חיטטנו ביומנים של רוביק דנילוביץ', ניר ברקת, יונה יהב ורון חולדאי. זה מה שמצאנו - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חיטטנו ביומנים של רוביק דנילוביץ', ניר ברקת, יונה יהב ורון חולדאי. זה מה שמצאנו

למה החליט ניר ברקת להקדיש לא פחות מ-80 פגישות בשנה לאמצעי התקשורת? מה מרוויחים תושבי חיפה מכך שראש העיר שלהם נפגש עם שר הטריטוריות של אנגולה? ועם אילו מיליארדים נפגש רון חולדאי?

4תגובות
רון חולדאי ויגאל אהובי
מבקש בלי קרדיט אב

ב-2014 היו תקופות שבהן נהג ראש העיר תל אביב רון חולדאי להתאמן פעמיים בשבוע, כשעתיים בכל פעם. באותה שנה הוא צפה בסרט "12 שנים של עבדות", הלך לכמה הצגות, פגש בונה כינורות, ונכח בבכורה אחת של אופרה. פעמיים נקבעה לו פגישה אצל חייט לצורכי התאמת חליפה אישית. החייט של חולדאי - למי שמתעניין בכך - נמצא ברחוב יהושע בן נון בעיר.

באותה שנה הופיעו ביומנו של ראש העיר חיפה יונה יהב שלושה צילומים של ברכות בת מצווה אישיות לסרטונים של ילדות חיפאיות, וכ-33 שמחות, רובן המכריע הן חתונות. יהב לא מתייצב רק לשמחות: כמות ניחומי האבלים ביומנו עולה משמעותית על אלה של מקביליו בתל אביב ובירושלים. יהב גם קיבל בשנה זו חיסון נגד שפעת, והחליף פעם אחת טלפון סלולרי.

ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, השתתף בשנה זו בשלוש חגיגות מימונה (בין השאר אצל הרב שלמה עמר ואצל יו"ר ש"ס אריה דרעי), התייצב בשלוש כנסיות לכבוד חג המולד, נכח במרתון ספינינג אחד, ומצא זמן לשיחה עם יו"ר איגוד שופטי הכדורגל, עוזי יצחקי, שעתיים לפני המשחק של בית"ר ירושלים נגד מ.ס אשדוד. הוא הקדיש פגישה למה שהוגדר כ"ציור פניו של ראש העיר", כמו גם להרמת כוסית עם קבוצת הכדורגל הפועל קטמון ולצילום עם קבוצת הכדורגל של עובדי התברואה בעיר. בסוף 2015 אמנם התפקד ברקת לליכוד, אבל ב-2014 הכל עדיין היה פתוח - והוא התייצב להרמת כוסית בסניף הבית היהודי בירושלים בהשתתפות יו"ר המפלגה נפתלי בנט.

ראש העיר באר שבע רוביק דנילוביץ' הקדיש חצי שעה למלכת היופי מור ממן, שמוצאה מהעיר הדרומית, לפני נסיעתה לתחרות בינלאומית. הוא גם הצליח לעקוף את עמיתיו באופן משמעותי בצריכת היין שלו בחגי תשרי: לא פחות מעשר הרמות כוסית רשומות ביומנו ב-21 בספטמבר, רגע לפני ראש השנה.

הפרטים האלה נלקחו מיומני הפגישות של ארבעת ראשי הערים ב-2014, שנחשפו באחרונה עם עוד 17 יומנים אחרים. בקריאה ביומנים, שאותם חשפה עמותת הצלחה, תנועה צרכנית לקידום כלכלה חברתית הוגנת, אפשר לגלות איזה ראש עיר נפגש עם רופא פלסטיקאי, כמה ימים בשבוע מקדיש ראש עיר אחר לארוחת ערב אישית עם אשתו, מי אחראי לילדים בימים שבהם אשתו בלימודים ומי מבלה עם הנכדים. אבל מעבר לחומרים המתאימים למדורי הרכילות, היומנים מספקים מידע שעשוי להיות רלוונטי לציבור שחייו מושפעים מסדר היום של ראש העיר שלו.

קשה למצוא את הידיים והרגליים ביומנים שנמסרו לעמותה, כי הרשויות לא עשו את העבודה קלה. "העבירו לנו את המידע בטפסים לא מסודרים, יש מקומות שבהם נעשה רישום כפול של היומנים, יש מי שמחזיקים במקביל יומן אישי, אאוטלוק, רשימות של מנהל לשכה ויומן נפרד לנסיעות לחו"ל", אומר עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של הצלחה.

הלו"ז של רבים מראשי הערים מתחיל מוקדם ונגמר לעתים לקראת חצות. הם עושים הכל: משתתפים בימי הולדת לעובדים, קופצים למסיבות פרישה מעובדים ותיקים, נפגשים עם הורים שלילדיהם יש בעיה המקשה עליהם להגיע לבית הספר, יושבים עם יזם של פאב מקומי, ודנים בבעיית דו"חות החנייה ברחוב מסוים. הם גם לא שוכחים את הפוליטיקה הארצית ונפגשים עם ח"כים שלא בהכרח יש להם נגיעה להתנהלות העיר. הרמות כוסית, ארוחות ערב, חתונות, ניחומי אבלים, תערוכות, גזירות סרטים והצגות - לאיש מהם אין יותר מדי סופי שבוע או ערבים חופשיים.

