כמה הרוויח מנכ"ל בנק הפועלים ב-7 שנים - ולמה השתלם לו לפרוש דווקא עכשיו? - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כמה הרוויח מנכ"ל בנק הפועלים ב-7 שנים - ולמה השתלם לו לפרוש דווקא עכשיו?

ציון קינן פורש עם פרסום תוכנית שטרום לרפורמה במערכת הבנקאות, כמה ימים אחרי שאושר החוק להגבלת שכר הבנקאים, ורגע לפני יום הולדתו ה-62 - וכנראה שלא סתם ■ וגם: רשימת המועמדים להחליף את קינן בתפקיד

20תגובות
ציון קינן
דניאל בר און

המנהלים והעובדים של בנק הפועלים נתפסו מופתעים, כשדירקטוריון הבנק הודיע על פרישתו של מנכ"ל הבנק בשבע השנים האחרונות, ציון קינן.

רק לפני כמה שבועות השיב הבנק בשלילה לשאלת TheMarker אם קינן מתכנן לסיים את תפקידו - והיה נדמה כי קינן (60), שגדל בדירת חדר בשכונת עג'מי ביפו, ושבגיל 23 התקבל לעבודה כטלר (פקיד) בסניף בנק הפועלים שברחוב הרצל בתל אביב, לא יפנה כל כך מהר את קודקוד הפירמידה, שאליו טיפס בכ–38 שנות עבודה בבנק. לבנק הפועלים היה בעבר גם מנכ"ל שהחזיק בתפקידו 15 שנה, עמירם סיון, אף שקודמו של קינן, צבי זיו, כיהן בתפקיד רק שש שנים.

קינן מונה למנכ"ל הבנק באוגוסט 2009, והחליף בתפקיד את צבי זיו. לאורך שנותיו כמנכ"ל בנק הפועלים – ועוד לפני כן בתפקידיו הקודמים בבנק ובהם המשנה למנכ"ל וראש החטיבה העסקית – כיכב קינן בראש דירוגי השכר במשק. בסך הכל מאז כניסתו לתפקיד ב-2009 גרף קינן לכיסו 66.6 מיליון שקל. לכך בוודאי תצטרף כעת גם חבילת פרישה נאה של כמה מיליוני שקלים – אולי אפילו מספר דו-ספרתי. 

לילך אשר טופילסקי
רמי זרניגר
אריק פינטו

הערב, חשפה בערוץ 10 שרון שפורר כי לקינן סעיף בחוזה ההעסקה מול בנק הפועלים ובו התייחסות לגיל פרישה שלו. הסעיף, מטרתו להבטיח שאם היה פורש קינן אחרי גיל 62 - הוא היה מקבל פיצוי של 100% מהשכר, כלומר סכום של כ-6.5 מיליון שקל. אך, לפי הסעיף, אם פורש קינן לפני גיל 62 - כפי שקורה כעת בפועל - הוא זכאי לפיצויי פרישה של פי 2.5 מהשכר שלו, כלומר כ-17 מיליון שקל. משמעות הדבר שעיתוי הפרישה הנוכחי צפוי להעשיר את חשבון הבנק האישי של קינן בכ-10 מיליון שקל נוספים.

המועמד המוביל להחליף את קינן הוא מקורבו אריק פינטו, שמונה לפני כמה חודשים למשנה בכיר למנכ"ל ולמנהל התפעול הראשי של הבנק. מועמדת נוספת היא לילך אשר־טופילסקי, שמונתה לפני כשנתיים למנכ"לית בנק דיסקונט אחרי קדנציה מוצלחת כראש החטיבה הקמעונית בבנק הפועלים. אשר־טופילסקי נמצאת ביחסים טובים עם קבוצת אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים. עוד מועמדות אפשריות לתפקיד הן ענת לוין, מנכ"לית כנף, זרוע ההשקעות והמימון של כלל ביטוח, ויעל אנדורן, לשעבר מנכ"לית משרד האוצר.

לפי הודעה לבורסה שפירסם בנק הפועלים, קינן נתן לדירקטוריון הודעה מוקדמת על סיום כהונתו בעוד שישה חודשים, ועד אז ימשיך לכהן בתפקידו. בהודעה נכתב כי קינן החליט לפרוש "לאחר שהבנק אימץ תוכנית אסטרטגית לשנים הבאות וביצע את השינויים הארגוניים הדרושים כדי להביא להצלחתה". עוד נכתב כי הוא "משאיר בנק חסון שהוא המוביל במערכת הבנקאות בישראל והביע את ביטחונו כי בנק הפועלים ימשיך לשגשג ולהוביל גם בעתיד". חברי הדירקטוריון והיו"ר יאיר סרוסי, נכתב בהודעה, "קיבלו את הודעתו של קינן בצער וציינו את תרומתו החשובה לבנק ואת ההישגים הגדולים של הבנק בהובלתו כמנכ"ל".

