הסביבה שהכריעה את השר גבאי - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסביבה שהכריעה את השר גבאי

ב-25 שנותיו כפקיד במגזר הציבורי וכמנכ"ל במגזר העסקי הצליח אבי גבאי להסתדר יפה עם הרגולטורים, בעלי ההון והעובדים תחתיו - ולהרוויח עשרות מיליוני שקלים ■ אז איך ייתכן ששנה אחת בממשלה השאירה אותו חסר אונים מול מה שנגלה לעיניו?

22תגובות
אבי גבאי
מוטי מילרוד

הפגישה בין בנימין נתניהו לאביגדור ליברמן נערכה ביום רביעי ה-18 במאי - יצחק הרצוג בחוץ ואביגדור ליברמן בפנים. אחר הצהריים כבר דיווחו אתרי החדשות כי ראש הממשלה הציע ליו"ר ישראל ביתנו את תפקיד שר הביטחון, שבו הוא חושק זמן רב. כעת התברר שגם משה יעלון בחוץ. השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, היה נסער. ככה לא עושים. עוד באותו לילה הוא כתב את מכתב ההתפטרות שלו - אותו מכתב שהוא קרא במסיבת העיתונאים הדרמטית ביום שישי בבוקר, שבוע וחצי לאחר מכן.

למחרת בבוקר עידכן גבאי בכוונותיו את יו"ר מפלגתו, משה כחלון. שר האוצר ביקש ממנו לשקול שוב את ההתפטרות - וגבאי נענה. הוא המתין לראות שהדחת יעלון והחלפתו בליברמן היא אכן סופית. החתימה על ההסכם הקואליציוני בשבוע שלאחר מכן פיזרה את סימני שאלה. במסיבת העיתונאים שכינס באותו יום שישי הזהיר גבאי מפני חורבן הבית.

את הממשלה והמשרד להגנת הסביבה עזב גבאי אחרי קצת יותר משנה בתפקיד. מבחינתו, הדחתו של יעלון ומינוי ליברמן לשר הביטחון, היו הקש ששבר את גב הגמל. גם לאדם פרגמטי כמוהו הרעיון שליברמן יהיה האיש שיצטרך להגיב לפיגוע הבא או לכל התרחשות ביטחונית אחרת היה פריצה חדה מדי של סט הערכים שלו.

התזמון של גבאי היה גרוע. כל טירון בעולם יחסי הציבור יעיד כי זמן נכון בהרבה להנחתת פצצה תקשורתית מסוג זה הוא יום חמישי אחרי הצהריים - מה שמאפשר לך להתנוסס בגאון בכותרות של עיתוני סוף השבוע. יום שישי בבוקר - כאשר כולם בבתי הקפה ובסידורי השבת - הוא זמן "מת" מבחינה תקשורתית. בהתאם, התהודה שיצרה התפטרותו של גבאי היתה קצרת מועד. כבר בצהרי אותו שישי הוסטה תשומת הלב הציבורית להתעקשותו של שר החינוך, נפתלי בנט, בנוגע לדיוני הקבינט ולריב שלו עם נתניהו. ביום שלישי כבר נכנס ליברמן למשרד הביטחון, וההתפטרות של גבאי כמעט נשכחה.

גם מבחינה כלכלית גבאי הפסיד: התפטרותו נכנסה לתוקף ב-31 במאי. אם גבאי היה דואג לכך שזו תידחה ביום אחד, הוא היה נהנה מחודש נוסף של שכר מהמדינה (שר שמתפטר זכאי למשכורת של חודש מלא גם אם עבד רק יום אחד בחודש זה). כך עושים רבים מהשרים המתפטרים.

גבאי, שסירב להתראיין לכתבה זו, לא מתכנן להיעלם מהמפה הפוליטית בזמן הקרוב, ואפשר להניח כי אחרי נאום ההתפטרות המפורט שנשא, הוא מעדיף לדחות את מועד החשיפה התקשורתית הבאה שלו לרגע הנכון. בימים שחלפו מאז הודעת הפרישה הוא כבר קיבל טלפונים מראשי מפלגות וגם מחלק מהגורמים היושבים על הספסל הפוליטי וממתינים לרגע הנכון להיכנס שוב למשחק.