אל תשלו את עצמכם: אם לא רוצים שתדעו שראש העיר נפגש עם מישהו, הפגישה לא מופיעה ביומן, ובמקביל אנחנו לא יכולים לדעת אם פגישה המופיעה ביומן אכן התקיימה. בנוסף, יש ביומנים הרבה מאוד פגישות שהמלה היחידה המופיעה בקשר להן היא "אישי", ורבות אחרות שפשוט הושחרו. ובכל זאת, עיון ביומנים יכול לספק את סקרנותו של מי שמתעניין בדרך שבה מתנהלים ראשי הערים. בחרנו להתמקד בשנה אחת ביומניהם של ארבע ערי הבירה של המחוזות הגדולים במדינה. כך נראה הלו"ז של רון חולדאי, ניר ברקת, יונה יהב ורוביק דנילוביץ' ב–2014.

יונה יהב: 50 פגישות עם אנשי עסקים גדולים, אחת עם הקטנים

יונה יהב
ירון קמינסקי

ל-2014 של יונה יהב אפשר לקרוא "שנת סמי עופר". באוגוסט אותה שנה נחנך האצטדיון הגדול של חיפה, הקרוי על שם אחד הטייקונים הראשונים בישראל, שתרם 80 מיליון שקל מתוך כחצי מיליארד השקלים שהושקעו בבניית האצטדיון, בנוסף לתרומות רבות שהעניק לעיר, בין היתר לבית החולים רמב"ם ולאוניברסיטה. בנו עידן הוא אחד המעסיקים הגדולים באזור המפרץ בזכות שליטתו בבתי הזיקוק.

ביומנו של יהב משובצים כ–20 אירועים הקשורים לאצטדיון. אנחנו לא מדברים רק על בעיטת הפתיחה במשחק הפועל חיפה־הפועל עכו, אלא גם טקס קביעת מזוזה באצטדיון, טקס חיבור האצטדיון לחשמל, סיור עם כתבי ספורט באצטדיון, התלוות לשר הביטחון, לנשיא המדינה, ליו"ר מפעל הפיס, לאייל עופר ולרבים אחרים שהגיעו לסיור באצטדיון, איש־איש בתורו. ביומן מוזכרות גם ישיבות שיוחדו לנושאים כמו "היערכות למשחק הפתיחה" ו"הסדרי תנועה באצטדיון", וכן התייצבות לערב לזכר סמי עופר בנוכחות בנו אייל.

ביומנו של יהב מופיעות יותר מ-50 פגישות עם אנשי עסקים גדולים. לבעלי העסקים הקטנים, לעומת זאת, יוחד רק מפגש אחד, שבו התייצבו 50 מהם. אנשי עסקים הם חלק מהלו"ז של כל ראש עיר, והסיבות לפגישות עמם מגוונות. חלקם תורמים כסף למוסדות עירוניים וחלקם מכהנים במוסדות הניהול של העיר. כשמדובר בתעשיינים, לראש העיר יש אינטרס למשוך אותם כדי שישקיעו בעיר מכספם וייצרו מקומות עבודה לתושבים, ואנשי העסקים מצדם מגששים אילו הטבות עסקיות יוכלו לקבל בתמורה.

גם כשמדובר ביזמי נדל"ן יש לראשי הערים אינטרסים בפיתוח אזורי המסחר והתעשייה שאלה מביאים. ההיטלים שהם משלמים והעובדה שאזורים אלה מניבים לעיריות את עיקר הכנסות הארנונה שלהן הופכים את פעילותם לכדאית. בעוד שבמערכת היחסים בין תעשיין לעירייה התעשיין הוא זה שעושה את השופינג בין העיריות המשחרות לפתחו במטרה לבחור את הרשות המקומית שבה הקמת המפעל תהיה לו הכדאית ביותר, בענייני נדל"ן העירייה היא זו שניצבת מול מספר רב של יזמים, המתחרים על ההזדמנות הגלומה בקרקעות המקומיות. ראש הרשות אמור להיות "השוטר" האמון על רווחת התושבים ומגביל את היזם - שלנגד עיניו עומד אך ורק מקסום רווחיו.

מלך הפגישות ל-2014 במקרה של יהב היה איש העסקים גד זאבי, שזכה לחמש פגישות עם ראש העיר. נושא עיקרי בפגישות אלה היה פרויקט היוקרה מגידו, שזאבי שאף לבנות על קרקע שבבעלותו בסמוך ליפה נוף. הפגישות לא עזרו לזאבי, שבסופו של דבר נאלץ למכור את הקרקע לאיש העסקים מיכאל צ'רנוי במסגרת הסדר להחזר הלוואה שלקח ממנו. יזמי נדל"ן גדולים נוספים המופיעים ביומן של יהב הם משה מורג ודודו זבידה ממבני תעשייה, איל פרידמן מגינדי השקעות, מנכ"ל חברת הנדל"ן נצבא ודרור נגל מחברת אזורים שקבע פגישה הנוגעת לפינוי ובינוי בעיר.

גם אימוץ קבוצת ספורט עירונית מבטיח לאיש העסקים קשר רציף עם ראש העיר. יהב ערך שתי פגישות עם איש העסקים יואב כץ, הספונסר של קבוצת הכדורגל הפועל חיפה; שתי פגישות עם יעקב שחר, הבעלים של קבוצת הכדורגל מכבי חיפה; ופגישה אחת עם ג'ף רוזן, הבעלים של קבוצת הכדורסל העירונית, שזכתה באליפות שנה קודם לכן.

