מיכאל גולן הסתבך עם האנטנות - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מיכאל גולן הסתבך עם האנטנות

הוא גייס מאות אלפי לקוחות ישראלים שהאמינו שהוא הרובין הוד שעומד להציל את חשבון הטלפון שלהם ■ אף אחד לא חזה שארבע שנים לאחר מכן הוא יאיים שהחברה שלו תקרוס

27תגובות
 גזביה ניאל ומיכאל גולן במשרדי גולן טלקום
אייל טואג

השבוע החולף היה אחד השבועות הדרמטיים בשוק התקשורת הישראלי. מי שעמד במרכז האירועים היה ישראלי צעיר, בן פחות מ–40, שעלה ארצה מצרפת לפני פחות מעשר שנים והיה לסמל התחרות הבריאה בשוק הישראלי, שהפכה את חיי האזרחים במדינה ליקרים פחות.

מיכאל גולן, מנכ"ל גולן טלקום, חברת הסלולר החמישית בגודלה בישראל שנקלעה לקשיים, כיכב השבוע על כל במה אפשרית בניסיון לשכנע את קברניטי המשק לאשר לחברה שבניהולו להתמזג עם סלקום. במוצאי שבת האחרונה הוא עוד הזהיר מפני קריסת החברה שלו, והכריז כי "אם יש קריסה, זו קריסה של כל המערכת הסלולרית של מדינת ישראל, זה יקרוס באפקט דומינו. זה החלום של נסראללה: בעיית קליטה בכל המדינה". גולן אף תקף את שר האוצר, משה כחלון, וראש הממשלה, בנימין נתניהו, ואמר כי "עם כל הכבוד לכחלון ונתניהו, הם לא עשו את מה שאני עשיתי לטובת המדינה" ו"החזרנו 5 מיליארד שקל לעם ישראל". הדברים נאמרו בראיון לקרן מרציאנו בחדשות ערוץ 2.

ואולם המאבק לא עזר וביום שלישי דחתה הממונה על ההגבלים העסקיים את הבקשה למיזוג - מתוך דאגה שמא אותם 5 מיליארד שקלים שהחזיר גולן לגברת כהן מחדרה יעשו מהר מאוד את הדרך חזרה לקופות של חברות הסלולר הישראליות. לאחר קבלת הגזירה הכריז גולן: "זהו יום אבל שחור בהיסטוריה של הכלכלה והמשק בישראל. אנו מצרים על ההחלטה שהתקבלה, העומדת בניגוד להמשך התחרות".

אי־אפשר לקחת מגולן חלק ניכר מהקרדיט על מה שהתרחש בשוק הסלולר בשנים האחרונות. המסלולים הכובלים את הלקוחות, החוזים בני עשרות עמודים שהאזרח לא מוצא בהם את הידיים והרגליים והמחירים המופקעים - הם נחלת ההיסטוריה, נכון ל–2016.

ועדיין, ההתרחשויות, שהגיעו לשיאן השבוע, סביב האיש שמוכר בכל בית בישראל כבר ארבע שנים, מציבות סימני שאלה רבים: אם גולן הוא רובין הוד ישראלי, שהציל את האזרחים מציפורניהם של נוחי דנקנר ואילן בן דב (מי שהיו בעלי השליטה בחברות סלקום ופרטנר בהתאמה במועד שבו גולן נכנס לשוק); או שמא מדובר באיש עסקים קר, שלא תיכנן לייצר תחרות ארוכת טווח אלא נכנס לשוק כדי לשבור אותו, למשוך אליו כמה שיותר לקוחות כמה שיותר מהר - ואז למכור את החברה שלו כדי לעשות אקזיט; אם איומיו על יום שחור לשוק הישראלי נכונים, או שהוא פשוט מעוניין למכור את החברה שלו בכמה שיותר כסף - ומי שהיתה מוכנה לשלם את הכסף הזה היא סלקום, שתשמח אם התחרות בשוק תיחלש; אם המהפכה שהוביל בענף הסלולר היתה אמיתית - או שלא היתה לה היתכנות כלכלית; ואם הדמות המרכזית בסיפור הזה היא אכן גולן, או שמא הוא משחק תפקיד ייצוגי בלבד, ומי שבאמת מושך בחוטים הוא טייקון התקשורת הצרפתי גזביה ניאל, האיש בעל הכיסים העמוקים שמרבית הכסף שהושקע בגולן טלקום שייך לו.

