מיהם הכומר המשיחי, "טייקון העופות" ושאר מיליארדרים סודיים שמושכים בחוטים של המועמדים לנשיאות? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
אדלסון מי?

מיהם הכומר המשיחי, "טייקון העופות" ושאר מיליארדרים סודיים שמושכים בחוטים של המועמדים לנשיאות?

לא שלדון אדלסון, לא האחים קוך, לא מייקל בלומברג ולא וורן באפט: המושכים בחוטי הכסף של המועמדים
 לנשיאות ארה"ב ב-2016 הם אנשים עשירים מאוד - אך אלמונים כמעט לחלוטין ■ שמם זר לאמריקאי הממוצע, 
ורובם היו מעדיפים שכך ישאר המצב ■ הון-שלטון-וושינגטון, כתבה חמישית בסדרה

14תגובות
רויטרס

סיסקו היא עיירה קטנה, ענייה ונידחת במזרח טקסס, רחוקה 200 ק"מ מדאלאס ושנות אור מהציוויליזציה האמריקאית. יש בה פחות 
מ–4,000 תושבים, 2 רמזורים ו-2 בוריטו בדולר וחצי בתחנת הדלק. ההכנסה הממוצעת למשק בית נמוכה בעיירה ב–50% מהממוצע בארה"ב, החנויות בה עומדות ריקות ובתיה הצנועים מוזנחים. אבל במשך שנים ארוכות היה לתושבי סיסקו מקור גאווה כלל עולמי - שכנה בה בריכת השחייה הציבורית הגדולה בעולם, שהוקמה על יסודותיו של סכר שנבנה בשנות ה-20 של המאה הקודמת.

במשך עשורים נהנו תושבי האזור הצחיח מבריכה בגודל של מגרש כדורגל, כחלק ממתחם ענק שכלל משטח החלקה, פארק שעשועים ואפילו גן חיות קטן. גם האחים פריס ודן ווילקס, שחיו בעיירה בצריף עזים, נהגו לשחות בה בימי הקיץ החמים, עד שהבריכה נסגרה בשנות ה-70. מאז הצליחו האחים לפצות את עצמם: כיום הם שוחים בכסף, שאיפשר להם לבנות אחוזת פאר מחוץ לעיירה, ובה בריכת שחייה שבתחתיתה צלב ענק. הצלב הזה מנחה אותם בחייהם, בעמדותיהם ובתרומות של עשרות מיליוני דולרים שהעניקו בשנים האחרונות לגופים נוצריים קיצוניים, לאחר שנהפכו למיליארדרים בשנות השגשוג של ענף הפצלים בטקסס. אחת התרומות האלה הפכה אותם לתורמים הגדולים ביותר במערכת הבחירות הנוכחית לנשיאות ארה"ב - 15 מיליון דולר שהוזרמו לעמותת־על (סופר פאק) התומכת במועמד הרפובליקאי, השמרן הקיצוני טד קרוז.

ג'ו ומרלין ריקטס
Nati Harnik / AP

פריס, האח הבכור, גם משמש כומר בכנסייה משיחית בשם Assembly of Yahweh, שאותה הקימו הוריו, נוצרים אדוקים מהזרם האוונגליסטי. באחת הדרשות שהעביר בקיץ שעבר הוא קונן על אובדן הדרך שאליו נקלעה החברה האמריקאית. "אנחנו מבכים ואבלים על החטא הגדול של האומה שלנו - מיליונים רבים של תינוקות שנרצחו, ואנחנו מתפללים לאלוהים שיסיט את האנשים האלה הרחק מהרוע הזה", אמר למאמינים. הכנסייה רואה בהפלות רצח לכל דבר, כולל במקרים של אונס או גילוי עריות. בתום אותה דרשה הופיעה שקופית שהנחתה כיצד לחתום על עצומה להפסקת המימון הפדרלי לארגון בריאות הנשים Planned Parenthood, שבין היתר מספק שירותי הפלות.

