האזינו להקלטת ראש העיר: "סיגל, אני צריך שתבדקי לי משהו באופן שקט, אבל עד מחר" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האזינו להקלטת ראש העיר: "סיגל, אני צריך שתבדקי לי משהו באופן שקט, אבל עד מחר"

איך הצליח יעקב סבן, קבלן מקומי ובעל רשת לחומרי בניין, לגרום לבכירים בעיריית רמת גן ליישר איתו קו - גם כשפלש לשטחים, בנה בית כנסת בניגוד לחוק והוסיף יחידות דיור בניגוד לתוכנית המאושרת? ■ עיריית רמת גן: "הצגה מגמתית ומוטה של המציאות"

78תגובות
יעקב סבן (מימין) ויוסי מזרחי בהארכת מעצרם
מוטי מילרוד

ב–25 במארס 2014 צילצל הטלפון של סגנית מהנדס העיר רמת גן, סיגל חורש. על הקו היה ראש העירייה הטרי והבוס החדש של חורש - ישראל זינגר. ארבעה חודשים קודם לכן ניצח זינגר בבחירות והחליף את ראש העירייה הנצחי של העיר, צבי בר, שסיים כהונה בת 24 שנה עם עננת חשדות, חקירות ולבסוף כתב אישום פלילי. הציבור הרמת־גני היה צמא לאדם ערכי וישר שיוביל את ניקוי האורוות, וזינגר, מנהל תיכון בליך ומכללת רעננה בעברו, ונושא אות אומ"ץ על מאבק בשחיתות העירונית, נראה כמו האדם המושלם לתפקיד.

"סיגל, אני צריך שתבדקי לי משהו באופן שקט ודיסקרטי אבל עד מחר", פתח זינגר לאחר כמה מילות נימוסים. "אני צריך כמה עובדות על איזה מקום ברחוב עין יהב או משהו כזה, אני לא מכיר אותו אפילו...אבל יש עובדה שנראתה לי מוזרה. שיש חצר שם שבנויה, והיום הוציאו צו הפסקת עבודה ואף אחד לא ידע להסביר מאיפה. שלחו פקח בלי להסביר למה...תעשי את זה באופן שקט ודיסקרטי ותגידי לי מחר מי נתן לו הוראה, מה היה ולמה. שאני אדע, יכול להיות שזה סתם סיפור, אבל אני רוצה לדעת".

כוונתו של ראש העיר היתה לבית פרטי ברחוב עין יהב 5, שם יצא צו הפסקת עבודה לעבודות בניית גדר שתחמה מגרש של שטח ציבורי סמוך לבניין למטרת אחסנת חומרי בניין.

בעליו של הנכס ברחוב עין יהב, שבגינה הטריח עצמו ראש העירייה שזה עתה מונה לפנות אל בכירי אגף ההנדסה, הוא יעקב סבן, בעל רשת חומרי בניין, קבלן מקומי והאיש שבאופן פלאי מצליח לגרום לבכירי העירייה לקבל פעם אחר פעם החלטות המיטיבות עמו - גם, כפי שיתואר בהמשך, כשאלה מנוגדות לכאורה לחוק.

שנתיים חלפו מאז אותה שיחה, וכיום לרבים מתושבי רמת גן כבר אין ציפיות גבוהות לגבי מחליפו של בר, שנהפך לחשוד בפלילים בעצמו. במסגרת שלל הפרשיות שחקרה המשטרה הופנתה תשומת לב רבה גם לפועלו של סבן, ולקשריו הענפים בצמרת עיריית רמת גן.

לפני כחודש, כשהמשטרה הודיעה כי "התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים" על ידי זינגר ושני בכירים נוספים בעירייה, בהם הסמנכ"ל אמנון בוץ, הופיעה בהודעה גם הפסקה הבאה: "ממצאי חקירת חשד נוסף במסגרת הפרשה מעלים כי בכיר במחלקת הפיקוח בעיריית רמת גן פעל בניגוד עניינים בכך שטיפל מתוקף תפקידו בענייניו של קבלן ויזם בעיר, לרבות בסוגיות הנוגעות לאכיפה הדרושה בהקשר לענייניו, בעת שבין השניים היה קשר בגין רכישת נכס פרטי שהיה בבעלותו של הבכיר על ידי הקבלן. כמו כן, על פי ממצאי החקירה הציע הקבלן שוחד לפקח עירייה בעת שהגיע לבצע פעולת אכיפה בפרויקט שניהל בעיר".

ראש העיר רמת גן, ישראל זינגר
מוטי מילרוד

המשטרה לא נקבה בהודעה זאת בשמותיהם של שני החשודים, אולם בדיקה העלתה שהבכיר שבו מדובר הוא מנהל מחלקת הפיקוח בעיריית רמת גן עד השבוע, יוסי מזרחי, ואילו הקבלן שחשוד כי הציע שוחד הוא סבן.

