"כששאלתי אותם מה יקרה אם החברה תקרוס, הם אמרו לי 
שזה לא יכול להיות" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"כששאלתי אותם מה יקרה אם החברה תקרוס, הם אמרו לי 
שזה לא יכול להיות"

דן השקיע חצי מהחסכונות שלו בחברת הפורקס USG קפיטל, שפעלה ללא רישיון והתמוטטה ■ כמו 400 לקוחות אחרים, הוא עלול לאבד את כספו 


9תגובות

סימון נודלמן היה עובד נמרץ וחרוץ, שגייס לקוחות לחברת הפורקס USG קפיטל. לקוחות ששוחחו אתו בטלפון מספרים איך הצליח לשכנע אותם להשקיע את כספם בחברה, תוך שהוא מפזר הצהרות על מצבה הכלכלי המזהיר ומבטיח תשואות נאות על ההשקעה, עם כמעט אפס סיכון. ללקוחות לא היה מושג שייתכן שהאיש שעמו הם משוחחים הוא כלל לא סימון נודלמן. אבל זאת, כפי שגילו 400 הלקוחות שהשקיעו את חסכונותיהם בחברת הפורקס, היתה הבעיה הקטנה שלהם.

בערב פסח האחרון, לאחר קרב עיקש ברשות ניירות ערך, סגרה USG קפיטל את פעילותיה. משרדיה במגדלי ב.ס.ר ברמת גן נותרו יתומים, 15 עובדיה נשלחו הביתה, ופלטפורמת המסחר שלה, שבאמצעותה סחרו 400 לקוחותיה במט"ח, בסחורות ובמניות, חדלה לפעול באופן פתאומי.

הלקוחות לא קיבלו הודעה על סגירת הפעילות: חלקם הבינו שיש בעיה כשלא הצליחו לסחור באמצעות המערכת, אחרים קראו ידיעות על סגירתה של החברה בעיתונים הכלכליים. חלק מהלקוחות שמעו לראשונה על הבעיות בחברה ביום שבו הגיע אליהם מייל מיורם גרוס, עורך הדין של החברה, המסביר כי עליהם להתייצב לדיון בבקשת הפירוק שהגישה החברה לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

אף שהרגולציה החדשה של זירות הפורקס מתבשלת כבר כמה שנים, למרות שתי התביעות הייצוגיות בסכומים מצטברים של מיליוני שקלים שהוגשו נגד החברה ולמרות הקרב העיקש של USG קפיטל ברשות ניירות ערך — שדרשה כי תסגור את הפעילות — בקשת הפירוק היכתה בתדהמה את המשקיעים.

בדרף זה מתואר המארג המורכב של USG

חברות פורקס מאפשרות לאנשים לסחור במטבעות, במניות, במדדי מניות ובסחורות כמו נפט וזהב. בגלל המינוף הגבוה שמקבלים הלקוחות הסוחרים — לעתים עד פי 100 מסכום העסקה — ובגלל האופי קצר הטווח של העסקות (לעתים גם דקות בודדות), רבים רואים בפעילות זו סוג של הימורים. בשנים האחרונות צוברת בישראל הנישה של מסחר רובוטי — שמשתמש באלגוריתמים, שקרוי אלגוטריידינג.

"הם פנו אלי. אני לא יודע עד היום איך הם מצאו את המספר שלי", מספר דן (שם בדוי), אחד מהמשקיעים. "הם הציעו לי 'בוא תשקיע אצלנו, אם תרוויח — תמשיך, אם תפסיד — תקבל את כל הכסף חזרה, אנחנו נכסה לך את ההפסד. העברתי להם 100 אלף שקל, הם הפסידו לי כ–1,000 דולר, ביקשתי לצאת והם היו בסדר, החזירו לי את כספי בחזרה. שנה אחרי התקשרו אלי שוב, ואמרתי להם שאני לא מעוניין".