מלבדם התייצבו אצל יהב ב-2014 לא מעט קמעונאים: מנכ"ל רשת שופרסל איציק אברכהן בלוויית היחצ"ן שלו רני רהב; יו"ר שופרסל דאז רפי ביסקר; רמי לוי משיווק השקמה; ומנכ"ל ביג מרכזי קניות איתן בר זאב. פגישות מסקרנות ערך יהב עם בכירי בנק לאומי, דני צידון ועופרה בן יעקב, עם יו"ר צים ועם אייל שירן מקרן ההון־סיכון ויולה. עם איש העסקים שלמה ינאי נפגש יהב מתוקף תפקידו כבכיר בקרן הפילנתרופית רוטשילד, וכך גם עם איליה סליטה, מנכ"ל הקרן הפילנתרופית ג'נסיס.

האינטראקציה עם אנשי עסקים לא מוגבלת לפגישות אישיות. ביומנו של יהב משובצים אירועים כגון ניחום אבלים אצל משפחת עזריאלי לאחר פטירתו של אב המשפחה דוד עזריאלי, סיור לקביעת מיקום הפסל לזכרו של עזריאלי בעיר, השתתפות ביום המעשים הטובים בלוויית יוזמת האירוע, בעלת בנק פועלים שרי אריסון, אירוע במוזיאון הקולנוע עם מוקי גרדינגר, הבעלים של חברת תיאטראות ישראל, וקבלת פנים לשגריר וייטנאם, שבה נכח קונסול הכבוד יגאל אהובי, המחזיק נכסים בחיפה. המתחרה היחיד של אנשי העסקים ביומן של יהב הם אמצעי התקשורת. יהב הוא לא ראש העיר המוביל בתחום, אבל 41 מפגישותיו יוחדו למגעים עם אמצעי התקשורת - שהתחלקו בין מפגשים, צילומים, שיחות טלפון, תדרוכי עיתונאים, פגישות רקע וראיונות של ממש: עודד בן עמי, אברי גלעד, שני ראיונות לתוכנית הבוקר של אורלי וגיא, ראיון לשבועון הערבי "בלדנא", למקומונים חיפאיים, למגזין "ליברל" וגם ל"הארץ" ול-TheMarker.

בלו"ז של יהב יש גם צילום עם המועמדות בתחרות מלכת היופי, חנוכת מקוה בשכונת אחוזה, לא מעט משחקי כדורגל, קצת פחות כדורסל ובאופן מפתיע גם 21 מפגשים עם גורמים זרים. ראש העיר גדנסק, שגרירי רומניה, קרואטיה, דנמרק ופינלנד, סגן ראש ממשלת סין, שגריר הונגריה ושר הטריטוריות של אנגולה - כולם זוכים לנתח מזמנו. קשה להבין את אילו אינטרסים חיפאיים משרת יהב בפגישות האלה. ייתכן שהעיר זוכה בזכותם למאות תיירים מאנגולה בכל שנה, ייתכן שמדובר בנימוס בסיסי, ואולי יהב נהנה בתמורה מאירוח חם כשהוא נוסע לחו"ל בעצמו. שלוש נסיעות ממושכות לחו"ל מופיעות ביומנו של יהב ב-2014: למרוקו, לסין, וליעד נוסף שאינו מדווח. נסיעתו למרוקו נועדה כנראה, בין היתר, לייצג את ישראל - קדמה לה פגישת הכנה במשרד החוץ. בנוסף הוא פקד את כנס הנדל"ן שנערך בשנה זו באילת.

מה שבלט בחסרונו ביומנו של יהב הם אירועים הקשורים לנושא אקוטי עבור העיר - איכות הסביבה וזיהום האוויר. מצאנו פגישה בבז"ן בנושא חוות המכלים של החברה, שאמורות להיות מפונות מקרית חיים, פגישה עם תושבי קרית חיים, ופגישה עם נציג משרד מבקר המדינה טוביה בירן שעסקה בזיהום האוויר. מי שירצה לעשות חסד עם יהב יוכל לומר כי גם את הביקור שערך בתחנת הכוח בחוף שמן אפשר לקשור לסוגיית איכות הסביבה.

מהעירייה מסרו בהקשר זה כי "איכות הסביבה נמצאת בראש מעייניו של ראש העיר. זהו הנושא העיקרי ביומנו, אולם במקרים רבים הוא לא נקרא כך שכן בנוסף לישיבות שעסקו בנושא והוגדרו ככאלה היו ישיבות רבות שהוגדרו ביומנו כישיבות צוות, ישיבות איגוד ערים וישיבות פנימיות אשר עסקו כולן בנושא איכות הסביבה".

רון חולדאי: חזק בחינוך, 
חובב מונדיאל

רון חולדאי וראש עיריית לונדון לשעבר בוריס ג'ונסון
רויטרס

ביומנו של ראש העיר תל אביב רון חולדאי בולטת כמות הפגישות המוקדשות לחינוך: 23 פגישות, בהן עשרה מפגשים עם תלמידי כיתות י"ב בעיר, ארבעה סיורים ספונטניים בבתי ספר ובגנים וגם פגישה אחת לסיוע לנוער המידרדר לזנות. כמות המפגשים של חולדאי עם תלמידים מעירו מאירה את המחסור במפגשים כאלה אצל עמיתיו.

לזכותו של חולדאי אפשר גם לומר שהוא הקדיש הרבה פחות זמן לאמצעי תקשורת לעומת שניים מעמיתיו - רק 22 מפגשים עם נציגי כלי התקשורת, בהם ראיון ל"וול סטריט ג'ורנל", ל"קוריירה דה לה סרה" האיטלקי ולרדיו מוסקווה, אבל גם לכלי תקשורת ישראליים.