תמונה של בגין על הקיר

משרדי גולן טלקום
אייל טואג

מי שכיהן כחבר בדירקטוריון של חברת HOT ב–2009–2010 מתקשה לשכוח את גולן. גולן עבד בחברה כנציגו של איש העסקים פטריק דרהי, שהחל באותה תקופה את תהליך ההשתלטות שלו על HOT. מהרגע שבו נהפך לבעל עניין בחברה, ניסה דרהי להרגיע את בעלי השליטה של HOT באותה תקופה - אליעזר פישמן ונוני מוזס, שהיו שותפים גם בקבוצת ידיעות אחרונות - ולהבהיר כי אין בכוונתו לבצע השתלטות עויינת על החברה.

ואולם ייתכן שדרהי טעה כשבחר בגולן כמי שאמור לייצגו ולשמור על שקט תעשייתי. "גולן התנהל כמו פיל בחנות חרסינה ועשה 'טיזינג' לכולם. הוא היה מגיע לישיבות דירקטוריון עם העיתון 'ישראל היום' ביד וזורק אותו על השולחן - כדי לנקר את העיניים של החברים מ'ידיעות אחרונות'. היה בו משהו שחצני ואיש לא אהב אותו", אומר מי שהכיר את הנעשה ב–HOT באותה תקופה.

לעומת זאת, מי שניהל עם גולן מגעים עסקיים מחוץ ל–HOT באותה תקופה מתאר אותו כאיש "נחמד מאוד. הוא היה כמעט ילד. צעיר, רווק שעשה הרבה כסף. צנוע מאוד, לא יהיר ונעים. רחוק מהמנטליות הישראלית השחצנית, האגרסיבית והכוחנית".

בשיא העימות בין גולן לפישמן ומוזס החליטו השניים להשעות את גולן מכל פעילות בחברה בטענה שהוא אינו בעל תפקיד רשמי. בתגובה מינה אותו דרהי ליועצו בחברה.

לגולן וליתר הנוכחים בדירקטוריון HOT היו חילוקי דעות סביב הדרך שבה HOT צריכה להתייעל: גולן רצה לבצע זאת בציוד ובכוח אדם, וניסה לחתוך באופן משמעותי בהוצאות התוכן של החברה. העימותים נהפכו במהרה לאישיים. "הוא קומם והרגיז את הבורד (דירקטוריון), סביב דברים שהדירקטוריון החליט שלא צריכים להתבצע - והוא החליט שכן. היו לו רעיונות טובים ודברים טובים להציע, אבל הדרך היתה מחורבנת. זה לא משנה אם הרעיון היה טוב או לא, יש דרך לנהל את הדברים והוא היה זורק הערות, מחולל מהומות אדירות בחברה ומטריף את כולם. הוא לא מתאים לתפקיד בארגון גדול", אומר אדם אחר שנכח בישיבות.

גולן, שעלה לישראל רק ב–2007, לא היה מוכר עדיין, אבל היו לו לא מעט סיבות להאמין בעצמו. הוא היה אז בסך הכל בן 30 וכבר יכול היה להציג רקורד עסקי לא מבוטל. הוא נולד תחת השם מייקל בוקובזה בצרפת ב–1978, להורים יהודים שהיגרו מתוניס לצרפת. אחרי לימודי כלכלה וניהול באוניברסיטה, החל לעבוד בגיל 21 כבנקאי השקעות, בתחילה בבנק רוטשילד בפריז ואחר כך בבנק מורגן סטנלי בלונדון.

המספרים של גולן טלקום, חציון ראשון 2014
הכנסות - 243 מיליון שקל
רווח EBITDA - 37 מיליון שקל
רווח נקי - 2 מיליון שקל
מספר לקוחות - 900 אלף
הכנסה חודשית ממוצעת ממנוי - 53 שקל
שיעור נטישה - 32%

הבנק היה המקום שבו הוא יצר את ההיכרות המשמעותית ביותר עבור המסלול העסקי שלו - ובדיעבד גם המשמעותית ביותר לחשבון הסלולר של אזרחי ישראל. ניאל, בעצמו בן לאם יהודייה, עשה עסקים עם הבנק וזיהה את הפוטנציאל הטמון בצעיר האמביציוזי שמולו. כך, ב–2000 גויס גולן לתפקיד סמנכ"ל הכספים בחברה החדשה שהקים אז ניאל, Iliad, שהשיקה שנה קודם לכן מותג תקשורת חדש בצרפת בשם Free. זו היתה חברה קטנה, שזיעזעה את שוק התקשורת הקווי בצרפת, כשהציעה חבילות זולות של טלוויזיה, אינטרנט וטלפון, וקראה תיגר על ענקית התקשורת הצרפתית, פראנס טלקום.