דן, 34, איש קבע, אינו הפרופיל הקלאסי של מהמר, אבל למרות הסירוב הראשוני — הוא השקיע באמצעות החברה 120 אלף שקל, כ–50% מחסכונותיו.

אתה מבין בהשקעות?

"לא".

לא חשבת שלהשקיע דרך חברת פורקס זה דבר מסוכן?

"לא חשבתי בכלל שמדובר בסיכון, מכיוון שהבטיחו לי תשואה".

איך הם שיכנעו אותך להשקיע?

אייל יצהר

"אמרו לי שמאחר שהייתי לקוח שלהם והם מאוד רוצים אותי שוב כלקוח, יש להם מסלול מיוחד עבורי, שבו מובטחת לי תשואה של 5% בשנה".

לא נראה לך מוזר שהם יכולים להבטיח לך תשואה של 5% כשהתשואה בשוק היא 0%?

"אני לא מומחה. הם סיפרו לי שהתשואה מעוגנת בחוזה, שהכסף שלי נרשם באג"ח ושאני מוגן מכל מיני דברים שיכולים לקרות. בכלל לא חשבתי שהם יפשטו את הרגל. עכשיו אני לא מבין למה הכסף שלי, שהם לא היו אמורים לגעת בו אלא היה אמור להיות בחשבון על שמי, לא שם".

שאלת על ביטחונות?

איתן אורנשטיין
עופר וקנין

"הם אמרו שההשקעה היא באג"ח, שזה לא מסוכן".

אתה מבין את ההבדל בין השקעה באג"ח, להשקעה במניה, להשקעה בסחורות? מה הסיכונים הטמונים בכל אחת מההשקעות?

"לא מספיק. אני יודע שאג"ח זה נייר שרשום על שמי. יש לו ערך כלשהו והוא יכול לרדת ולעלות. אם החברה קורסת אז האג"ח רשום על שמי, אני יכול לקחת אותו".

לא הבנת שאם החברה קורסת, היא לא תוכל לשלם לך את האג"ח?

"הם לא הציגו את זה ככה. כששאלתי אותם מה יקרה אם החברה תקרוס, הם אמרו לי שזה לא יכול להיות, שהם כל הזמן גדלים. היום אני יודע ששבוע לפני פשיטת הרגל הם גייסו משקיעים בהבטחת תשואה של 8% בשנה. הם עשו עבודת שיווק טובה: תפסו אנשים שלא ממש מבינים וצריכים כסף — ויש הרבה כאלה".

אמרת שחשבת שהכסף יושב בחשבון על שמך ולא משתמשים בו. לא נראה לך מוזר שהחברה לא תשתמש בכסף אבל תארגן לך 5% תשואה?

"הם לא אמרו לי שהם ייקחו את הכסף לעצמם. הם דיברו אתי על מסחר רובוטי. אמרו שהכסף יישב בחשבון ולכן 5% נראו לי בגדר הסביר. הם הסבירו לי שהרווח שלהם הוא מעמלות קנייה ומכירה שהרובוט מבצע. הם עשו את זה חכם. תשואה של 5% נראתה לי בגדר הסביר".

בדקת אם יש להם רישיון ניהול השקעות?

"הם סיפרו לי שהם עוד מעט מקבלים אישור ניהול השקעות מרשות ניירות ערך. בדקתי באתר הרשות, והם אכן הגישו בקשה להיות מפוקחים. אחרי פשיטת הרגל צילצלתי לרשות והם סיפרו לי שהם לא עמדו בקריטריונים".

הלקוחות: "החברה 
ביצעה ביזת המונים"

במאי 2015 החלה הרשות בהליך הסדרה של תחום זירות הפורקס הפועלות בישראל מול לקוחות ישראלים. מנגד, היא לא מתערבת בפעילות חברות מול לקוחות מחו"ל. המחוקק הבין שמרבית זירות הפורקס הלא מפוקחות מתנהלות בניגוד עניינים חריף. האינטרס שלהן — להגדיל את נפח המסחר ככל האפשר בשביל לגבות עמלות — תמיד מנוגד לפוזיציה של הלקוחות, ולכן יש להן אינטרס מובנה שהלקוח יפסיד.