לפריס יש 11 ילדים מאשה אחת, ולאחיו דן נולדו שישה ילדים משתי נשים. הם כמעט לא מתראיינים, לא מכניסים עיתונאים לאחוזתם ולא מעוניינים בחשיפה תקשורתית, שעה שהם מקדמים את האג'נדה הקיצונית שלהם בהיקפים של מאות מיליוני דולרים. אחרי שעבדו שנים כפועלי בניין קשי יום, ב-2002 הקימו האחים ווילקס חברה בשם Frac Tech Services לאספקת משאיות לחברות הפצלים, כשהענף עוד היה בחיתוליו וטרם הוכח ככדאי מבחינה כלכלית בשל עלויות הקידוח הגבוהות. לקראת סוף העשור התעשייה החלה לשגשג, ועמה החברה של האחים. ב-2008 הם עוד היו שחקנים שוליים במשחק הפוליטי, כשתרמו כמה אלפי דולרים לוועידה הרפובליקאית הארצית (RNC).

ב-2011 מכרו האחים 70% מהחברה תמורת 3.2 מיליארד דולר לקבוצת משקיעים סינגפורית, והחלו במסע רכישות, השקעות ופיזור כספים קדחתני. הם רכשו שטחים אדירים בטקסס, באיידהו ובמונטנה, ונהפכו לבעלי הקרקעות הפרטיות הגדולים בארה"ב. הם הקימו עמותות צדקה אוונגליסטיות בסכום של 270 מיליון דולר, ומימנו במיליוני דולרים ארגונים נוצריים ימנים שתומכים באיסור על הפלות ונישואים חד־מיניים, בהם ליברטי קונסול, שבאחרונה זכה להדים כשתמך בפקידת רישום בקנטקי שסירבה להנפיק תעודות לנישואים חד־מיניים.

האמונה הנוצרית היוקדת של האחים ווילקס משרתת גם את פעילותם בתעשיית הפצלים. הם מתנגדים בתוקף למאבק בהתחממות הגלובלית וסבורים ששינויי האקלים הם רצון האל. העובדה שתעשיית הפצלים שממנה הרוויחו מיליארדים נחשבת לאחת המזהמות הגדולות ביותר של קרקע ומים בארה"ב, לא גורמת להם לפקפק בדרכם. בשנה שעברה הוציאו האחים 800 אלף דולר לקמפיין שנועד לשכנע מחוקקים בטקסס להצביע נגד איסור על שימוש בטכניקת הפראקינג (שבירה הידראולית) להפקת נפט מפצלים. כל 21 המחוקקים שקיבלו בעבר תרומות מהאחים ווילקס - הצביעו בהתאם לרצונם.

טד קרוז
Wilfredo Lee/אי־פי

התורמים הכבדים 
לא יודעים במי לתמוך

לקרוז, שמחזיק בעמדות קיצוניות כמעט כמוהם בנושאים אזרחיים, מסייעים האחים ווילקס לא רק בכסף, אלא גם בגיוס תמיכה, בעיקר בקרב אוונגליסטים. בדצמבר, כשקרוז החל להתחזק על חשבונם של המועמדים הרפובליקאים ג'ב בוש ומרקו רוביו, האחים ערכו באחוזתם שבסיסקו כנס תמיכה בהשתתפות 300 ראשי הקהילה האוונגליסטית, המונה מיליוני בעלי זכות הצבעה בארה"ב.

כמה שבועות אחרי תרומת הענק שהעניקו האחים ווילקס לקרוז פירסם מגזין "פורבס" סקירה מעודכנת של התורמים "העשירים והגדולים ביותר" במערכת הבחירות לנשיאות. הופיעו שם כמה מהשמות המוכרים ביותר בצמרת רשימות המיליארדרים בארה"ב - וורן באפט, מייקל בלומברג, ג'ורג' סורוס, האחים צ'רלס ודיוויד קוך, שלדון אדלסון, רופרט מרדוק, וגם חיים סבן ורון לאודר. ואולם האחים ווילקס לא הופיעו שם. גם לא טובי נויברגר, קלסי וורן, דרווין דיסון, נורמן בראמן או מיגל פרננדז - כולם אנשים עשירים ביותר, וגם אלמונים ביותר, שבאופן בלתי צפוי לחלוטין נהפכו לתורמים הפרטיים הגדולים ביותר של הפריימריס לנשיאות. כל כך אלמונים, שאפילו "פורבס", מגזין שעשה לו שם עולמי בהתמחות בסיקור מיליארדרים, לא טרח לכלול אותם ברשימה, בקמפיין נשיאותי שכבר שבר שיאי גיוס כספים.