36 פגישות עם אנשי עסקים הופיעו ביומן של חולדאי. יש בהם יזמי נדל"ן - חיים כצמן, אסי טוכמאייר, יוסף גרינפלד ויגאל אהובי (הפגישות עם גרינפלד ואהובי הוגדרו אישיות); יש בהם ספונסרים של קבוצות הספורט העירוניות - דיוויד פדרמן, מבעלי קבוצת הכדורסל מכבי תל אביב, ומיטש גולדהאר, הבעלים של מועדון הכדורגל המקביל; ויש בהם דמויות כמו יוסי ורדי, חמיס אבולעפיה ועו"ד חיים סאמט.

עם זאת, במישור העסקי בולטים ביומנו של חולדאי המפגשים הרבים עם מולטי מיליונרים יהודים שעשו את הונם מעבר לים. רבים מהם תורמים למוסדות שונים בעיר, כמו הארי בלומפילד, ארין וג'ו בטאט, ויויאן דפילד - יו"ר קרן קלור (המוכרת לתל־אביבים מגן צ'רלס קלור הקרוי שעל שמה). הוא נועד פעמיים עם המיליארדר סילבן אדמס שעלה באותה שנה לישראל ורכש בתל אביב דירה ב-120 מיליון שקל.

במקרה של חולדאי, שבאמצע 2015 הכריז שהוא שוקל להתמודד על ראשות מפלגת העבודה, הקשרים האלה עשויים לסייע לו אם וכאשר יזדקק לתרומות לקמפיין פוליטי. בהקשר זה בולטת פגישתו עם דניאל אברהמס, מיליארדר שמימן את תנועת V15, שפעלה להחלפת שלטון נתניהו, עם הפרסומאי אבנר בראל, וגם עם היועצת האסטרטגית אורית גלילי־צוקר, שאמרה באחרונה כי חולדאי הוא האלטרנטיבה לנתניהו.

כמו אצל יהב, גם בלו"ז של חולדאי מופיעות כ-20 פגישות עם פוליטיקאים זרים. שגרירי סין, הונגריה, אוסטרליה, צרפת ורומניה (שתי פגישות) נהנו מזמנו ב-2014, כך גם ראשי הערים של מוסקווה, סופיה, פרנקפורט, פנמה סיטי, נאפולי, לודג' וטאלין, וכן סגן ראש העיר בייג'ין והממונה על קשרי חוץ של מוסקווה - שזכה לשתי פגישות.

ייתכן שהפגישות המרובות עם המוסקוואים הן שהובילו לנסיעתו של חולדאי לבירת רוסיה בשנה זו ונוספה לעוד לא מעט ביקורים בחו"ל שערך חולדאי ב-2014: הונג קונג ובייג'ין, לוס אנג'לס, פרנקפורט וטוקיו, ציריך וז'נווה, הלסינקי ומאווי, הונלולו ושוב לוס אנג'לס - הן הערים שזכו לארח את ראש העיר תל אביב.

ברמה המקומית נפגש חולדאי עם עמיתו ראש העיר רמת גן ישראל זינגר, ראש העיר ראשון לציון דב צור, עם ראש העיר יהוד־מונסון יעלה מקליס ועם ראשי המועצות של עוטף עזה שהתמודדו עם קיץ של מלחמה. גם השר מאיר כהן, תושב דימונה, וח"כ סתיו שפיר, המתגוררת בעירו, מוזכרים ביומן.

היומן מראה שחולדאי שומר על קשר עם כמה מכרים ותיקים מקיבוץ חולדה וגם עם חיל האוויר: טקס 45 שנה לטייסת 201, טקס החלפת מפקד בסיס חצרים, מפגש עם מפקד חיל אוויר וטקס הענקת מלגות ליוצאי חיל אוויר הם חלק מהאירועים המעידים על כך. הוא משאיר לעצמו זמן פרטי: ביומן מופיעים לא מעט אזכורים לנכדים, כמו גם לכל משחקי המונדיאל.

גם במקרה של חולדאי הנושאים האקוטיים לעיר הוזכרו ביומן רק בפגישות בודדות: פגישה אחת בנושא כיכר אתרים המוזנחת, פגישה בנושא עדכון חוק שכירות הוגנת, שתי פגישות בנושא אופניים ועוד שתיים בנושא הרכבת הקלה.