מבחינת גבאי מדובר בפסק זמן בטרם יחזור לזירה - בין אם תחת כנפי מפלגת כולנו או בקונסטלציה פוליטית אחרת שתיווצר. יחד עם יעלון וגדעון סער הוא ימתין לרגע הנכון. אז, יש להניח, ינסה לעשות את מה שלא הצליח או לא מספיק ניסה לעשות בשנה האחרונה - להוביל מהפכה בהתנהלות הממשלה.

נזיפה ובקשה לאיחוד מנתניהו

השנה של גבאי כשר יכולה ללמד לא מעט על אובדן הדרך בהתנהלות השוטפת של מדינת ישראל - ועל ההלם שעלול לספוג מי שעובר מהמגזר העסקי לעולם הפוליטי.

האמוציונליות שבהודעת הפרישה לא מתאימה לגבאי. אחרי הכל, לא מדובר באידיאליסט שנכנס לפעילות ציבורית מתוך נאיביות, כי אם על אדם שהגיע לפוליטיקה אחרי תשע שנים כפקיד במגזר הציבורי ועוד 15 שנה במגזר העסקי, שבהן הרוויח עשרות מיליוני שקלים תוך שהוא מוביל את אחד המונופולים הדורסניים במשק - חברת בזק.

בנימין נתניהו ושר האנרגיה יובל שטייניץ. גבאי התנגד למתווה הגז — ונתניהו העניש
אמיל סלמן

אך למרות הרקע שלו, גבאי הופתע מהכשלים הניהוליים שגילה ומכמות הביורוקרטיה. דוגמה לכך יכול היה לראות מי שעקב אחרי דף הפייסבוק שלו. כשגבאי ניסה להבין מדוע המפעל היחיד במפרץ חיפה המשתמש בגז טבעי הוא בתי הזיקוק. הוא הופתע מכך שעליו להיפגש עם כעשרה ראשי רשויות רק כדי לגלות שהסיבה לבעיה היא היעדר אישור של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. כשהוא ביקש לגייס דוברת למשרד, הדבר לקח שנה וחודשיים. כשהוא רצה להגדיל את מספר השוטרים ב"משטרה הירוקה", הוא גילה שהדבר ייקח עשרה חודשים.

מי שהתרגל להגיע לדיוני דירקטוריון כשהוא שולט בהחלטות שעל הפרק, נאלץ בתפקידו כשר להתמודד עם מצב שבו מקבלי ההחלטות לא מעורים בפרטים. מי שהיה רגיל לפעול במערכות שבהן פגישות עבודה בין המנכ"ל לסמנכ"לים הכפופים לו הן חלק קבוע מהלו"ז, נאלץ להתמודד עם מצב שבו רק פעמיים במהלך השנה שלו בממשלה הוא זכה לפגישות אישיות עם ראש הממשלה - כשאף אחת מאותן פעמים לא נגעה לפעילות השוטפת של משרדו.

הפגישה הראשונה שלו עם נתניהו נערכה ביולי 2015, ערב פרסום מתווה הגז הממשלתי. בפגישה הציג גבאי לראש הממשלה מודל חלופי להוצאת הגז מהאדמה - ששם דגש על הזרמה מהירה של הגז, פיקוח על המחירים וצמצום הרגולציה, אבל גם ויתור על השינוי המבני בשוק והותרת מבנה המונופול על כנו, ביטול חוק ששינסקי והענקת חסינות רגולטורית לחברות הגז למשך עשר שנים.

אחרי הצגת הדברים שאל נתניהו מהן הבעיות העיקריות שרואה גבאי בעבודת הממשלה. גבאי השיב כי הבעיה העיקרית היא הביורוקרטיה. נתניהו, בתגובה, שאל אותו כיצד הוא יכול לעזור בנושא, וגבאי אמר כי הוא מוכן לקחת על עצמו את הפיקוח על נציבות שירות המדינה, כשהוא מצהיר כי הוא יהיה האחראי על הנציב משה דיין, מתוך מודעות לצרכים הפוליטיים של מפלגת השלטון.

