החקלאי שהתעשר ממכירת קולה לסינים - ומחפש השקעות בישראל - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החקלאי שהתעשר ממכירת קולה לסינים - ומחפש השקעות בישראל

הסיפור העסקי של המיליארדר הסיני זונג שינגהאו הוא לא פחות מפנטסטי ■ עד גיל 42 הוא עבד בחקלאות וחי חיים צנועים - אח"כ רכש מכולת קטנה, ולאחריה, בעידוד הממשל, גם בית חרושת מקומי - וחייו השתנו מקצה לקצה

2תגובות
זונג קינגהאו
עופר וקנין

דבר בחזותו של זונג שינגהאו לא מרמז על מעמדו. הוא לבוש בפשטות, ולא נראה כאילו בגדיו נקנו בחנות יוקרה. אין לו שעון יוקרתי או נעליים ייחודיות, ולמי שמביט מהצד אין סיבה לחשוב שמדובר באישיות בכירה. אם הינו מנסים להצמיד לו קריירה עסקית, היינו חושבים שמדובר לכל היותר בבעליו של עסק קטן. כשאנחנו מתיישבים בלובי של מלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, הוא מסתפק בכוס תה, ומקפיד על הנימוסים הסיניים כשהוא מצהיר כמה הוא מעריך את העיתון שבו אני עובד.

אם יש גינונים בהתנהלותו, הרי שאלה מתבטאים בכך שאליזבת צ'ן, אשת העסקים שכיהנה עד לפני כמה שנים בתפקיד בכיר בבנק ההשקעות גולדמן סאקס ומתרגמת את השיחה, דואגת למצות עבורו את התיון ולערבב עבורו את הסוכר. עם זאת, הדבר נעשה במה שנראה כמחווה שנובעת מפער הגילים הגדול בין השניים. גם העובדה שצ'ן לא חוששת לשבת בראיון כשהיא לבושה בחליפת טרנינג פשוטה מעידה כי שינגהאו, אחד מעשירי סין, שמחזיק בחברת המשקאות הגדולה במדינה - המקבילה של קוקה קולה במזרח הרחוק, אוהב לשמור על פשטות.

הפשטות היא הסמל שלו: גם כיום הוא מפורסם בכך שהוא ישן מדי פעם במטה החברה ואוכל את ארוחות הצהריים שלו בקנטינה עם העובדים. כשאנחנו שואלים אותו מדוע הוא דבק במנהגים אלה בתקופה שבה האומה שאליה הוא משתייך לומדת לצרוך יותר וליהנות מהחיים, הוא מסביר: "גדלתי עני מאוד, ואני מבין את החיים הקשים שיש עדיין להרבה אנשים. אני גם חושב שזה פשוט הרגל אצלי לחיות ככה - דווקא כי התחלתי לבנות את העסק שלי רק בגיל 42".

מסלול חייו של שינגהאו, שהגיע לישראל במארס במסגרת מיזם China-Israel Innovation Fellowship כדי לחפש השקעות מקומיות, נקבע על ידי כוחות גדולים ממנו. הוא נולד ב-1945 באחת הפרובינציות הקטנות בסין, זג'יאנג (Zhejiang), מחוז הררי השוכן לחופה המזרחי של המדינה. הוא גדל תחת שלטונו של מייסד סין הקומוניסטית, מאו צה טונג, ובהיותו בן 19 נשלח לעבוד בקומונה חקלאית במזרח המדינה, חוות מלח שהתמחתה בגידולים חקלאיים במים מליחים. הוא עבד בחווה במשך 14 שנה, עד 1978 - כשאמו פרשה מעבודתה כמורה והוא חזר הביתה כדי לתמוך בה.

רויטרס

במקביל אירעה התרחשות מהותית למסלול חייו: ב-1976 מת מאו, ואת השלטון תפס דנג שיאופינג, המנהיג שהביא לפתיחה הדרגתית של כלכלת סין לעולם החיצון, תהליך שיהפוך בסופו של דבר את שינגהאו למיליארדר.