לכן הוכנסו תיקונים לחוק, שביניהם הוראות הנוגעות לרמת המינוף שאפשר להציע ללקוח, איסור על פעילות בניגוד עניינים, הוראות הקשורות לשמירה על כספי לקוחות, הוראות הנוגעות לאופן פרסום הזירה, הוראות הקשורות לדיווחים שהזירות יידרשו לתת לרשות והוראות הקשורות להון עצמי מזערי שאותו הזירה תידרש להחזיק. כל זירת מסחר נדרשה להגיש בקשה לרשות, ולכולן הובהר שרק הזירות שהגישו את הבקשה יוכלו להמשיך לפעול, אך הן עדיין לא ייחשבו זירות תחת פיקוח — בעוד שהיתר יידרשו להפסיק לאלתר.

מספר הבקשות שהוגשו הדהים את הרשות: 24 זירות ביקשו רישיון זירה. ההוראה של הרשות כי לא תאפשר את המשך קיומה של חברות פורקס הפועלות בתחום האופציות הבינאריות, כלי שמאפשר ללקוחות בזירות המסחר להפסיד או להרוויח סכום גדול בהתאם לשינוי קצר הטווח במחירי נכסים פיננסיים, וביקורות שונות שביצעה גרמו לכך שעד היום נפסלו שש זירות. בתעשייה מעריכים כי בסוף התהליך ייוותרו חמש או שש זירות בלבד. המשמעות עבור הלקוחות היא שאם לא יחלצו את הכסף מהזירה בזמן, הוא עלול לרדת לטמיון.

הביקורות שערכה רשות ני"ע הובילה לחשיפה של כמה הונאות. הרשות מצאה כי חברת הפורקס יוטרייד ביצעה הונאת פונזי וטענה בפני הלקוחות שבחשבונותיהם יש 48 מיליון שקל — בעוד שבפועל היו בהם רק 300 אלף שקל. הבעלים אביב טלמור ברח לחו"ל, חזר ארצה ונעצר, וכעת ייאלץ להתמודד עם משפט פלילי.

פורקס
דרימסטיים

הרשות ערכה ביקורת גם ב–USG קפיטל, ומצאה שהחברה מנהלת כספי לקוחות באמצעות תוכנת אלגוטרייד — תוכנת רובוט מחשב — ללא רישיון הנדרש בחוק. הרשות דרשה מהחברה להפסיק את פעילותה לאלתר, אך במקום להיענות לדרישתה, מנהלי USG קפיטל החליטו לפנות לבית המשפט ולבקש צו זמני שיאפשר להם להמשיך לפעול.

בבית המשפט האשימה USG קפיטל את הרשות כי היא "מנסה למגר את המסחר האלגוריתמי תוך יישום גישה פטרנליסטית אולטרה־מרחיבה, החסרה עיגון כלשהו בחוק". עוד טענה כי "הרשות פעלה באופן בררני ומפלה לסגור את פעילותה, בעוד חברות רבות אחרות ממשיכות לפעול באין מפריע".

בתגובה לטענות נגדה חשפה הרשות ממצאים קשים נגד החברה, בהם כי החברה פועלת בגירעון של מיליוני שקלים, מערבבת בין כספי לקוחותיה לכספיה שלה ומגייסת אג"ח לחברת האם אטלנטיק ברוקר ייעוץ השקעות תוך הבטחת תשואה. כמו כן טענה הרשות כי החברה לא תוכל להחזיר את מרבית כסף שגייסה בחודשים האחרונים. הרשות הסבירה לבית המשפט כי החברה הציגה בפני לקוחותיה מצגים מטעים לגבי פעילות הרובוטים וסיפרה כי הם מניבים תשואות דו־ספרתיות, בעוד שהלקוחות רק הפסידו.

