המושיע: איך הפך סוציאליסט מזדקן לתקווה היחידה של הדור הכי קפיטליסטי? - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המושיע: איך הפך סוציאליסט מזדקן לתקווה היחידה של הדור הכי קפיטליסטי?

התמיכה של צעירים אמריקאים בברני סנדרס, סוציאליסט יהודי בן 74 שעד לאחרונה כמעט איש לא ידע על קיומו, גדולה יותר מאשר תמיכתם בקלינטון וטראמפ גם יחד ■ מה יכול להסביר את כח המשיכה האדיר של פוליטיקאי לא עשיר (כמו טראמפ), לא מחובר (כמו קלינטון) ולא מעודכן (כמו אובמה)? ■ כתבה שנייה בסדרה

61תגובות

"המומנטום אתנו", אמר ביום ראשון ברני סנדרס לכלי התקשורת בארה"ב, לאחר ניצחונותיו הגורפים בשלוש מדינות (אלסקה, וושינגטון והוואי) בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית, אף שהוא ממשיך לפגר אחרי יריבתו, הילרי קלינטון, בפער לא קטן.

הסוציאליסט בן ה-74, שזוכה לפופולריות אדירה בקרב בוחרים צעירים, משוכנע שביכולתו לגרום לבכירי המפלגה להעדיף אותו על פני קלינטון, כמעט באותה קלות שבה שיכנע את ילדיהם. השבוע טען סנדרס כי רבים מצירי העל של הדמוקרטים, המייצגים את בכירי המפלגה ויכולים להכריע בזהות המועמד לנשיאות במצב של מרוץ צמוד, יהיו מוכנים להעביר את תמיכתם מקלינטון אליו - בדיוק כפי שקרה בפעם הקודמת שהגברת הראשונה לשעבר הובילה בבטחה במרוץ שבסופו הפסידה. אז, ב-2008, היה זה הסנאטור האלמוני ברק אובמה שסחף מפלגה שלמה בדרכו לבית הלבן. הפעם תומכי סנדרס מקווים שסנאטור אלמוני אחר, מוורמונט, יהיה רשום על המהפך.

ברני סנדרס
רויטרס

"הרבה מצירי העל עשויים לשקול מחדש את תמיכתם בהילרי", אמר השבוע סנדרס. הביטחון שהוא מקרין ביכולתו לחולל מהפך בסיוע צירי העל נשען לא רק על תקדים אובמה מ-2008, אלא גם על שורה של סקרים מחמיאים מ-2016, שמעניקים לו ניצחון הרבה יותר משכנע על המועמד הרפובליקאי המסתמן דונלד טראמפ, מאשר קלינטון. אם המגמה הזאת תישמר בחודשים הקרובים - הלחץ על צירי העל לתמוך בסנדרס ילך ויגבר.

הפער המרשים ביותר לטובת סנדרס הושג בשני סקרים מסוף פברואר, בשתיים מהרשתות הגדולות והמשפיעות בארה"ב - CNN הליברלית ופוקס השמרנית. בסקר CNN הביס סנדרס את טראמפ בפער של 12%, לעומת 6% לקלינטון; ואילו בסקר פוקס הפער לטובת סנדרס טיפס ל-15%, לעומת 5% בלבד לקלינטון. המגמה הזאת נרשמה בעוד שלושה סקרים ארציים שבוצעו בחודשיים האחרונים, בעוד שרק סקר אחד, שביצע 
Public Policy Polling בפברואר, הצביע על פער גדול יותר לקלינטון על טראמפ, וגם הוא היה קטן - 7% יתרון לקלינטון, 4% לסנדרס.

בינתיים, מלבד ההובלה המשכנעת שלה במרוץ הצירים הכלל ארצי - 1,236 לאשת הנשיא לשעבר לעומת 936 לסנדרס, קלינטון גם זוכה לתמיכה של יותר מ-90% מצירי העל - 469 תומכים בה, לעומת 29 בלבד שתומכים בסנדרס. ואולם לאנשי הקמפיין של סנדרס יש מספרים אחרים. "כרגע יש ברשותנו מספר צירי על שאותתו לנו שהם תומכים בנו, אך אינם מוכנים לצאת עם זה בפומבי, כך שאנחנו סבורים שמספרם גבוה מכפי שמפורסם", אמר השבוע מנהל הקמפיין של סנדרס, ג'ף וויבר.

