הטירוף של קיירוס: האם זו פירמידה מתוחכמת? - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הטירוף של קיירוס: האם זו פירמידה מתוחכמת?

חברת קיירוס מציעה ללקוחותיה סכומי כסף עבור שימוש בשטח אחסון פנוי במחשבם הפרטי ■ הלקוחות קונים מחשבים ובטוחים שירוויחו כסף גדול, בלי שום מאמץ ■ מומחי מחשבים מזהירים מפני פירמידה - בחברה מתעקשים שהכל כשר

220תגובות
איור : ליאו אטלמן

"זה עובר מפה לאוזן, מחבר לחבר. אתה לא יכול למצוא את זה בשום מקום רשמי וזה חבל על הזמן. עושים הרבה כסף. אתה משקיע מעט ומקבל המון. זו חברה שצריכה ממך ג'יגה במחשב. אני שמתי 550 דולר ועד סוף השנה זה ייהפך ל–4,000 דולר. אתה מבין? זה לא טוב?"

זה מצוין.

"אם אתה מצרף עוד בן אדם — אתה מרוויח גם עליו. בחודשיים שאני בחברה עשיתי כבר 1,400 דולר וכיסיתי את ההשקעה שלי. נשארו לי עוד עשרה חודשים להרוויח 11 דולר ביום. כל פעם שמצטבר לי אצלם כסף — אני מוציא אותו מהר. זו תרנגולת שמטילה לי ביצי זהב. יש היום 800 משתמשים בארץ וכולם מרוצים. יש תוכנית עם פיקדון של 125 דולר — תתחיל אתה. מקסימום הפסדת, כפרה, זה הלך. אני נכנסתי ב–1,500 דולר. הכנסתי עוד שני אנשים — ולמחרת עשיתי קופה של 900 דולר. אתה נכנס למשהו שעושה לך כסף כל יום. זה ברכה. באמת. זה זיכיון לעשות כסף".

ואם אני לא אצליח לצרף עוד מישהו?

"אין מצב שאתה לא מכניס מישהו מהמשפחה שלך. זה לא עוקץ, להפך, אתה תעזור לאנשים. את הדברים האלה מפיצים רק למשפחה, וברגע שאתה בפנים — כבר יהיה לך איש טכני שיעזור לך. הם אמינים מאוד. זו חברה אנגלית שלא שייכת לארץ, וכל יום נכנס לי ממנה כסף. רק תדאג שהמחשב יעבוד עשר שעות כל יום. אם אתה לא נותן עשר שעות — אתה לא מרוויח כסף".

קנית מחשב במיוחד בשביל זה?

"לא, אני עובד במחשב שלי, בלפטופ. זה לא משנה, זה לא מפריע לי, וכל יום נכנס לי כסף כמו שעון. ב–8:00 בבוקר אני פותח את המחשב — והופה הכסף בפנים. אין תרנגולת שמטילה ביצי זהב כאלה באף מקום".

את שיחת הטלפון הזו ניהלנו בשבוע שעבר עם ישראלי בשם ארמונד, לקוח־משווק של חברת קיירוס, שמציעה למצטרפים אליה סכומי כסף קבועים תמורת שימוש בשטח האחסון הפנוי של מחשבם הפרטי. בקבוצת הווטסאפ "קיירוס מתעניינים ופעילים", שמטרתה לסייע למי שמתלבט אם להצטרף לחברה, אף מועלים סרטונים שבהם מככבים אנשים מהשורה המתרברבים ברווחים הקלים שהם עושים — ומנסים לשכנע אנשים נוספים להצטרף לקיירוס.

אזרחים מהשורה אולי לא מכירים את החברה, אבל לא מעט מוכרי מחשבים או בעלי מעבדות מחשבים נתקלו בשם קיירוס בשבועות האחרונים, וחלקם טוענים שכדאי להיזהר. לדברי ת', טכנאי מחשבים, "בשבועות האחרונים פתאום התחיל להגיע אלי גל גדול של פניות שמאופיין בכך שמדובר בהמון אנשים שהידע הטכני שלהם שואף לאפס — וכולם מסתובבים עם מבט נוצץ בעיניים ומדברים על הרווחים הגדולים שעומדים להגיע אליהם. גם אם אף אחד מהם לא קיבל את הכסף עדיין, כל אחד מהם מנסה לשכנע אותי להצטרף ואומר 'בוא, אתה טכנאי, למה שלא תעמיד שורות של מחשבים לטובת העניין'".