חלק מתגובתה של הרשות נותר חסוי, שכן USG קפיטל ביקשה מבית המשפט לאסור על פרסום הפרטים. הצדדים הגיעו להסכמה כי החברה תמשיך לפעול אך רק על פי תנאים ספציפיים ומגבילים, אך בית המשפט לא הסיר עדיין את צו איסור הפרסום — ולכן לא ניתן לפרסם את הממצאים.

לקוחות של החברה שעמם דיברנו סיפרו שנציגיה אף הבטיחו להם תשואה של 17%–26% בשנה — נתון שנשמע לא הגיוני בהשוואה לתשואות האפסיות בשוק.

ימים ספורים אחרי הניצחון של USG קפיטל, הגישה החברה בקשת פירוק. אז היא כבר גילתה כי היא סובלת מגירעון של 7 מיליון שקל, אך לא כללה בו את החובות ללקוחות, שמסתכמים ב–8 מיליון דולר. מבחינתה, מדובר בכספים שהועברו לחברה האם שלה, אטלנטיק ברוקר ייעוץ השקעות. הבעלים של USG קפיטל הוא עודד אנטר, המתגורר בצרפת. החברה לא הזכירה בבקשה כי אנטר, שקיבל את השליטה בה ללא תמורה כמה חודשים קודם לכן, לא מוכן להזרים יותר כסף לחברה. אנטר לא הגיע לדיון בבקשת הפירוק: מי שהיה נוכח הוא אברהם סיני, הבעלים של החברה האם, שמסר את השליטה לאנטר, גם הוא ללא תמורה. סיני קיבל את החברה מאיתמר פטישי — ששילם לסיני כדי שייקח אותה לידיו.

מוטי מילרוד

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, שדן בתיק הפירוק, הבין כי לא מדובר בפירוק מרצון, ומינה את עו"ד חנית נוב למפרקת הזמנית של החברה. בין היתר, היא נדרשה להתחקות אחרי הכספים האבודים, ולחקור את אנשי החברה.

חלק מהלקוחות ההמומים רדפו אחרי סיני לאחר הדיון ודרשו ממנו להסביר איפה נמצא כספם. "החברה ביצעה ביזת המונים", "זאת הונאה", "בעלי השליטה הבריחו כספים", אמרו הלקוחות. את הפיקוד על הלקוחות הממורמרים לקח ארז תורג'מן, שלטענתו העביר לחברה יותר מ–700 אלף שקל.

הדו"ח הראשון שהגישה נוב לבית המשפט מציג תמונה קשה של מעין פירמידת פונזי, שבה שימשו כספי לקוחות לפדיית חובות של החברה ללקוחות אחרים. בחוות הדעת כותבת נוב: "עולה תמונת מצב עגומה בדבר חשדות הרשות ביחס להתנהלות החברה. ממצאי הביקורת של רשות ניירות ערך מעלים כי כספי ההשקעות של הלקוחות הועברו לחשבון הבנק של החברה ללא שבוצעה כל הפרדה בין כספי החברה לכספי הלקוחות, ואלה התערבבו עם אלה באופן שכספי המשקיעים והלקוחות החדשים בחברה שימשו להשבת כספים ותשלומים ללקוחות קודמים בחברה, ובאופן שכספי לקוחות החברה שימשו למימון הוצאותיה השוטפות של יותר מ–250 אלף דולר בחודש".

בשבוע האחרון הודיעה רשות ני"ע כי לאור חדלות הפירעון שאליה הגיעה החברה, היא מבטלת את בקשתה לקבלת רישיון זירה בישראל. מקורבים לחקירה אף טוענים כי החברה היתה מודעת לכך ש–45%–50% מהלקוחות מפסידים את כספם — אך לא הבהירה זאת ללקוחות בזמן גיוסם.

"מלכתחילה הם רצו 
לקחת לנו את הכסף"

דן מספר כי שיחת הטלפון שהגיעה אליו לצורך ההשקעה היתה מסימון נודלמן. "כיום אני יודע שאין כזה בן אדם. דיברתי גם עם אדם בשם עומר קופילור. העובדה שבכירים בחברה צוטטו בעיתונים הכלכליים כמומחים גרמה לי להשקיע. המשרדים החדשים שלהם במגדל ב.ס.ר עשו עלי רושם".