נתניהו השיב לו כי ביום שבו תסכים מפלגת כולנו להתמזג עם הליכוד - הם יוכלו לדבר על האפשרות הזאת. ספק אם נתניהו היה רציני, אבל כל זה לא קרה, שכן כחלון לא היה מעוניין במיזוג כולנו והליכוד, וכך השינוי בפעילות נציבות שירות המדינה התמסמס.

הפגישה השנייה של גבאי עם נתניהו היתה בכלל שיחת נזיפה. בסוף 2015 נתן גבאי הוראה לחברת החשמל לצמצם ב-10% את השימוש בפחם. שר האנרגיה יובל שטייניץ התנגד למהלך. גבאי התראיין בערוץ 2 והציג את עמדתו - ובתגובה זכה לזימון מנתניהו לשיחה שבה לקח על עצמו האחרון את תפקיד הגננת ונזף בגבאי על העימות עם שטייניץ. לבסוף, אחרי הנזיפה, שטייניץ הורה בעצמו לצמצם את השימוש בפחם ב-15%.

יחסים מיוחדים עם כחלון

גבאי, יליד שכונת בקעה שבירושלים, הוא השביעי מתוך שמונה אחים ואחיות. בצעירותו עבד אביו במוסך של בזק וטיפל בכלי הרכב של החברה - שנים לפני שבנו מונה למנכ"ל החברה.

משה כחלון עם גבאי. מקרה נדיר של שיתוף פעולה, אחרי שעמדו משני צדי המתרס
רמי שלוש

את לימודי התיכון סיים גבאי בגימנסיה העברית בירושלים - אותו בית ספר שבו למד הבוס שלו בשנה האחרונה, נתניהו - והתגייס לשירות מודיעין. אחרי השחרור מהצבא סיים גבאי תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במינהל עסקים באוניברסיטה העברית, ולאחר לימודיו החל לעבוד באגף התקציבים במשרד האוצר, שם שימש כרפרנט ורכז צוות התקשורת.

בגיל 31 דילג מהמגזר הציבורי ישירות למגזר העסקי שבו טיפל בשירות המדינה - והשתלב בבזק. בתשע השנים הבאות הוא שימש בסדרה של תפקידים ניהוליים בחברה - עוזר בכיר למנכ"ל, סמנכ"ל משאבי אנוש, סמנכ"ל כלכלה ואסטרטגיה ומנכ"ל בזק בינלאומי - עד שבגיל 40 בלבד מונה לעמוד בראש הפירמידה, וקיבל את תפקיד מנכ"ל קבוצת בזק.

גבאי נכנס לחברה בתקופה של משבר בין הדירקטוריון להנהלה ונטישה של שרשרת בכירים. אם לא די בכך, השנים שבהן הוביל את החברה היו גם אלה שבהן טילטל שר התקשורת דאז כחלון את שוק התקשורת, כשפתח את ענף הסלולר לתחרות, מהלך שפגע גם בחברה הבת של בזק, פלאפון.

למרות זאת הצליח גבאי להגדיל את רווחיות בזק והראה כי הוא יודע להסתדר עם כולם. בעל הבית של בזק, שאול אלוביץ', שנהנה בתקופת גבאי מדיווידנדים של מיליארדי שקלים שחילקה החברה, שומר לו חסד נעורים גם היום. לאחר הודעת הפרישה של גבאי מהממשלה, שבה הוא הביע ביקורת נוקבת כלפי נתניהו, איחל לו טייקון התקשורת בהצלחה - אף שמדובר באותו אלוביץ' שהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה קבעה כי נתניהו אינו צריך לעסוק בעסקיו - בגלל הסיקור החיובי שלו זוכים ראש הממשלה ורעייתו באתר וואלה שבשליטתו. אגב, גבאי עצמו הכריז עם כניסתו לתפקיד השר להגנת הסביבה כי הוא מנוע מלעסוק בכל מה שקשור לקרינה סלולרית, בגלל פוטנציאל ניגוד העניינים הנובע מהעבר שלו בבזק.

