עברונה: השמורה שוקמה - הזיהום לא נעלם - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עברונה: השמורה שוקמה - הזיהום לא נעלם

שנה וחצי לאחר הפיצוץ בצינור הנפט של קצא"א בשמורת עברונה, המטיילים חזרו, השיטפונות סחפו, אבל מתחת לפני השטח הכל נותר שחור

תגובות
דליפת הנפט בשמורת עברונה
רויטרס

דצמבר 2014. הפיצוץ בצינור הנפט של קצא"א צפונית לאילת מוביל לאסון אקולוגי רחב היקף. אלפי ליטרים של נפט זורמים לשמורת עברונה השלווה, וקשה להתעלם מהריח ומהמראות הקשים של הנוזל השחור על רקע אדמת המדבר הבתולית. פקחי רשות הטבע והגנים עובדים לילות כימים לניקוי האזור, ואנשי המשרד להגנת הסביבה מנסים להעריך את מידת הפגיעה בסביבה ולמנוע את דליפת הנפט לים סוף.

כיום, כמעט שנה וחצי אחרי, אף אחד לא מדבר על שיקום מוחלט של השמורה בזמן הקרוב - לכל היותר צמצום הפגיעה ארוכת הטווח. נכון, המטיילים מורשים לטייל בשמורה כבר יותר משנה ושיטפונות החורף גררו עמם אדמת סחף שמסתירה את הזיהום הנורא, אבל אם חופרים באדמה לעומק של 2 ס"מ, מגלים חול שחור, מסריח ומזוהם - החול שנגוע בנפט.

"אחרי הזיהום עשינו כמה דברים", מספר ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים. "קודם כל שאבנו את הנפט עד כמה שהצלחנו כדי לייבש את האדמה ככל האפשר. אחר כך 
החלטנו להפסיק עם הטיפול האינטנסיבי וערכנו שני פיילוטים של חברות פרטיות בשמורה - פרויקט כימי ופרויקט שעסק בהשקיה". את הפיילוטים ערכו על שטח מצומצם, ותוצאותיהם עדיין לא מפורסמות לציבור הרחב, אך נוכח רצונה של רשות הטבע והגנים להרחיב את שני הפרויקטים בשנה הקרובה, אפשר להבין כי הן היו משביעות רצון.

שקדי אומר כי האסון בשמורה חשף אסון אחר שהתרחש ב-1975 ולא טופל כמו שצריך - ובו זוהמה השמורה במרחק של 2 ק"מ ממקור הזיהום הנוכחי. "ברור לנו שהשיטפונות העניקו לנחל מראה מלבב", מסביר שקדי מדוע לא נוקתה השמורה לפני 40 שנה.

למרות הכעס הרב על קצא"א לפני כשנה וחצי והטענות על רשלנות שהובילו לפיצוץ צינור הנפט ולאסון האקולוגי החמור, שקדי אומר כיום כי החברה פועלת לניקוי השמורה. היא ערכה ביוזמתה ניסוי להנבטת עצי שיטה בשטחים שזוהמו ב-2014 וב-1975 עם בנק הגנים לצמחי ארץ ישראל וגילתה כי העצים המזוהים כל כך עם הנוף המדברי והמשמשים חולייה חשובה בשרשרת האקולוגית, לא מצליחים להתפתח שם. "בלעדיהם אין תקומה לשמורה. ברור לנו שצריך לעשות משהו", אומר שקדי. "אנחנו עובדים לאט מאוד ובזהירות כי אנחנו מפחדים לעשות טעויות".

לדבריו, הנזק ארוך הטווח לשמורה מדאיג יותר מהנזק קצר הטווח, והדבר הראשון שצריך לעשות הוא לגרום לכך שעצי שיטה יוכלו להתקיים בשמורה באמצעות צמצום משמעותי של כמות הנפט בקרקע. "הבעיה ארוכת הטווח היא מצבם של עצי השיטה, כי אם לא יהיו עצי שיטה כל המערכת האקולוגית תידרדר", אומר שקדי. "עצי שיטה מתים לאט, ולכן אפשר לעבוד בזהירות. אם אין דור חדש, העתיד של השטח לא יהיה טוב".

שיקום שמורת הטבע עברונה
ראובן הפנר / רשות

"בכל פעם שהייתי טס מעל, הצבע בשמורה נהפך לפחות ופחות שחור", מספר גיא סמט, שהיה עד לפני שבוע וחצי מנהל מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה וכיום הוא סמנכ"ל שלטון מקומי במשרד. "עדיין אפשר לזהות את המקום. אתה רואה שהשטח שונה, שיש בו עדיין גוון שונה".

לפני כשנה וחצי התייחס סמט לטענות על היעדר פיקוח ואמר כי במחוז הדרום של המשרד עובדים בסך הכל כ-30 פקחים, רק עובד אחד אחראי על זיהום קרקע והאחריות צריכה להיות של בעלי המפעלים ולא רק של הרגולטור. גם כיום חוזר סמט על הדברים. "יש תעשייה והיא אחראית לפעול בצורה תקינה. אנחנו אחראים לפיקוח ברמת על", הוא אומר. "בדקנו את התקינה אחרי האירוע ולא מצאנו פערים משמעותיים לעומת מדינות אחרות", הוא מתייחס לשאלה חוזרת לגבי מספר העובדים בדרום שאחראיים על הפיקוח.

לדבריו, העובדה שגודל האירוע היה חריג ושהתמונות שזרמו מעברונה זיעזעו את הציבור הרחב גרמה להגדלת המודעות להשלכות החמורות של זיהום - וכך גם להגדלת תחושת האחריות של המפעלים בעלי פוטנציאל לזיהום. "יש עוד אירועים משמעותיים שהציבור מדלג מעליהם כי הם לא מצטלמים טוב", הוא טוען. "כשחושפים את זה, אנשים מבינים את המשמעות של האירועים האלה ומתחילים להתנהג אחרת. זה גורם לאנשים לחשוש יותר".

נחמה פעוטה אפשר למצוא בעובדה שחיות הבר לא נפגעו באסון באופן משמעותי ומספר הצבאים שחיים באזור לא ירד. תוך כשנה ואולי אף פחות מכך יסתיימו פעולות הניקוי בשמורה, והם ייתנו לטבע לעשות את שלו. "אני לא יכול להגיד שהשמורה שוקמה. הזיהום לא נעלם", מסכם שקדי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#