כיום שינגהאו הוא הבעלים של קבוצת האנגזהו וואהאה (Hangzhou Wahaha Group), שפירוש שמה בסינית הוא "הילד הצוחק". הונו הוערך ב-2015 ב-6.2 מיליארד דולר על פי מגזין "פורבס", 20 מיליארד דולר על פי המגזין הסיני "Hurun Report" שדירג אותו ב–2010 וב–2012 כאיש העשיר בסין. לא מעט בשביל מי שהקים את העסק הראשון שלו רק בגיל 42.

לשינגהאו, המכהן כחבר בקונגרס הסיני מאז 1998 (סיטואציה אפשרית בפרלמנט הסיני, שבו קרוב ל-3,000 נציגים), יש מודעות היסטורית, והוא לא מתכחש לכך שחלק ניכר ממסלול חייו התאפשר בזכות התקופה שבה הוא חי. כשאני שואל אותו אם היה מצליח אפילו יותר אם היה נולד בארה"ב, הוא משיב: "אם הייתי נולד בארה"ב כנראה שלא הייתי מתעשר. לפני שנכנסתי לעסקים הייתי חוואי במשך 15 שנה שבהן עבדתי עבודה חקלאית קשה, כך שאני יודע מה זה עוני ויודע מה זה רעב, וכשבני אדם רעבים יש להם מוטיווציה גדולה יותר להצליח. בשנים שבהן הייתי צעיר בסין, לא היתה אפשרות לחשוב או אפילו לדבר על עושר אישי. רק הרפורמה של דנג שיאופינג הביאה לכך שאנשים היו יכולים לראשונה להקים עסקים.

"בהקשר הזה אני מרגיש שיש דמיון בין הפרובינציה שאליה אני שייך לבין ישראל. זג'יאנג היא הפרובינציה השנייה בקוטן שלה בסין, ו-70% משטחה מכוסה בהרים, אגמים ונהרות. רק השטח הנותר נוח למגורים ולעיבוד. הפרובינציה שלי גדולה בסך הכל פי 1.5 מישראל, אבל יש בה 80 מיליון תושבים: 50 מיליון מתוכם הם תושבים מקומיים ועוד 30 מיליון הם מהגרי עבודה משאר המדינה. ועדיין, ההכנסה פר נפש גבוהה אצלנו יחסית לשאר סין, כי אחד מכל חמישה תושבים הוא יזם.

תושבי הפרובינציה חכמים אבל האיכות של התעשייה באזור גבוהה דווקא מפני שהיינו עניים. כשאתה עני ורעב - אתה נלחם ועובד קשה יותר. לעומת זאת, אם אתה נולד בסביבה עשירה כמו ארה"ב אתה לא צריך להיות מודאג לגבי החיים שלך ואין לך מוטיווציה לעבוד קשה. אתה לא מתאמץ. גם כשהתחלתי בעסקים לא היה לי קל. בתחילת הדרך הסתובבתי עם ארגזי סוכריות כבדים ומכרתי אותן כשאני רכוב על אופניים. זה היה קשה מאוד".

לאחר שחזר מהקומונה לאזור הולדתו, עבד שינגהאו במשך תשע שנים כאיש מכירות של חברות שייצרו מוצרי צריכה. הוא הרוויח 8 דולרים לחודש, סכום זעום גם במונחים הסיניים של אותה תקופה. אחת החברות ששינגהאו עבד עבורן היתה יצרנית משקאות שהחזיקה חנות בבית ספר מקומי. ב-1987 הוא חבר לשני מורים שפרשו מהוראה, לקח הלוואה ורכש את החנות. הוא מכר בה גלידה, קרטיבים, סודה, חלב ומחברות - וצמח במהירות. ב-1991, כשעדיין העסיק עובדים ספורים, השלטון המקומי הזמין אותו לרכוש מפעל כושל לייצור קופסאות שימורים שהיה בבעלות ממשלתית והעסיק 2,000 עובדים.