מוכר מחשבים אחר סיפר שהוא מקבל בכל יום שלוש־ארבע פניות מאנשים המעוניינים לרכוש ממנו מחשבים בעלי יכולת אחסון גדולה לטובת הצטרפותם לקיירוס. "הסיפור הזה ענק בהיקף שלו. אני רואה את האנשים שמגיעים אלי — כולם כל כך להוטים לעלות על הרכבת הזו ופשוט מסונוורים מהכסף שמציעים להם", הוא אומר.

הניסיון של אנשים ללא הבנה טכנולוגית לשכנע בהסברים פסאודו־מדעיים אנשים אחרים — שגם הם אינם אנשי מחשבים — בכדאיות של הצטרפות לחברה שמתיימרת לייצר טכנולוגיה מתוחכמת, מביא להרבה סתירות כשמנסים להבין מה קיירוס עושה.

לפי האתר הרשמי של קיירוס טכנולוגיות, החברה הוקמה ב–2014 ורשומה בבריטניה. "קיירוס ממוקדת באופן מלא בפיתוח והפצה בינלאומיים של פתרונות קצה המבוססים על רשתות מחשוב טכנולוגיות — ועוצבה במיוחד עבור תוכנית שיווק על ידי שותפים", נכתב באתר. בסרטוני ההדרכה של קיירוס מסביר אלכס פולונסקי, אחד משני המייסדים של פעילות החברה בישראל, כי מוצרי החברה כוללים את "קיירוס־מייל" — תיבת דואר ברמת אבטחה גבוהה יותר מתיבות הדואר הרגילות; "קיירוס־דיסק" — מוצר המאפשר אחסון של מידע בענן ברמת אבטחה גבוהה מהרגיל; "קיירוס־סורס" — תוכנה המעניקה אפשרות למי שמעוניין בכך לגלוש בבטחה בצורה אנונימית ברשת, בלי לסבול מפרסומות טורדניות ותוך מתן אפשרות גלישה חופשית גם בסיטואציה שבה, למשל, אתם נמצאים במדינה כמו סין או רוסיה שבה הכניסה לאתרים מסוימים מוגבלת; ו"קיירוס פון" — תוכנה המאפשרת הוצאת שיחות מקודדות ומוצפנות שגורמים חיצוניים לא יכולים להאזין להן. לדברי פולונסקי, החל בספטמבר המשווקים יוכלו לקבל או לרכוש גם טלפון של קיירוס, שיכלול שירותים חדישים ולרכוש את מוצרי החברה בחנות אינטרנטית.

לדברי הלקוחות־משווקים של קיירוס בישראל, מדובר בחברת אבטחת מידע שבין לקוחותיה חברות ענק כמו ניסאן ובוש. משיחות עם משווקי החברה עולה כי הרעיון מאחורי פעילות קיירוס הוא להתבסס על היכולות החישוביות של מיליוני מחשבים ביתיים ברחבי העולם — שחלק ניכר משטח האחסון ויכולת העיבוד שלהם פנויה כדי ליצור מערכת אבטחת מידע מתקדמת. לטענתם, קיירוס נוטלת את המידע שעליו חברות הענק, שהן לקוחותיה, מעוניינות לשמור, ומאבטחת אותו באמצעות תהליכי קידוד והצפנה ייחודיים. את מפתחות הקידוד האלה היא מבזרת בין עשרות אלפי מחשבים ביתיים ברשת שלה. ללקוחות הפרטיים זקוקה החברה בשביל השטח הפנוי במחשביהם הפרטיים, שבהם היא רוצה לשמור את מפתחות הקידוד האלה, ובשביל לשווק את החברה הלאה לאזרחים נוספים.