גם עם עובדי בזק ידע גבאי להסתדר, והחזיר את האמון שלהם בחברה, תוך שהוא מקפיד לשמור על יחסי עבודה תקינים. אחת לשבוע הוא הנהיג שעת קבלה לעובד האקראי, שבה ישב עם אחד העובדים ושמע ממנו על עבודתו בחברה.

אם לא די בכך, את הקשר המשמעותי ביותר בתקופתו בבזק יצר גבאי עם שר התקשורת דאז, כחלון. גבאי אמנם הוביל קו שבו בזק נלחמה נגד הרפורמות של כחלון, אבל הוא לא היה מהלוחמים החריפים ברפורמת הסלולר, וגם לא עתר לבג"ץ נגד מהפכת השוק הסיטוני - רפורמה שנועדה לאפשר לחברות תקשורת חדשות וחסרות תשתית לרכוש תשתית אינטרנט וטלפון מבזק או מ-HOT במחיר סיטוני.

"רפורמת השוק הסיטוני נולדה בתקופת כחלון, וגם מהפכת הסלולר פגעה מאוד בבזק", אומר מקור שעבד עם גבאי בבזק, "וההחלטה לגבי הדרך שבה יש להתנהל מול השוק הסיטוני היתה החלטה כבדה שהתקבלה בתקופת גבאי - אם להילחם נגדו עד זוב דם או לומר 'אנחנו מבינים אסטרטגית שישראל צריכה ללכת לכיוון הזה, רק צריך לעשות את זה בצורה מתוכננת'. אבי בעצם החליט שמשתפים פעולה עם המדינה, ובהגדרה מקבלים את הגישה שבזק פותחת את התשתיות שלה לשימוש ולא נלחמת נגד זה".

מצד שני, ייתכן שכמנכ"ל בזק היה לגבאי קל לבלוע את הצפרדעים שהגיש לו כחלון, לאור העובדה שמדיניות שר התקשורת זנחה את האג'נדה הוותיקה שהחזיקו חלק מהגורמים בשוק בשנים קודמות - שלפיה הדרך לתחרות בשוק התקשורת חייבת לעבור דרך פירוק התמנון הנקרא בזק, השולט במקביל בתקשורת הסלולרית והקווית ובשירותי הטלוויזיה והאינטרנט.

היחיד בממשלה שהתנגד
 למתווה הגז

בסוף 2012 התפטר כחלון במפתיע מתפקידו כשר התקשורת. חודשיים אחריו הודיע גם גבאי במפתיע כי הוא עוזב את בזק מתוך תחושת מיצוי. בקיץ 2014 התברר כי גבאי הוא חלק מהגורמים שאוסף אליו כחלון למפלגה החדשה שהקים - כולנו. גבאי, שהרוויח בפחות משש שנים כמנכ"ל בזק יותר מ-50 מיליון שקל, היה מעורב בשנה וחצי שלפני הקמת כולנו בניסיון לארגן קבוצת משקיעים שתרכוש את אל על. הניסיון לא צלח בגלל כישלונה של קבוצת המשקיעים להגיע להסכמות עם ועד העובדים של חברת התעופה.

מי שמכיר את גבאי לא הופתע מהחבירה לכחלון. "כשכחלון היה שר תקשורת נוצר ביניהם קשר עמוק של שפה משותפת - כימיה שהביאה לכך שהם דיברו על דברים נוספים מעבר לרגולציה, כולל תפישות עולם פוליטיות. החבירה לכחלון הסתדרה לאבי אחרי שהוא עזב את בזק. העשייה הציבורית כחזון תמיד היתה אצלו בראש בכל מקרה, ועדיין - אם הוא היה מצליח לרכוש אל על, לא בטוח שהוא היה בפוליטיקה", אומר גורם שעבד עמו בתקופתו בבזק.

בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ
אייל טואג

גם אם יש קווים דומים בין גבאי לכחלון - ההתנהלות העממית ששניהם מטפחים והעובדה ששניהם לא נולדו עם כפית זהב בפה - עדיין ספק אם היה מקרה נוסף שבו שר תקשורת ומנכ"ל של חברת תקשורת נהפכו לשותפים לדרך תקופה כה קצרה אחרי שעמדו משני צדי המתרס.