לפני שהשקיע הגיע דן לפגישה במשרדי החברה וניסה לקבל תשובות לכמה משאלותיו. "הם אמרו שהם הגישו לרשות ניירות ערך בקשה לפיקוח, ואו־טו־טו הם יהיו מפוקחים. רציתי לוודא שהכסף שלי בטוח והם אמרו שהוא מוגן באג"ח. שאלתי מה מצב החברה והם ענו שמצוין, ולראיה המשרדים היוקרתיים שלהם".

התייעצת עם מישהו? ערכת עשית סקר שוק?

"התייעצתי עם רואה החשבון שלי. הוא אמר לי שהוא לא כל כך ממליץ, אבל לא אמר שהם נוכלים. הייתי צריך כסף, הריבית בשוק אפסית, אז החלטתי ללכת על ההשקעה. אשתי היתה נגד, אבל הראיתי לה שאנשי החברה מצוטטים בעיתונים הכלכליים כבני סמכא. כתבו שיש להם ניסיון עשיר בעולם העסקי".

למה אשתך התנגדה?

"האינטואיציה הנשית שלה גרמה לה להרגיש שמשהו לא בסדר. בעיקר הפריע לה שבהתחלה הם רצו שנשקיע 150 אלף שקל בשביל להיכנס לתוכנית, וכשאמרתי להם שאין לי מספיק כסף הם הסכימו לרדת ל–120 אלף שקל. כששאלתי אותם על העניין, הם הסבירו לי שהיה להם חשוב שאני אהיה לקוח. נכון שהיו כמה נורות אדומות, אבל הם חזרו שוב ושוב ושיכנעו אותי. הם המשיכו לנדנד והסבירו לי שהם ישפרו עבורי את התנאים אם אגיע לפגישה. בפגישה הם הראו לי גרפים עולים של כמה רובוטים, שאף אחד מהם לא הפסיד. כיום אני יודע שכולם בקבוצה הפסידו. לדעתי, הרובוטים לא היו אמיתיים, כי כעת קיבלנו לינק לפלטפורמת המסחר החברה והרובוטים ממשיכים לעבוד. זאת פשוט הונאה. מלכתחילה הם רצו לקחת לנו את הכסף".

חשבת לשאול — אם הרובוט שלכם מצליח לייצר זהב, למה אתם לא משתמשים בו בכסף שלכם, למה אתם צריכים את הכסף שלי?

"שאלתי, אבל אני לא ממש זוכר את התשובה. היה לי חבר שייצר כזה רובוט והוא עשה כסף עם כמה חברים. בסופו של דבר הוא סגר את העסק".

ברור לך שלא תראה את הכסף?

"לא. אני עדיין מקווה שנראה את הכסף בעקבות התביעות. אולי הסיכוי נמוך אבל עדיין צריך להיות איפשהו".

יש מי שיטען שאתם אשמים במה שקרה לכם.

"אני חושב שהמחוקק אשם. אני לא מבין איך פעם אחרי פעם לוקחים בישראל לאנשים את הכסף ולא נוגעים בעובדים ובמנהלים של החברות. אף אחד לא מגן על הלקוחות שהפסידו מיליונים והבעלים מרוויח ויוצא עם נזק מינימלי. העיתונאים מפרגנים להם לפני הנפילה, אבל תוקפים אותם רק אחרי. מה זה עוזר לנו כעת ש–400 לקוחות יתבעו את הבעלים? ייקחו לו את הבית? איך זה יחזיר את כל הכספים? הייתי רוצה שהמחוקק ידאג לאזרח הקטן ושיעזור לנו למצוא את הכסף".