Free צמחה במהירות, וגולן יחד אתה: בגיל 23 הוא כבר כיהן כמנכ"ל החברה; ב–2004 היא הונפקה לפי שווי של 700 מיליון יורו, והפכה אותו לאיש עשיר; ובגיל 29, כשהחליט להתפטר ולעלות לישראל, הונו האישי של גולן היה סביב 30–40 מיליון יורו, בזכות האופציות שקיבל.

מה שהוביל את גולן לישראל, כך לפי כל מי שנקלע בדרכו העסקית, הוא ציונות. אפשר להניח כי אם גולן היה בוחר להישאר בצרפת, הונו היה צומח להרבה יותר מכך. אבל בשלב זה בוקובזה שינה את שם משפחתו לגולן, נהפך ממייקל למיכאל, ורכש בית בהרצליה.

"הוא איש חכם מאוד, מבין את המקצוע - ומאוד אוהב את ישראל. הוא עשיר מאוד ולא היה צריך לעבוד יום אחד בחיים כשהוא הגיע לפה. הוא היה סיפור הצלחה אדיר בצרפת - ובכל זאת הוא העביר את מרכז חייו לישראל והתחיל את ההרפתקה של גולן טלקום. הוא קנאי לפרטיות שלו וסולידי בסגנון אירופי - רחוק מהסגנון העסקי האמריקאי או הישראלי הנובוריש", אומר בכיר בענף הסלולר שעבד עמו.

כמה מהאנשים שהתרעמו על התנהלותו של גולן ב–HOT העידו השבוע כי לא בטוח שהנטייה שלו לנופף בעיתון "ישראל היום" נבעה מרצון לעצבן את האנשים שמולו, אלא מתוך אמונה בצדקת הצד הפוליטי שמקדם העיתון. המנטרה הקבועה שלו ב–HOT ובגולן טלקום בהמשך היתה: "לא עשיתי צבא וזו הדרך שלי לתרום לישראל", ולא מקרה הוא שבראיונות שנתן השבוע, שבהם ניסה להזהיר מפני המכה שיספוג שוק התקשורת הישראלי אם לא יאושר המיזוג של גולן טלקום עם סלקום - הוא הכריז שארגון החזבאללה ישמח אם הדבר יתרחש. גולן מגדיר עצמו ליכודניק שורשי, וגם היום תלויה תמונה של מנחם בגין במשרדי החברה - כפי שהיתה תלויה גם במשרדו ב–HOT, על אפם וחמתם של שותפיו המזוהים עם מפלגות מהצד השני של המפה הפוליטית.

החבירה של גולן בישראל לדרהי, גם הוא טייקון יהודי־צרפתי שבאותה תקופה עשה את צעדיו הראשונים בישראל, לא נמשכה זמן רב. בסוף 2010, בסך הכל חצי שנה אחרי שקיבל מינוי רשמי בחברה, עזב גולן בטריקת דלת. הסיבה העיקרית לכך לא היתה המהומה שחולל ב–HOT, כי אם כלכלית: גולן רצה אופציות בחברה, אך דרהי סירב לבקשה. בין שני אנשי העסקים התגלע ויכוח שנגע למה שהובטח או לא הובטח לגולן לפני שנכנס לחברה.

מיכאל גולן
אייל טואג

ספק אם מישהו ב–HOT חזה את המהלך הבא של גולן. בסוף 2010 פירסם מכרז התקשורת לשני מפעילי סלולר חדשים. במקביל, גולן חזר לשתף פעולה עם הפטרון הקודם שלו, גזביה ניאל, והשניים הקימו יחדיו את גולן טלקום. לפגישות במשרד התקשורת לקראת מכרז התדרים הגיעו השניים ביחד, אבל גולן הוא זה שניהל אותן. ניאל, שאינו דובר עברית, בעיקר הפגין נוכחות.