הוא לקח הלוואה נוספת, ועל התשתית של מפעל זה ייסד מפעל לייצור משקאות לילדים. ב-1994 הוא התמזג עם שלוש יצרניות משקאות אחרות, תוך שהוא ממשיך להרחיב את מכירותיו לאזורים הכפריים של סין שבהם הצריכה לא הפסיקה לגדול והתחרות היתה פחותה. ב-1998 הוא השיק משקה קוקה קולה מקומי, שצבעי הלוגו שלו זהים לאלה של המקור האמריקאי. ב-2004 הוא יצא מגבולות סין כשהשקיע עם דנונה הצרפתית בהקמת מפעל באינדונזיה. המיזם היה שיאו של שיתוף פעולה של עשור בינו לבין דנונה, שהסתיים בתביעה כשדנונה טענה שהחברה של שינגהאו מכרה מוצרים זהים למוצרים שמכר המיזם המשותף של שתי החברות בסין - והתחרתה בו בדרך זו. דנונה גררה את שינגהאו למאבק בבתי משפט בשבע מדינות שונות, אך לבסוף משכה את התביעה.

במשך השנים קיבל שינגהאו רוח גבית מהשלטון וזכה ללא מעט ביקורים של בכירי המפלגה במפעליו. למרות זאת, העימות עם דנונה גרם לכך שב-2008 הוא תושאל במשרדי רשות המסים בנוגע להעלמת מסים של 300 מיליון יואן (כ-46 מיליון דולר בשער של ימינו), העלמה שנקשרה לתשלומים של 71 מיליון דולר שקיבל שינגהאו מדנונה בין 1996 ל–2006 - ואת תשלום המס עליהם הסדיר במקביל לפתיחת החקירה.

סניף איקאה בבייג'ין
בלומברג

"גם בתקופת האטה אנשים 
צריכים לאכול ולשתות"

החברה של שינגהאו מעסיקה 60 אלף איש ב–150 אתרים בסין, שבהם 360 קווי יצור אוטומטיים שיובאו מגרמניה, איטליה, צרפת, ארה"ב ויפן. החברה מייצרת משקאות חלב, מיצים, תה, משקאות מוגזים, משקאות אנרגיה, מים מינרליים, חטיפים ומזון משומר.

בחודשים האחרונים חוששים מאוד בשוק ההון הישראלי מפני ההאטה בצמיחה של סין. איך זה משפיע על החברה שלך, ולאיזה כיוון צועדת הכלכלה הסינית?

"יש בהחלט האטה. הצמיחה בסין התבססה בעבר בעיקר על יצוא של מוצרים בסיסיים, ובגלל ההאטה הגלובלית של הכלכלה היצוא קטן באופן טבעי. מצד שני בגלל ההשקעות הגדולות בתעשייה בסין, יש עודף של כושר ייצור ועודף של אספקה. רק כשההתאמה של כושר הייצור לביקוש תושלם - תהיה התאוששות.

"הרפורמה הכלכלית שבוצעה בסין ב-30 השנים האחרונות לא ניסתה לדאוג לפיזור שווה של ההכנסות בין האזרחים. בסין יש 300 מיליון איש שיצאו בשנים האחרונות ממצב של עוני ונהנים מרמת חיים טובה. המשמעות של זה היא שבכל שנה יותר מ-100 מיליון איש מתוך ה-300 מיליון האלה מטיילים ברחבי העולם, ובכל מקום שהם הולכים אליו הם קונים כמו משוגעים.

"הממשלה הסינית רוצה שיותר סינים יעלו את רמת ההכנסה שלהם. הממשלה שואפת שהיקף המעמד הבינוני יוכפל כדי להפוך את סין לחברה של מעמד בינוני. בסין חיים 1.37 מיליארד איש. אם ההכנסה של שאר 1.07 מיליארד האנשים שלא משתייכים למעמד הבינוני תוכפל - יכולת הצריכה של סין תהיה מדהימה.

"כוח הצריכה של מעמד הביניים בסין מוגבל כרגע, כי אפשר לומר שיש להם כל מה שהם צריכים. כדי להאיץ שוב את הצריכה הביתית צריך להתרכז בהכפלת ההכנסה של מיליארד האנשים האלה, והממשלה הסינית הציבה לעצמה כמשימה לעשות זאת.

"בצד ההיצע הרפורמה משתקפת במדיניות של פחות התערבות ממשלתית בעסקים. צריך לגבות פחות מסים ולאפשר ליזמים לשגשג, והם כבר ידאגו לכלכלה הסינית. אנחנו אוהבים לקרוא לתקופה הנוכחית 'שנת אפס של הרפורמה הכלכלית החדשה'. ככל שהיא תתקדם העתיד יהיה ורוד".

איך ההאטה בצמיחה השפיעה על החברה שלך?

דונלד טרמפ מנופף באצבעו במהלך נאום מול קהל בדרום קרוליינה
אי־אף־פי

"היא לא השפיעה כל כך על העסקים שלי, מכיוון שאני פועל בתחום הממוקד בצריכה מיידית של אנשים, וגם בתקופת האטה אנשים צריכים עדיין לאכול ולשתות, וצריך לזכור שההכנסה הממוצעת בסין בכל זאת עלתה - כך שהם עדיין יכולים להרשות לעצמם לשתות. אם תבקר היום בסין לא תרגיש בהאטה. בשנים האחרון הצריכה בסין צמחה מאוד ועמה המגזר הקימעוני. מה שירד הוא תעשיות כמו מלט ופלדה, שהגיעו ליכולת ייצור מוגזמת. גם רמות היבוא של סין לא ירדו.

"ההיקף הכספי של היבוא ירד כי מחירי הנפט ירדו, ואם בעבר ייבאת חבית נפט במחיר מסוים כיום אתה מייבא הרבה יותר חביות באותו מחיר, אבל ההיקף הכמותי של הצריכה לא ירד. הפתרון הטוב היחידי להאטה הגלובלית העולמית הוא הצריכה של השוק הסיני. אז במקום שהעולם ידאג ויהיה פסימי לגבי ההאטה הסינית וילחץ על ממשלת סין לשנות מדיניות, עדיף לעזור לסין ולעודד אותה כדי שקצב הצמיחה שלה יעלה שוב וימשוך אחריו את כל יתר הכלכלות בעולם.

"בשלושת העשורים האחרונים הצמיחה הכלכלית בסין נשענה על עבודה אינטנסיבית וזולה. לטובת העולם, המדינות האחרות צריכות לאפשר לסין לטפס בשרשרת הערך של עולם הייצור, כך סין תוכל לצרוך עוד - לרווחת העולם. אותן מדינות יקבלו החזר על השקעותיהן בתחומים כמו היי־טק.

"מבחינה זו הישראלים חכמים יותר מהאמריקאים, כי הישראלים רוצים ושואפים לקבל השקעות סיניות ולאפשר אותן, בעוד שהאמריקאים דוחים אותן, ולא מאפשרים לסינים לקנות חלק מהטכנולוגיות האמריקאיות. האמריקאים מפסידים הרבה מכך. יש להם גירעון עצום מול סין והכלכלה שלהם לא מראה ביצועים טובים כל כך. שוק המטרה של ארה"ב הוא סין ושוק המטרה של סין הוא ארה"ב. היקף המסחר בין שתי המדינות הוא 500 מיליארד דולר בשנה. כמעט כל המוצרים שאנו מייצרים נצרכים על ידם. אם היו צריכים לייצר את כל זה בעצמם הם היו נכנסים למיתון".

אתה מכהן כחבר בקונגרס הסיני. האם אתה עוקב אחרי מערכת הבחירות בארה"ב ואחרי המתקפות של דונלד טראמפ על סין?

"הסינים חברותיים כלפי האמריקאים ומעריכים מאוד את האנשים האמריקאים. אבל האמריקאים לא יכולים להיות ביריונים כלפי הסינים. ארה"ב היא המנהיגה הברורה של העולם וכולם מעריכים את זה, אבל אני מאמין שהיא צריכה לכבד את הערכים של מדינות אחרות ולא לכפות את הערכים שלה על אחרים. האמריקאים נכנסים למלחמות ומבזבזים את כספו של משלם המסים. האומות האחרות בעולם יכולות לפתור את הבעיות שלהן. שהאמריקאים ייתנו להן לעשות זאת בעצמן במקום להתערב".

"תוכנית החומש הסינית היא הזדמנות לישראל"

בשנים האחרונות הידרדרת בדירוג האנשים העשירים בסין. הירידה הזו מסמלת לגבי תהליכים בשוק הסיני?

"ההידרדרות הזאת לא נחשבת. ירדתי מהמקום הראשון למקום השלישי, ושני אלה שלפני הם הבעלים של חברות שנסחרות בבורסה והתנודתיות של המניות שלהם משנה את ההון שלהם בכל יום. אני הבעלים של חברה פרטית. אין לי שום חובות לאף אחד. הכל מבוסס על תזרים יציב".

מהי בעינייך נקודת המפנה בקריירה שלך?

נשיא סין שי ג'ינפינג
רויטרס

"לפני הרבה מאוד שנים, כשהגשתי בקשה לרכישת למפעל הפחיות הקטן במחוז שלי, ועשיתי את הקפיצה ממפעל קטן להיות מפעל בינוני. העסקתי אז רק 12 איש ורכשתי חברה שהעסיקה יותר מ-2,000 איש, ואז התחלתי להתפתח מחוץ לפרובינציה ונהפכנו לחברה שפועלת בכל סין. ומאחר שסין גדולה כל כך, יש משמעות רבה ליציאה הזו מהפרובינציה שלנו".

יש הבדל בין להיות איש עשיר בסין לבין להיות איש עשיר בארה"ב?

"אין הבדל גדול בין להיות איש עשיר בסין לאיש עשיר במקומות אחרים. המפתח הוא לא להעריך עצמך כמיוחד אלא לזכור שאתה נורמלי, כמו שאר האנשים. רוב הסינים מאמינים שברגע שנהפכת לעשיר עליך לתת בחזרה לחברה ולהיות פילנתרופ. רק על ידי עזרה לקהילה שאתה שייך אליה תקבל הערכה אמיתית מאנשים. ומה שכולנו רוצים הוא הערכה מהקהילה".

מה אתה מאחל לבת שלך?

"הבת שלי, קלי, עזבה את סין לטובת ארה"ב כשהיתה בכיתה ח', החליטה להישאר שם - ושמחתי לתת לה לעשות זאת. היא אמריקאית, היא עצמאית, ונתתי לה שליש מהאימפריה שלי שתנהל אותה. עבור כלל סין אני מקווה שהמדינה שלי תיהפך למדינה אמיתית של מעמד בינוני, וברגע שזה יקרה היא תהיה חזקה מאוד, חזקה מספיק כדי לא לסבול מביריונות של אומות אחרות".

מה השאיפות שלך עבור החברה שלך?

"הייתי רוצה לראות אותה נהפכת למותג שישרוד 100 שנה. אני מצפה להמשיך לעבוד בה בעשורים הבאים, אבל אני מאמין בצמיחה אורגנית. לא אשכור מנהלים חיצוניים מקצועיים שיחליפו אותי, אלא אגדל מנהלים בין המועסקים הקיימים שלי. כך אעביר את הניהול בחברה לעובדים שלי. החלק שהורשתי לבת שלי יישאר עצמאי, ושאר שני־השלישים ינוהלו באופן נפרד".

יש לך השקעות בארה"ב?

"לא. היתה לי חברה לשיווק האוכל המשומר שלי, אבל היא הפסידה כסף וסגרתי אותה. הייתי מעוניין לרכוש בארה"ב חברות בעלות טכנולוגיה שאותה אוכל להביא לסין כדי לשדרג את החברה שלי".

מה העסקים המעניינים ביותר שראית בביקור בישראל?

"בפרובינציה שלי יש המון עסקים קטנים ובינוניים שעסוקים בפעילויות בעלות ערך נמוך, כמו ייצור מתנות וצעצועים, והם ניצבים מול נקודת מפנה שבה עליהם להשתדרג בשרשרת המזון של העולם העסקי. החדשנות של הישראלים מביאה אותם לשלבים גבוהים בשרשרת המזון, ואני רוצה להבין למה הישראלים כאומה יכולים להיות כל כך חדשנים לעומת אחרים. לכן אני מחפש הזדמנות ללמוד ולעבוד עם שותפים ישראלים. הרי בסין חיים פי 200 תושבים מבישראל. סין היא שוק ענק, והרפורמה הכלכלית הגדילה את כמות ההון של האזרחים.