כשבכירי העירייה הבינו שסגנית מהנדס העיר חורש דאגה לתעד מעשי שחיתות בעירייה, הם נידו אותה. במקביל למעצרי הבכירים החל הליך שימוע לקראת פיטורים נגד חורש, ואולם בינואר 2015 הוציא לה מבקר המדינה יוסף שפירא צו הגנה.

28 דירות בבניין - כשההיתר מאפשר לבנות 20

ב–15 בדצמבר 2014 פשטה המשטרה על עיריית רמת גן, ועצרה חלק מבכיריה - בהם ראש העיר זינגר והסמנכ"ל אמנון בוץ. בין העצורים היו גם מזרחי וסבן. הפרשייה שהביאה למעצרם של השניים האחרונים התרחשה לכאורה כמה שנים קודם לכן. ב–17 באפריל 2012 חתמו מהנדס העיר דאז חיים כהן וסגן ראש העיר לשעבר ויו"ר ועדת התכנון באותה עת, אביהוא בן משה, על טופס 4 לבניין רב קומות ברחוב ארנון 13 - הטופס המאפשר את חיבור המבנה לתשתיות המים והטלפון ולאחר מכן את אכלוסו ("טופס אכלוס").

על הטופס חתמו השניים בעקבות בדיקה של מחלקת הפיקוח של העירייה כי המבנה תקין ונבנה בהתאם לתוכניות ולהיתר בנייה שקיבל. על פי החשד, היה מזרחי - אז עדיין פקח מהשורה - הפקח שערך בדיקות אלה. בשיחה שערכנו עמו השבוע, טען מזרחי כי לא היה הפקח היחיד שעסק בנושא, אך אישר כי היה בין המפקחים שלקחו חלק באישור הבניין לקראת טופס 4.

לא ברור מה בדיוק בדק מזרחי בביקורת שערך במקום, שכן בדיעבד התברר כי המבנה כלל חריגות בנייה מדהימות בהיקפן. בעוד שעל פי תוכנית בניין העיר (תב"ע) אפשר היה לבנות במקום 17 דירות בלבד, ועל פי הקלה שניתנה למבנה אפשר היה לבנות 20 דירות, הרי שבפועל נבנו בבניין 28 דירות. פרט נוסף שחמק מתשומת לבו של המפקח מזרחי - ושל שותפיו, אם היו כאלה - היה כי בקומת הקרקע נבנה בית כנסת - גם הוא ללא היתר ובניגוד לתב"ע.

עופר וקנין

אכלוסו של הבניין שנבנה בחריגה מהיתר יצר מהומה ובלבול בעיריית רמת גן. בעירייה נפוצה שמועה שהבניין ברחוב ארנון אוכלס למרות חריגות בנייה משמעותיות, אך איש לא ידע להגיד מהו היקפן, מכיוון שמי שאמור היה לבצע את הפיקוח והאכיפה בנושא - מחלקת הפיקוח באגף ההנדסה - לא סיפק כל מידע בנושא.

על רמת הבלבול יעידו למשל פניות חוזרות ונשנות של סגנית מנהל אגף הכספים טובה דואני למהנדס העיר חיים כהן. כמי שאחראית על גביית היטלי ההשבחה והארנונה, דואני רצתה להבין מכהן כמה דירות נבנו במבנה, אולם במשך יותר משנה, מסוף 2012 עד תחילת 2014, כהן לא סיפק לה כל תשובה בנושא. "מזה למעלה משנה שאנחנו ממתינים לתשובה אם ניתן טופס 4 לנכס, ומה מספר היחידות", כתבה לכהן ב–19 בינואר 2014, "כיצד ניתן לבצע רישום בטאבו בלי לדעת מה מספר היחידות", תהתה. פנייה נוספת ברוח זו שלחה בפברואר.

זה המקום לציין כי כשנה לאחר שאישר את אכלוס המבנה הבעייתי, זכה מזרחי לקידום משמעותי ובאפריל 2013 מונה למנהל מחלקת הפיקוח ולכתובת לפניות החוזרות ונשנות, שנותרו ללא מענה, לגבי היקף החריגות שבוצעו במקום. על אף שכיום כבר ידוע כי למקום ניתן טופס ארבע זמן רב קודם לכן, במשך 2013 ורוב 2014 היו סבורים רבים מבכירי העירייה כי למקום מעולם לא ניתן טופס אכלוס - על סמך דיווחיו של מזרחי.

כך למשל במארס 2014, קרוב לשנתיים לאחר אכלוס המקום, כתבה סגנית המהנדס חורש בתגובה לפניותיה החוזרות ונשנות של דואני כי "מנהל מחלקת פיקוח בנייה, הנדסאי יוסי מזרחי, דיווח על חריגות בנייה במקום ועיכוב במתן טופס 4". ממש עד ליום פשיטת המשטרה על עיריית רמת גן בדצמבר, איש לא ידע להגיד אם ניתן לבניין טופס 4.