גבאי היה גורם מרכזי במפלגה החדשה, שישיבותיה נערכו בתחילת הדרך במרתף ביתו שבשכונת תל ברוך צפון בתל אביב. הסיכום בינו לבין כחלון היה שהוא לא יהיה ח"כ, אבל כן יקבל תפקיד שר בבוא היום. המשרד להגנת הסביבה לא היה בחירתו הראשונה, אבל הסיכום של כחלון עם יואב גלנט, שלפיו האחרון יקבל את תפקיד השר השני בחשיבותו במפלגה, הוביל את גבאי למשרד המשני.

בנאום שנשא עם כניסתו למשרד התייחס גבאי לקשריו במגזר העסקי והכריז כי אם מישהו מהפקידים שלו נתקל בגורם עסקי המבקש הקלות משום שהוא מכיר את השר - על הפקיד לומר לו שדווקא בגלל הקשרים הללו, אותו גורם חייב יותר מכולם לפעול לפי החוק.

את השנה שלו כשר להגנת הסביבה אפשר לאפיין בפרגמטיות וברצון לחתור לפתרונות ריאליים ולא פופוליסטיים, גם אם כך הוא לא מטפל בשורש הבעיה. כשנתניהו וכחלון מינו אותו לגבש את המדיניות הממשלתית הנוגעת לטיפול בקק"ל, הוביל גבאי תוך שלושה חודשים לחתימה על הסכם היסטורי שלפיו קק"ל תעביר למדינה 2.2 מיליארד שקל ב-2016–2017.

גבאי אפילו דאג לכך שהמשרד שלו יקבל "עמלה" של 400 מיליון שקל מהסכום לצורכי טיפול בנושאים סביבתיים. מצד שני, עדיין אי־אפשר לומר שבעיית הארגון הארכאי המשמש כר פורה לג'ובים וכספים המחולקים ללא תכלית נפתרה.

כשר להגנת הסביבה הצליח גבאי להעביר את חוק השקיות שהיה תקוע שנים ארוכות. לפי החוק, מתחילת השנה הבאה כל שקית ניילון תעלה לצרכן 10 אגורות - שיועברו לטיפול בצרכים סביבתיים. ואולם על המחיר הזה זכה גבאי לביקורת מצד הארגונים הירוקים, לאור העובדה שהוא היה מנוגד לעמדת הדרג המקצועי במשרד ושהשר הקודם, עמיר פרץ, קבע מחיר של 30 אגורות לשקית - וגם זאת אחרי לחצים פוליטיים מרובים שהורידו אותו ממחיר היעד הראשוני שלו, 60 אגורות לשקית.

גבאי קבע מנגנון שמאפשר את העלאת מחיר השקית ל-60 אגורות והתמקד בדרך התשלום על השקיות. לפי החוק שלו, אמור התשלום להיות מועבר למדינה על ידי המרכולים - ולא כמס למדינה שמשלמים יצרני השקיות.

עם זאת, דווקא הגישה הפרגמטית של גבאי מחדדת את העובדה שהוא מצא עצמו במבוי סתום באחד הנושאים האקוטיים מבחינתו בנוגע לאיכות האוויר שינשמו אזרחי ישראל בשנים הבאות - מתווה הגז. בזמן שכחלון הודיע זמן קצר אחרי הבחירות כי הוא מנוע מלטפל בנושא הגז לאור מערכת היחסים הקרובה שלו עם טייקון הגז קובי מימון, נהפך גבאי מהר מאוד לגורם היחיד בממשלה שהתנגד למתווה שניסה נתניהו לקדם בכל כוחו, וההתנגדות הזאת הפכה לחלק מרכזי בכהונתו.

בקואליציה לא היה מבקר גדול יותר של המתווה מגבאי: הוא הכריז כי הטענות של תומכי המתווה על מאות מיליארדי שקלים שייכנסו לקופת המדינה מחברות הגז הן שקריות, וכי המשא ומתן עם חברות הגז נוהל בדרך שגויה. הוא הזהיר מפני סתימת הפיות של הרגולטורים שהתנגדו למתווה, ואמר כי כללי המינהל התקין של מדינת ישראל הופרו.