ברני סנדרס מצטלם עם תומכיו במהלך הקמפיין לנשיאות ארה"ב
אי־פי

715 צירי העל מהווים 20% מסך צירי הוועידה הדמוקרטית, שתתכנס ב-25 ביולי כדי להכריע סופית את זהות מועמד המפלגה לנשיאות. הם מורכבים מחברי הקונגרס והמושלים המכהנים של המפלגה, נוסף על חברי הוועד הלאומי שלה (DNC) וכל דמוקרט שכיהן בעבר כנשיא, סגן נשיא, יו"ר בית הנבחרים ומנהיג הרוב או המיעוט בסנאט. הם מצביעים באופן מסורתי לטובת המועמד שניצח בפריימריס וזכה ברוב הצירים הרגילים, אך חופשיים להצביע לפי שיקול דעתם - ועל התרחיש הזה בונה סנדרס.

תחיית הסוציאליזם

עד לפני כמה חודשים איש לא דמיין שסנדרס יוכל להפוך למתמודד שמישהו מוכן לקחת ברצינות. למעשה, איש כמעט לא הכיר אותו. גם כששמו החל לבצבץ בתדירות גוברת בכלי התקשורת הגדולים, סנדרס נשא על גבו משא אידיאולוגי שאף מועמד לנשיאות בארה"ב לא סחב מעולם - תיק כבד, ישן ובלוי בשם סוציאליזם.

ברני סנדרס עם ברק אובמה, לפני שנבחר לנשיאות
ASSOCIATED PRESS

בפוליטיקה האמריקאית, להצהיר על עצמך כסוציאליסט - עמדה שבקרב הבוחר הממוצע נתפשת כמלת גנאי בלתי נסלחת - הוא מעשה המשול לקבורת חמור, קל וחומר כשמדובר בפוליטיקאי שמטפח יומרות להגיע לבית הלבן. ואולם ארה"ב של 2016, מתברר, אינה האומה שהכרנו. כשהאמונה בקפיטליזם סופגת מכה קשה בעקבות המשבר הפיננסי והשלכותיו ההרסניות, הסוציאליזם זוכה לתחייה לא צפויה, כשהתמיכה בו מזנקת כמעט באותה מהירות שבה קרסו מדדי השוק החופשי על המסכים האדומים בוול סטריט ב-2008.

בסקר שפירסמה בסוף אוקטובר חברת מחקרי השווקים YouGov, נמצא כי הרבה יותר בוחרים של המפלגה הדמוקרטית מעדיפים כיום את הסוציאליזם על פני קפיטליזם - 49% לעומת 37%. התמיכה בסוציאליזם מטפסת בחדות - תוך 5 חודשים בלבד היא עלתה ב-15%: סקר זהה שנערך במאי מצא שוויון של 43% בתמיכה בין שתי האידיאולוגיות הכלכליות שחילקו את העולם במהלך המאה שעברה. כעת, הסוציאליזם, שבמשך עשרות שנים שימש שם נרדף לאיום קיומי על ארה"ב מכיוון מסך הברזל ולנשק רב עוצמה של תאגידים לריסוק האיגודים המקצועיים, נהפך להשקפה המועדפת בעיני רוב המצביעים של מפלגת השלטון, במעצמת על שעדיין נתפשת כשם נרדף לקפיטליזם.