לצורך פעילותה מציעה קיירוס למי שמעוניין להצטרף אליה את העסקה הבאה: המצטרף החדש צריך לבחור בין ארבעה מסלולים שמציעה החברה — המסלול הבסיסי ביותר, המוגדר "סטנדרטי", דורש מהמשתתף תשלום ראשוני של 125 דולר ו–15 ג'יגה־בייט פנויים על המחשב. בתמורה להשקעה זו אמור הלקוח ליהנות מהחזר יומי של 86 סנט או 312.5 דולר בשנה. המסלול היוקרתי ביותר נקרא "פלטינום", ודורש השקעה ראשונית של 2,777 דולר. בתמורה ייהנה הרוכש מהחזר של 19.02 דולר ביום, או 4,165.5 דולר בשנה. את ההחזרים האלו אמור המשתתף לקבל בכל מקרה – ללא תלות בשאלה אם יביא או לא יביא שותפים נוספים. במקביל, בכל המסלולים המצטרפים מחויבים להחזיק את המחשב שלהם פועל במשך עשר שעות ביום.

יוסי גולד, שהוא ופולונסקי הם נציגי קיירוס בישראל, טוען כי הדרך להתעשר באמת היא באמצעות יצירת רשת משווקים של קיירוס שתעבוד מתחתיך. "אתה תקבל עמלת שיווק של 15% מגודל הפיקדון של כל אדם שאתה מביא לקיירוס. לא משנה מה גודל היוזר שלך", אומר גולד. "מעבר לזה, ברגע שתלמד את האדם שהבאת איך לחבר בעצמו בני אדם, תקבל 10% על כל אדם שהוא מחבר לרשת. ברגע שתפתח רשת גדולה יותר, תתחיל לקבל 3% ממה שהיא מניבה לכל האורך שלה. אם אתה מפתח רשת של שלוש דרגות, אתה מקבל דרגה של מנהל — ומתחיל לקבל 5% על כל האורך. ברגע שאתה מגיע לדרגה של מנהל בכיר, זה 10% לכל העומק של הרשת. יש אתי לא מעט אנשים שיושבים על הכנסות של 300–400 דולר ביום ויש כאלה שגם יותר מזה. אני, למשל, מכניס מהמערכת הזו כבר מזמן יותר מ–1,000 דולר ביום".

"למה להשתמש במחשבים 
ביתיים של מישהו?"

שיווק רב־שכבתי אינו דבר חדש. בישראל ובעולם המערבי פעלו מגוון חברות בינלאומיות שעבדו בשיטה הזו, כמו חברת אביזרי הבריאות ניקן, שחבריה אמורים לבנות פירמידת שיווק שבעזרתה הם ימכרו את העזרים הבריאותיים שמייצרת החברה. בחברות הרבלייף וסאנריידר, פירמידות המשווקים אמורות למכור מוצרי קוסמטיקה ותוספי תזונה המסייעים גם לירידה במשקל.

הבעיה בכל פירמידה כזו היא שחוקי הגאומטריה והכלכלה קובעים שהשכבה הגדולה ביותר שלה היא שכבת הבסיס התחתונה — שכבה של אזרחים שרוכשים את המוצרים כדי לשווק אותם הלאה — אבל מתקשים להקים את השכבה הבאה ונתקעים עם מוצרים של החברה שאותם רכשו, ואין להם למי לשווק אותם. בהתאם, אפשר למצוא בכל חברה כזו אנשים תמימים שרכשו מוצרים באלפי שקלים מתוך תקווה ליצור לעצמם מקור הכנסה נוסף שיתבסס על רשת משווקים שיגייסו תחתם — והפסידו את כספם.

מתוך ערוץ היוטיוב

קיירוס לוקחת לכאורה את כל הסיפור הזה צעד אחד קדימה: במקום מוצרי בריאות ותזונה, היא מכניסה את חבריה לענף מבטיח הרבה יותר — עולם הטכנולוגיה בכלל ועולם הסייבר בפרט. המשמעות היא שקל יותר לשווק לאזרחים חסרי הבנה מוצר היי־טק מתוחכם לכאורה.

לתיאוריה שמאחורי פעילות החברה דווקא יש היתכנות: הרעיון הטכנולוגי של שימוש ביכולות מחשוב של אלפי או מיליוני מחשבים פרטיים אינו מופרך, וקיירוס אינה הראשונה שמציעה אותו. מי שרוצה, למשל, לעזור לחוקרים באקדמיה המנסים לברר אם קיימים חיים מחוץ לכדור הארץ או למצוא מזור למחלות חשוכות מרפא — יכול כיום להוריד למחשב הפרטי שלו תוכנות שיאפשרו לחוקרים להשתמש בכוח העיבוד העודף של המחשב הפרטי שלו לצורכי המחקר שלהם. לחברת הולה הישראלית לדוגמה, שאחד ממנהליה הוא היזם הישראלי עופר וילנסקי, יש מודל עסקי המתבסס בין היתר על כך שהיא מאפשרת לחברות מסחריות לרכוש רוחב פס מרשת הגולשים שלה ולהפנות אותו למטרות שונות.