בו בזמן, הגורמים הבכירים בתחום התכנון והבנייה בעירייה החלו במכבש לחצים למען הכשרת החריגות העצומות בפרויקט. בישיבת רשות הרישוי שנערכה ביוני 2014, בניהולה של סגנית ראש העיר ויו"ר ועדת התכנון והבנייה אביבית מאור־נמרודי, זמן רב לאחר שהפרויקט כבר היה בנוי ומאוכלס, אושרה בדיעבד הבקשה להיתר לבניית 28 דירות לפרויקט.

מדובר היה לכאורה בעבירה גסה על החוק, שביצעו יו"ר ועדת התכנון ומהנדס העיר. לרשות הרישוי - הגוף התכנוני הזוטר ביותר ברשות המקומית - אין כל סמכות לאשר היתרים החורגים מתוכניות קיימות, ובוודאי שלא לאשר את ניפוחן של מספר יחידות הדיור ב–65% לעומת תב"ע קיימת. למעשה, גם לערכאה הגבוהה יותר - ועדת התכנון המקומית - אין סמכות לאשר שינויים כה מרחיקי לכת, שכן על פי החוק, כל סטייה של יותר מ–30% ממספר הדירות המאושר נחשבת ל"סטייה ניכרת" מהתוכנית, המצריכה תוכנית חדשה.

מי שאמור לדעת שהחלטה כזאת אינה אפשרית והיא מהווה עבירה על החוק הוא כהן. שלוש שנים קודם לכן, כשהוועדה המקומית דנה בבקשת היזמים להגדיל את מספר הדירות ל–25, כלומר בחמש יחידות בלבד ולא בשמונה, הוחלט לדחותה. האדם שהמליץ לוועדה לדחות את הבקשה הוא לא אחר מכהן עצמו. "הדרך לאשר את זה היא באמצעות תב"ע בסמכות מקומית", הסביר אז. לטענת חורש, שהשתתפה בישיבה, היא התנגדה בתוקף לאישור תוספת הדירות, בדיוק מהטעמים שציין כהן כמה שנים קודם לכן, אך אלה אושרו לבסוף בניגוד לדעתה.

יש לציין שמי שכיהנה כמנהלת מחלקת הפיקוח בעת שאושר המבנה למתן טופס 4, ומי שהיתה אחראית על מזרחי, היא חורש עצמה. בעיריית רמת גן טוענים כיום כי אם היה מישהו שאמור היה לדעת כי טופס 4 יצא למבנה בניגוד לדיון זו היא, והעובדה שלא נעשה כך מהווה התרשלות מצד חורש עצמה.

עופר וקנין

לנציג אין מפתחות - 
או שסבן חולה

מי שהצליח בסופו של דבר לטרפד את המהלך היה חבר מועצת העיר מהאופוזיציה, אדם קניגסברגר. עם היוודע דבר אישור ההיתר, הוא פנה ליו"ר הוועדה מאור־נמרודי, התריע כי היא וכהן הפרו את החוק והודיע כי בכוונתו להגיש ערר.

"כשעברתי על הפרוטוקולים של רשות הרישוי היו כמה פרויקטים שנראה לי שלא היו צריכים להיות שם", מספר קניגסברגר. "אישור תוספת שמונה הדירות בארנון 13 הקפיץ אותי מהמקום. איך יכול להיות שוועדת המשנה דוחה בקשה של היזם לתוספת של חמש דירות, ורשות הרישוי הזוטרה יותר מאפשרת תוספת של שמונה דירות?"

בעקבות הודעתו של קניגסברגר כי בכוונתו להגיש ערר, כונסה ישיבה במשרדו של המהנדס כהן, שבה לקחו חלק יו"ר ועדת התכנון מאור־נמרודי, הסגן שלה רמי פדלון, קניגסברגר, והיועצת המשפטית לוועדה עדינה פייבילביץ. "יש כאן משהו לא תקין, אנשים ילכו לכלא", נשמע קניגסברגר מזהיר את הנוכחים בתמליל השיחה שהגיע לידי Markerweek ופונה ישירות לכהן: "תגיד לי, איך אתה מאפשר את השחיתות הזו?". לדברי קניגסברגר היתה זו הפעם הראשונה שבה ראה את כהן, אחת הדמויות החזקות בעירייה, מגמגם. "מה אתה רוצה ממני?", השיב, "הבניין כבר בנוי ומאוכלס". "איך זה יכול להיות?", זעם קניגסברגר, "אין לך פיקוח על הבנייה? איך בונים עוד שמונה דירות בלי שאף אחד שם לב?".

בתגובה השיב כהן כי התבצע פיקוח על הבנייה, ולפחות בתשובה זו היתה אמת בדבריו. אלא שעל הפיקוח היה אמון כאמור המפקח מזרחי, שהצליח לפספס את החריגות העצומות של סבן - ונעצר עמו כמה חודשים לאחר מכן.