למרבה ההפתעה, התמיכה בסוציאליזם עלתה אפילו בקרב מצביעים רפובליקאים - מ-9% בסקר מאי 2015 ל-11% באוקטובר 2015 (ומפתיע לא פחות לגלות שיש בכלל רפובליקאים התומכים בסוציאליזם). בה בעת, חסידי הקפיטליזם במחנה השמרני סבלו משיעור נשירה גדול יותר: תמיכת הרפובליקאים בגישת השוק החופשי נפלה מ-79% במאי ל-72% באוקטובר. לאור הזינוק המהדהד של טראמפ - מהתוצרים הבולטים והבוטים ביותר של הקפיטליזם האמריקאי בדור האחרון - העובדה שגם מצביעים רפובליקאים נוטשים את גישת השוק החופשי שממנה ינקו, מחזקת את התחושה כי בדעת הקהל האמריקאית מתרחש לנגד עינינו שינוי עמוק.

כמו בכל מהפכה פוליטית, השינוי בוקע קודם כל בקרב צעירים. התמיכה שלה זוכה סנדרס מצד בוחרים עד גיל 30 פנומנלית: היא גדולה יותר מאשר התמיכה שלהם בקלינטון וטראמפ ביחד. בפילוח ההצבעות בפריימריס שנערכו עד כה ב-17 מדינות בשתי המפלגות, סנדרס זכה ל-1.54 מיליון קולות של צעירים דמוקרטים, בעוד שקלינטון קיבלה במפלגה 625 אלף קולות. במפלגה הרפובליקאית, הצעירים עד גיל 30 העניקו לטראמפ 611 אלף קולות. ביחד, שני המועמדים המובילים בשתי המפלגות מפגרים אחרי סנדרס ביותר מ-300 אלף קולות בקבוצת הגיל הזאת.

הילרי קלינטון לובשת חליפה צהובה מופפת בידה לשלום לצד ימין של התמונה וחיוך גדול על פניה. ברני סדרס עומד לצידה ומנופף לשלום לצד השמאלי של התמונה, מבטו מאופק, שפתיו חתומות והוא לובש חליפה בצבע שחור.
רויטרס

הפער בין סנדרס לקלינטון בקרב צעירים בכלל ארה"ב גדול עוד יותר. סנדרס זוכה לתמיכה של יותר מ-70% מצד תומכי המפלגה הדמוקרטית עד גיל 30, לפי סקר שפורסם ב"וושינגטון פוסט" לפני שבועיים. גם בקרב בני 44-30 גובר סנדרס על קלינטון בפער גדול - 58% לעומת 37%. עם זאת, מזכירת המדינה לשעבר, שבימים אלה נאבקת בפרשת המיילים שלה מהכהונה ההיא לא פחות מאשר ביריבה משמאל, נהנית מתמיכה גדולה בקרב בני 45 ומעלה, שמהווים את רוב מצביעי המפלגה. בקבוצת הגיל 64-45 זוכה קלינטון לתמיכה של 58% לעומת 35% לסנדרס, ובקרב פנסיונרים התמיכה בה מטפסת ל-69% מול 26% בלבד.

הפופולריות של סנדרס בקרב צעירים גבוהה אף יותר מזו שהעלתה בזמנו את אובמה למעמד של כוכב רוק. בעידן תקשורתי שבו נראות היא לא הדבר החשוב ביותר, היא הדבר החשוב היחיד, היכולת של סנדרס לסחוף את דור הפייסוש והאינסטוש היא כמעט בלתי נתפשת: כשהוא חובק מראה של מורה מפוזר לפיזיקה ומצויד בעמדות שמאליות שגובשו בסוף עידן הרדיו, סנדרס רחוק שנות אור מהופעתו האסתטית והמלוטשת של אובמה, על חזותו הצעירה והכריזמה הנשפכת ממנו.

"כוח המשיכה לצעירים: ההבטחה להיאבק בתאגידים וצדק חברתי"

אז מה, אם כך, מושך בוחרים צעירים לסוציאליסט מזדקן, שאיש מחוץ למדינת ורמונט לא ידע על קיומו עד לאחרונה? מה להם ולאביר איגודים מקצועיים משולי המפה הפוליטית? איזו הבטחה גדולה הם רואים בפוליטיקאי לא עשיר (כמו טראמפ), לא מחובר (כמו קלינטון) ולא מעודכן (כמו אובמה)?