שיא הפארסה היה בנובמבר 2015, כאשר על רקע הביקורת שמתח גבאי על מתווה הפשרה מול מונופול הגז - ועל רקע כוונתו להופיע מול ועדת הכלכלה בנושא חרף האיסור שהוטל לכאורה על שרים להתבטא נגד החלטות הממשלה - החליט נתניהו שלא לצרף את גבאי לטיסתו לוועידת האקלים הבינלאומית בפריז. ברגע האחרון שינה ראש הממשלה את החלטתו, אבל המסר היה ברור: להתנגדות של השר להגנת הסביבה למתווה הגז יש מחיר.

שר טוב להגנת הסביבה או לא?

גבאי לא היה שר מושלם. בעוד שארגונים ירוקים כמו גרינפיס וירוק עכשיו הביעו צער על לכתו, בעמותת אדם טבע ודין ניהלו נגדו מערכה לאורך כל תקופת כהונתו.

"זה לא סוד. הבענו פעם ופעמיים את העמדה שמבחינתנו שהוא לא היה שר טוב להגנת הסביבה", אומר מנכ"ל אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה. "הוא אמנם קיבל ברכות בנוגע לעמדתו בנושא הגז גם מאתנו, אבל אסור לשכוח שזה מובן מאליו שזאת צריכה להיות עמדתו, הוא השר להגנת הסביבה. בסופו של דבר הוא לא התפטר מהממשלה סביב נושא סביבתי, ויש נושאים כאלה. בעיית הקרקעות המזוהמות בישראל, לדוגמה, היא נושא ששר צריך להתפטר בגללו. איפה הכסף שצריך להיות מופנה לטיפול בקרקעות מזוהמות?

"בנוגע לזיהום בחיפה", אומר ברכה, "תהינו לאורך כל הדרך איך ייתכן שגבאי לא מתנגד לתוכנית הרחבת בזן. אז נכון שבשלב מסוים הוא אימץ את עמדת ההתנגדות להרחבה, אבל זה היה רק אחרי שפורסם מחקר שחשף נתונים על גודל הראש של ילדים שנולדים בחיפה. לפני זה הוא לא עשה זאת. עוד בעיה היתה שכשהוא נסע לוועידת האקלים בפריז, הוא חזר בלי תוכנית לשימוש באנרגיה מתחדשת - וזה כשמדברים על החלטת ממשלה מ-2008 שלפיה עד 2020 אנו אמורים לעמוד ביעד של 17% מהאנרגיה המסופקת מאפיקים מתחדשים".

לעומת ברכה, בכירים במשרד העריכו את גבאי כ"איש של אנשים", והתגובות לעזיבתו היו קשות. "הוא היה שר אחר, כי הוא בא כדי לעבוד ולעשות את הדברים הנכונים, שר שיודע לרתום את האנשים, לא מערב בתהליך שיקולים זרים ולא מהסס לגבות אנשים שלו כשהם מקבלים החלטות לא פופוליסטיות", אומרת שולי נזר, סמנכ"לית לתעשיות ורישוי במשרד להגנת הסביבה.

"הבעיה הסביבתית הגדולה בישראל כיום היא זיהום האוויר התחבורתי", אומרת נזר. "אתה קורא דו"חות של ארגון הבריאות העולמי ורואה שאין אח ורע לתמותה מהזיהום מהתחבורה. עם זאת, זה הדבר שהכי קשה לטפל בו. זו עבודה לטווח ארוך, לא כל הסמכויות לטיפול בזה הן במשרד וזה לא פופולרי. אבל אם מישהו רוצה לעשות משהו משמעותי, צריך לעסוק בזה - וגבאי הוא השר הראשון שאמר 'עם כל הכבוד, זאת הבעיה הכי משמעותית שלנו'. יש בזה אומץ ציבורי ופוליטי גדול, כי אם הוא מצהיר שהוא עושה - הוא צריך לספק קבלות, וכל נושא התחבורה קיבל דחיפה.