רק שדווקא מי שמבין בתחום יכול להעיד כי יש כמה בעיות ברעיון של קיירוס. כפי שאומר וילנסקי, "יש בהחלט שוק להשכרה של משאבי המחשב שלך לאחרים. אפשר לומר שזה קצת מזכיר את הרעיון של Airbnb. אבל כשמוצאים את התסריט שבו זה עובד — לא צריך שמישהו ישלם מקדמה ולא צריך לפרסם את השירותים, כי זה גדל לבד, וזה מה שקורה בהולה. מצאנו דרך שמאפשרת לנו לשלם לך 5 דולרים בחודש תמורת חברות ברשת שלנו, ובתמורה לזה אנחנו משתמשים במחשב שלך דקה ביום. לא מצאנו מספיק דרכים להשתמש במחשב שלך כדי לשלם לך יותר".

אכן קשה למצוא הסבר טכנולוגי לתשלומים של מאות דולרים שקיירוס דורשת ממי שרוצה להצטרף לרשת שלה. בנוסף, חלק מהבעיה במודל של קיירוס נובע מכך שהסכומים שהחברה משלמת והדרישה שלה למחשב שיהיה פעיל עשר שעות ביום לא תואמים את הביקוש לשירותים אלה כיום. אם אנחנו מדברים על זיכרון, הרי שמחירי עלויות אחסון מחשוב בעולם נמצאים כיום בירידה מתמדת, כך שספק אם לחברות הגדולות שעליהן מדברת קיירוס ישתלם לשלם סכומים גדולים לחברי הרשת של קיירוס. מעל הכל, לא ברור כמה חברות יעדיפו את הרעיון של שימוש במחשבים פרטיים בתשלום על פני פיזור המידע שלהן בין עשרות מרכזי שרתים מסחריים בעולם.

"הרעיון נראה נחמד", אומר אנליסט טכנולוגיה. "מבחינה טכנולוגית הכי קל בעולם לחלק מידע ליחידות ולעשות הצפנה שלו. אבל זה לא בדיוק עובד ככה. השאלה היא אם חברה שרוצה לאבטח את המידע שלה תסכים לכך שחלק מהמידע הזה יהיה במחשבים של אנשים פרטיים, שאפשר לשאוב אותו מהם בקלות. השאלה היא מה האלגוריתם של ההצפנה — כי מי שישיג את האלגוריתם יוכל לאסוף את המידע. אלגוריתם ההצפנה הוא הדבר הכי חשוב בכל חברת אבטחת מידע.

"מעבר לכך", מוסיף האנליסט, "ברוב החברות הגדולות — ברמת המדיניות הארגונית — אף אחד לא רוצה שהמידע ייצא מהארגון. מי שכן מחליט לפזר את המידע יכול לעשות זאת גם בשרתים של אמזון לדוגמה. למה להשתמש במחשבים ביתיים של מישהו? פה אתה שומר מידע קריטי לחברה שלך, ומחלק אותו לאלף חלקים. נניח שאלפית מהמידע נשמר על המחשב שלי — מה קורה אם וכאשר הכיס הזה של המידע נעלם? זה נראה קצת מוזר.

"יכול להיות שמי שיתעניין בדבר כזה זה ארגונים פחות חוקיים, שלא רוצים שמידע שלהם יהיה בשרתים של מישהו שהרשויות האמריקאיות יכולות לעלות עליו. נגיד שדאעש רוצה לשמור מידע — אולי הוא יעדיף רשת של מחשבים פרטיים. מה שכן, כשיש בועה ואין ספק שבתחום הסייבר יש כיום בועה — כי לא ייתכן שבישראל יש 500 חברות סייבר שכולן יצליחו — אז אפשר לומר שבכל בועה יש דברים טובים, ויש גם רמאויות. הגיוני שאם יש מצב בועתי בתחום, יהיו גם לא מעט רמאויות".