ניר ברקת: שומר על קשר עם התקשורת הזרה

ניר בקרת ביחד עם רמי לוי בפתיחת ארנה פיס בירושלים
אוליבייה פיטוסי

עם כל הכבוד לחיבתו של יהב לתקשורת, שיאן הפגישות עם התקשורת הוא ראש העיר ירושלים, ניר ברקת. קרוב ל-80 פגישות כאלה מצאנו ביומנו: כ-30 מהן הוקדשו לכלי תקשורת ישראליים והשאר לכלי תקשורת זרים. את הנטייה הזרה הזאת אפשר להסביר בכך שברקת מנהל את בירתה של ישראל, ולכן זוכה לעניין יוצא דופן מצד גופי תקשורת זרים, ובמיוחד בימים של אירועים ביטחוניים או בעלי משמעות מדינית. ברקת מגלה חיבה מיוחדת לתקשורת האמריקאית: רשתות טלוויזיה כמו CNN, סקיי ניוז ו-ABC מופיעות ביומן יותר מפעם אחת, וכך גם לה מונט הצרפתית, BBC הבריטית והטלוויזיה ההולנדית. ברקת לא מקפח אפילו את הטלוויזיה של גווטמאלה. גם העיתונות המודפסת הבינלאומית מקבלת את חלקה: "דר שפיגל" הגרמני, "ניו יורק טיימס" ו- LA Times האמריקאיים ו"גרדיאן" הבריטי - כולם ביומן. ברקת מצא זמן גם ל"ביזון" (BIZZONE), מגזין העסקים של האוניברסיטה העברית, ולעיתונאי האמריקאי ג'ף מרלו מהאתר Wired. הוא גם מכיר בחשיבות מקבלי ההחלטות מלמעלה, ומצא זמן לשיחה עם סגן נשיא CNN העולמית, וגם לפגישה אישית עם מנכ"ל קשת אבי ניר ועם לימור אהרונוביץ', מנהלת מחלקת השת"פים של הזכיינית. 300 אלף האזרחים הערבים של ירושלים זכו לקצת פחות תשומת לב: ביומן של ברקת הופיעו רק שתי פגישות עם אמצעי תקשורת יעודיים עבורם - האתר פאנט הערבי וקול ישראל בערבית.

לעומת תשומת הלב הרבה לתקשורת הזרה בולטת העובדה שלמרות המעמד הבינלאומי של ירושלים, ברקת הקדיש פחות מ-15 פגישות לגורמים זרים דוגמת שגרירים, דיפלומטים זרים ומשלחות מהעולם - הרבה פחות מחולדאי ומיהב.

גם בנסיעותיו לחו"ל מגלה ברקת העדפה ברורה לצפון אמריקה. מתוך ארבע נסיעות כאלה, שלוש היו לארה"ב ורק אחת למילאנו. בארה"ב הוא פגש חברי קונגרס, את השגריר הישראלי רון דרמר ואת המיליונר מייקל בלומברג.

אף שהבסיס שלו הוא בעולם העסקים, ברקת הקדיש רק כ-30 פגישות לאנשי עסקים. הבולטות הן פגישות עם מנהלי מפעלים שהם מעסיקים או פוטנציאל למעסיקים משמעותיים בעיר, דוגמת הנהלת אינטל, הנהלת סאנדיסק, יו"ר רפאל איציק גת, מנכ"ל אלביט בצלאל מכליס, נציגי חברת AVAYA, מנכ"ל CA העולמית מייק מגרואר ואחראית תחום החדשנות בחברת התרופות פייזר, ונדי מאייר.

ברקת הרים באותה שנה טלפון ליהודה זיסאפל, נפגש עם מנכ"ל טבע ארז ויגודמן, הקדיש שתי פגישות למשה וליאון אדרי, הבעלים של הסינמה סיטי שפתחו מתחם בעיר באותה שנה, ופגש את מנכ"ל ויזה כאל דורון ספיר. הבעלים של בית"ר ירושלים, אלי טביב, זכה לפגישה, ואורי אלון, התומך בהפועל ירושלים, הסתפק בשיחת טלפון. ברקת נהנה גם מקצת אבק כוכבים כשפגש את נשיאNBC יוניברסל.

איש העסקים שזכה לכמות הגדולה ביותר של פגישות עם ברקת בשנה זו הוא רמי לוי, אבל לאור היותו חבר מועצת העיר יש להתייחס לפגישות אלה כאל פגישות עבודה. מספר הפגישות עם לוי דומה למספר הפגישות של ברקת עם חברי מועצה אחרים. חבר מועצה נוסף שזכה להרבה פגישות עם ברקת הוא איש הימין אריה קינג, הפעיל בהתיישבות היהודית במזרח העיר.

ברקת חריג במספר הפגישות שלו עם פקידי האוצר. מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן, הממונה על התקציבים אמיר לוי, שאול מרידור שהיה אחראי על התשתיות באותה תקופה, וערן ניצן סגן הממונה על התקציבים בנושא נדל"ן ופנים - כולם זכו לפגישות עמו, יותר מפעם אחת.

העובדה שברקת עומד בראש עיר הקדושה לשלוש דתות מתבטאת בלא מעט פגישות שלו עם אנשי דת. מבצע צוק איתן בקיץ 2014 גזר עליו לא מעט השתתפות בהלוויות וניחומי אבלים. הוא התעסק לא מעט בענייני הרכבת הקלה והקדיש כמה פגישות לצווי הריסות בתים במזרח העיר. מעל הכל ברקת הוא כנראה שיאן ההסתרות: כמעט בכל יום ביומן שלו יש לפחות שלוש שורות מושחרות. בלו"ז של ברקת בולט המספר המצומצם של פגישות בנוגע ל-300 אלף תושבי מזרח העיר.

רוביק דנילוביץ': מתערב 
בסכסוכי עבודה

רוביק דנילוביץ
אייל טואג

בדומה לחולדאי, גם ראש העיר באר שבע רוביק דנילוביץ' הקדיש רק 25 פגישות לכלי תקשורת. שש מהן היו ראיונות לתוכניות הבוקר, ארבע מתוכן ל"אורלי וגיא". מספר דומה של מפגשים הקדיש דנילוביץ' לענייני חינוך, בהם ביקור בשלוש מסיבות סיום, ריצה עם תנועת "אחרי" וביקור בגן הילדים ינשוף במסגרת שבוע מנהיגות בגני ילדים.