"הרובוט ממשיך לפעול"

משה (שם בדוי) השקיע כ–700 אלף שקל ב–USG קפיטל. "חזרתי לארץ לפני שנה וחצי, והקמתי סטארט־אפ", הוא מספר. "החסכונות שלי ישבו בעובר ושב, ולא הניבו תשואה משמעותית. רציתי לקנות דירה והבנתי שאין לי מספיק כסף, אז חיפשתי פתרון. הלכתי לבנק, אבל עמלות המסחר היו לא הגיוניות. החלטתי לבדוק בתי השקעות כמו פסגות, הלמן אלדובי וכדומה, אבל כולם הציעו לי תיק מנוהל שיושקע דרך קרנות נאמנות. החלטתי שאופציית ההשקעה דרך USG קפיטל הכי טובה עבורי".

אתה מבין בהשקעות? מבין את ההבדל בין השקעה במניה, באג"ח, בסחורה?

"אני מבין טוב מאוד את ההבדלים".

לא ראית בעיתונים כתבות נגד תעשיית הפורקס?

"דווקא ראיתי כתבות חיוביות על אלגו. ראיתי כתבות לא טובות על התעשייה בחו"ל, אבל אמרתי שאני מתעסק עם חברה בארץ. בחרתי בחברה שהפרסומים לגביה היו חיוביים והבטיחה לי שהכסף לא ייצא מהארץ. יצרתי אתם קשר ולאחר כמה שבועות העברתי את הכסף והתחלתי לסחור. לפני שהתחלתי למדתי את התחום טוב. הצלחתי להניב תשואה של 12% באמצעות מסחר ידני".

איך ידעת שאתה סוחר בכסף שלך ושלא מרמים אותך עם תוכנה שמציגה גרפים ועסקות פיקטיביות?

"כיום כל ברוקר משמעותי מציע חשבון דמו, שבו 'כאילו' פועלים בשוק ללא כסף אמיתי. לדעתי, פתחו לכולם חשבונות דמו. הראיה הכי משמעותית לכך היא שכמה אנשים מהקבוצה הצליחו להתחבר לחשבונות ויש פוזיציות פתוחות, הרובוט ממשיך לפעול".

התייעצת עם מישהו לפני שנתת להם את הכסף?

"פגשתי עוד חברה, קפיטל טרייד. שמעתי חוות דעת של אנשים שלא הכרתי. הסתכלתי בפורומים וראיתי חוות דעת פחות טובות, אבל לקחתי את הסיכון. אף אחת מהכתבות שראיתי לא הצביעה על הונאה".

הציעו לך השקעה באג"ח עם תשואה מובטחת?

"הם ניסו להציע לי אג"ח ביום שבו המסחר באלגו נפסק, אבל זה נשמע לי לא הגיוני, כי אג"ח סטנדרטי לא מציעים באופן פרטי. אם החברה רוצה לגייס כסף היא צריכה לעשות זאת בשווקים סטנדרטיים ולא בדלת האחורית. לכן הבנתי שמשהו לא בסדר. הציעו לי השקעה באג"ח עם תחנת יציאה אחת לשנה, ואני רציתי לקנות דירה".

מה זאת אומרת — האלגו נפסק?

"צילצלו אלי ב–19 בינואר ואמרו לי שהם צריכים לסגור את כל הפוזיציות הפתוחות, ובאותה נשימה הציעו לי אג"ח. הם הסבירו שצריך לסגור כי הרשות הוציאה צו נגד כל חברות האלגו בדרישה שיפסיקו לשווק באופן מיידי מסחר ברובוטים. הם שיקרו לי, ולא אמרו לי שהצו היה פרטני עבורם".

למה לא ביקשת באותה שיחה את הכסף חזרה?

