכור אותן - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בעלי דירות בסין מגלים שקשה למכור אותן

סינים רבים מחזיקים בדירות כנכס להשקעה, אבל ממשלת סין מחזיקה בכל הקרקעות במדינה בבעלותה ומערימה קשיים כשהם רוצים למכור את הדירות

6תגובות
שכונת מגורים בשנגחאי. רישומי הנדל"ן בסין חדשים יחסית, ואינם זמינים לציבור
בלומברג

צ'ן פורונג ואשתו רכשו לפני 23 שנה את ביתם שבוונז'ו בגלל הקרבה שלו למרכז העיר והתעלה שעל גדותיה עצים. החלום שלהם היה להעביר את הבית לילדיהם ולנכדיהם - פיסת עושר שנתנה למשפחתם נתח מהנס הכלכלי של סין. אבל אז השכנה שלהם ניסתה למכור את הבית שלה, ועל הכל הוטל צל של ספק. בדומה לכל בעל בית שני בסין, צ'ן ושכנתו החזיקו בבתים שלהם, אבל לא בקרקע שתחתם. כל הקרקעות בסין נמצאות בבעלות הממשלה, שמחלקת אותן ליזמים ובעלי בתים בחוזי חכירה ל–20 עד 70 שנה.

כשהשכנה, ששם משפחתה הוא וונג, ניסתה למכור את ביתה, בכירים מקומיים אמרו לה שפג תוקפו של החוזה על הקרקע. כדי למכור את הבית, הם אמרו, היא תצטרך לשלם להם שליש משווי העסקה. וונג הביעה את מחאתה על כך, בצעד שמשך תשומת לב בסין כולה. לפתע מיליוני סינים שאגרו במסתור מיליארדי, ואולי אף טריליוני, דולרים - היו גם הם מודאגים. אם הרשויות המקומיות באזורים אחרים של סין עושות אותו הדבר, הם חשבו, הרי שנתח גדול מההון שלהם יגיע גם כן, בסופו של דבר, לידי הממשלה.

"מה יקרה אחרי שתוקפו של חוזה החכירה על הקרקע שלנו יפוג?" שואל צ'ן, בן 69, שביחד עם אשתו מחזיק בחוזה ל–70 שנה. "אני כבר אמות עד שהתוקף יפוג, אבל האם אוכל להעביר את הבית לבני?"

שוק המניות הבלתי יציב וההגבלות המחמירות שלו על שליחת כסף לחו"ל עודדו משפחות רבות בסין להשקיע בנדל"ן למגורים. משפחות סיניות השקיעו כמעט שני שלישים מהונן בנדל"ן, מעריך לי גאן, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת טקסס, שעורך באופן קבוע סקר פופולרי בקרב משקי בית בסין. חלק מהם מחזיקים בשני בתים או יותר, וקונים או מוכרים אותם באופן שבו משקיעים אמריקאים משחקים בשוק המניות.

מאגר ההון הזה של משקי בית חיוני למאמציה של סין להעביר את כלכלתה לשלב הבא. בשעה שמקורות חשובים של צמיחה כמו יצוא וייצור דועכים, סין מנסה להפוך את משקי הבית שלה לצרכנים בסגנון אמריקאי. יותר מסביר להניח שאמונה בחסכונות הביתיים שלהם תגרום להם לפתוח את הארנקים.

בלומברג

אף שעשתה מאמצים לקדם בעלות על בתים, המפלגה הקומוניסטית בסין לא עשתה הרבה כדי לשחרר את האחיזה שלה בקרקעות במדינה. המפלגה תקפה בעלות פרטית במהלך עלייתה לשלטון, וכשהיא השתלטה, היא הלאימה את כל האדמות, בעקבות המודל הסובייטי. אף שמותו של מאו דזה דונג הוביל לרפורמות שאפשרו לאנשים להחזיק בבתים משלהם, הממשלה המרכזית המשיכה לשמור את הקרקעות בבעלותה - מה שנותן לה כוח עצום בכלכלה הסינית.

מומחים מסוימים אומרים שהממשלה המרכזית לא יכולה להמשיך להיות בעלת אדמות לאומית. "המדינה שלנו עדיין מאמינה באידיאולוגיה שכבר התיישנה", אומר מאו יושי, כלכלן בכיר שניהל בעבר את מכון יונירול לכלכלה - חברת מחקר בבייג'ין. "מי שהיתה אם הבעלות הציבורית, ברית המועצות, כבר קרסה - אבל אנחנו עדיין נאחזים בבעלות ציבורית".

