הבלוף הגדול של נתניהו, התעשיינים והחקלאים – ולמה אתם משלמים עליו ביוקר - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבלוף הגדול של נתניהו, התעשיינים והחקלאים – ולמה אתם משלמים עליו ביוקר

כל מגזר רואה רק את הפגיעה בו, בלי לשים לב שהוא יכול ליהנות מתהליך תיקון רוחבי שאולי יצמצם את רווחיו במעט, אך יגדיל את רווחתו הכללית בהרבה

11תגובות

אחת לאיזה רבעון או שניים עולים ללשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כמה ראשי ארגונים מהמגזר העסקי כדי לשפוך קצת קיטור וליילל על הרגולציה, הביורוקרטיה והאווירה כלפי המגזר העסקי, תוך שהם כורכים זה בזה שלל עניינים וסיסמאות ומצפים שראש הממשלה יושיט ידו. מפגש תקופתי שכזה נערך השבוע בלשכתו של נתניהו בהשתתפות נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, נשיא התאחדות האיכרים דובי אמיתי, נשיא התאחדות המלונות אלי גונן ונשיא התאחדות בוני הארץ (הקבלנים) רוני בריק.

על פי הודעת לשכת ראש הממשלה, במפגש נדונו כמה סוגיות כלכליות, בהן "עודף הרגולציה והחקיקה של המגזר העסקי, צמיחה במשק והתחושה השלילית לדבריהם כלפי המגזר העסקי". בסיום המפגש הוציא ראש הממשלה הודעה עם הצהרה חגיגית בזה הנוסח: "אני מתכוון להורות לשרי הממשלה, לח"כים ולרגולטורים לערוך חשיבה מחדש ולעצור רגולציה לא הכרחית. המטרה המרכזית שלנו כרגע היא החזרת המשק לפסי צמיחה באמצעות חיזוק כושר התחרות, העלאת הפריון והסרת מגבלות רגולטוריות. ללא פעילות עסקית תחרותית ומשוחררת מעודף רגולציה לא תהיה כאן צמיחה ולא ייצור מקומות עבודה חדשים". צודק נתניהו. כל מלה אמת.

בנימין נתניהו ושרגא ברוש
ניר כפרי

אלא מה? באותה הודעה מצוטט נשיא התאחדות התעשיינים כך: "בעוד בכל המדינות מעודדים פעילות עסקית, בישראל מעודדים את הפעילות העסקית של המדינות האחרות באמצעות עידוד היבוא, הסרת מכסים ואפליה לרעה של הענפים היצרניים הישראליים". צריך לקרוא שוב מה אומרים השניים, וגם בקריאה שלישית ורביעית אין מנוס מהמסקנה שזהו דו־שיח של חירשים הנגוע בלא מעט צביעות.

נניח רגע לעובדה שהתעשיינים בעצמם דורשים רגולציה כשזה נוח להם. למשל, בתחום המט"ח: הם רוצים בהתערבות הרגולטורית של בנק ישראל שקונה דולרים כדי לחזק את הדולר מול השקל ולשפר את רווחי היצואנים. זאת לא התערבות? זאת לא רגולציה?

אבל ברוש אומר דבר ברור והפוך מזה של נתניהו בעניין הרגולציה. בשעה שהממשלה רוצה לפתוח את השווקים לתחרות ולהסיר חסמים ומגבלות שפוגעות בתחרות, ברוש אומר לה: עצרי! אנחנו רוצים שתחסמי את המשק ליבוא, תטילי מכסים ותדאגי שהענפים המקומיים ישגשגו בחסות הגנות ממשלתיות. איך זה מסתדר עם דבריו של נתניהו בדבר הצורך בחיזוק כושר התחרות של המשק? האם אפשר לחזק אותו ללא פתיחה ליבוא? האם יש אפשרות להעלות את הפריון בלי שחרב התחרות תונף מעל הצוואר?

גם שאר המשתתפים שדיברו על "הרגולציה" התכוונו כנראה לדברים אחרים. בעולם המושגים שלהם, הסרת חסמים ומגבלות היא רגולציה, בשעה שזה בדיוק ההפך. זה פתיחת שוק לתחרות, זה ביטול מכסות ומכסים ותקנים והגנות שהמגזר העסקי כל כך אוהב.

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים
עופר וקנין

קחו, למשל, את נשיא התאחדות האיכרים אמיתי. האיש הוא לוביסט של העסקונה החקלאית, שמבוססת כל כולה על רגולציה שבה פועלות מועצות חקלאיות שקובעות מכסות גידול ותכנון ענפי שמונע תחרות ממשית שם. אמיתי יצא באחרונה נגד יוזמת משרד האוצר לבטל את המועצות החקלאיות שמעסיקות מאות עובדים, שרק מייקרים את התוצרת החקלאית על גבם של החקלאים והצרכנים. הוא מתלונן על רגולציה? הרי מה שעושה האוצר זה דה־רגולציה - הפחתה של ההתערבות הממוסדת מלמעלה שגורמת לעליית מחירי התוצאות החקלאית. כשנתניהו אומר שהוא רוצה "להסיר מגבלות רגולטוריות" אפשר להניח שהוא מתכוון למכסות, למכסים ולמועצות חקלאיות שמתכננות את הענפים האלה ופוגעים בתחרותיות שלהם.