"אמרתי להם שאני רוצה להוציא את הכסף. התקשר אלי סימון נודלמן — כיום אני יודע שאין אדם כזה, כי אי אפשר למצוא אותו בפייסבוק או בלינקדאין, כמו הרבה עובדים בחברה. סגרנו את הפוזיציות והשארתי את התיק ככה. החלטתי שאמשיך לסחור בעצמי. עשיתי טעות. הופתעתי כשהגיעה ההודעה על הפירוק, אז הבנתי באיזה ברוך אני נמצא. אני חושב שכל השקעה דרך הבורסה במניות או באג"ח היא הימור, אבל עלות המחיה במדינה עולה בקצב מסחרר, התשואה האפסית לא משאירה לך ברירה מלבד לקחת סיכון. גם הפנסיה שלנו נמצאת בהימורים ובשליטה של כמה טייקונים שעושים תספורות חדשות לבקרים. אנחנו מדינה שפועלת רק אחרי משברים".

סימה (שם בדוי), פנסיונרית, השקיעה במסחר כ–100 אלף שקל, 4% מהחסכונות שלה. "אני משקיעה בבתי השקעות כמו אקסלנס ודש, כי אני דוגלת בפיזור סיכונים. ברור לי שכל השקעה מסוכנת, השאלה עד כמה. החברה הזאת שיקרה לי. כל יום קיבלתי טלפון והסברים. הם סיפרו לי שזאת חברה שפועלת כמה שנים ושהם מנסים משהו חדש שלא קיים, ושכל החברות בשוק לא נותנות תשואות טובות. הצטרפתי אליהם באוקטובר 2015. לא בדקתי ממש לעומק חברות פורקס אחרות. הבנתי שמדובר בחברת השקעות ולא ראיתי בשלב ההוא משהו מעורר חשד. בסך הכל מדובר על רווח של 5%–7%, שלפי דעתי הוא סביר ביחס לחברות סולידיות. לא חשבתי שתהיה פשיטת רגל בתקופה כל כך קצרה".

התייעצת לגבי החוזה שחתם עם עורך דין או מנהל השקעות?

"לצערי לא. גם בבנק ובחברות אחרות אני חותמת על עיוור כי החוזה לא מובן ב–100%. ברור לי שהפסדתי את הכסף. אני מקווה שההתארגנות שלנו תאפשר להשיב חלק מהכספים. ברור לי שלא אשוב להשקיע בחברות פורקס".

אברהם סיני מסר בשם הבעלים: "החברה דוחה בכל תוקף את טענות הלקוחות כפי שהן מצוטטות על ידכם. USG קפיטל ישראל בע"מ הגישה בקשה לרישיון זירת סוחר, וכך פעלה בתקופת הביניים עד להחלטת הרשות בעניינה (החברה מופיעה עדיין ברשימת החברות הרשאיות לפעול) וזה מה שנאמר ללקוחות.

"החברה העמידה ללקוחות פלטפורמת מסחר של Mate Trader, שבה סוחרים מרב סוחרי המט"ח בעולם. הלקוחות סחרו במערכת באופן עצמאי ללא כל מעורבות של החברה, ועובדי החברה (ביניהם העובד המוזכר בכתבה) נתנו שירותי תמיכה בלבד. החברה לא איפשרה מסחר באלגוטריידנג ובאמצעות רובוטים אחרים מיום קבלת החלטת רשות ניירות ערך בתחילת ינואר. החברה הגישה עתירה מנהלית נגד רשות ניירות ערך בעניין החלטתה להפסקת פעילות האלגוטריידינג, בצו ביניים שהוצא על ידי השופטת רות רונן מאשרת השופטת המשך מסחר באלגוטריידנג בתנאים שפורטו בצו.

"לקוחות החברה שסחרו בעבר באמצעות מערכות מסחר אוטומטיות אלגוטריידינג פעלו על מערכות עצמאיות, ולחברה לא ידוע כיצד פעלו ולא היה כל קשר אליהם. החברה נקלעה לקשיים תזרימיים שלא איפשרו לה להמשיך לפעול, והגישה ביוזמתה בקשה לפירוק מרצון בפיקוח בית המשפט. הבקשה אושרה, ועו״ד חנית נוב מונתה למפרקת זמנית. מבנה הבעלות של החברות אינו חריג מקובל והותאם לפעילות החברה ודרישות האסדרה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#