הבעלים מנסה לחקות
 את "הזאב מוול סטריט"

מי שמצטרף לקיירוס ומוריד את התוכנה שלה למחשבו האישי, יראה לנגד עיניו מסכי נתונים שמתארים את פעילותו. במסך אחד מפורטת כמות השעות שהמחשב שלו עבד; במסך אחר יראה הלקוח טבלה צבעונית המפרטת את כמות המשתתפים החדשים שהכניס תחתיו, ואת כמות הכסף שנכנסה ממשתתפים אלה וכמות הכסף שהרוויח מהשכרת הזיכרון במחשב שלו.

אלא שלא ברור מה בדיוק עומד מאחורי המסכים הגרפיים היפים האלה. בדיקה במחשב שעליו הותקנה התוכנה של קיירוס — שנערכה על ידי מהנדס מחשבים, העלתה כי מדובר בתוכנה שאין בה דבר מלבד הפריטים הגרפיים המתעדים את משך פעילותה. "קוד המערכת שלהם הוא חלול לגמרי. זה דומה למצב שבו יביאו לך קופסה, יגידו לך שהיא מצפינה, וכשתפתח אותה כל מה שתראה הוא חוט חשמל שמתחבר לנורה שאומרת שהקופסה עובדת — וחוץ מזה כלום. כל מה שיש בקופסה הוא יחידה גרפית ששולחת איתות לשרת כדי שיידעו שאתה מחובר".

בדיקה שערכנו לא העלתה חברות גדולות שעובדות עם קיירוס או את הדרך שבה חברות יכולות ליצור עמה קשר. כמו כן, פניות לניסאן ובוש לא זכו לתגובה. גם הניסוחים באתר קיירוס לא מבהירים אם יש כיום לחברה לקוחות או שהיא עסוקה כרגע רק ביצירת רשת. מי שירצה לעשות חסד עם קיירוס, יוכל לומר שהרשת שהחברה יוצרת כיום היא רק תשתית שהיא פורשת כהכנה לקראת יום עתידי שבו העולם יבין את הפוטנציאל הרב שבביזור מידע לצרכי האבטחה שלו. ואולם גם הסבר זה מותיר בסימן שאלה את המודל העסקי שמאפשר לקיירוס לשלם עשרות דולרים בחודש לחברים ברשת של החברה.

בסרטוני התדמית של קיירוס מוצגים כנסים שהחברה ערכה במלונות פאר באיחוד האמירויות. חברי קיירוס מוצגים בסרטונים כשהם נוחתים במטוסים פרטיים ונוסעים במכוניות פאר. במקרה אחר יושבים אנשים בחליפות סביב שולחן ישיבות והכיתובים "בכירי קיירוס בעולם" או "משפחת קיירוס מתאחדת" מופיעים על המסך. נשיא ומייסד קיירוס, מישל ויירה השווייצי, מצטלם כשלצדו שתי דוגמניות — ומשווק את החברה כשהוא נראה כמו "הזאב מוול סטריט". כחלק מאותו קו, החברה אימצה באחרונה מכונית מרוץ המתחרה במרוצים בינלאומיים, והיא משתמשת בתמונות ובסרטונים של המכונית כאמצעי להפגין את חוזקה.

כמו דברים אחרים, גם מדינת המקור של קיירוס אינה ברורה. באופן רשמי, המסמכים שהחברה מציגה באתר שלה מעידים כי היא רשומה לפעילות בבריטניה. לדברי מהנדס שבחן את התוכנה, השפה שבה כתובה הקונפיגורציה של התוכנה היא רוסית. ויירה אומר על עצמו בסרטונים שבהם הוא מתראיין כי יש לו הרבה עסקים בז'נווה, בפורטוגל, בלונדון ועוד.

"יש להם תוכנית גאונית"

"ברור שזה אמיתי. גם אני הייתי סקפטי כמוך לפני חודשיים, אבל תוך יום ראיתי את הכסף בחשבון הבנק שלי. אתה רואה כל יום את הדולרים שצברת. אם הבאת אנשים תחתיך, אתה רואה את האנשים האלה — כמה נכנסו וכמה מרוויח כל אחד. הכל פה גלוי וידוע", אומר יובל, לקוח־משווק של קיירוס.

