חברות הביטוח חכמות על חלשים ומגדילות את האי שוויון - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חברות הביטוח חכמות על חלשים ומגדילות את האי שוויון

כשסלינגר מבקשת מחברות הביטוח לפתוח קצת את השוק לתחרות, הן מתייחסות לשוק הפנסיוני כקנייינן הפרטי - והעובדים החלשים נותרים ללא כוח ■ בג"ץ חייב להסביר להן שהן התבלבלו

33תגובות
דורית סלינגר, הממונה על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר
עופר וקנין

בחג הפסח נהוג במערכות העיתונים לשאול מההגדה מושגי מפתח כמו "מה נשתנה?" או "עשר המכות" לימינו אלה ולהתפייט עליהם קצת. לא נחרוג מהמנהג הזה והפעם נדבר על חירות. חירות כלכלית, כמובן. השנים האחרונות בכלכלה הישראלית העלו מחדש את סוגיית החופש הכלכלי. מצד אחד, ישראל עברה תהליך ארוך וברור ממשק סוציאליסטי למשק קפיטליסטי בשלושת העשורים האחרונים. מצד שני, נותרו במשק הרבה איים לא תחרותיים באמת ולא סוציאליסטיים באמת שדורשים הגדרות קוהרנטיות יותר.

כך למשל, נמצא את ועדי העובדים "הסוציאליסטיים" מגנים בחירוף נפש על עצמם, אבל לא על העבדים שסביבם (עובדי קבלן, עובדי דור ב', עובדי חברות כוח אדם). ומנגד, נמצא קפיטליסטים וחסידי השוק החופשי שסולדים מהתערבות ממשלתית, ובעיקר מכזו שפותחת שווקים לתחרות ומגדילה את החופש הכלכלי. קחו למשל את חברות הביטוח שמנהלות את מרבית החיסכון הפנסיוני של הציבור הישראלי. החברות עתרו לבג"ץ נגד יוזמה של הממונה על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר, דורית סלינגר, שביקשה להכניס תחרות לשוק הפנסיה.

סלינגר מצאה שמי שמשלם את דמי הניהול הגבוהים ביותר לקרנות הפנסיה הם העובדים החלשים. התקרה המקסימלית של דמי ניהול בקרנות פנסיה היא 6% מההפקדות של החוסך ו–0.5% מהסכום שהוא צבר בקרן. קרוב למיליון איש נחשבים עמיתים חלשים, אם מפאת שכרם הנמוך ואם עקב העובדה שאינם מגיעים ממקום עבודה חזק ומסודר שיודע לדרוש דמי ניהול נמוכים עבור עובדיו. שאר העובדים מגיעים ממקומות עבודה מסודרים יותר, חלקם רבי עוצמה, ולכן מצליחים לשלם דמי ניהול נמוכים בהרבה. זה יכול להגיע עד כדי דמי ניהול של 0.1% מהצבירה בקרן ו–1.5% מההפקדות אליה.

לאורך זמן, הפער הוא אדיר ומגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים לאורך תקופת החיסכון. מה עשתה סלינגר? החליטה לתת לעובדים החלשים קצת כוח, ולכן הודיעה על כוונתה לפרסם מכרז להקמת קרן פנסיה חדשה ומוזלת, שתגבה דמי ניהול נמוכים ממי שירצה להצטרף אליה. היא גם דאגה לוודא שעובדים שלא בחרו בעצמם בקרן פנסיה - יופנו אוטומטית לקרנות החדשות והמוזלות.

העובדים החזקים משלמים פחות
שיעור דמי הניהול מההפקדות, באחוזים
דמי הניהול הממוצעים של חמשת המעסיקים הגדולים
הפניקס פנסיה - 3.38
הראל פנסיה 1.82
כלל פנסיה 1.09
מגדל מקפת - 1.09
מבטחים החדשה 3.3
דמי הניהול הממוצעים
הפניקס פנסיה - 3.38
הראל פנסיה 2.93
כלל פנסיה -3.22
מגדל מקפת -3.32
מבטחים החדשה - 3.04
שיעור דמי הניהול מהצבירה, באחוזים
דמי הניהול הממוצעים של חמשת המעסיקים הגדולים
הפניקס פנסיה - 0.25
הראל פנסיה 0.14
כלל פנסיה 0.2
מגדל מקפת 0.2
מבטחים החדשה 0.12
דמי הניהול הממוצעים
הפניקס פנסיה 0.33
הראל פנסיה - 0.29
כלל פנסיה 0.26
מגדל מקפת 0.31
מבטחים החדשה  0.25
זינוק של 575% ביתרות הנכסים
יתרת הנכסים של קרנות הפנסיה במיליארדי דולרים
2006- 27.6
2007- 46.8
2008- 48.4
2009- 70.1
2010 88.8
2011 100.3
2012 126.3
2013 157.8
2014 167.9
2015 216.1
ההפקדות גדלו פי ארבעה
ההפקדות לקרנות הפנסיה, במיליארדי דולרים
2006- 6.2
2007- 7.4
2008- 9.3
2009-10.9
2010 - 12.9
2011 - 15.6
2012-18.4
2013 - 21.2
2014- 24.5
2015- 27.7