דנילוביץ' נפגש כ-30 פעם עם אנשי עסקים, בהם שני מפגשים עם בעלת השליטה בהפועל באר שבע אלונה ברקת, ופגישה אחת עם בעלה, אלי ברקת, בעל השליטה בבית ההשקעות מיטב־דש.

העימות שהתחולל ב-2014 בין עובדי חברת תרכובות ברום הפועלת בסמוך לעיר לבין הנהלת כיל השולטת בה הביא לכך שדנילוביץ' נפגש פעמיים עם אבנר בן סניור, יו"ר ועד העובדים של תרכובות ברום, ופינה זמן לשלוש פגישות עם מנכ"ל כיל ישראל, המשנה למנכ"ל כיל והמשנה למנכ"ל החברה לישראל.

משבר נוסף שהצריך את מעורבותו של דנילוביץ' היה זה שהתחולל במפעל חרסה, המעסיק 140 עובדים, שעמד בפני סגירה בסוף 2014. הוא נפגש הן עם בעל השליטה בחברה יואב גולן והן עם מאיר בביוף, יו"ר מרחב הנגב בהסתדרות.

לבד ממעורבות במאבקי עובדים, גם דנילוביץ' הקדיש זמן רב לתורמים נדיבים מארה"ב: הוא ערך ארבע פגישות עם המיליארדר היהודי־אמריקאי רון לאודר, שנפגש עמו אישית פעם אחת ובשלוש הפעמים האחרות שלח אליו את האנשים המקורבים לו בישראל, אבי בלשניקוב וסטיבן שנייר. הוא נועד לא פחות משש פעמים עם גורמים הקשורים לקרן JNF 
(Jewish National Fund) התורמת לעיר, וערך שש פגישות עם נציגי קרן רש"י - שתיים מהן עם הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי. לאלה יש להוסיף פגישה אחת עם יו"ר הטוטו צחי פישביין, שנפטר באחרונה, ושתי פגישות עם היו"ר עוזי דיין. דנילוביץ' נועד פעמיים עם נציגי קרן פראט, פעמיים עם מנכ"ל הג'וינט, ופעמיים עם הנדבן היהודי לארי גודמן.

מקרב אנשי העסקים נפגש דנילוביץ' עם חיים כצמן, שהגיע לפגישה בלוויית הממונה על האחריות הקהילתית בחברת הנד"לן שלו, גזית, ניהל שיחה טלפונית עם מנ"כל בנק הפועלים ציון קינן ונפגש עם שניים מעובדי הבנק המנהלים את המרחב הרלווונטי לעיר. דנילוביץ' נפגש גם עם יוני פיינגולד, מבעלי רשת הזאפה, כמו גם עם יזמי פאב בשם "הקוקה". הוא ייחד פגישה לדו"חות חנייה ברחוב יסקי, נועד עם תלמידים שהכינו פרויקט במטרה להרחיב את הערך "באר שבע" בוויקיפדיה, ערך שתי פגישות בעניין ריחות רעים המגיעים לעיר, פגישה שהוקדשה לפיצוצי צינורות מים בעיר ועוד שתי פגישות בנוגע לאצטדיון טרנר החדש, שכמו אחיו הצפוני היה בשיא ההכנות לקראת פתיחתו. פגישה נוספת יוחדה למשוררת נטשה שלקוב, ודנילוביץ' עוד מצא כוח להצטלם לשלושה סרטוני איחולים לבר מצוות.

יומנו של דנילוביץ מעיד כי ראש עיר לא חייב לשלב בלו"ז ראשי ערים מחו"ל ושגרירים. הוא ערך רק שבעה מפגשים כאלה ב-2014, בדומה למספר הפגישות שערך עם רבנים למיניהם. הוא הקדיש שבעה מפגשים לפעילי שכונות וניהל מספר רב של פגישות עם הגורמים הרלוונטיים להעברת בסיסי צה"ל לדרום ב-2014.

אם היה חסר לנו משהו ביומנו של ראש העיר, היו אלה אזכורים למשחקי הכדורגל של הפועל באר שבע. אף שדנילוביץ' היה בעבר שחקן כדורגל, והפועל באר שבע היא סיפור גדול בעיר בשנים האחרונות, משחקים כאלו לא נמצאו ביומן.

"משרת ציבור צריך לדעת שהזמן שלו הוא ציבורי"

בתחילת פברואר פסק בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה שראש העיר יונה יהב ימסור את יומניו 
מ–2013–2014 לידי עמותת "הצלחה". פסק הדין ניתן בעקבות עתירה שהגישו עורכי הדין של הצלחה, אלעד מן ויובל יועז, לאחר שבקשתם לחשוף את היומנים כמה חודשים קודם לכן נענתה בשלילה על ידי עיריית חיפה. בניגוד ליהב, עוד כ–20 ראשי רשויות נענו לבקשת העמותה והציגו את יומני הפגישות שלהם לשנים אלה. היומנים המלאים צפויים להתפרסם בשבועות הקרובים באתר האינטרנט "מאה ימים של שקיפות".