לא היתה זו הפעם היחידה שבה היה מזרחי מעורב בפיקוח על סבן. בימיו כמפקח בנייה מהשורה נשלח מזרחי כמה פעמים לבניין ברחוב ז'בוטינסקי 92 בעיר, שבבעלותו של סבן, לאחר תלונות שהתקבלו בגינו החל ב–2011 בשל בנייה ללא היתר ושימושים חורגים. בראשית 2013 יצא מזרחי, עדיין מפקח בנייה, לשני ביקורים במבנה. בשניהם, על פי הדו"חות שהוציא, לא התאפשרה כניסתו לדירות.

ב–7 בינואר 2013, כתב מזרחי, ביקר במקום ומצא כי בחצר האחורית הורחבה הבנייה לצורך בניית יחידות דיור נוספות וכי בצד הבניין נבנתה יחידת דיור נוספת. לגבי כל אלה טען נציגו של סבן שליווה אותו כי אין בידיו את המפתחות לדירות וכי יש לתאם הגעה עם הדיירים. בדו"ח על ביקור נוסף שנערך בפברואר כתב מזרחי כי סבן אינו חש בטוב, ולפיכך גישתו אל תוך הדירות עדיין אינה מתאפשרת.

לבסוף, עם התגברות התלונות ופנייה אישית של יו"ר ועדת התכנון המחוזית של תל אביב, גילה אורון, למהנדס כהן בנושא, העביר מזרחי למחלקה המשפטית של העירייה בקשה לצו כניסה לנכס. אלא שביום הדיון בבית המשפט, ב–1 ביולי 2013, התברר כי ימים ספורים קודם לכן נאות נציג מטעם סבן לאפשר למפקחי הבנייה של העירייה להיכנס לנכס, והבקשה נמחקה. למרות כניסת המפקחים, לא הוצאו כל דו"חות פיקוח המפרטים את הבנייה בנכס. ב-29 באוקטובר 2013 התיק נסגר על ידי מי שכבר נהפך למנהל מחלקת הפיקוח, מזרחי, וזאת מבלי שנערכה במקום כל אכיפה.

גם במקרה של המבנה ברחוב ז'בוטינסקי טוענת העירייה כי מי שכיהנה ב–2011–2013 בתפקיד, חורש עצמה, היא האחראית לכך שלא נעשתה אכיפה אפקטיבית במקום.

שאמה־הכהן: "סבן הציע לתמוך בקמפיין הבחירות שלי"

סיפורו של הבניין בארנון 13 כולל התגייסות בלתי ברורה לכאורה של שלושה בכירים בעיריית רמת גן - סגנית ראש העיר מאור־נמרודי, מהנדס העיר לשעבר כהן ומנהל מחלקת הפיקוח מזרחי - לטובת הכשרתה של עבירת בנייה גסה. מה הביא אותם להתגייס כך עבור סבן? מה הביא את ראש העיר להרים טלפון לבירור אישי של ענייניו ברחוב עין יהב? החשדות שפירסמה המשטרה בעניינם של מזרחי וסבן חושפים חלק קטן בלבד מהתמונה.

על פי החשדות, ניגוד העניינים שבו היה מזרחי מצוי לכאורה היה קידום עסקה למכירת נדל"ן שבבעלותו לידיו של סבן. על פי טיוטת חוזה מכר שהגיעה לידי המשטרה, שהצדדים השותפים לו הם יפה מזרחי, אשתו של יוסי מזרחי, מצד המוכרים, ויעקב סבן מצד הקונים, מדובר בנכס שנמצא ברחוב חובבי ציון 57 בתל אביב. עוד נאמר בהודעת המשטרה כי סבן חשוד שהציע שוחד לאחד הפקחים.

מלבד פנייה לעובדי עירייה ולפקחים פעל סבן לכאורה כדי להשיג השפעה בקרב הדרג הפוליטי. כרמל שאמה־כהן, שהתמודד על ראשות העירייה מול זינגר, מספר כי במהלך מערכת הבחירות תיווכו בינו לבין סבן מקורבים לסבן, בהם בכירים במערכת העירונית, והציעו לו לקיים פגישה עם סבן. על הפרק היתה הצעה כי סבן יתמוך בקמפיין של שאמה־הכהן. "המקורבים אמרו שסבן איש אמיד מאוד, שישמח לתמוך בקמפיין שלי וכי אין לו בעיה עם כל סכום, גם לא עם 100 אלף שקל", משחזר שאמה־הכהן. לדבריו, הוא נפגש עם סבן פעם אחת, והחליט שלא להמשיך עמו בקשר ולא לקבל ממנו תרומה. "בפגישה הוא לא העלה דרישות ספציפיות, אבל העלה טענות כגון 'עושים לי את המוות', 'השלטון פה בעייתי', 'יורדים לחיי' וכן הלאה", מספר שאמה־הכהן.

