אז למה מחירי הירקות (עדיין) גבוהים כל כך? - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אז למה מחירי הירקות (עדיין) גבוהים כל כך?

בשנה האחרונה כתבנו לא מעט על המתווכים שקונים בזול מהחקלאים ומוכרים ביוקר ■ המחירים נותרו גבוהים, אבל גוזרי הקופונים, שפעלו עד אז מתחת לרדאר, נחשפו

12תגובות
ירקות
מוטי מילרוד

עד לפני כשנה היו החקלאים שק החבטות של כל מי שניסה לנער מעליו את יוקר המחיה. כשמחירי הפלפל, למשל, היו גבוהים טענו ברשתות: "זה לא אנחנו, אלה החקלאים שמעלים מחירים". המגדלים טענו באותו זמן ממש שהם מוכרים פלפלים במחירי הפסד.

האמת היתה באמצע. בפברואר 2015 התחלנו בפרסומה של סדרת כתבות, כולל כתבה של יורם גביזון ב–Markerweek על המרכז הלוגיסטי הענק לפירות וירקות בתימורים, שבו פעלו אז במשותף חברה בת של נטו, ביכורי השדה, וחברות בנות של רשתות שיווק שאמורות להתחרות ביניהן - רמי לוי, יינות ביתן ושוק העיר. החקלאים טענו כי ריכוז הסיטונאים תחת קורת גג אחת יצר קרטל, שהפעיל לחץ כבד על מי שעבדו עמו להורדת מחירים בתואנות שונות ומשונות. הכוח העצום של המרכז הלוגיסטי איפשר לסיטונאים לשלם כל מחיר לחקלאים, ואלה טענו כי הם נאלצים להסכים ובלבד שלא לחזור הביתה עם סחורה שתתקלקל.

הסיטונאים בתימורים טענו כי אין קשר עסקי ביניהם, אך TheMarker חשף את הקשרים ואת הדרך שבה פעלו מול החקלאים, את המחיר הנמוך ששילמו לחקלאים מול המחיר הגבוה יחסית שגבו מהצרכנים ואת פערי התיווך המחוללים את יוקר המחיה.

קו פרשת המים היה באפריל 2015. עד אז היו יכולים כל העוסקים במוצרי חקלאות, כולל סיטונאים, לשתף פעולה על פי חוק ההגבלים העסקיים, אפילו בתיאום מחירי קנייה מחקלאים. אלא שאז נכנס לתוקף שינוי בחוק בסעיף הפטור החקלאי, שקבע מי פטור מחובות החוק, האוסר על מתחרים פוטנציאליים לשתף פעולה: רק חקלאים יהיו פטורים מחוק ההגבלים, וכל שיתוף פעולה בין סיטונאים של ירקות ופירות נאסר.

המרכז הלוגיסטי של ביכורי השדה
אילן אסייג

התאחדות האיכרים הגישה לממונה על ההגבלים העסקיים דאז, פרופ' דיויד גילה, תלונה על שיתוף פעולה לכאורה בין השותפים במרכז בתימורים. מקור המקורב לתלונה אמר: "בהובלת קבוצת נטו ומשפחת שבע מתבצע שיתוף פעולה בין רשתות שיווק ברכישת מוצרי חקלאות ובשיווקם, שייתכן שעל פי מומחי ההגבלים הוא כבר כיום עבירה על החוק, ובכל מקרה, אם יימשך יהיה בוודאות עבירה על החוק מאפריל 2015".

על פי התלונה, נטו הקימה שלוש חברות בבעלות שווה (50%) עם שלוש רשתות שאמורות להתחרות זו בזו: בביכורי השקמה היא שותפה עם רמי לוי שיווק השקמה, בביכורי ביתן היא שותפה עם יינות ביתן, ובביכורי שוק העיר היא שותפה עם חברת גוטסמן ובניו החזקות. את שלוש החברות ניהל אילן שבע, מבעלי נטו. בכל אחת משלוש החברות כיהנו אותם שני דירקטורים - אילן שבע ועמיהוד גולדין.

בפגישה ברשות ההגבלים הבהירו החקלאים כי כוח השוק של קרטל תימורים כה גדול, שהוא הצליח להעלות את העמלה הנגבית מהם מ-12% ל-22%. הם סיפרו כי אחת הדרכים של הקרטל להוריד את המחיר שהוא משלם לחקלאים היא החלטות חד־צדדיות על תרומה של חלק מהתוצרת על חשבון החקלאי, מבלי שהוא בטוח שבכלל היתה תרומה, והחלטה שרירותית על הורדת דירוג האיכות, ללא הצדקה, לכאורה תוך איום מוסווה וגלוי כי אם המגדל לא יסכים לכך - יפסיקו שלוש החברות להזמין ממנו תוצרת. החברות השיבו להגנתן, כי כל פעולתן נעשית על פי החוק ובשקיפות מלאה, וכי יפעלו על פי החלטת רשות ההגבלים.

הרשות, שדווקא בלטה אז בפעילותה להורדת יוקר המחיה וראתה ברמי לוי מחולל תחרות חשוב, לא מיהרה לקבל החלטה על הפרדת כוחות. בעקבות לחץ משפטי ותקשורתי מתמשך רקחה הרשות פתרון שתואר אפילו על ידי חלק מהשותפים בתימורים כ"לא רציני": הרשות איפשרה לחברות הקשורות לרשתות להעביר 1% של בעלות לביכורי השדה, כך שתחזיק 51% מהשותפות ותשלוט בה. ההיתר, שבפועל לא היה אמור לשנות את המצב מול החקלאים, התאים ליינות ביתן, אך לא לרמי לוי. כך, לפני כחודשיים עבר לוי, השותף הבכיר בין הקמעונאים בתימורים, למתחם ליד מזכרת בתיה, והוא בונה מרכז לוגיסטי חדש באזור מודיעין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#