אי־אף־פי

ה"גרדיאן" הבריטי התנדב באחרונה לספק הסבר מנומק. בכתבה שעסקה בבני "דור ה-K" - בני 21-14 שגדלו לתוך עידן הסמארטפון והמדיה החברתית - טען העיתון כי הסיבה המרכזית לפופולריות של סנדרס בקרב צעירים בארה"ב ומחוצה לה היא העובדה המצערת שהוא הפוליטיקאי היחיד שהם בוטחים בו. לצעירים אלה, שמתמודדים עם חיים מלאי חרדה בצל משבר כלכלי ארוך, חוסר ביטחון תעסוקתי ויוקר מחיה מאמיר, האהדה לסנדרס אינה נובעת רק מאהבת מרדכי, אלא גם משנאת המן: הם אינם מאמינים לממשלה, בזים לפוליטיקאים וחשים שהם נטשו אותם, ויותר מכל מתעבים את התאגידים הגדולים. "אבל כשהם מרגישים שיש פוליטיקאי שהוא אחר, התחושות הפוכות", נכתב.

"חלק מכוח המשיכה של דור ה-K לסנדרס נובע מהבטחתו להיאבק בתאגידים, כמו גם ממחויבתו לצדק חברתי, שחשובה מאוד לדור הזה". מלבד זאת, האקס־פקטור של סנדרס הוא תכונה שהפכה נדירה מדי בנוף הפוליטי והחברתי בשנים האחרונות: אותנטיות - והחשיבות האדירה שהצעירים מייחסים לה. "לדור שהתרגל לספינים ולתוכן ממומן, אותנטיות היא ערך שלא יסולא בפז", נכתב ב"גרדיאן".

סנדרס, מהפוליטיקאים הוותיקים בארה"ב, שומר על אותנטיות כבר ארבעה עשורים. הגורם המרכזי שאיפשר לו להשמיע קול אותנטי הוא העובדה המדהימה שמתחילת הקריירה הפוליטית שלו ב-1981 ועד החלטתו לרוץ לנשיאות, הוא כלל לא היה חבר המפלגה הדמוקרטית, או איזושהי מפלגה - פרט שוודאי ידוע למיעוט מתומכיו, וסביר שלא ממש חשוב עבורם. ואולם לסנדרס, עצמאות ממנגנון מפלגתי היתה נדבך חשוב מאוד בסדר היום האידיאולוגי שלו. היבדלותו מהדמוקרטים איפשרה לו לשמור על עמדות שמאליות עצמאיות שלא בהכרח התיישבו עם הקו המפלגתי הממוסד, כמו סירוב לקבל תרומות מבנקים או תאגידים, וחיבור הדוק לאיגודים מקצועיים.

מעולם בהיסטוריה של ארה"ב לא היה חבר קונגרס שכיהן כעצמאי כל כך הרבה שנים, ובמערכת פוליטית המורכבת משתי מפלגות בלבד ונשענת על כספי התרומות של בעלי הון ותאגידים - זהו הישג יוצא דופן. לאורך 25 שנותיו בקונגרס, סנדרס סירב לקחת חלק במשחק הפוליטי, שאיפשר לכסף הגדול של וול סטריט להשחית את מערכות השלטון בוושינגטון.

ברני סנדרס בעצרת בחירות באורנג'בורג שבדרום קרוליינה, בשבוע שעבר
בלומברג

ההיסטוריה מוכיחה פעם אחר פעם כי משברים נוטים להעלות את השוליים הפוליטיים, ומשבר פיננסי הרסני אחד העלה הרבה מאוד חוסר אמון בין הציבור האמריקאי לבין האנשים שמושכים בחוטים בגבעת הקפיטול ובוול סטריט. וכפי שארה"ב הליברלית היתה נואשת לשינוי אחרי שמונה שנים של ממשל בוש תאב המלחמות ודל באינטגריטי, והיתה מוכנה לבחור בדמות אלמונית, כך ארה"ב הליברלית נואשת כיום לפוליטיקאי נקי כפיים שאינו מחובר לכסף הגדול והמשחית, ומוכן להיאבק בעוצמה האדירה של התאגידים, הבנקים הגדולים ומשרתיהם, לטובת ציבור שעדיין מלקק את הפצעים מאותו משבר.