מוזר להיזכר בכך כיום, אבל גולן לא היה אמור להיות אחד מהזוכים במכרז של 2010. למכרז ניגשו בסך הכל ארבעה משתתפים. שתי הזוכות הראשונות היו מירס מקבוצת HOT של דרהי ומרתון טלקום של חזי בצלאל, ושתיהן התחייבו לשלם יותר מ–700 מיליון שקל עבור התדרים שבהם זכו. מבין ארבע החברות שניגשו למכרז, גולן טלקום היתה זו שהציעה את ההצעה הנמוכה ביותר - 360 מיליון שקל. אלא שתוך כמה חודשים התברר כי מרתון טלקום לא מצליחה להשיג את הערבות לסכום הכספי שאליו התחייבה. הזכות עברה לחברה השלישית, סלקט תקשורת של מייקל גלפנד, שגם היא הציעה כ–700 מיליון שקל וגם היא לא הצליחה להעמיד את הערבויות בזמן. כך, הציבור הישראלי נשאר עם גולן טלקום, שבזכות הכיסים העמוקים של ניאל לא התקשתה להשיג הערבויות הנמוכות יותר שהציעה.

"הזכייה התגלגלה אל גולן. הוא לא היה זוכה מן המניין. אם זה היה מתגלגל אחרת, חזי בצלאל היה מקבל רישיון, מתחייב להקים את התשתיות שצריך להקים - ונגמר הסיפור", אומר על כך אברשה בורשטיין, שניהל את מירס באותה תקופה. גולן הגיש באחרונה תביעת דיבר נגד בורשטיין לאחר שהאחרון שלח מכתב לראש הממשלה ושר התקשורת, שבו טען כי גולן טלקום מחוללת עיוות בשוק הסלולר וגורמת לו לנזק של מיליארדי שקלים.

המותג הוא המנכ"ל

לאחר הזכייה במכרז מצאו עצמם שלושת אנשי העסקים מצרפת - גולן, דרהי וניאל - מתחרים זה בזה הרחק מארץ לידתם. דרהי וניאל הם יריבים עסקיים גם בצרפת, שבה שני הטייקונים מתחרים על שוק התקשורת. עיון בכתבות בכלי תקשורת צרפתיים מגלה כי גם על גדות נהר הסיין שמעו על מלחמה שניהלו השניים במזרח התיכון. על פי האתר הצרפתי BFM Business, דווקא ההתרחשויות בישראל - וכתבה שלילית על ניאל שהתפרסמה בעיתונות הישראלית עם תחילת התחרות בשוק הסלולר המקומי - היא שהביאה לכך שהשניים לא מדברים ביניהם מאז 2011. ייתכן כי היריבות הזאת היתה הזרז המרכזי לתחרות הסוערת שחווה שוק הסלולר הישראלי החל בשלב זה.

במאי 2012 מצאו עצמם בכירי HOT מובייל, אחת משתי החברות החדשות שזכו במכרז התדרים של משרד התקשורת, מופתעים. תוכניות העבודה המקוריות שלהם נעשו מתוך ידיעה שגולן טלקום מתוכננת להשיק את רשת הסלולר שלה באוגוסט של אותה שנה - בעוד ש–HOT היתה אמורה לעלות עם הרשת שלה באותו חודש. אלא שב–14 במאי הימם גולן את הענף והשיק את הרשת שלו במסיבת עיתונאים מפתיעה.

משרדי גולן טלקום
אייל טואג

הסרטון שקדם לאירוע לא היה יכול להיות יותר דרמטי: לא במקרה בחר גולן בתאריך ייסוד המדינה, שכן הסרטון נפתח בדמותו של דוד בן גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל, המשיך בתיאורו של ניאל כסטיב ג'ובס של עולם התקשורת הצרפתי, והסתיים בסרטון של מעבורת חלל אמריקאי ממריאה. מעל הבמה הופיעה הסיסמה של החברה "מספיק להיות פראייר" וגולן הכריז כי "המהפכה מתחילה היום", כי "לעם ישראל נמאס" וכי הוא כאן כדי לבנות עתיד טוב יותר.