בניגוד לסיקור התקשורתי האדיר שלו זכו בשנים האחרונות אילי הון כמו אדלסון והאחים התעשיינים קוך, שהציב אותם בחזית הפוליטיקה האמריקאית, העשירים הלא מוכרים הם אנשי צללים שמושכים בחוטי הכסף של מערכת הבחירות הנוכחית. כולם, ללא יוצא מן הכלל, תרמו למועמדים רפובליקאים, ובמהלך הקמפיין הנוכחי היו הרבה מאוד כאלה. הנהירה החדשה של טייקונים קטנים ופחות מוכרים לעבר מימון קמפיינים פוליטיים היא תוצאה של הפסיקה ההיסטורית והשנויה במחלוקת של בית המשפט העליון מ-2010, שאיפשר גם לחברות עסקיות ואנשים פרטיים להזרים תרומות כבדות למועמדים דרך עמותות־על, ושינה כליל את כללי המשחק הפוליטי בארה"ב, נחשו לטובת מי.

רשימה של אנשי עסקים אמריקאיים שתרמו למועמדים רפובליקאיים בבחירות המקדימות

רוברט מרסר תרם 11 מיליון דולר לטד קרוז

הסיפור של התורמים הפרטיים הגדולים באמת במערכת הבחירות הנוכחית שייך לרפובליקאים בלבד. כל בעלי ההון שתרמו את 20 הסכומים הגדולים ביותר שייכים למחנה השמרני. במפלגה הדמוקרטית מתנהל מרוץ בין מועמד שמסרב לקחת תרומות מבעלי הון (ברני סנדרס), לבין מועמדת שקשרה את גורלה הפוליטי עם תאגידים ובנקים גדולים (הילרי קלינטון), וכבר ספגה אש מרתיעה על החיבור ההדוק שלה לכסף הגדול של וול סטריט, שכלל לא רק תרומות נדיבות, אלא גם תשלום לכיסה האישי של 750 אלף דולר מבנק ההשקעות החזק, הדורסני והמשפיע ביותר בוול סטריט - גולדמן סאקס.

מדוע התותחים הכבדים באמת לא מרעימים הפעם בקולם ולא מרעיפים מזומנים על המועמדים? מה ההסבר לכך שקולו של איל ההימורים אדלסון, שכונה באחרונה ב"גרדיאן" "ממליך המלכים הרפובליקאי" ושבמערכת הבחירות הקודמת לנשיאות הפעיל את מלוא עוצמתו כדי לנסות ולבלום את ברק אובמה, כמעט אינו נשמע? כיצד אפשר להסביר את העובדה שמכונת הכסף הפוליטית של האחים קוך, שהתחייבו לשפוך 900 מיליון דולר על מערכת הבחירות של 2016, אינה פועלת במלוא הקיטור אף שהמרוץ הרפובליקאי מתקרב לישורת האחרונה? מה גרם לזוג מרים ושלדון אדלסון ולאחים קוך, מגדולי התורמים של הפוליטיקה האמריקאית ב-25 השנים האחרונות, להוריד פרופיל?

הסיבות מגוונות. ראשית, הן נעוצות באופי הביזארי של המרוץ הרפובליקאי הנוכחי. אחרי שני הפסדים צורבים לאובמה והדמוקרטים, נוצר במפלגה הרפובליקאית ריק מנהיגותי שאותו ניסו למלא יותר מ-15 מועמדים - כל אחד ואחד מהם מחובר היטב למועדון ההון־שלטון שטיפח הממסד הרפובליקאי בעשור האחרון, ואולם איש מהם לא הצליח להצטייר כמנהיג שיוכל לסחוף מצביעים, לאכזבתם של הטייקונים השמרנים. איש, מלבד המיליארדר והאאוטסיידר דונלד טראמפ, שטרף את הקלפים שהאדלסונים והקוכים סידרו היטב בקמפיינים הקודמים ונהפך לסיוט הגדול ביותר של הממסד הרפובליקאי.