"התנועה לחופש המידע חשפה באותה תקופה את יומני הפגישות של השרים, וחשבנו שיהיה נכון להרחיב את החשיפה לדרגים ביצועיים יותר, כמו מנכ"לי משרדי ממשלה האמונים על תרגום החלטות ממשלה לשטח, וגם לרשויות המקומיות — שבהן לתפקיד ראשי הערים יש מימד ביצועי בולט", אומר מן, היועץ המשפטי של העמותה. "החלטנו שנכון לעשות עבודה על רשויות מרכזיות בישראל כדי ללמוד נקודתית על ההתנהלות בכל יישוב ויישוב, להפוך את השלטון המקומי שקוף לתושבים ולהתחקות אחר סדרי העדיפויות ויישום ההבטחות מלפני הבחירות. ההשוואה בין יישובים שונים מאפשרת להבין איפה מקדישים זמן לנושא אחד ואיפה מקדישים זמן לנושא אחר ומה זה אומר על מה שקורה בפועל באותן רשויות. כך האזרח יכול לקבל תמונה טובה על היישוב שלו ויכול להשוות אותו למקומות אחרים.

"משרת ציבור צריך לדעת שהזמן שלו הוא זמן ציבורי, ושהוא מתנהל בסוג של אקווריום כשמדובר בהקצאת הזמן שלו, בנושאים שהוא מתעסק בהם, את מי הוא מחליט לפגוש ואת מי לא, כמה זמן הוא מקדיש לגורמים פרטיים וכמה זמן הוא מייחד לנושאים שהוא לא יכול לגלות".

איך היתה ההיענות?

"ביקשנו 50 יומנים, וקיבלנו בינתיים כ–20. יש הרבה סיג ושיח על גובה האגרה שנשלם. לפי חוק חופש המידע, מעבר לשעה שמינית שהרשות משקיעה בבקשה שלנו עלינו לשלם 30 שקל על כל שעת טיפול, ולשלם גם אגרת הפקת מידע. מעבר לכך זה השתנה מרשות לרשות. ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ' מסר די מהר את היומן שלו, ללא השחרות בכלל, ואפילו שלח נציג מהצוות שלו כדי לוודא שנקבל את היומנים סמוך למועד הדרישה. בקרית גת לא מוכנים למסור את היומנים. ראש העירייה אבירם דהרי הגיש ערעור לבית המשפט העליון, שיידון בדצמבר. הוא לא מסכים עם החלטת המחוזי שעליו לחשוף את היומנים, טוען שזאת פגיעה בפרטיותם של האנשים שהפגישות עמם מופיעות ביומן ושמדובר בנטל לא סביר על הרשות המתבקשת לטפל בכל כך הרבה פגישות ולפנות לכל כך הרבה אנשים כדי לקבל את הסכמתם לחשיפה. הנימוק שלו לסודיות היומן הוא שלפעמים ראש העיר מתעסק בסכסוכים משפטיים, אנשים שרוצים לבדוק אפשרות להשקעות באופן לא פורמלי, או מקרי רווחה של תושבי העיר — שלא רוצים שיידעו שהוא נפגש אתם. הוא גם טען שהעמותה שלנו לא שקופה, דרש לפתוח התקציבים של כל מי שפועל בעמותה שלנו כדי להבין למה אנחנו מבקשים את החומר הזה, וביקש את היומנים של העמותה שלנו.

"יהב סירב בהתחלה לתת את היומן באופן גורף. אחר כך הסכים שנעיין ביומן בלי שנעתיק ממנו דבר או נבצע רישום ממנו. זה לא היה מקובל עלינו. חשבנו שאין סיבה טובה לכך שהוא לא יחשוף את המידע".

ראשי הערים מסבירים את הלו"ז

מעיריית חיפה נמסר: "אצטדיון סמי עופר היה פרויקט הבנייה הציבורי הגדול בישראל, וחייב מעורבות אישית של ראש העיר בכל שלבי הבנייה וגיוס המשאבים. כיום, שלוש שנים מאז פתיחתו הרשמית, אירח האצטדיון יותר מ–2 מיליון צופים, אלפי אנשים ביקרו בו בסיורים מקצועיים ועשרות אלפי אוהדים מחו"ל פקדו את העיר במסגרת משחקים בינלאומיים שאירח האצטדיון. נבחרי ציבור ותורמים פוטנציאלים הם אורחי כבוד של העיר, וככאלה תמיד זוכים לקבלת פנים חגיגית על ידי ראש העיר.

"לפני כניסתו של יהב לתפקיד סבלה חיפה מקיפאון כלכלי ומהגירה שלילית. מצב עניינים זה חייב את יהב לעניין יזמים לבנות בעיר. כיום נבנות חמש שכונות חדשות ויש תוכניות לבניית 20 אלף יחידות נוספות. גד זאבי, תושב חיפה, בוחן השקעות פוטנציאליות שיש לעיר עניין בהן. חברת מבני תעשייה היא שותפה של עיריית חיפה בהקמת פארק מדעי החיים מול מת"מ. נצבא ואזורים בונות בחיפה מלונות.

"בשעתו הוביל יהב יחד עם האגודה הישראלית לצרכנות חרם על שופרסל בחיפה וגרם לכך שהמכירות יצנחו, לאחר שהתברר שהם היקרים בארץ. לאור זאת, ביקשו מנכ"ל שופרסל ואנשיו להיפגש עם יהב ולהתחייב להורדת מחירים דרסטיים. הפגישות עם בכירי הבנקים נועדו לעניין את הבנקים להשקיע במיזמי היי־טק בעיר. יהב עומד בראש המאמצים לגייס כספים במטרה לפתח את העיר, וכמחצית מהפרויקטים המתבצעים בהובלתו מקורם בכספי משקיעים וקרנות.

"במסגרת קשרי החוץ הענפים של העיר נפגש יהב עם שגרירי מדינות העולם. בנוסף מנצלת העיר את הקשרים המתהווים עם מדינות אחרות במטרה ליצור פרויקטים משותפים.