מעבר לתאריך, למתחרות לא היו הפתעות רבות מהתוכניות ומרמת המחירים שהציע גולן. מי שהכיר את הפעילות של free טלקום ידע כי ניאל וגולן העבירו את המודל המצליח שלהם מצרפת לישראל, ואת החבילה שנמכרה בצרפת ב–25 יורו הם מכרו בישראל ב–99 שקל. ואולם HOT מובייל של דרהי לא נשארה חייבת: גם היא הקדימה את ההשקה ושעתיים אחרי המסיבה של גולן הגיבה בהשקת חבילה בעלות של 89 שקל, ומכאן והלאה התחרו שני הצדדים באגרסיביות.

במסע לכיבוש שוק הסלולר בחרה גולן טלקום שלא לשכור משרד פרסום ולחברה היה פרזנטור אחד: המנכ"ל והבעלים גולן, שקולו החל להישמע בפרסומות החברה ברדיו בלי הפסקה.

"כל המיתוג שלו היה מיתוג של רובין הוד. מהרגע הראשון הוא היה מותג מסוג 'צ'לנג'ר' - מותג שתוקף את השוק מהזווית של 'יש פה שוק שבע ואני אאתגר אותו - דפקו אתכם עד היום, אז אל תצאו פראיירים'. מה שכן, הוא דבק באמת שלו. הוא הביא לצרכן ערך ולא זייף לרגע. הוא נצמד ל'תפסיקו להיות פראיירים' בלי להתבלבל. השינוי שגולן חולל בא לביטוי גם בתקציבי הפרסום בענף. בתקופת הזוהר, כל חברה סלולרית השקיעה עשרות מיליוני שקלים בפרסום. 50% מזה נחתך. המגמה הזאת משתנה דווקא בחצי השנה האחרונה, שבה אפשר לראות שוב עלייה בהשקעה בפרסום של החברות הגדולות לאור הצורך של המותגים לשמור שוב על הערך שלהם", אומר רמי יהודיחה, בעליו של משרד הפרסום LEAD.

המפץ הגדול יצא לדרך. תנאי המכרז שקבעה המדינה הביאו לכך שלשתי החברות החדשות היה תמריץ להגיע לנתח שוק גדול ככל הניתן, מהר ככל האפשר, כדי לקבל חזרה חלק מהערבויות. מאות אלפי לקוחות ישראלים החלו לנדוד וחברות הסלולר הוותיקות נאלצו לחתוך מחירים.

אלפי עובדים פוטרו מהחברות הגדולות ותקציבי הפרסום של יתר חברות הסלולר התכווצו בעשרות אחוזים. גולן הוביל את המהפכה, כשהוא מעביר אליו עשרות אלפי לקוחות בחודש - בדרך למספר המנויים הנוכחי, כ–850 אלף. ספק אם מישהו ממאות אלפי האנשים האלה חשב שארבע שנים אחרי שיצא לדרך, גולן יאיים כי החברה שלו עשויה לקרוס.

מספר האנטנות הסלולריות בישראל בינואר 2014
פרטנר כ-2,800 אנטנות
פלאפון כ-2,500 אנטנות
סלקום כ-2,400 אנטנות
מירס/הוט מובייל כ-1,500 אנטנות
גולן טלקום כ-800 אנטנות

בניית חברה סביב מותג בדמות המנכ"ל עשויה להיות בעוכריה אם היא נכשלת והמנכ"ל נאלץ לפנות את כסאו. ואולם על רקע אירועי השבוע, נראה כי ברמה האסטרטגית הטקטיקה הזאת מאפשרת כיום לגולן לשבת באולפני הטלוויזיה ולתקוף את ראש הממשלה ושר האוצר בניסיון לגייס את הציבור לצדו.

נשארה עם האנטנות למטה

גולן טלקום היא חברה תזרימית. המשמעות היא שבנטרול החובות שעליה להחזיר, החברה אינה מפסידה כסף. המחירים שגבתה גולן טלקום עבור החבילות שמכרה לא חייבו הפסדים והתחשיבים מעידים כי 99 שקל בחודש לכל מנוי מאפשרים לחברת סלולר להרוויח כסף.