והצלחת למשוך את הכסף?

יובל: "אני עוד לא ניסיתי להוציא הכסף, כי זה סכום לא גדול שצברתי תוך חודשיים — אני גם לא רוצה להוציא בהתחלה את הכסף, כי אני רוצה לקנות עם זה זיכיונות לחיבור מחשבים נוספים לרשת. אבל ראיתי סרטונים של אנשים שהוציאו. את הכסף שאתה צובר אתה מעביר לכרטיס אשראי של קיירוס — ועם כרטיס האשראי אתה הולך ומוציא כסף בכספומטים או שאתה משלם עם זה בחנויות. החברה עצמה עובדת עם חברות גדולות ומוכרות בעולם, כמו ניסאן ובוש. בשלב הבא היא גם רוצה לעבוד עם מדינות. יש להם תוכנית לצבירת המידע של הלקוחות שלה, שהיא כל כך גאונית — עד שהם לקחו פעם אחת חברת האקרים כדי לבדוק את רמת האבטחה על המידע שלהם, וההאקרים לא ראו כזו חברת אבטחת מידע שמחלקת את המפתחות למידע בין כל המחשבים בעולם. זה משהו גאוני.

"נותר לי רק להמליץ לך, פשוט תיכנס תראה שזה פועל. אם אתה לא רוצה להשקיע הרבה — תשקיע בהתחלה רק את ה–500–600 דולר, שזה לא סכום כזה גדול. תראה שזה עובד לך, ואז תגדיל. זה מה שעשיתי. ראיתי שזה עובד, עכשיו אני רוצה להגדיל. עכשיו אני גם יכול להמליץ לאחרים — אחרי שראיתי שהכסף דופק כמו שצריך".

ואין להם משרדים בישראל?

"לא. יש שני אנשים שהביאו את זה לארץ, והם נותנים פה את כל התמיכה והמידע והכל".

טוב, אני אבדוק את זה.

"אני יכול להמליץ לך על עוד משהו? אני משווק של מוצר שחוסך בדלק....".

לא מצאנו אנשים המעידים שנפגעו מקיירוס, ובקרב מאות חברי קבוצת הווטסאפ של החברה ניתן לשמוע רק את קולם של השותפים המדווחים כי אין להם כל בעיה למשוך את הכסף שהרוויחו מהשכרת המחשב שלהם. עם זאת, הפעילות של החברה בישראל ובעולם היא עדיין בראשיתה, ואם מדובר בפירמידה, הרי שמי שנכנס לפעילות בחברה כיום מאייש את השכבה העליונה של הפירמידה. כדי למשוך את הכסף שלקוחות צוברים בחברה, עליכם לרכוש כרטיס אשראי שלה בכ–36 דולר — באמצעותו תוכלו למשוך כסף מחשבון הקיירוס שלכם.

את משווקי קיירוס לא מעניינת כנראה הטכנולוגיה שיש או אין בחברה. משיחות עמם נראה כי כרגע הם מגשימים את החלום של הכנסה פאסיבית כשהם אומרים לעצמם שכל השאר הם פראיירים שעובדים קשה, והם מצאו את הדרך לנצח את המערכת. אלא שטבען של פירמידות הוא שהכסף שמחזיק אותן לא נוחת מהשמים, ויש מי שמשלם את החשבון — במקרה הזה החשבון יוגש בסופו של דבר לשכבה הגדולה של המצטרפים האחרונים לחברה. עד שזה יקרה, המשווקים ימשיכו לטעון שלא מדובר בפירמידה.

"אני בפנים, אחי, משהו כמו חודש, וקודם כל, אני מבין את המצב שאתה נמצא בו, אתה לפני כניסה מן הסתם", אומר מיכאל, לקוח־משווק נוסף של קיירוס.

האמת שאני פוחד קצת.

מיכאל: "בצדק אתה פוחד, אחי. אני לא בא להגיד שהכל ורוד ורק מרוויחים ואין סיכון. אתה פוחד בצדק, אני בפנים ועדיין יש חשש. כסף משלמים לי כל יום, זה לא החשש ולא הבעיה".

בחשבון הבנק שלך?