"זה שהוא חשב מחוץ לקופסה הרשים אותי. הוא הביא את כל משרדי הממשלה לשולחן אחד כדי לדון בנושא. הוא היה מרים טלפונים לדרגי עבודה באוצר, ברשות המסים ובמשרד התחבורה, והתקשר ישר לכל הגורמים שצריך לדבר אתם. יותר מפעם אחת הוא אמר לי 'עזבי את השיקולים איך משהו ייראה ואיך משהו יישמע. תקבעי תקנים נכונים'. בתקופתו העברנו תקנות איכות אוויר חדשות וקבענו תקנים שהם המחמירים בעולם לחומרים מסרטנים. משרדי ממשלה אמרו לנו 'למה עלינו לקבוע תקן כזה מחמיר, לכו על תקן האיחוד האירופי', אבל אנחנו אמרנו 'אפשר לעמוד בזה'. זה הביא לסגירת תחנות דלק, ואבי אמר לי 'שולי, עשי הדבר הנכון, מקצועית אני מגבה אותך'. בעיני זה לא טריוויאלי. זאת לא הסיטואציה השכיחה".

בין אם אנחנו שופטים את שנת כהונתו של גבאי לחיוב או לשלילה, החלק הבעייתי בעזיבתו טמון בעובדה שמדובר בסיפור של מנהל משופשף מהמגזר העסקי, אדם בעל עור עבה שלמד לשחות היטב בביצה של עולם העסקים הישראלי כמו גם בסבך הפקידותי במסדרונות האוצר בירושלים - ועדיין נותר חסר אונים כשהוא נאלץ להתמודד עם הדרך שבה מתנהלת הפוליטיקה הישראלית.

בתגובה לטענותיו של עמית ברכה נמסר מהמשרד להגנת הסביבה:

בטענה על הטיפול בקרקעות המזוהמות - גבאי יזם והוביל במהלך השנה האחרונה את מינוי החברה לאיכות הסביבה (חברה ממשלתית) כזרוע הביצוע של המדינה לניהול שיקום הקרקעות בבסיסי צה"ל שיפונו ומתחמי תע"ש (שחלקם עומדים שוממים כבר שנים באזורי ביקוש) וכך למעשה המדינה לראשונה לוקחת אחריות על כל נושא שיקום הקרקעות המזוהמות. זו תכנית חתומה ומוסדרת עם מנגנוני תקציב מאורגנים דרך רמ"י וגורמים נוספים והעבודות יתחילו כבר בחודשים הקרובים. לכן הטענה כי אין תקציב לשיקום קרקעות מנותקת מהמציאות

בנוגע להרחבת בז"ן - גבאי לא אימץ את עמדת ההתנגדות להרחבת בז"ן. המשרד להגנת הסביבה סבור כי אם בבז"ן מעוניינים להקים עוד משרדים זה בסדר וההרחבה היא בתנאי שלא יגדילו את הזיהום. בעקבות הדרישה הזו בז"ן אימצה את עמדת המשרד והודיעו שלא יוסיפו עוד מיכלים שעלולים להגדיל את הזיהום (ומסרו זאת במכתב רשמי לועדת התכנון). ואין לכך כל קשר למחקר על תחלואת ילדים בחיפה

לועידת האקלים בפריז הגיע גבאי עם החלטת ממשלה תקדימית ובה יעדים להפחתת פליטות גזי חממה וזיהום אוויר שכוללת גם התייעלות אנרגטית כמובן. נכון כי אלה היו רק יעדים ולא היתה החלטת ממשלה על איך ליישם אותם אך זה נובע מכך שהמשרד להגנת הסביבה החליט שלא להגיש לממשלה החלטה בנוגע ליישום היעדים לאחר שלא הגיעו להבנות עם משרד האנרגיה ומאחר שלא היה טעם בהחלטת ממשלה עם תכנית יישום לא טובה. לפני כחודשיים ולאחר מו"מ ארוך עם משרד האנרגיה ועוד משרדים אושרה בממשלה תכנית היישום עם תקציב של 800 מיליון שקלים. כך שלומר שאין תכנית זו שגיאה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#