טראמפ, שאינו זקוק לדולר מאדלסון, האחים קוך או כל טייקון אחר בעל אגו קטן משלו, נהפך למנהיג ההמון הלבן והנבער בחצר האחורית של ארה"ב, ונמצא בדרכו לאחד ההישגים הפוליטיים המדהימים ביותר שידעה ארה"ב, גם אם יפסיד את הנשיאות. הביזור של מועמדי המפלגה והרפיון שגילו מועמדים כמו בוש ורוביו מול המתקפות הרטוריות נוטפות הארס של טראמפ, הרתיעו את הטייקונים הכבדים של המפלגה להריץ במלוא כוחם מועמד יחיד מולו. היחיד שעוד נותר במרוץ, קרוז, מרתיע אותם לא פחות עם סט עמדות של הימין השמרני והקיצוני ביותר.

דיאן הנדריקס
John McCormick / Bloomberg

גם בשתי המערכות הקודמות היה לטייקונים הרפובליקאים אויב כריזמטי וסוחף המונים, אך המאבק בו היה הרבה יותר פשוט, יצרי ולכן גם עוצמתי. הרפובליקאים נלחמו באובמה ב-2008 וביתר שאת ב-2012 בכל האמצעים שעמדו לרשותם, כשאדלסון והאחים קוך שפכו על ההתמודדות מולו מאות מיליוני דולרים על קמפיין שישחיר את הנשיא ויקעקע את זהותו האמריקאית. ייתכן שהידיעה שאובמה יורד מהבמה הנשיאותית מניחה את דעתם בלי קשר לזהות הנשיא הבא. העיקר שלא יהיה להם נשיא שחור מול הפרצוף, שהוביל בעיניהם אג'נדה של שנאת עשירים.

ייתכן גם שבתרחיש הסביר של התמודדות בין טראמפ לקלינטון, לא מעט עשירים שמרנים יעדיפו את מי שכבר התגוררה שמונה שנים בבית הלבן. עם הילרי קלינטון, מניסיון העבר ומתרומות ההווה, הם יכולים לחיות, כמי שיחד עם בעלה נחשבת לפוליטיקאית שפעלה למען וול סטריט יותר מכל מועמד אחר, ובמרוץ הנוכחי נהנית מהזרמות כספים אדירות מצד תאגידים ובנקים גדולים - לקמפיין, לעמותות העל שלה, לקרן הצדקה של הקלינטונים, וגם לכיסה האישי.

750 אלף דולר שקיבלה קלינטון עבור שלוש הרצאות מגולדמן סאקס כבר נהפכו לאחד מציוני הדרך הבולטים ביותר בקמפיין הנוכחי. ובעוד שקלינטון הזהירה, המאופקת והמחוברת צפויה להעניק לעשירים, לבנקים ולתאגידים סביבת עבודה נוחה כתמורה על הכסף הגדול שהוביל אותה לבית הלבן, טראמפ, שכבר הכריז כי בכוונתו לבטל הטבת מס על רווחי הון בשווי מיליארדים, עוד עלול לגרום להם להתגעגע לתקופת רווחי השיא שרשמו תחת כהונת אובמה. טראמפ אינו חייב להם דבר, אינו שייך למפלגה, ויותר מכל בלתי צפוי לחלוטין. לא בטוח שלמיליארדר עצמו יש מושג ירוק כיצד ינהג בהררי הירוקים של התאגידים והטייקונים. מאות מיליארדים מהם כבר אוחסנו היטב במקלטי מס ברחבי העולם, כפי שראינו באחרונה עם הדלפת מסמכי פנמה, שחשפה את שיטות הברחות ההון למקלטי מס בהיקפים של טריליונים. בינתיים טראמפ מכריז כי הוא רוצה להחזיר את הכסף הזה לארה"ב - ולגזור ממנו 10% מס פדרלי.

אי־אף־פי

לאדלסון יש בעיות משלו שמסיטות את תשומת לבו מהקמפיין הנשיאותי. הוא שקוע בהתמודדות עם כמה תביעות שהוגשו נגד חברת בתי הקזינו שלו, לאס וגאס סנדס, באי ההימורים הסיני מקאו, ובחקירה של השלטונות הסיניים בחשד למעשי שוחד ושחיתות בעסקיו באי. כמו כן, אדלסון מתכונן להכרעה של הממשל במקאו אם להאריך את רישיון ההימורים של מפעילות ההימורים באי, בהן לאס וגאס סנדס. ההחלטה תתקבל ביוני, כמה שבועות לפני הוועידה הרפובליקאית שתקבע סופית את זהות מועמד המפלגה לנשיאות. בתקשורת דווח עוד כי בעוד שמרים אדלסון תומכת בקרוז, אדלסון מפגין קו מתון יותר, ונראה שלאחר פרישתו של רוביו לא נותר לו מועמד של ממש לתמוך בו.