"משיכה עזה לחיי כפר" ומחויבות מלאה לאיגודים מקצועיים

סנדרס צמח בשולי המפה - הפוליטית והגיאוגרפית - ועשה דרך ארוכה מחברות במפלגה הסוציאליסטית הזניחה בשנות ה-70 עד להפצעתו בלב המיינסטרים האמריקאי בחודשים האחרונים. הוא גדל בברוקלין להורים יהודים ממוצא פולני: אמו נולדה בניו יורק, ואביו, שכל בני משפחתו נספו בשואה, היגר לארה"ב בנעוריו. סנדרס ואחיו התבגרו בשנות ה-50 בצל קשיי פרנסה, שנטעו בהם תודעה מעמדית חזקה והובילו אותם לחיק הסוציאליזם. הוריו מתו לאחר סיום לימודיו בתיכון, בהפרש של שלוש שנים.

הפעילות הפוליטית של סנדרס החלה באוניברסיטת שיקגו, שם החל ב-1961 לימודי תואר ראשון במדע המדינה. בזמן לימודיו הצטרף לארגון צעירי המפלגה הסוציאליסטית האמריקאית ופעל נגד מלחמת וייטנאם וההפרדה הגזעית באוניברסיטאות. ב-1962 הוביל שביתת שבת (מלשון לשבת) ראשונה מסוגה של התנועה לזכויות האזרח, כששהה במשך שבועות עם עוד עשרות סטודנטים בבניין הנהלת האוניברסיטה, במטרה לשים סוף להפרדה בין שחורים ללבנים במעונות. השביתה הסתיימה רק כאשר נשיא האוניברסיטה הסכים להקים ועדה שתבחן את האפליה הגזעית במוסד. שנה לאחר מכן צעד סנדרס לצד מרטין לותר קינג במצעד הגדול לוושינגטון למען תעסוקה וחירות, שבו נשא הכומר השחור את נאומו ההיסטורי "יש לי חלום".

ברני סנדרס נעצר בשנות ה-60 בשיקאגו

בתום לימודיו שב לניו יורק, שם עבד במשך שנים בעבודות שונות, בהן מורה, נגר ועיתונאי עצמאי. ב-1968 עבר למדינת ורמונט הקטנה בצפון־מזרח ארה"ב, בעקבות מה שהגדיר "משיכה עזה לחיי כפר".

בתחילת שנות ה-70 הצטרף סנדרס למפלגת השמאל הרדיקלית Liberty Union, שפעלה בוורמונט ללא הצלחה רבה. הוא נכשל כמה פעמים בריצה מטעם המפלגה למשרות סנאטור ומושל, ובסוף העשור עזב את המפלגה. אז נהפך לפוליטיקאי עצמאי, וב-1981 נבחר לראשונה למשרה ציבורית, כשניצח בפער של 12 קולות בבחירות לראשות עיריית ברלינגטון. עם פחות מ-40 אלף תושבים, ברלינגטון היתה ונותרה העיר הגדולה בוורמונט. במונחים אמריקאיים מדובר בעיירה זניחה, אך במדינה עם האוכלוסיה הדלילה ביותר בארה"ב (625 אלף תושבים), ברלינגטון שימשה עבור סנדרס מקפצה ישירה לזירה הפוליטית הארצית. אחרי שבע שנים כראש עיר, סנדרס נבחר ב-1990 לבית הנבחרים של ארה"ב מטעם ורמונט - הפעם הראשונה שבה מכהן חבר קונגרס עצמאי זה 40 שנה.