זה לא אומר שהממשלה בסדר. ממש לא. חוסר היציבות השלטוני גורם להרבה רעיונות לעבור מסלולי מכשולים שמשגעים את המערכת ולא פותרים את בעיות היסוד שלה. מקרה מובהק הוא שוק הדירות, שבו ראינו בשנים האחרונות ניסיונות שונים, משונים ואף נואשים של המדינה לטפל בהאמרת מחירי הדירות - ללא הצלחה. יש עוד המון מקרים של מדיניות והתנהלות ממשלתית מסורבלות ומבולבלות שוודאי פוגעות במגזר העסקי וברווחת הצרכנים והציבור. אבל אסור להתבלבל מהקריאה הנואשת לעצור את "הרגולציה ההיפראקטיבית" ולחשוב שהמגזר העסקי באמת מתכוון רק להחלטות ממשלה שמסרבלות את העבודה. יותר מפריעות לו ההחלטות שדווקא פותחות את המשק ומאלצות אותו להתייעל ולהתחדש.

דובי אמיתי
אבי פז

לא ניתמם. יש סדרת סוגיות מהשנים האחרונות שמייצרות תחושה של אווירת אנטי־עסקים: החל במתווה הגז, דרך הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, פתיחת שוק הסלולר לתחרות, הגבלת שכר מנהלי המוסדות הפיננסיים, וכלה בהמלצות לצמצום הריכוזיות.

אבל אם מישהו באמת רוצה לבחון את השינויים האלה לעומק, הוא יגלה שכולם דווקא משפרים את מצב הכלכלה והעסקים. אם היו מקבלים כאן מתווה גז תחרותי יותר, מי היה נהנה מזה במיוחד - הפעילים החברתיים שיצאו להפגין נגד המתווה או מאות ואלפי עסקים שצורכים אנרגיה יקרה ועשויים היו לקבל אותה במחיר נמוך יותר? ואם חברות כרטיסי האשראי יופרדו מהבנקים, העסקים הקטנים שמשלמים כיום עמלות יקרות לבנקים ולחברות האשראי ייהנו מכך, ואפילו יזמים שירכוש את חברות האשראי ויקבלו הזדמנות עסקית יוצאת דופן להקים בנקים חדשים, חדשניים ודיגיטליים. ומי נהנה מהורדת תעריפי הסלולר אם לא עסקים קטנים, אינסטלטורים, מתווכי דירות, נהגים, אדריכלים ושאר עסקים קטנים ששילמו קודם לכן 700 שקל בחודש וכעת משלמים 100 שקל לכל היותר? גם צמצום הריכוזיות משרת בראש ובראשונה עסקים בינוניים וגם קטנים, שניזוקו מהשליטה המוגזמת של כמה פירמידות עסקיות בכלכלה. הכסף ששימש בעבר את אותם טייקונים בנדיבות הוסט לעסקים קטנים ובינוניים, ואפילו זה קשור קצת לרגולציה של בנק ישראל, שהגדיל את דרישות ההון מהבנקים וחייב אותם להקצות את ההון שלהם בצורה יעילה ומפוזרת יותר, במקום לתת אותו למספר מצומצם של טייקונים הרפתקנים מדי.

אלי גונן
ניר קידר

לממשלה יש כברת דרך ארוכה לעשות כדי לצמצם ביורוקרטיה ורגולציה לא אפקטיבית, וגם לייצר יציבות שלטונית שמאפשרת להתחיל במשימה ולא לנטוש אותה עם החלפת ממשלה. ראינו מספיק יוזמות של ממשלת נתניהו הקודמת שנקברו עם המעבר לממשלה הנוכחית (ועדת גרמן להסדרת הרפואה הציבורית, ועדת אלאלוף לצמצום העוני ועוד). אבל תהיה זו טעות לפרש את דברי עסקני החקלאות, התעשייה והבנקאות כאילו מטרתם היא אכן לצמצם רגולציה. להפך. הם רוצים רגולציה שמגנה עליהם וחוסמת תחרות. הם לא רוצים רפורמות, פתיחת שווקים והסרת חסמים.

נ.ב

יש עניין אחד שהתעשיינים, הבנקאים, החקלאים, עובדי חברת חשמל, אנשי הקבע, מנהלי הבנקים, יצרני המזון, מונופול הגז, הקבלנים וכל שאר החברות במגזר הציבורי או העסקי צריכים להפנים: המשק מחפש את נקודות שיווי המשקל שלו בשלל ענפים משום שהוא מתמודד עם בעיות של יוקר מחיה גבוה, אי־שוויון גבוה ושיעורי עוני גבוהים. אלה מחייבים תיקונים ורפורמות שיצמצו את יוקר המחיה, ייצרו הזדמנויות עסקיות חדשות, יספקו חמצן לעסקים קטנים ובינוניים ויצמצמו את הפערים החברתיים. אדם קרוב אצל עצמו וכל מגזר רואה רק את הפגיעה בו, בלי לשים לב שהוא יכול ליהנות מתהליך תיקון רוחבי שאולי יצמצם את רווחיו במעט, אך יגדיל את רווחתו הכללית בהרבה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#