לדברי סגנית המהנדס חורש, בתקופה שבה התפוצצה פרשת ארנון 13, כלומר לאחר כחצי שנת כהונה של זינגר ומאור־נמרודי, כבר שיתפה פעולה עם המשטרה ודאגה ליידע את החוקרים, שעדיין ניהלו חקירה סמויה, בהחלטות בעייתיות. "דאגתי לעשות כמיטב יכולתי להעיר את תשומת לב שאר הנוכחים לעיוותים, ואני מקווה שלפחות בחלק מהמקרים הצלחתי לדחות ולסכל החלטות רעות".

אביבית נמרודי
אבישג שאר-ישוב

לדברי קניגסברגר, "במקרים רבים מתגלה כי אישורי תכניות והיתרים שניתנו בוועדה המקומית נעשו על סמך הונאה של הוועדה. המהנדס בא אחר כך ואומר 'היתה טעות'. השאלה היא איך יכול להיות שאותם גורמים ממשיכים להגיש עוד ועוד תוכניות. יו"ר הוועדה, המהנדס והיועץ המשפטי לא נוקפים אצבע כדי לטפל ביזמים שמנסים שוב ושוב להונות אותנו".

קניגסברגר אומר כי הדברים נכונים גם לגבי בכירי העירייה: "מאור־נמרודי וכהן ניסו לבצע בארנון מחטף בלתי חוקי, וגם במקרה הזה אין כל טיפול - לא של רשויות אכיפת החוק, וגם לא של הייעוץ המשפטי של העירייה שמגבה אותם". כראיה לתפקיד הבעייתי שממלא הייעוץ המשפטי של עיריית רמת גן מציג קניגסברגר מענה שקיבל מטעם המחלקה המשפטית, שלפיו לא יתאפשר לו להגיש ערר למליאה על ארנון 13, שכן לא ניתן לערור על החלטות רשות הרישוי. על עצם טענתו כי עקיפת ועדת המשנה ואישור חריגה כזו בוועדת הרישוי הינה בלתי חוקית כשלעצמה לא קיבל קניגסברגר מענה.

לא רק זה, אלא כפי שמתארת חורש, גם כאשר השחיתות לכאורה נגלית לעיני כל, החשודים ממשיכים לעבוד בעירייה כאילו לא קרה דבר. מעצרו של מזרחי בדצמבר 2014 לא עירער את מעמדו בעירייה, והוא המשיך לשמש בתפקידו עד לפני כמה ימים, אז פרש - לפי דבריו ביוזמתו. חורש מתארת כי ביום שובו של מזרחי למשרד, לאחר מעצר של שלושה שבועות, נערכה לכבודו קבלת פנים חגיגית.

"אפשר היה לצפות שלאחר המעצר, החקירה, החשדות החמורים ומעצר הבית הממושך, מזרחי לפחות יושעה אם לא יפוטר מיד, אך קרה בדיוק ההפך", מתארת חורש. "יוסי חזר והתקבל בכבוד מלכים כאילו זכה במדליה כעובד מצטיין עם בלונים, עוגות ושתייה".

באותו זמן ממש כבר נחשפה חורש כמי שמשתפת פעולה עם המשטרה. אף שהליכי ההדחה שלה מהעירייה נבלמו על ידי צו הגנה על חושפי שחיתויות שהוציא עבורה מבקר המדינה, סבלה חורש מבידוד חברתי ומנידוי. גם אלה שהיו מיודדים אתה, היא מספרת, לא העזו להיכנס למשרדה או לפנות אליה מחשש שיבולע להם.

"התחושה באותם ימים היתה קשה מאוד, ובכל זאת הגיעו אלי הרבה חיזוקים חיוביים", אומרת חורש. "התגובות הגיעו בשירותים, במטבחון ובשיחות לטלפון הקווי בביתי מעובדים שהתקשרו לחזק. אמרו לי: 'אנחנו רועדים לדבר, את הפה שלנו. את לא יודעת כמה אוהדים שקטים יש לך שמחזיקים לך אצבעות ומתפללים להצלחתך'. זה עזר מאוד".

מהנדס העיר לשעבר, חיים כהן
אייל טואג

החנות בכפר אז"ר: עבירת 
בנייה אחת גדולה

מלבד עיסוקיו כיזם, סבן הוא בעליה של רשת "סבן יעקב" לחומרי בניין, שלפי אתר האינטרנט שלה היא בעלת שלושה סניפים. הראשי שבהם, על פי המידע שעולה מהאתר, נמצא בכפר אז"ר. עד 2008 היה כפר אז"ר בשטח השיפוט של מועצה אזורית אפעל, ואז עבר לשטח השיפוט על עיריית רמת גן.

את החנות גדולת הממדים אפשר לראות היטב מכביש 4 בעת נסיעה צפונה, מעט אחרי מחלף אלוף שדה. המתחם כולו, ששטחו הוא 4.3 דונמים, אינו אלא עבירת בנייה עצומה הבנויה על קרקע חקלאית. צו הריסה שיפוטי עומד נגד המתחם כבר מ–2004. הצו לא כובד וכך גם שני צווי הריסה שיפוטיים נוספים שהוגשו במשך השנים.