מתחבקים - יצחק תשובה וציון קינן
מוטי קמחי

לא ברור לאן מועדות פניו של קינן אחרי כהונתו בבנק הפועלים, אבל קשריו הטובים במגזר העסקי בוודאי לא יעמדו לו לרועץ. מעבר לקשרים הדוקים עם מועדון ההון הישראלי, לקינן גם קשרי משפחה עם טייקון הגז יצחק תשובה; בנו גלעד קינן, נשוי לשחר אלרואי, נכדתו של תשובה.

קינן פורש בשיא

להודעת הפרישה קדמו שלושה אירועים שהתרחשו באחרונה סביב בנק הפועלים ומערכת הבנקאות. האחרון שבהם היה אישורו של החוק להגבלת שכר הבכירים בתאגידים פיננסיים, שנחקק בקריאה שנייה ושלישית רק השבוע בתמיכה רחבה, גם משר האוצר, משה כחלון.

עלות השכר של קינן במיליוני שקלים מסתכמת לסכום של 6.6 מיליון שקל, ללא תגמול 2016

החוק החדש, שייכנס לתוקף בעוד כחצי שנה, מגביל את העלות של חבילת התגמול למנהלים בתאגיד פיננסי - כך שלא תעלה על 35 פעמים עלות השכר של העובד בעל השכר הנמוך בתאגיד, לרבות עובד קבלן. קינן - שעלות השכר שלו ב–2015 היתה 7.9 מיליון שקל, ואף עלתה על כך בכל אחת משנותיו הקודמות כמנכ"ל - היה בין הראשונים שהיו סובלים מהחוק החדש. מעבר לנזק הישיר לכיסו, ניתן להניח שגם ה"עליהום" הציבורי שהתעורר נגד השכר המופקע שלו ושל עמיתיו לא נעם לו.

קינן יודע שמערכת הבנקאות נמצאת על הכוונת של כחלון, לא רק בשל שכר הבכירים. ועדת שטרום, שמינו כחלון ונגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, לצורך הנעת רפורמה במערכת הבנקאות, צפויה להגיש בקרוב את מסקנותיה הסופיות. אם כחלון אכן יבצע את הרפורמה המתכוננת - יאלץ את הבנקים למכור את אחזקותיהם בחברות כרטיסי האשראי ויבצע צעדים נוספים להגברת התחרותיות במערכת הבנקאות - התקופה הקרובה עלולה להיות תקופה מאתגרת לנהל בה בנק, הרבה יותר משבע השנים שבהן קינן עמד בראש הפירמידה. מהבחינה הזאת, קינן פורש בשיא. הוא יכול לומר לעצמו שהוא משאיר אחריו את בנק הפועלים כמוביל במערכת.

עובדה שנייה שקשה להתעלם ממנה היא שרק בינואר האחרון הושלם שינוי ארגוני משמעותי מאוד בבנק הפועלים. בבנק הוקמו שתי חטיבות חדשות. מנהל החטיבה הקמעונית, פינטו, זכה בסמכויות נרחבות וקיבל לידיו הובלה של יחידה חדשה המרכזת את ניהול המשאבים, התפעול והאסטרטגיה של הבנק. פינטו גם מונה לממלא מקומו של קינן, והוא מסתמן עתה כיורש אפשרי.

לבסוף, בולטת העובדה שבתחילת מארס החליטה המשטרה לסגור את תיק החקירה בפרשה שהסעירה את הבנק הפועלים תקופה ארוכה - פרשת הרומן בין שמעון גל, שהיה ראש החטיבה העסקית־מסחרית, לבין עובדת שלו. המשטרה חקרה חשד לביצוע עבירות של הטרדה מינית ובעילה אסורה בהסכמה. כמו כן, נחקר החשד שבכירים בבנק, ובהם קינן, לא טיפלו בפרשה בהתאם לחוק - בין השאר, בניסיון לכאורה להסתירה. גם מהבחינה הזאת, תזמון העזיבה של קינן נכון - עתה, כשהפרשה לכאורה סגורה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#