"יהב נפגש עם גורמי ממשלה, ובהם השר להגנת הסביבה ושר הבריאות, והודות לשיתוף הפעולה עם הממשלה הנוכחית יצאה לפועל התוכנית הלאומית לשיפור איכות האוויר במפרץ חיפה. בנוסף משמש יהב כיו"ר איגוד ערים לאיכות הסביבה ומקיים פגישות שבועיות בנדון עם מהנדס העיר, צוותי עבודה יזומים וגורמי המקצוע העירוניים".

מעיריית תל אביב נמסר: "לוח הזמנים של ראש העיר תל אביב־יפו כולל עשרות מפגשי תושבים, סיורים, דיוני עבודה אודות פרויקטים ותוכניות עבודה. כמו כן כולל סדר יומו השתתפות באירועים, ישיבות מועצה ופגישות עם גורמים שונים ומשלחות המבקרות בעיר. כל הפגישות עוסקות בקידום העיר.

"ראש העיר, כמדיניות, לא נפגש עם אנשי עסקים ויזמים בנושאים הקשורים לעסקיהם או לפרויקטים בעיר ומפנה אותם לאנשי המקצוע בעירייה. הפגישות עם אנשי עסקים יהודים ואחרים הן במסגרת תפקידו כיו"ר קרן תל אביב או לצורך גיוס תרומות לפרויקטים עירוניים.

"תל אביב־יפו היא מקום משכנן של רוב השגרירויות הזרות בישראל. המנהג הרווח הוא כי שגרירים חדשים מבקשים פגישת היכרות עם ראש העיר המארחת לאחר הגשת כתב האמנה לנשיא המדינה. נוכחותן של השגרירויות ומינוף הקשרים עמן נושאות ערך רב לתושבי העיר והמדינה, בזכות שיתופי פעולה.

"ראש העיר נסע לחו"ל ב–2014 במסגרת תפקידו וכיו"ר דירקטוריון קרן תל אביב לפיתוח ויו"ר דירקטוריון מוזיאון תל אביב, כדי לגייס תרומות עבור המוזיאון ועבור פרויקטי פיתוח שונים בעיר. חלק מהנסיעות לחו"ל הם ביקורים מקצועיים בערים שונות בעולם, שכללו למידה והכרת פרויקטים חדשניים, חתימת הסכמי שיתוף פעולה, קידום שותפויות טכנולוגיות וקידום תל אביב בעולם.

"ב–2015 אושרה תוכנית חדשה לכיכר אתרים. התוכנית מלווה על ידי צוות מקצועי של מהנדס העיר והוצגה לראש העירייה במהלך התכנון ולקראת הדיון בה בוועדה המקומית, בדומה לכל תוכנית אחרת".

מעיריית ירושלים נמסר: "מתוקף תפקידו מנהל ראש העיר סדר יום עמוס, הכולל פגישות עם גורמים רבים וביניהם גם כלי התקשורת. ברקת רואה חשיבות רבה בפעילות הסברה בתקשורת הזרה לטובת ישראל וירושלים, והוא בין המנהיגים הישראלים המרואיינים ביותר בתקשורת הזרה. ברקת מתראיין באופן תדיר לתקשורת הישראלית והערבית, ובניגוד לנרמז, הוא נענה לכל הבקשות שקיבל לראיונות בתקשורת הערבית ומנהל קשר ישיר עם תושבי מזרח העיר באמצעות דף פייסבוק שהקים בערבית, לצד סיורים בשכונות.

"באשר לקשת: ברקת ואבי ניר יזמו יחד את הפקת סדרת המתח דיג, שצולמה ברובה בירושלים. זאת כחלק מפיתוח תחום הקולנוע, הטלוויזיה וההפקות בירושלים, שצמח בתקופת ברקת ב–500%.

"באשר לפגישות עם בכירי משרד האוצר ומשרדים נוספים: כמתחייב מתפקידו, פועל ראש העיר לחזק את ירושלים ולגייס תקציבים שיאפשרו את פיתוחה. ברקת נפגש כל העת עם פקידי האוצר ועם הדרג הפוליטי כדי להציג בפניהם את תוכניות הפיתוח של ירושלים ולגייסם למען בירת ישראל.

"ברקת נפגש עם ראשי הנציגויות הזרות בעיר, ופועל להסברה וליצירת שיתופי פעולה רבים לפיתוחה של ירושלים ולהסברת מדיניות העירייה והממשלה. ברקת פועל רבות לפיתוחה של ירושלים ולגיוס תרומות ותקציבים לעיר ומנהל נסיעות עבודה לחו"ל לצרכים אלה. הוא גייס בשנים האחרונות לירושלים יותר מחצי מיליארד שקל. בנסיעותיו לארה"ב פועל ברקת על תוכנית ירושלים 2020 וכן נפגש עם גורמי ממשל, תורמים ועוד גורמים לטובת ירושלים.

"ברקת פועל לגייס יזמים ואנשי עסקים להשקיע בירושלים, דוגמת סינמה סיטי ויס פלאנט, כדי לפתח את כלכלת העיר".

מעיריית באר שבע נמסר: "ראש העיר נענה ברצון לבקשתה של עמותת הצלחה לפרסם את יומן הפגישות שלו, מתוך שקיפות וזכות הציבור לדעת. כל פגישותיו של ראש העיר הן מתוקף תפקידו כאיש ציבור, שפועל לטובת פיתוח באר שבע ואזור הנגב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#