הליך משפטי ממושך שניהלה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אונו נגד סבן בשל עבירת הבנייה החמורה הגיע בינואר 2014 לכדי הרשעה. על פי הודאתו שניתנה במסגרת הסדר טיעון, ביניהן הפרת צווים שיפוטיים שניתנו החל ב–2004 שציוו על הריסת המבנה וכן בשימוש חורג בלא היתר במארס 2014 בבית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן. כעונש השית השופט יעקב שקד על סבן שנה וחצי מאסר על תנאי, וקנס אותו ב-800 אלף שקל. כמו כן קיבל את תביעת הוועדה המקומית אונו לתשלומי היטל השבחה מצד סבן בסך 530 אלף שקל נוספים. בנוסף לכך, הורה בית המשפט על ביצוע ההריסה תוך 45 יום.

בגזר דינו ציין השופט שקד כי "מדובר בנסיבות חמורות במיוחד, שבהן צו ההריסה ניתן לפני למעלה מעשור שנים ואילו המבקשים נזכרו לנסות ולפעול לקבלת היתר רק לאחר זמן ממושך תוך התעלמות שנים מקיום הצו השיפוטי שלא בוצע תוך זלזול מוחלט בשלטון החוק".

בינואר 2015 ניתן פסק דין נוסף, הפעם בבית המשפט המחוזי, בתגובה לערעור של סבן, שטען כי המבנה מצוי בשלבי הסדרה תכנונית. גם במקרה זה פסק בית המשפט כי על פסק הדין להתבצע לאלתר, בהיעדר תשתית עובדתית כי המבנה אכן בדרך לקבלת היתר. כל זאת תוך שהשופט ד"ר קובי ורדי מותח עליו ביקורת חריפה: "מדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט, כאשר המבקשים, באופן שיטתי, ממשיכים לנסות ולדחות את הקץ של ביצוע צווי ההריסה, כשהם מבקשים למעשה בבית המשפט ליתן להם הכשר להמשך השימוש ללא היתר ולמרות צווי ההריסה ושימור למעשה של המצב הבלתי חוקי תוך ניסיון לעקיפת הליכים פליליים וצווי סגירה שיפוטיים באמצעות הליכים משפטיים אזרחיים דבר שאין מקום לתן לו יד.

סגנית מהנדס העיר, סיגל חורש
עופר וקנין

"יש גבול לעד כמה אפשר 'למתוח את החבל' ובמקרה דנן החבל נמתח באופן שהוא עומד כבר להיקרע או כבר נקרע ואין מקום להמשך הנצחת המצב הלא חוקי. ישנה חשיבות רבה לכיבוד שלטון החוק ושיקולי אכיפה בשמירת החוק וכיבוד צווים שיפוטיים ולא עשיית חוכא ואיטלולא מהם, מה גם שכאמור ניתנו למבקשים הזדמנויות רבות במהלך שנים רבות להיערך למצב והם מודעים למעלה מעשר שנים על הצווים הקיימים ויש לקוות שהם ימצאו את הפתרון הראוי להמשך הפעלת העסק באופן חוקי ובאופן שלא יפגע בעובדיהם".

בעיריית רמת גן, שאל תחום שיפוטה עבר השטח ועליו עבירת הבנייה 2008, ניסו לפני כשלוש שנים וחצי להכשיר בדיעבד את המתחם, 20 שנה לאחר שהחל לפעול, ובנובמבר 2012 הוציאה הוועדה המקומית היתר לשימוש חורג למקום. המשרד להגנת הסביבה, שאנשיו מחו בתוקף על הפלישה לשטח חקלאי פתוח ובמיוחד על הזיהום החמור שלו גרמה החנות, כשערמה בו כמות אדירה של פסולת בנייה, מיהרו להגיש ערר לוועדת הערר המחוזית וזו ביטלה בינואר 2014 את ההיתר שניפקה עיריית רמת גן.

בדיון שנערך בפני יו"ר הוועדה, עו"ד מיכה גדרון, נחשפה שרשרת של כשלים וטעויות בעיריית רמת גן - כולן כמובן לטובתו של סבן - שהובילה למתן ההיתר מלכתחילה. ראשית התגלה כי החלטת הוועדה המקומית התנתה את אישור המשרד להגנת הסביבה למתן ההיתר, אך זה מעולם לא ניתן. עוד התגלה כי גם בלי קשר לאישור המשרד להגנת הסביבה, היה ההיתר רצוף טעויות שלא היו אמורות לאפשר את קיומו מלכתחילה. היתה זו הפעם השנייה שבה ניסתה עיריית רמת גן להכשיר את המבנה, לאחר שב–2009 כבר הוציאה לו הוועדה המקומית היתר, שבוטל בעקבות ערר שהגישה נגדו הוועדה המחוזית.