"יש לך חשבון של קיירוס — לשם מעבירים את הכסף, ואתה יכול לפדות אותו בשתי צורות — דרך כרטיס שנקרא אי־פיימנט, כרטיס נטען שאתה מזמין מחו"ל; או בצורה פשוטה יותר — אנחנו מעבירים כסף בין המשתמשים. כדי לצרף אנשים תחתינו לרשת אנחנו צריכים להכניס כסף לאתר. נגיד שאתה רוצה להצטרף — אתה צריך לשים 600 דולר. בשביל הכסף הזה אתה צריך ללכת לדואר ולעשות העברה בנקאית לקיירוס. רוב האנשים לא רוצים לעשות העברה בנקאית למשהו עלום יחסית שהם לא מכירים.

"אז מה שאני עושה, אם אני רוצה לצרף אותך לרשת, אני מבקש ממישהו שכבר צבר כסף של קיירוס שיעביר לחשבון שלי באתר את הכסף — ובתמורה אני שולח לו כסף אמיתי במזומן או בהעברה בנקאית. הרי האדם שמצרף אותך לרשת עושה את זה בדרך כלל כבר אחרי שהכרתם והיחסים שלכם נבנו. ככה אנשים מרגישים בטוח יותר להצטרף. האינטרס שלי הוא כמובן שתצטרף. אני מרוויח על זה. כך שלמטבע של קיירוס יש ביקוש, כי תמיד מצרפים עוד ועוד אנשים וזה הולך וגדל.

"הסיכון היחיד הוא תכל'ס שיום אחד החברה לוקחת את הרגליים שלה ונעלמת. נגד זה אין ביטחונות", אומר מיכאל, "זה יכול לקרות. אף אחד לא ייתן לנו ביטחון נגד זה. היא נעלמת וזהו — אין יותר אתר ואין יותר כלום. זה יכול לקרות ואף אחד לא ייתן לנו ביטחון. אבל זה סיכון קל, כי גם אם לא צירפת אנשים תוך ארבעה חודשים, אתה מחזיר השקעה. אני מוכן לסכן ארבעה חודשים כביכול, ואחר כך להרוויח. אם הפסדתי — אז הפסדתי. התעסקתי בהרבה דברים. גם בשיווק רשתי. פירמידה זה לא".

"החברה שלנו לא משווקת אחסון - החברה מוכרת אבטחת מידע"

"מהנדס שבודק את התוכנה שלנו לא יכול לדעת מה נכנס פנימה למחשב ומה יוצא ממנו", טוען יוסי גולד, אחד משני נציגי קיירוס בישראל, בתגובה לבדיקת מהנדס התוכנה שאליו פנינו, שמבדיקתו עלה כי התוכנה חלולה. "מה שנכנס פנימה ומה שיוצא זה ביטים של מפתחות של קידודים. זה לא חומר (מידע). היות שזה ביטים של מפתחות של קידודים — למהנדס הבודק אין יכולת לדעת מה נכנס ומה יוצא מהמחשב".

רכישת אחסון בשוק זולה מאוד כיום. זה לא שומט את ההיגיון מהמודל העסקי שלכם?

גולד: "החברה שלנו לא משווקת אחסון. שירותי ענן אתה יכול לקנות בגרושים. החברה מוכרת אבטחת מידע. את הג'יגה בייט שאתה נותן — שהם ג'יגה בייט ריקים אצלך במחשב — היא לא משווקת לאחסנה. אחסנת המידע נעשית במערכת המרכזית של קיירוס. מה שמאופסן אצלך הוא מפתחות של קידודים של חומר. בנוסף, נעשה שימוש בכוח המעבד של המחשב שלך. זה מעבר לאחסנה, המחשב שלך הוא לא שרת. קיירוס לא צריכים שרתים אלא מחשבים. היא משתמשת בכוח המעבד של המחשב שלך.

"בוא נגיד שרק היום 150 אלף מעבדים מחוברים לרשת שלה — זה כוח עיבוד עליון. אתה יוצא מהחיבור הזה עם מחשב־על, שבחלקיק שנייה יכול לקחת כמות עצומה של חומר ולפרק אותה לאבק של ספרות בינאריות, ובאותה מהירות גם לחבר אותן. מהירות הפירוק והחיבור תלויה בשימוש במעבדים רבים בזמן נתון מצד אחד, ומצד שני במיקום של המפתחות של כל אותם קידודים — והמפתחות של הקידודים האלה מפוזרים בהמון מחשבים ביתיים".