במקרה של האחים קוך, אלה איבדו עניין מסוים לאחר פרישתו המוקדמת מהמרוץ של מושל ויסקונסין, סקוט ווקר, המועמד שבו תמכו במופגן. בינתיים, רשת הסופר פאק שלהם, פרידום פרטנרס אקשן פאנד, ממשיכה בפעילותה הפוליטית מבלי לתמוך במועמד ברור, ואוספת תמיכה מתורמים עשירים בולטים במפלגה, בהם רוברט מרסר ודרווין דיסון, אך בינתיים האחים קוך הוציאו פחות כסף מהאחים ווילקס, המקבילה הענייה והאלמונית שלהם.

נראה שגם אדלסון וגם האחים קוך מעדיפים בינתיים לשבת על הגדר (או במקרה שלהם, חומה בצורה ומרושתת מצלמות אבטחה שעוטפת את אחוזותיהם) ולהמתין למשחק המרכזי - המרוץ ראש בראש לנשיאות. אם טראמפ יזכה, ייתכן שהם יעצרו את זרם המזומנים לקמפיין הרפובליקאי ויעדיפו למקד מאמץ בבחירות לקונגרס, שם הם יכולים לשפוך מאות מיליוני דולרים. כל מועמד אחר סביר שיזכה מהם לתמיכה פיננסית נדיבה.

התרומות להם זכו המועמדים בבחירות המקדימות
רפובליקאיים  - 710 מיליון דולר
דמוקרטיים - 364.2 מיליון דולר

שופכים מיליונים כדי
 לעצור את טראמפ

עם זאת, גם בלי אדלסון והאחים קוך, במעצמה העשירה בעולם לא חסרים מיליונרים גדולים או טייקונים קטנים המעוניינים בהשפעה ובקשרים עתירי פוטנציאל כלכלי עם פוליטיקאים בכירים. במפלגה הרפובליקאית, תורמים עשירים כבר הזרימו לקמפיינים של שלל המועמדים יותר מ-700 מיליון דולר, 
שרובם כבר ירדו לטמיון עם נשירתם מהמרוץ של מרביתם, ובראשם צמד ההבטחות הגדולות מפלורידה - המושל ג'ב בוש, שהקמפיין הכושל שלו זכה לתרומות של 159 מיליון דולר משורה ארוכה של בעלי הון ותאגידים פרטיים עד לפרישתו בפברואר; והסנאטור מרקו רוביו, שהחל את המרוץ כחביבו של אדלסון והצליח לגייס מהרבה עשירים אחרים לא פחות מ–119 מיליון דולר, עד שפרש במארס בקול ענות חלושה לאחר שהובס אפילו בפלורידה עצמה. גם מועמדים כמו ווקר, כריס כריסטי וריק פרי השתלבו גבוה ברשימת התרומות הגדולות מתורמים פרטיים, אף שאיבדו סיכוי בשלב מוקדם ומחקו עשרות מיליוני דולרים.

המועמד היחיד שנותר במרוץ הרפובליקאי ונסמך על תרומות של מיליארדרים הוא קרוז, שזכה לתרומות הפרטיות הגדולות ביותר במרוץ הנוכחי. קרוז, שהובס השבוע בפריימריס בניו יורק וככל הנראה איבד סיכוי מעשי לזכות במועמדות, גייס עד כה יותר מ–122 מיליון דולר לקמפיין שלו. כמעט שליש מהסכום הגיע משלוש תרומות ענק: 15 מיליון הדולר שהעבירו באוגוסט האחים ווילקס מצטרפים ל–11 מיליון דולר מאיל קרנות הגידור רוברט מרסר, תורם רפובליקאי ותיק שדאג לתרום מכספי החברה שלו, רנסנס טכנלוג'יז; ועוד 10 מיליון דולר שהזרים טובי נויברגר, באמצעות קרן ההשקעות קוונטום אנרג'י פרטנרס מטקסס, המתמחה בהשקעות בקידוחי נפט וגז טבעי.