לזכות עיריית רמת גן ייאמר כי הפעם, מרגע שהתקבלה ההחלטה של גדרון, ב–2014 החלה העירייה לנקוט פעולות אכיפה נגד סבן במתחם. במסגרת שני תיקי חקירה שנפתחו נגדו, האחד במארס 2014 והשני במאי 2014, נערכו ביקורי מפקחים בשטח, סבן זומן לחקירות, דו"חות החקירה הועברו לתביעה העירונית, ושני צווי הריסה מינהליים בוצעו. "דו"חות החקירה נגד סבן מייחסים לו חשדות לעבירות של בנייה ללא היתר, ביצוע בנייה בסטייה מהיתר, שימוש חורג ואי־קיום צווים שיפוטיים", נכתב בסקירה שהועברה למחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות שירות המדינה בדצמבר 2015. מאז עד היום נהרסו לפחות חלק מהמבנים.

מהיחידה לאכיפת דיני מקרקעין במשרד האוצר נמסר: "הריסת מבנה החנות הראשית לחומרי בניין והפסקת השימושים החורגים בוצעה באופן עצמאי על ידי הנאשמים במהלך פברואר־יוני 2015".

אתר נוסף שבו עיריית רמת גן החלה לבצע פעולות אכיפה ב–2015 הוא ביתו הפרטי של סבן ברחוב אח"י דקר 23 ברמת גן. החל בדצמבר 2013 נערכו שם ביקורי מפקחים רבים. בדו"ח שהוציאה מחלקת הפיקוח למחלקה המשפטית לקראת הגשת תביעה, נסקרו עבירות בנייה בהיקף כולל של מאות מ"ר. מעיריית רמת גן לא נמסר מידע באשר להליכים נוספים שבוצעו בנושא, אולם החריגות המתוארות עדיין קיימות בשטח.

עיריית רמת גן: "זינגר מעולם לא פעל למען סבן"

מעיריית רמת גן נמסר בתגובה: "הכתבה מורכבת במקרה הטוב מאי־דיוקים ומספינים תקשורתיים שמנסים לבצע יריביו הפוליטיים של ראש העיר, ובמקרה הרע משקרים מוחלטים הנמכרים לקורא בעטיפה של כתבת תחקיר. כל הטענות שהועלו בכתבה מקורן בהצגה מגמתית ומוטה של המציאות. לא זו בלבד שהעירייה מעולם לא ניסתה לסייע לסבן להכשיר את המתחם המדובר בכפר אז"ר, אלא היא זו הפועלת באינטנסיביות כנגד חריגות הבנייה במקום ואף הביאה לביצוע הריסות מנהליות בשטח. לעסק המדובר אף הוצאו בעבר גזרי דין לסגירת העסק, שלא כובדו על ידי סבן. לאור זאת, פעלה מחלקת הפיקוח בקפדנות יתרה והכינה דו"ח מקיף שאף הוצג לעיתון לצורך הגשת כתב אישום כנגד סבן. התובעת העירונית העבירה את התיק כולו לפרקליטות.

"לעניין הטענות בגין ארנון 13: הטענות כבר נטחנו עד דק ופורסמו אף בעיתון זה. מדובר באישור ועדה שניתן בהמלצת היועץ המשפטי ובוטל מיידית לאחר בחינה נוספת. לעניין הטענות כי מנהל הפיקוח דאז 'התעלם' מחריגות הבנייה במקום, יובהר כי טרם הנפקת טופס 4 בוצעה בדיקה במקום שאושרה על ידי סיגל חורש בעצמה, בעת ששימשה כמנהלת מחלקת הפיקוח, ממנה עלה כי אין במקום חריגות בנייה כלל. טופס 4 ניתן כדין. משהתגלתה החריגה, נערכה בדיקה מקיפה בנושא, והטיפול בתיק עדיין נמשך.

"לעניין מעורבותו של ראש העיר, ישראל זינגר, בענייני הקבלן סבן, יש להדגיש: לא זו בלבד שראש העיר מעולם לא פעל למען סבן, אלא היה זה ראש העיר שהורה למנות חוקר פרטי כדי שזה יבדוק את ההתרחשויות בעניין סבן מחשד שעלה אצלו בקשר להתנהלותו של קבלן זה ובהמלצותיהם של היועץ המשפטי לעירייה ומבקר העירייה. כל החומרים שנאספו בעניין הועברו למשטרת ישראל. שיחת הטלפון בין ראש העיר לחורש נעשתה במסגרת איסוף המידע בענייני סבן שביצע ראש העיר, ומדובר בשיחה אחת מבין כמה שיחות שנערכו לא רק עם חורש אלא עם גורמים נוספים בעירייה במטרה לבחון את המתרחש סביב פעילותו הקבלנית של סבן בעיר. כל ניסיון להציג שיחה זו כפעילות שיש בה פסול היא בגדר הוצאת דיבה והעירייה לא תהסס לתבוע בגין כך את העיתון.