אלא שדבר אחר עמד בעוכריה של גולן טלקום מהיום שבו הוקמה - והוא נושא התשתיות. מכרז רשתות הסלולר של המדינה הגדיר סדרה של אבני דרך שהזוכות בו צריכות לעמוד בהן. כדי לקיים רשת סלולרית בישראל יש צורך בפריסה של קרוב ל–2,000 אנטנות בכל רחבי הארץ.

גולן טלקום התחייבה להגיע למצב שבו יש לה תשתית של אנטנות המכסה 95% מאוכלוסיית המדינה תוך שבע שנים. בשנים אלה חויבו השחקניות הוותיקות, פרטנר וסלקום, לארח את השחקניות החדשות על תשתית האנטנות שלהן. HOT מובייל, שגם כך נהנתה מתשתית בסיסית של החברה הבת שלה מירס, חתמה על הסכם עם פרטנר. גולן טלקום חתמה על הסכם עם סלקום.

בדיעבד ספק אם גולן העריך נכון את המשימה התשתיתית שניצבת בפני החברה שלו. המודעות הגוברת לסכנות הקרינה של אנטנות סלולריות הביאה לכך שכיום הרגולציה בישראל על הקמתן היא קשוחה. השחקניות החדשות בענף זכו לפטור חריג מבג"ץ, שאיפשר להן לבנות אנטנות קטנות יחסי - הנקראות מתקני גישה - בעלות קרינה פחותה. גולן הקימה 900 אתרים עם אנטנות כאלו שאיפשרו לה לעמוד באבן הדרך הראשונה של כיסוי 20% מאוכלוסיית המדינה ובאבן הדרך השנייה שסיפקה כיסוי של 30% מאוכלוסיית המדינה.

אי־אף־פי

במקביל, נוצר מאבק פנימי בין משרדי הממשלה לגבי ההיתרים. משרד הפנים טען כי יש לעקר את הסעיף בחוק התכנון ובנייה שאישר להקים אנטנות קטנות ללא היתר. משרד התקשורת נאבק להותיר את הפטור, אבל הפסיד במאבק שהגיע עד ליועץ המשפטי לממשלה.

את ההשלמה ל–2,000 אנטנות גולן טלקום היתה צריכה לבצע באמצעות בנייה של אנטנות קונבנציונליות, שהן גדולות יותר ומצריכות היתרי בנייה מיוחדים מהרשויות המקומיות. תהליך קבלת ההיתר עבור אנטנות אלה אורך בין שנתיים לשלוש שנים, ובמקרים רבים הקמתן לא מאושרת. גולן טלקום התריעה כי היא זקוקה לפתרון עבור היתרים אלה, אחרת היא לא תעמוד באבני הדרך.

העיכוב בהיתרים הביא לכך שהן HOT מובייל והן גולן טלקום פנו למסלול חדש: חתימה על הסכמי שיתוף תשתיות ארוכי טווח עם החברות הוותיקות. HOT מובייל ופרטנר חתמו על הסכם שאושר במהרה על ידי משרד התקשורת, אבל ההסכם בין גולן טלקום לסלקום לא אושר. הסיבה לסירוב היתה כי אישור הסכם כזה היה עשוי ליצור מצב שבו לגולן טלקום יש חוב כלפי סלקום, שלא מקבלת מגולן כסף באופן מיידי עבור חכירת הרשת - תנאים שמשרד התקשורת סירב לקיימים משום לטענתו הקלו באופן מהותי על גולן טלקום. גולן מצאה עצמה בלי תשתית משל עצמה, ובלי הסכם מאושר לשיתוף תשתיות - מצב שהסב לה נזק כלכלי משמעותי, לאור העובדה שתנאי ההסכם שלה עם סלקום קבעו כי הסכום שעליה לשלם לאחרונה עולה ככל שמתעכב האישור של משרד התקשורת.

גם אם חויבה בתחילת הדרך לארח את המתחרה הצעירה, ספק אם לא היה בסלקום מי ששם לב ליתרונות האסטרטגיים שבשותפות הכפויה. כך הסיטואציה הנוכחית הביאה לכך שסלקום, בעלת החוב המרכזית של גולן, שמגיע כיום ל–600 מיליון שקל - היא גם הגוף שנוח לו יותר מכל גוף אחר להיות הרוכש של החברה.

קורבן של רגולציה או איש עסקים שתיכנן למכור את צבר הלקוחות?