מה ההסבר לפיקדון שאתם דורשים מהמשווקים?

"ההסבר פשוט מאוד. החברה רוצה את האחריות שלך על הפעלת היוזר. על סמך היוזר שאתה מפעיל אצלה, היא סוגרת חוזה עם חברות אחרות והיא לא רוצה שאחרי שבועיים תסגור את היוזר ותגיד 'אוקיי, אני לא עובד אתכם'. היא רוצה את האחריות שלך ודורשת פיקדון. אם לא תיתן פיקדון, אתה תצא עכשיו לחופש של שבועיים ותסגור המחשב. אם תדע שאתה מפסיד כסף — לא תסגור המחשב".

מדוע החברה היא בריטית — אבל שפת הקונפיגורציה של המערכת היא רוסית?

"מפתחי המערכות הראשיים הם אוקראינים. אם אתה רוצה לקבל מושגים נרחבים יותר על החברה, לקיירוס יש ועידת ענק בבודפשט ב–31 בחודש — הקונגרס העולמי של קיירוס — שם תוכל לפגוש את מפתח המערכות הראשי, מנהל הכספים ומנהל השיווק, ולראות את צוות החברה הבכיר. תוכל גם לראות עין בעין את החידושים שהם מנפיקים, כולל השקה של מכירה מוקדמת של הפלאפון המעוצב של קיירוס ועוד מערכות".

סרטונים שהופצו בקבוצת הוואטסאפ של קיירוס

1. איש לבוש בגופייה לבנה עומד ליד כספומט של בנק לאומי ומחזיק בידו כרטיס אשראי. "בוקר טוב. בנק לאומי סניף כרמיאל, 4 במאי", הוא מכריז לעבר מצלמת הטלפון הסלולרי המכוונת אליו. "באנו לבנק למשוך קצת כסף. הצטרפנו לקיירוס לפני חודשיים, קיבלנו את כרטיס האשראי של קיירוס ויאללה, בוא נראה מה יוצא. אני רועי, נעים מאוד לכל מי שרואה את הסרטון. יש לי גם צימרים ואתם מוזמנים להתארח, ואיזה כיף על הבוקר למשוך מזומנים! כבר משכנו דולרים, אבל רצינו לבדוק אם אפשר גם שקלים (מושך כסף מהמכשיר). הנה. 800 שקל, וכן, זה הכרטיס של קיירוס — וזה באמת עובד. הכרטיס הזה נותן כסף. יש לנו פה שקלים ויש לנו דולרים. אני לא יודע איפה להחזיק את הכסף, אבל זה בדיוק מתאים לי, כי אני נוסע ליוון בשבוע הבא. שווה ת'מאמץ. תצטרפו!", הוא מכריז.

2. גבר בשנות ה–40 לחייו יושב על המיטה בחדרו. הוא מחזיק בידיו כ–20 שטרות חדשים של 200 שקל בצבע כחול, ומנופף בהם תוך שהוא מכריז: "חבר'ה, אין על הכסף של קיירוס. הוא רק כחולים. כחולים חדשים. אני ממליץ. זה לא יישמר לעד".

3. גבר עומד לצד הכביש וחופן עפר בידו. "בואו, אני אתן לכם דוגמה מה זה קיירוס ומה השיטה הטכנולוגית שלהם. אני כרגע מחזיק חול. יש לי הרבה חול ביד. עכשיו החול זה המידע. מי שרוצה לפרוץ למידע צריך לדעת איפה החול נמצא. הוא יודע שזה נמצא אצלי ביד. זאת אומרת, אפשר לגנוב את המידע. קיירוס עשו דבר מאוד פשוט. הם פיצלו את המידע להרבה מאוד חלקיקים קטנים. זאת אומרת שכל מחשב מקבל גרגר של חול. הנה, זה הגרגרים", הוא אומר, מפזר את החול לרוחות השמים, וממשיך: "עכשיו בואו נראה שההאקר הכי גדול בעולם מצליח למצוא את כל הגרגרים שפיזרתי כרגע. זה בלתי אפשרי. המערכת של קיירוס יודעת כמו מצלמת וידאו לעשות ריפליי — ולהחזיר את הכל אחורה למידע אחיד. זה הגאונות של קיירוס".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#