דונלד טראמפ
רויטרס

מרסר, 69, איש מדעי המחשב בהכשרתו והמיליארדר הכבד ביותר ברשימת התורמים הפרטיים הגדולים, עם הון אישי של 12.5 מיליארד דולר, ידוע כ"אחד הרפובליקאים העשירים, הריאקציוניים ובעלי השפעה הגדולה ביותר בארה"ב", כפי שתואר באחרונה בכתבת פרופיל בבלומברג. בהשוואה לשאר השמות ברשימה, הוא הידוע ביותר. ואולם הכל יחסי. הכתבה על מרסר תיארה אותו כאחד הכוחות "האניגמטיים והסודיים" בפוליטיקה האמריקאית. מלבד תמיכתו בקרוז, הוא מימן בשנים האחרונות גופים שמרניים שונים בעשרות מיליוני דולרים, בהם מכוני מחקר כמו קרן הריטג', אתר האינטרנט ברייטבארט וחברת ניתוח הנתונים קיימברידג' אנליטיקה, שמרכיבה פרופילים פסיכולוגיים של מצביעים. בדומה לארגונים שהקימו האחים ווילקס, חלק מהגופים שהוא מממן נוהגים לתקוף את המחקר המדעי על ההתחממות הגלובלית. מרסר הוא סרבן ראיונות ידוע המקפיד על חשאיות כה גדולה שאפילו הרפובליקאים לא בטוחים מהן עמדותיו בתחומים שנויים במחלוקת במפלגה, כמו נישואים חד־מיניים והפלות.

הבאים ברשימת התורמים הגדולים אלמונים כמעט לחלוטין לאמריקאי הממוצע. רובם הם גם תורמים "כבדים" חדשים, שתרמו בעבר סכומים קטנים עד נאים, ואולם זהו הקמפיין הראשון שלו הם מקציבים סכומים של מיליוני דולרים.

נויברגר הוא בנקאי השקעות בכיר בוול סטריט, בנו של חבר קונגרס רפובליקאי, שתרם בקמפיין של 2012 סכום של 110 אלף דולר לסופר פאק של מושל טקסס ריק פרי, וגם התנדב להטיס אותו במטוסו הפרטי. בקמפיין הנוכחי הוא עמד בראש אחת מעמותת העל של קרוז, "Keep The Promise II", ואף העניק לה את התרומה הגדולה ביותר, אף שעלו השערות שהוא משך את תרומתו לאחר שלא נעשה כל שימוש בכסף. הונו של נויברגר מוערך בכמה מאות מיליוני דולרים, שאת חלקם הוא אוהב לפזר במסעות חובקי עולם עם משפחתו, כולל טיול בן 110 ימים בדרום־מזרח אסיה ב–2013.

הילרי קלינטון
ADREES LATIF/רויטרס

איש העסקים קלסי וורן, שבקמפיין הנוכחי תמך בפרי עם תרומה שמנה של 6 מיליון דולר, ידוע במגזר האנרגיה כאחד הטייקונים החדשים והמצליחים ביותר של תעשיית הפצלים. הוא חי באחוזת ענק בדאלאס עם אשתו השלישית, ובזמנו הפנוי מנהל חברת מוזיקה שהקים לפני כעשור. החברה שבראשה הוא עומד, אנרג'י טרנספר פרטנס, עושה הכל בתהליך הפקת הנפט מלבד הקידוחים עצמם. וורן, 59, שהונו מוערך ב-7.3 מיליארד דולר, אינו מבטא חששות מהדעיכה של ענף הפצלים בעקבות צניחת מחירי הנפט, שהופכת את הפקת הנפט בשיטת הפראקינג לבלתי רווחית במחיר של פחות מ-50 דולר לחבית. "להיות איפה שאני היום, זה כמו חלום", אמר לבלומברג בראיון לפני שנה. "אני מוכן להישבע באלוהים, זה כאילו שעשינו את זה בלי שאיש ירגיש".