מתן אדמות לאנשים לא יהיה דבר קל. לממשלות מקומיות בסין אין סמכות להטיל מסים, כך שהחכרת אדמות היא אחת הדרכים הבודדות שיש להן לגייס כסף. היתר לסינים להחזיק באדמות משלהם עלול גם לרכז את העושר בידיהם של מעטים, אומר מאו. "אז איך אנחנו אמורים למסות את מי שמחזיקים בנתח גדול?" הוא שואל.

ב–2007 ניסתה סין להרגיע את בעלי הבתים, כשדרשה מהממשלות המקומיות לחדש חוזי חכירה ל–70 שנה באופן אוטומטי. ואולם החוק לא קבע אם על בעלי הבתים לשלם עבור החידוש ומה יקרה למי שחתומים על חוזים לטווח קצר יותר. בית המחוקקים הסיני צריך לפתור את הסוגיה הזו, אומר סון יוהואה, חוקר באוניברסיטת מזרח סין למדע המדינה ומשפט. "אחרת, היא תגרור סכסוכים עצומים".

חששות גדולים לגבי מחירי הבתים

אי־הוודאות לגבי חוזי חכירה לקרקעות שורר בתקופה של חששות גדולים יותר לגבי מחירי הבתים בסין. בחלק מהערים הקטנות יותר יש עודף היצע של דירות לא מאוכלסות, אך מחירי הבתים עלו באופן עקבי בערים עשירות יותר כמו שנחאי ובייג'ין. כפי שנכתב בפרשנות בעיתון הממשלתי "גלובל טיימס" ב-4 במאי, "עבור מיליוני רוכשי בתים, אחרי שכבר שילמו מחירים מופקעים על בתים בשוק שהתחמם יתר על המידה, יהיה להם קשה לקבל מכה נוספת לחסכונות".

בייג'ין בוחנת מקרוב את האירועים בוונז'ו - עיר חוף עם 8 מיליון תושבים במזרח סין, שהיתה הראשונה להקים מיזמים פרטיים, אחרי שסין פתחה את כלכלתה בסוף שנות ה–70. משרד הקרקעות של הממשלה שלח צוות פקחים לוונז'ו באפריל, לפי התקשורת המקומית. נציגי הממשלה והממשלה המקומית סירבו להגיב.

ALY SONG/רויטרס

לפחות לשלוש שכונות בוונז'ו הגיעו בקשות של הממשלה לתשלומים על חידוש חוזי החכירה, בהן הנגהה הצפונית, שבה מתגוררים וונג וצ'ן. ביתם של בני הזוג צ'ן הוא בית צנוע טיפוסי לאזור. הדירה, שנמצאת בקומה השלישית בבניין בעל אריחים אפורים, מכילה שני חדרי שינה וגודלה 54 מ"ר.

הנגהה הצפונית - מתחם של בנייני בטון - גובלת בשדרה עמוסה בדוכני נודלס, שוקי ירקות ופירות וחנויות קטנות אחרות. לאורך התעלה שמקיפה את המתחם גדלים עצים ופרחים. צ'ן אומר כי מקומיים אגרו כסף כדי לבנות מרכז קהילתי שמעוצב כמו מקדש סיני.

הכל השתנה בשכונה הזאת עם התגלית של וונג. בעלי דירות מקומיים התחילו לבדוק את מסמכי החכירה שלהם. עיתונאים עברו מדלת לדלת, במיוחד בבניין של וונג. "היו פה כל כך הרבה עיתונאים, עד שהיא כבר לא רוצה לשוחח עם אף אחד", אומר צ'ן. בשיחת טלפון אומרת וונג כי המתינה לראות כיצד הממשלה תפתור את הבעיה. היא סירבה להרחיב מעבר לכך.

רישומי הנדל"ן בסין אינם אחידים. הם חדשים יחסית, ולא זמינים לציבור. לפי שכניה של וונג והתקשורת המקומית, היא ובני משפחתה קנו את הדירה שלה, שגודלה 80 מ"ר, לפני שלוש שנים ב–1.4 מיליון יואן (210 אלף דולר).

כמה רחובות משם, תושבי שכונה אחרת שנפגעה, שוישין, תוהים מה יקרה כשינסו למכור את הדירות שלהם. "אנשים לא יודעים מה לעשות", אומר גה צ'ינגצ'ואן, מתווך נדל"ן בגמלאות, שעצר את הקטנוע שלו כדי לשוחח עמנו. "איש לא שם לב לחוזי החכירה האלה, אבל עכשיו אנחנו בצרות". הוא מוסיף, למשל, כי "אם אתם קונים דירה חדשה ומשתמשים בדירה הנוכחית שלכם עם חוזה ל–20 שנה כעירבון להלוואה - לא תוכלו לעשות זאת. אם הבנקים יראו שתוקף החוזה שלכם פג, הם לא ילוו לכם כסף".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#