האירועים שהתרחשו בשבועות האחרונים מעלים ביתר שאת את השאלה מי הדמות שמתווה את דרכה של החברה: אם זהו הפטרון של גולן, גזביה ניאל - שהוא זה שהשקיע את חלק הארי מ–500 מיליון השקלים בהקמת גולן טלקום (בחברה מחזיקה גם משפחת פריאנטה, אך בשיעורים נמוכים יותר) - או גולן, שהיה בעל המניות הגדול בחברה וזה שתמיד הצטייר כבעל השליטה ובעל הדעה בה. אף שניאל היה זה שנתן לגולן להוביל את החברה והעניק לו גיבוי בתחילת הדרך במגעים מול משרד התקשורת - החברה נקראה לבסוף על שמו של גולן והוא היה היחיד שעמד בחזית שלה. היחסים ביניהם היו מצוינים וניאל דיבר בעבר על כך שעזיבתו של גולן את צרפת היתה מבחינתו אובדן.

ואולם בסופו של יום, גולן טלקום וגולן עצמו חייבים כסף לטייקון הצרפתי - אם בחוב ואם במניות. בנוסף, ההחלטה אם להמשיך להשקיע בחברה או לתת לה לקרוס היא של ניאל.

כך או כך, העסקה שהביא לשולחן פיליפ גז, בנקאי יהודי־צרפתי מבנק ההשקעות רוטשילד, שהציע כי סלקום תרכוש את גולן טלקום תמורת כ–1.5 מיליארד שקל, מתוכם 400 מיליון שקל הם חובות - היתה יכולה להוות עבור גולן וניאל דרך טובה לצאת מההרפתקה הישראלית שלהם ברווח.

על פניו, ספק אם יש גורם אחר שהיה מסכים לשלם מחיר כזה עבור חברה שנאבקת בשוק תחרותי ועמוס ברגולציה. אך אם החברה היתה מוצעת למכירה במחיר קצת יותר נמוך, נראה כי בכל זאת היה ניתן למצוא שמות של אנשי עסקים שעשויים היו להתעניין בה: החל במתחרה HOT מובייל, שסיכוייה לקבל אישור ממשרד התקשורת לרכישת החברה גבוהים מאלה של סלקום, וכלה במי שרצו להקים בישראל חברת סלולר בעבר - מייקל גלפנד או חזי בצלאל.

למרות האיומים בקריסה, ספק אם ניאל וגולן יאפשרו לחברה להתפרק - מהלך שיביא להשקעתם בחברה לרדת לטמיון כמעט במלואה. את הפגנות של עובדי החברה השבוע, שפוחדים למקום עבודתם, אפשר לשייך באותה מידה לאופציות שקיבלו חלקם ויהיו שוות כסף במקרה של מכירה. תסריט סביר הרבה יותר הוא שבכל זאת יימצא קונה לחברה.

קיימת גם האפשרות כי גולן טלקום לא תימכר בקרוב - והלחצים הגדולים שמפעיל גולן על הממשלה יביאו לכך שיימצא פתרון לבעיות התשתיות שלה. בתסריט כזה נראה את מיכאל גולן ממשיך להוביל את החברה, שכן הצורך במציאת קונה אמיתי לחברה במחיר טוב מהותי עבורו, שעיקר ההון שעשה בצרפת לפני שעלה ארצה, מושקע בה.

לגורלה של גולן טלקום תהיה משמעות לענף הסלולר כולו - ולמחירים שמשלמים הישראלים על המכשירים שלהם. מכירה של החברה לשחקן חמישי לא תפגע בתחרות. התמזגות עם סלקום, פרטנר או פלאפון עשויה להוות מכה לתחרות.

אנשי עסקים שעבדו בעבר מול גולן היו חלוקים השבוע סביב השאלה אם המצב הנוכחי נחת עליו בהפתעה ואם הוא קורבן של משרדי הממשלה - או שמכירת תיק הלקוחות שצבר תמיד היתה המטרה הבסיסית שלו. תמיכה באפשרות השנייה ניתן למצוא בדבריהם של עובדי חברות הסלולר שעמם דיברנו, שהעידו כי מחלקת התשתיות של גולן טלקום מעולם לא מנתה יותר מכמה עשרות אנשים, לעומת כ–1,000 עובדים אצל מירס, לדוגמה, כי גם עשרות האנשים האלה פוטרו במהירות כשהחברה החליטה לעבור להסכם שיתוף תשתיות - וכי המהירות שבה גולן טלקום עברה לפירוק של האנטנות שהקימה תמוהה.