טייקון אלמוני נוסף שתמך בפרי, אם כי קטן יותר, הוא דרווין דיסון, שאחרי ילדות בחווה בארקנסו הקים את חברת שירותי המחשוב ACS בסוף שנות ה–80 ונהפך למיליארדר עם הנפקתה ב-1994. תרומה של 250 אלף דולר לקמפיין של פרי ב–2012 הכפילה את עצמה פי 20 במרוץ הנוכחי - דיסון תרם לו 5 מיליון דולר. אחרי כישלונו של פרי, ייתכן שהתרומה כבר עשתה את דרכה חזרה לדיסון, אחרי שבקמפיין הקודם הוא תבע מהמושל להשיב לו את כספו.

סכום דומה תרם למרקו רוביו טייקון סוכנויות הרכב ממיאמי נורמן בראמן, ששמו מוכר יחסית הן לחובבי הספורט, כבעלים לשעבר של קבוצת הפוטבול פילדלפיה איגלס, והן לחובבי הכתבות על הונאת הענק של ברני מיידוף, שממנה ניזוק במיליוני דולרים. בגיל 83, בראמן היהודי הוא התורם המבוגר ביותר בחבורה. בקמפיין הנוכחי הוא תיכנן להשקיע כ–25 מיליון דולר בתרומות לסנאטור מפלורידה, אחרי שבעבר העסיק את אשתו של רוביו בקרן הצדקה על שמו. כישלונו של רוביו בקמפיין חסך לבראמן 20 מיליון דולר.

אי־פי

ברשימת התורמים "האלמונים" מופיעים בעלים נוספים של קבוצת ספורט, שבחרו לפזר את ביצי הזהב שלהם בין כמה מועמדים במטרה לבלום את טראמפ. הזוג ג'ו ומרלן ריקטס, ששווים כמיליארד דולר בזכות חברת הפיננסים TD_Ameritrade שבבעלות ג'ו ריקטס, הוציאו בשלבים המוקדמים של הקמפיין 5 מיליון דולר שאותם פיזרו בין ווקר, בוש, פרי, כריסטי, קרוז ורוביו, כחלק מקמפיין אנטי־טראמפ שמובילה מרלן ריקטס. השניים, שרכשו את השליטה בקבוצת הבייסבול שיקגו קאבס ב-2009, השקיעו 4 מיליון דולר נוספים בעמותת העל 
The Our Principles PAC, שהוקמה במטרה אחת בלבד - לפגוע בטראמפ, וכללה מתקפות חריפות על המועמד בפרסומות במדינות שונות בפריימריס, בהן איווה, ניו המפשייר ודרום קרוליינה.

"אני חושבת שגם טראמפ וגם קרוז הם מועמדים חלשים מאוד למפלגה, אבל הבעיה עם טראמפ היא שהוא מסוכן מאוד, ויהרוס את המפלגה הרפובליקאית", אמרה ריקטס בראיון לפני כחודשיים. "אם המועמד שלנו לנשיאות הוא אדם שזנח את כל העמדות שבהן תמכנו בעשרות השנים האחרונות - אז אין לנו מפלגה יותר".

Bloomberg

המהגר מקובה שהימר
 על ביטול אובמה-קר

הזוג ריקטס צבר ניסיון במתקפות אלימות נגד מועמדים לנשיאות. ב–2012 חשף "ניו יורק טיימס" כי הזוג גיבש מסמך בן 54 עמודים שכותרתו היתה: "התבוסה של ברק חוסיין אובמה: תוכנית ריקטס לשים סוף להוצאות הממשלתיות שלו". המסמך כלל הצעה לקמפיין של 10 מיליון דולר שיתקוף את אובמה "בדרכים שהרפובליקאים נמנעו מהם עד כה". התוכנית לא יצאה לבסוף לפועל, וג'ו ריקטס טען כי לא היה מדובר בתוכנית מגובשת, אלא בכיוון אפשרי לפעילות נגד הנשיא.