חברות הביטוח ששולטות בקרנות הפנסיה הגדולות ומנהלות את מרבית הכסף הפנסיוני בישראל החליטו שהיוזמה לפתיחת השוק לתחרות לא מתאימה להן. לכן הן עתרו לבג"ץ, ודרשו ממשרד האוצר למנוע את פרסום המכרז להקמת קרן הפנסיה החדשה. נימוקיהן רבים ומגוונים, אבל כולם מתנקזים לכדי חשש אחד גדול, שלפיו קרן הפנסיה החדשה תגרום לירידה חדה בדמי הניהול שהן גובות - הן מאותם עובדים חלשים והן מעובדים חזקים יותר.

צריך להיות אטום או עיוור כדי לקבל את טיעוני חברות הביטוח. יושבות להן חברות הביטוח על סיר הבשר של חוסכי הפנסיה בישראל, יונקות ממנו ללא הפרעה מיליארדי שקלים, וכשמנסים להכניס להן קצת תחרות הן נעמדות על רגליהן האחוריות, ופתאום לא מתאים להן שתהיה כאן כלכלת שוק. החירות היחידה שהן רואות היא החירות שלהן לחלוב לקוחות חלשים.

צריך לזכור שמדובר בעסק נורא מיוחד - פנסיה היא עסק שבו המדינה מחייבת את העובדים והמעסיקים להפריש מדי שנה עשרות מיליארדי שקלים כדי שהציבור ייהנה מביטחון סוציאלי. זה אומר שאם אתה מנהל קרן פנסיה ברור לך שהשוק שלך ייהנה מזרימה בטוחה וקבועה של מיליארדי שקלים מדי חודש.

אתה כמובן צריך להיות תחרותי, לגייס לקוחות ולנהל באחריות את הכסף כדי לזכות בנתח נאה מזרימת הכספים הזאת. דמי הניהול אמנם נמצאים במגמת ירידה בשנים האחרונות, ואולם הסכומים הזורמים לפנסיה גדלים בקצב מהיר, שמפצה מאוד על הירידה בדמי הניהול וגם משאיר עודף. לפני עשור, ב–2006, סך ההפקדות בקרנות הפנסיה החדשות היה כ–6 מיליארד שקל, ואילו ב–2015 כבר זינק להפרשות של כ–28 מיליארד שקל - והשנה יעבור את רף ה–30 מיליארד.

שוק הפנסיה אינו הראשון או האחרון שבו לקוחות קטנים וחלשים מסבסדים לקוחות חזקים ומאורגנים. ראינו זאת בשוק הסלולר עד לפני כמה שנים. שם חברות גדולות, שנהנו מכושר מיקוח, הצליחו להשיג לעצמן תעריפים נמוכים ביחס לשאר הציבור, ששילם תעריפי שוד. זה נפסק רק כשמשרד התקשורת, בראשות משה כחלון, יישם את הרפורמות שאיפשרו ללקוחות לעבור בקלות בין חברות ללא קנסות וללא החלפת מספר טלפון, וכשנכנסו לשוק שחקנים חדשים כמו גולן טלקום ו–HOT מובייל שהביאו מחירים תחרותיים.

חברות הביטוח חוששות מתסריט דומה. שאם אכן תוקם קרן פנסיה מוזלת, היא גם תיקח נתח שוק מהחברות הקיימות וגם תגרור אותן למלחמת מחירים. הן כמובן מאיימות שהדבר יפגע ביציבותן, אבל זה איום סרק. בשוק הביטוח, להבדיל משוק הסלולר, יש מפקחת שתפקידה לדאוג ליציבות חברות הביטוח וקרנות הפנסיה, ואם היא מרגישה שהיא יכולה לפתוח את שוק הפנסיה לתחרות כדי לדאוג לחוסכים החלשים, אפשר להניח שהיא לא תעשה זאת במחיר של קריסת גוף פנסיוני.