השבוע היה ניתן לשמוע עדויות בענף הסלולר על כך שכבר לפני כשלוש שנים נוהל משא ומתן למכירת גולן. "הוא בכלל לא תיכנן להיות מוכן עם התשתית ולא תיכנן להקים רשת. כבר לפני כמה שנים היה ברור שהוא מתכנן למכור את החברה. אם הוא לא היה 'גרידי' כל כך במחיר, כבר מזמן היא היתה נמכרת", אמר גורם בענף. מן הצד השני ניצבת העובדה שעד כה המשקיע הגדול בגולן, ניאל, לא היה בצד של המוכרים בעסקים בצרפת, ואנשי עסקים רבים לא מוצאים היגיון באפשרות כי הספקולציות שעולות בימים אלה לגבי מכירתה היו מתוכננות מראש.

"בסוף מי שלא השקיע ברשת היה זה שיכל להציע מחירים נמוכים מאוד ללקוחות - והתוצאה היא פיטורים של אלפי עובדים, הפסדים לחברות הגדולות, חוסר השקעה בתשתיות, ונכון ל–2015, אנחנו עם רשתות מפגרות", מוסיף בורשטיין. "לא תהיה ברירה אלא למנות לגולן מפרק, אף שהוא התכוון לבנות פה חברה שתתקיים לאורך זמן. כל הסיטואציה שהוא נקלע אליה - של אי־אישור הרשת המשותפת ופירוק האתרים - איש לא חשב שזה יקרה, אבל גם אם הוא היה משלים את תהליך הקמת הרשת אז אחרי חמש־שש שנים, הוא היה מוכר".

לדבריו, "אני לא חושב שכעת, כשהמכירה לסלקום לא אושרה, לא תמצא סיבות שחברת סלולר אחרת תוכל להעביר את העסקה מחדש. 850 אלף לקוחות אפשר לפזר בשוק בין החברות הקיימות".

גורם אחר בענף אמר לנו השבוע כי "גולן הוא בחור מבריק שיודע מה הוא אומר, חושב נכון עסקית והוכיח עצמו בעבר - אבל משהו לא הגיוני בסיפור הזה. מיכאל הוא יזם מנשמתו, והוא האמין שהוא יעשה מזה כסף, הוא ממש האמין שיעשה מזה עסק כמו שעשה ב–Free בצרפת. מצד שני, אם הוא ירוויח מהמכירה, זה לא יהיה בצדק. הוא הלך למכרז ועבד בצורה שאיש לא חשב שהוא יכול להרוויח.

"יכול להיות שהוא הניח שאם הוא יגייס הרבה מנויים, ותהיה לו חבילת לקוחות שהוא יוכל למכור, בסוף יהיה לזה ערך. אין לו זכות קיום. לא מגיע לו להרוויח עם האופן שבו הוא התנהג כלפי המדינה. הוא לקח נפח תקשורת גדול שחסר לנו היום - ומכר אותו במחירים אפסיים. לא פלא שהגיע למצב הנוכחי".

גורם אחר בענף אמר: "לא ייתכן שהוא תיכנן להקים חברה, לגייס לקוחות ומשקיעים ואז למכור אותה. בלתי־אפשרי".

איש פיננסים מקומי, שבעבר ניהל משא ומתן עם גולן בעבר סיכם: "כך או אחרת, כל הכבוד לו - בכל מקרה הצליח לו. הוא הקים עסק כאאוטסיידר, וכשאתה אאוטסיידר במשק הישראלי אתה צריך להיות טוב פי 3 מהישראלים כדי להצליח. אתה צריך להכיר את השחקנים האחרים, לדעת לשווק, לעבוד מול הרגולטור. זה לא פשוט למישהו חיצוני".

מיכאל גולן מסר בתגובה כי "העמדנו את החברה לבדיקת אופצית מכירה אך ורק באוגוסט 2015, כאשר בנק רוטשילד החל לבדוק אפשרויות שונות וכפי שהודענו בעת ההיא באופן גלוי בערוצי תקשורת רבים".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם