אפקט ענבל אור: "גם כשמישהו יציע אוויר בבקבוק, אנשים יקנו" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אפקט ענבל אור: "גם כשמישהו יציע אוויר בבקבוק, אנשים יקנו"

"אנשים הבינו שדפקו אותם במשך שנים והגיע הזמן לקחת את המושכות לידיים. יש פה שינוי תודעתי משמעותי, אבל כמו בכל מהפכה, יש גם תופעות לוואי" ■ האם פרשת ענבל אור היא תוצר לוואי שולי של המחאה החברתית או החותמת לכך ששום דבר לא באמת הולך להשתנות?

18תגובות
מפגינים נגד יוקר המחיה
דניאל בר און

די בשיחה קצרה עם קרן (שם בדוי) כדי להבין שהיא לא עונה על ההגדרות של מהמרת טיפוסית. היא אשה מיושבת, משכילה ויסודית, שנוהגת לבדוק לעומק כל נושא לפני קבלת החלטה.

כך היה גם כשהיא החליטה לפני חמש שנים להצטרף לקבוצת רכישה שתאפשר לה לקנות דירת 2 חדרים חדשה באזור מעולה במרכז הארץ תמורת מעט פחות מ–700 אלף שקל. הלך הרוח הציבורי ששרר אז, שלפיו ביחד זה אפשרי, בשילוב הקמפיין היעיל והאמין של הקבוצה המארגנת ודו"ח האפס שגיבשה חברת השמאות, שהעריכה את העלות - עשו את העבודה. מבחינת קרן, זו היתה הזדמנות טובה לרכוש דירות במחיר תחרותי. אחרי התייעצות עם בן זוגה, הם החליטו להשקיע את הכסף בפרויקט ולאחר מכן אף הצטרפו לשתי קבוצות רכישה נוספות.

"את רואה את הסיכוי לרכוש דירה במחיר הוגן ואת מתפתה", היא מסבירה. "מראים לך מחיר השוואתי מול פרויקטים דומים בסביבה, שנבנים על ידי קבלן או אפילו כאלה שנמכרים ביד שנייה ועולים הרבה יותר, ואת מאמינה שיש פה הזדמנות. אף אחד לא מסביר לך מהם הסיכונים. להפך, המארגנים מקפידים להגיד שהכל סגור ומובטח, ושברגע שהבנק מלווה את הפרויקט — את מכוסה".

ההסכמים המשפטיים שעליהם חתמה קרן, הכוללים לוחות זמנים צפויים ואומדן עלויות, היו אווריריים ופתוחים, בדומה להסכמים רבים בקבוצות רכישה. בסופו של דבר אחד הפרויקטים שקרן היתה שותפה בו עלה כמעט כפול מהאומדן ומשך הזמן עד להשלמת הפרויקט התארך כמעט בשנתיים. יתרה מכך, מאז שהושלם הפרויקט קרן וחבריה לקבוצה נמצאים בעימות משפטי עם מארגן הקבוצה, שההתקשרות עמו נפסקה עוד לפני תחילת הבנייה, והקבוצה מקימה את הפרויקט בכוחות עצמה.

האם היא תעשה זאת שוב? לטענת קרן, התשובה היא חד־משמעית לא.

פרופ' טל שביט, סגן דיקן בית הספר למינהל עסקים במכללה למינהל, אומר שגם אם אנשים שהיו מעורבים ישירות בקבוצות רכישה ונכוו, כמו קרן או משתתפי קבוצות הרכישה בפרויקטים של ענבל אור, למדו את הלקח, תמיד יהיו אחרים שיסכימו לקחת על עצמם סיכון תמורת מחירים נמוכים יותר או סיכוי לתשואה גבוהה. "גם בפעם הבאה שמישהו יציע אוויר בבקבוק, אנשים יקנו", הוא אומר. "כך היה וכך יהיה. בשנות ה–80 התרחש משבר ויסות המניות בבורסה הישראלית. זה היה משבר חמור מאוד, אנשים הפסידו הרבה כסף. ועדיין אנשים נכנסים לבורסה, גם כשיש איתותים על סכנה".

טל שביט

המטרה: להילחם ב"רעים"

בשיאן, עד לפני כמה שנים, היו קבוצות הרכישה הלהיט החם של שוק הנדל"ן, והיו אחראיות ל–10%–15% מהיקפי הבנייה החדשה בישראל. הטרנד, שהבטיח מחירי דירות שפויים, תפס תאוצה, ויותר ויותר אנשים החליטו לנסות את מזלם.

כך נוצרה תופעת העדר, שלדברי שביט גרמה לאנשים להרגיש בטוחים יותר, והקלה על ההתלבטויות של המצטרפים החדשים. "לאנשים קל יותר לקבל החלטות כשגם אחרים מקבלים אותן", הוא אומר. "קל יותר להתמודד עם הסיכוי לחרטה עתידית אם עוברים את הדרך ביחד. אנשים מניחים שאם רבים אחרים עושים את אותה טעות — כנראה שזה בסדר לטעות".

ואולם להצלחת קבוצות הרכישה היו סיבות נוספות. הראשונה שבהן נעוצה במחירי הדיור שעלו והלכו. "נוצרה פה הזדמנות חדשה", אומר שביט. "מארגני קבוצות הרכישה הציעו דירות במחירים נמוכים יותר מאלה של הקבלנים, ואנשים הרגישו פתאום שיש דירות בהישג יד. חלקם הבינו שיש פה סיכון, אבל מבחינתם זו היתה הזדמנות טובה, ואולי גם היחידה, להגיע לדירה".

מלבד זאת, מארגני קבוצות הרכישה הצליחו לייצר אמון בקרב משתתפי הקבוצות. כשהם נישאים על גלי המחאה החברתית הם הציעו התאגדות לצורך מלחמה ב"רעים" - הקבלנים, שגוזרים קופון שמן, והממשלה, שלא עושה דבר. "המלחמה שניהלו הקבלנים בקבוצות הרכישה, שבדיעבד היתה מוצדקת בחלקה, החמירה עוד יותר את מצבם. הם נתפשו כאויב", אומר שביט.

לדבריו, המלחמה ברעים לא היתה רק בתחום הנדל"ן, ובתחומים רבים קמו "רובין הודים" מקומיים. כך אפשר לראות את הצמיחה של רמי לוי, שהוריד את מחירי המוצרים בסופר, ואת הנהירה אחרי מיכאל גולן, שריסק את מחירי השיחות בסלולר. שניהם הציעו מחירים נמוכים יותר מאלה שהיו בשוק עד אז, והעבירו את המסר שהם - עם הציבור - נלחמים ברעים. הציבור הבין שיש לו כוח והחליט להילחם.

רמי לוי
בלומברג

עלייתם של רובין הודים מקומיים בתחומים השונים הגדילה את תחושת האמון של הציבור בהם, לדברי שביט, והקטינה את תחושת הסיכון הסובייקטיבי במקומות שבהם היה סיכון מוחשי, כמו בנדל"ן. בחלק מהמקרים, כמו במקרה של רמי לוי, האמון היה מוצדק והביא לצמצום עלויות, ובמקרים אחרים, כמו זה של ענבל אור, לא היתה הצדקה אמיתית לאמון שנבנה. "ענבל אור הופיעה בתוכניות טלוויזיה וברדיו כמומחית (אור שידרה תוכנית שבועית בתחנת הרדיו MF201 לצד כתב הנדל"ן עופר פטסבורג מ"ידיעות אחרונות"; ע"ג). התקשורת המליכה אותה. אנשים ראו שהתקשורת נעזרת בה כיועצת והבינו שהיא כנראה אדם שמבין".

זה עבד. "יש מחקרים שמעידים על כך שככל שאנשים מבינים פחות בתחום מסוים, הם ייטו לקחת יותר סיכונים כי הם פחות מודעים לסיכון. תציעי לאנשים תשואה של 10% — חלק יתפתו להשקיע, ואילו אלה שמבינים יותר יגידו שמשהו פה לא נראה הגיוני. זה נשען על חוסר ידע בתחום, אבל לא מעיד על האינטליגנציה של המשקיעים. אדם יכול להיות מומחה בתחומו ולא להבין כלום בנדל"ן או בהשקעות".

לטענת שביט, פרשת ענבל אור אמנם עשויה להיות המחיר שאנו משלמים על המחאה החברתית, אך לצדה התרחשו פה שינויים דרמטיים. "אנשים הבינו שדפקו אותם במשך שנים והגיע הזמן לקחת את המושכות לידיים. יש פה שינוי תודעתי משמעותי, אבל כמו בכל מהפכה, יש גם תופעות לוואי".

האם הפרשה המדהדת של ענבל אור תחזיר את תופעת הרובין הודים צעד אחורה? שביט בטוח שלא. "זה לא ישנה שום דבר. הרכבת כבר יצאה מהתחנה".

 

הדמייה של פרויקט פועלי הרכבת בגבעתיים
וידאו ארט


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#