במצב הנוכחי, המעסיקים הם אלה שבוחרים עבור העובדים את קרנות הפנסיה, אם אלה לא בחרו בעצמם. ברירת המחדל היא של המעסיק, והיא נותנת לו כוח מיקוח מול קרן הפנסיה. סלינגר רוצה לשנות את המצב ולחייב את המעסיקים לערוך מכרז תחרותי בין קרנות פנסיה. אם לא יעשו כן, אזי העובדים שלא בחרו קרן פנסיה בעצמם יופנו לקרן ברירת מחדל מוזלת, שאותה יוזם משרד האוצר. הקרן תופעל על ידי יזמים פרטיים. חברות הביטוח עתרו לבג"ץ, ודרשו למנוע את פרסום זהות הגוף שיפעיל את הקרן ואת שיעור דמי הניהול. בג"ץ החליט בשלב זה למנוע את הפרסום עד לדיון בעתירה ב–22 ליוני.

כאן, חברות הביטוח מתיימרות לייצג גם את המעסיקים וגם את ארגוני העובדים, ולטעון שחובת המכרז שמטיל עליהן משרד האוצר היא פגיעה בזכות הקניין שלהן. ומה אכפת לחברות הביטוח וקרנות הפנסיה מזכויות הקניין של מעסיקים וארגוני עובדים? מדוע הן עותרות לבג"ץ ולא המעסיקים או ארגוני העובדים בעצמם? הסיבה ברורה: קרנות הפנסיה הצליחו עד כה להפיק תועלת אדירה מהחיבור הזה למעסיקים וארגוני עובדים, ושבירה של השילוש הקדוש הזה תיטול מהן את כוח השוק האדיר שלהן - ותעביר חלק ממנו למבוטחים ולמעסיקים חלשים יותר.

זוג קשישים בכניסה לסופר
אילן אסייג

לקרנות הפנסיה אין עניין בלקוחות ומעסיקים עם חירות כלכלית. הן רוצות חירות רק לעצמן. אם בג"ץ יקבל את עתירתן, הוא ייתן יד לעוול צרכני ומוסרי שמגדיל את האי־שוויון בישראל, ופוגע בדור שלם של חוסכים לפנסיה. והכל כדי לקדש סבסוד של חוסכים חזקים בידי חוסכים חלשים, דמי ניהול גבוהים ושכר גבוה למנהלים בשוק הביטוח והפנסיה. לא פלא שהמחוקק החליט להגביל את שכרם ל–2.5 מיליון שקל בשנה.

נ.ב

בתחילת השבוע נפגשו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, משה כחלון, ודיברו על תקציב 2017 שאותו רוצה נתניהו להפוך לתקציב 2017–2018. כחלון הביא לדיון את ענייני הרפורמות שהוא רוצה לקדם בדיור ובבנקאות ואת הצורך בצמצום האי־שוויון. נתניהו הדגיש את חשיבות חידוש ההשקעות וצמצום הרגולציה. העניין האחרון נהפך לסיסמה קבועה בשיח הכלכלי, ובמידה רבה של צדק. קשה לעשות כאן עסקים, ויעידו על כך מדדי עשיית העסקים שבהם ישראלי מידרדרת ומפגרת ביחס לעולם המפותח.

בדרך כלל אפשר להאשים את הממשלה בהערמת מכשולים ביורוקרטיים, וגם זה בצדק. אבל יש גם מקרים שבהם המגזר העסקי הוא זה שתוקע מקלות בגלגלים. הנה, חברות הביטוח שנהנו במהלך השנים מהזדמנויות עסקיות הודות לרגולטור וקיבלו לידיהן את קרנות הפנסיה של ההסתדרות שנכשלה בניהולן, ואת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מידי הבנקים הנגועים בניגודי אינטרסים, הגיעו למצב שבו הן שולטות בשוק החיסכון ארוך הטווח - אך ורק הודות לרגולציה. ועכשיו, כשמבקשים מהן לפתוח קצת את השוק לתחרות, הן מתייחסות לשוק הפנסיוני כקנייינן הפרטי. בג"ץ חייב להסביר להן שהן התבלבלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#