"לעניין הטענות בגין ז'בוטינסקי 92: מבדיקת העירייה עולה כי התיק נפתח תחת כהונתה של חורש בעצמה כמנהלת מחלקת הפיקוח ובאופן תמוה לא נעשה כל הליך אכיפה במהלך תקופה זו. הליכי הפיקוח בעניין זה החלו רק לאחר שעזבה את תפקידה, ובמקומה מונה מנהל מחלקה אחר.

"העירייה או אגף ההנדסה לא ערכו כל אירוע עם שובו של מנהל הפיקוח לשעבר לעבודתו, ובוודאי שלא מימנה כל אירוע שכזה.

"יודגש ויובהר, כי בניגוד לאווירה הכללית העולה מהכתבה, אי אפשר להתווכח עם העובדות, הכוללות עשרות מסמכים שהעבירה העירייה למערכת העיתון וכמובן העובדה כי ראש העיר מעולם לא נחקר ולא נשאל על ענייניו של הקבלן סבן. לאור כל זאת, ראוי היה לו היה נמנע העיתון מלתת במה לספינים ושקרים שאין להם אחיזה במציאות וצר לנו כי לא כך הדבר".

יוסי מזרחי מסר בתגובה: "בסופו של דבר מכל החשדות נגדי נשארה רק ההאשמה שמכרתי דירה לסבן, וההאשמה בניגוד עניינים. לא הוכח שהתערבתי לטובתו באף סוגיה. השבוע סיימתי את תפקידי בעיריית רמת גן מיוזמתי, אף שבעירייה רצו והתחננו שאישאר.

"לגבי מכירת הדירה בתל אביב לסבן: את הדירה רכשתי עם שותף שבסופו של דבר נסוג מהעסקה, וזה השאיר אותי עם רכישה שלא יכולתי לעמוד בה. נכנסתי למצוקה כלכלית ונאלצתי למכור במהירות. פניתי לכל הקבלנים בעיר לשאול מי יכול לקנות ממני את הנכס. לבסוף חזר אלי מישהו ואמר שיעקב סבן קונה נכסים. מכרתי את הנכס במחיר הפסד וסיימתי את העסקה בגירעון של 100 אלף שקל.

"על ארנון 13: לא אני חתמתי על אישורי טופס 4. אני הייתי חלק מהביקורת לקראת האישור אבל היו פקחים נוספים. רק שנתיים או שלוש לאחר מכן כשכבר הייתי מנהל מחלקת הפיקוח הובא לידיעתי שהוא סגר קומת עמודים וחדרי אופניים והפך אותם לדירות. כשזה הובא לידיעתי שלחתי לשם מפקחים כדי שיקיימו הליכי אכיפה. לצערי התהליכים התנהלו בעצלתיים וזו גם הסיבה שחלקם פוטרו. כשאני נותן הנחיות לביצוע אני לא יכול להיות אחראי על הכל. היו 30 ביקורות ומתוכן רק דו"ח אחד הגיע לתביעה העירונית.

"על ז'בוטינסקי 92: לא אני הייתי המפקח שעסק בתיק הזה. כמנהל מחלקת הפיקוח מעולם לא סגרתי את התיק" (בידי Markerweek אסמכתאות שלפיהן ביקר מזרחי בנכס לפחות פעמיים וכי באוקטובר 2013 הורה על סגירת התיק; נ"ב).

חיים כהן מסר בתגובה: "לגבי ארנון 13: חיפשנו דרך לאשר את המבנה בדיעבד. הדירות כבר היו קיימות והאנשים ישבו בהן. היה צורך לתת לזה תוקף חוקי. אני לא זוכר מי היה הפקח שאישר את המבנה לפני טופס 4 ואם זה היה יוסי מזרחי. כמנהל מחלקת הפיקוח לא מצאתי דופי בתפקודו.

"על ז'בוטינסקי 92: שם פעלנו באכיפה וככל הזכור לי הוגשו כתבי אישום (במקום לא הוגשו כתבי אישום; נ"ב). הייתי עובר שם כל יום בדרך לעבודה והוריתי לפקחים ללכת לשם כדי לבצע אכיפה".

סגנית מהנדס העיר סיגל חורש מסרה: "מעולם לא חתמתי על טופס 4 לפרויקט בארנון 13 והיה מי שדאג שלא אראה אותו. לגבי ז'בוטינסקי: כמנהלת הפיקוח ב–2011 שלחתי בעצמי את יוסי מזרחי לבצע פיקוח ואכיפה בנכס בז'בוטינסקי 92, לפני שידעתי על הקשר שלו עם בעל הנכס. מזרחי חזר עם דיווח שקרי שהטעה את כולם לחשוב שהכל תקין במקום. צר לי שגם כיום, שנה וחצי אחרי המעצרים, ממשיכה הנהלת העיר לשקר ולבלבל כדי להשמיץ אותי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#