האשה השנייה ברשימת התורמים החדשים והלא מוכרים היא דיאן הנדריקס, אלמנה שירשה ב–2007 הון של 3.4 מיליארד דולר מבעלה קן הנדריקס, מייסד חברת גגות וחלונות לבתים בשם ABC Supply, שהפכה אותו למיליארדר. את הכסף שירשה החלה הנדריקס להזרים לקמפיינים ב–2012 עם תרומה של חצי מיליון דולר למושל ויסקונסין ווקר, בבחירות חוזרות שזכורות בעיקר כצומת חשוב של המאבק המתחדש בין מעסיקים תומכי שוק חופשי ומתנגדי ועדי עובדים, לבין האיגודים המקצועיים במדינה. ב-2014 היא תרמה מיליון דולר לעמותת העל של האחים קוך במסגרת הבחירות לקונגרס שבו ניצחו הרפובליקאים בשני בתי המחוקקים. בקמפיין הנוכחי תרמה 4 מיליון דולר לווקר, הפעם כמועמד לנשיאות, שפרש כבר בספטמבר האחרון.

שני האחרונים ברשימת עשרת התורמים הגדולים הם גם "העניים" שבהם. מיגל "מייק" פרננדז, איש עסקים שצבר את הונו מקרן ההשקעות MBF במגזר שירותי הבריאות, היה אחד מני עשירים רבים שהימרו על סוס האצולה של ג'ב בוש, ובמקרה שלו גם בנה על ביטולה של רפורמת אובמה־קר בתוכנית חלופית שגיבש בוש, אשר היתה אמורה להיטיב עם עסקיו. פרננדז, שהיגר לארה"ב מקובה ב-1964 ומעולם לא רכש תואר אקדמי, תרם לבוש 3 מיליון דולר, בהמשך להיכרות ארוכת שנים של השניים בעילית הכלכלית והפוליטית בפלורידה.

סכום דומה בקמפיין תרם האחרון ברשימה, "טייקון העופות" רונלד קמרון, לעמותת העל של מושל ארקנסו מייק האקבי, גם הוא מהנושרים המוקדמים. קמרון, שירש את חברת העופות מאונטייר שהקים סבו, השישית בגודלה בארה"ב, תרם בשנים האחרונות מיליוני דולרים לארגונים שמרניים ועמותות פוליטיות, בהן Club for Growth, שתמכה ברוביו ובקרוז, ולרשת הסופר פאק של האחים קוך.

באוגוסט 2015 חשף אתר השקיפות הפוליטית OpenSecrets.org כי בין 2006 ל-2013 קמרון ניתב לפחות 26.2 מיליון דולר לרשימה סודית של קרנות צדקה ציבוריות, באמצעות קרן הצדקה הנוצרית הפרטית The Jesus Fund. העברה מגוף פרטי לגוף ציבורי ללא דיווח היא הפרה של החוק הפדרלי, וקמרון סירב לפרט באילו קרנות מדובר.

את הקשר הגורדי בין אמונה נוצרית, אידיאולוגיה שמרנית ותרומות פוליטיות שסיבך את קמרון, המחיש פריס ווילקס בראיון נדיר שהעניק ב–2015 לרשת טלוויזיה מקומית בטקסס. "הייתי רוצה לדעת שבפעילות שלי הצלחתי להשפיע על המשפחות בקהילות שלנו וברחבי האומה האמריקאית. משפחה זה הדבר החשוב ביותר, משום שזה מה שיוצר אומה חזקה, ובלעדי זה לא נוכל להמשיך להתקיים לאורך זמן".

ווילקס יודע על מה הוא מדבר. נישואיו הראשונים של אחיו הצעיר דן הסתיימו בגירושים כואבים, לאחר שנהג באשתו באלימות פיזית ומילולית. בצו ההרחקה שהגישה נגדו, צוין כי הוא איים "לפגוע, להזיק ולהרוס את רכוש שני הצדדים". נכסיו הסתכמו אז ב-24 אלף דולר, והוא לא עמד בתשלומי המזונות.

"לפעמים אנחנו זקוקים למחילה, ואם אנחנו פונים ומבקשים אותה, נקבל אותה", אמר פריס ווילקס באחת מדרשותיו. "בדיוק כמו חטא ההומוסקסואליות. אפשר לקבל עליו מחילה, אבל אורחות חייו של אותו אדם צריכות להשתנות". ואכן, בעזרת אחיו הכומר, דן ווילקס שינה מאז לחלוטין את אורח חייו. כיום הוא כבר רוצה שהאמריקאים יחיו כמוהו: בלי כספו, כמובן, אך עם עמדותיו.

מרקו רוביו
רויטרס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#