"מה שחסר בסין הוא חדשנות וטכנולוגיה, ולכם יש הרבה מהן. החדשנות שלכם והגודל של השוק הסיני עם ההון שלו יכולים להיות משלימים. עבודה של שני הצדדים יחדיו תהיה שילוב מנצח עבור כולם. אפשר להרוויח הרבה מאוד מהחדשנות והטכנולוגיה, ואתם לא קצרתם את הפירות של הדברים האלה עד היום כי לא שלטתם בשווקים שבהם אתם פועלים. סין לא היתה פתוחה עד היום ליזמים אבל עכשיו היא נפתחת וזה חלון מצוין ליזמים ישראלים להרחיב הפעילות שלהם בסין. תוכנית החומש הסינית היא הזדמנות מצוינת גם לישראל, כי המטרה העיקרית שלה היא לשדרג את הכלכלה שלנו לכלכלה בעלת ערך מוסף גבוה יותר. אם הסינים יצטרכו לעשות זאת באופן אורגני ייקח להם הרבה זמן, אבל אם תהיה להם עזרה ממדינה כמו ישראל הם יוכלו להשיג את זה בפרק זמן הרבה יותר קצר. ואז גם סין וגם ישראל יוכלו לעשות מזה הרבה כסף".

התעניינת בתעשיית המשקאות בישראל?

"לא. אני לא חושב שיכולות להיות חברות משקאות שיעשו טוב יותר ממה שאני עושה. אני כן קונה אספקה של מיצים מישראל, כי המזרח התיכון הוא אזור מצוין לגידול פירות למיצים".

"בלי אמון אי אפשר לקיים שיתוף פעולה"

זונג שינגהאו הגיע לישראל עם משלחת סינית במסגרת מיזם China-Israel Innovation Fellowship שיזמה אליזבת צ'ן. לצ'ן, היושבת עמנו בראיון ומתרגמת את דבריו, יש סיפור מרתק משלה. היא היגרה לארה"ב בצעירותה, ועבדה בבנק ההשקעות האמריקאי גולדמן סאקס במשך 18 שנה. לפני כשלוש שנים פרשה מעבודתה בבנק , והגיעה לישראל בהזמנת חברים.

"מצאתי את עצמי באה לפה הרבה", היא מספרת. "קשה לי להסביר למה. כל מכרי היו סקרנים לגבי מה שאני עושה מאז שפרשתי, אז סיפרתי להם על ישראל וכמה נפלא כאן. רבים אמרו שעלי להקים קרן השקעות בישראל, אבל אמרתי שזה משעמם עבורי, אז הקמתי את היוזמה הזאת - שאמורה ליצור שיתופי פעולה בין שתי המדינות ולבנות את האמון ביניהן. כי מה שחשוב לנו בסין הוא האמון הזה. אפשר להקים עסקים ביחד, אבל בלי אמון אי אפשר לקיים שיתוף פעולה.

"בביקורים שלי פה ראיתי שני דברים. מצד אחד הבנתי שהאנשים בסין הרבה יותר שמרנים לגבי חדשנות מהישראלים, ומהצד הישראלי ראיתי שחכמים ככל שאתם, אתם יודעים מעט מאוד על סין יחסית ליכולת האינטלקטואלית שלכם. עליכם לדעת עוד הרבה על סין. המודל של המיזם הזה נלקח ממודל של מיזם דומה בארה"ב שמאפשר קשר עמוק בין החברים במיזם משתי הארצות. אני ושינגהאו חברים ותיקים, וכשהוא אמר שהוא רוצה לבוא אתי לישראל אמרתי שאני אבלה אתו כמה ימים. הוא שמח לרתום את משאביו כדי שסין וישראל יעשו יותר שיתופי פעולה ביחד. אני רק רוצה לעשות יותר בשביל האנושות. אני בודהיסטית ואני מאמינה שהגאולה שלי היא בלעשות טוב יותר לאנושות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#