לאורך שנותיו בבית הנבחרים ביטא סנדרס את מחויבתו המלאה לאיגודים מקצועיים, דווקא בתקופה של דעיכה קשה במעמדם ונטישה המונית של עובדים ברחבי ארה"ב את חברותם באיגודים. הוא ניהל קשרים הדוקים עם האיגודים הגדולים שנמשכים עד היום, קרא להנהיג ביטוח בריאות לאומי לכל האמריקאים ותמך נמרצות בשכר לימוד חינם לסטודנטים - שניים מהעקרונות המרכזיים שלו בקמפיין לנשיאות.

מיומו הראשון בקונגרס בודד עצמו סנדרס מהממסד הפוליטי, בעיקר בשל ביקורת נוקבת שמתח על המפלגות הגדולות, שאותן הגדיר כמשרתות של העשירים. ביקורת דומה השמיע נגד אלן גרינספאן, נגיד הבנק הפדרלי בין 1987 ל-2006, שלדברי סנדרס שימש כמייצג של התאגידים הגדולים והיה האחראי המרכזי למדיניות כלכלית שהובילה למשבר הפיננסי ולריכוז הון אדיר בידי המאיון העליון. אחרי 15 שנה כחבר קונגרס הצליח סנדרס להיבחר ב-2006 לסנאט. גם אז דבק בעצמאותו המפלגתית, לצד תמיכה בדמוקרטים ברוב ההצבעות בקונגרס.

התוכנית הכלכלית של ברני סנדרס
ביטוח בריאות לכל
אמריקאי
1.38
טריליון
דולר בשנה
פרמיה של 6.2% מהשכר שתשולם על
ידי המעסיקים ושל 2.2% על משקי בית;
שינוי מדרגות המס לפרוגרסיביות;
השוואת מס על רווחי הון ודיווידנדים
למס על עבודה; הגבלת ניכויי מס
לעשירים; והעלאת מס העיזבון
1.39
מיליארד
דולר בשנה

חוק "בנייתה מחדש של
אמריקה": השקעה
בתשתיות שתיצור 13
מיליון משרות
טריליון
דולר
בעשור
מס על רווחי תאגידים שהועברו
למקלטי מס
100
מיליארד
דולר בשנה

חינוך חינם במכללות
ובאוניברסיטאות
הציבוריות והפחתת
חובות של סטודנטים
75
מיליארד
דולר בשנה
החלת מס ספקולנטים
על וול סטריט
300
מיליארד
דולר בשנה


הרחבת הכיסוי של
הביטוח הלאומי —
והארכת המימון שלו
1.2
טריליון
דולר
בעשור
העלאת מס ההכנסה למשתכרים יותר
מ 250- אלף דולר בשנה וביטול הרף על
תשלום ביטוח לאומי
1.2
טריליון
דולר בעשור


השקעות באנרגיה נקייה
ומתחדשת; הטבות
לעובדים שמשתמשים
באנרגיה נקייה
110
מיליארד
דולר
בעשור
ביטול סובסידיות והטבות מס
לחברות נפט, גז ופחם
135
מיליארד
דולר בעשור


הגנה על פנסיות של
1.5 מיליון אמריקאים
מקיצוץ
29
מיליארד
דולר
בעשור
סגירת פרצות מס על ירושות
ויצירות אמנות
29
מיליארד
דולר בעשור


יצירת מיליון מקומות
עבודה לבני נוער
משכבות מוחלשות
5.5
מיליארד
דולר
בשנתיים
סגירת פרצות מס רווחי הון
שמשלמים
מנהלי קרנות
15.6
מיליארד
דולר בעשור


חופשת לידה של 12
שבועות בתשלום -
העלאת מס לכל העובדים —
מס של 1.61 דולרים לשבוע
לעובד ממוצע
319
מיליארד
דולר בעשור

עצמאותו של סנדרס הקלה עליו גם לנקוט ביקורת תקיפה נגד הנשיא אובמה. סנדרס לא חסך שבטו מהנשיא ודאג להשמיע אותה בפומבי לאורך כל שנותיו של אובמה בבית הלבן. "אני חושב שיש מיליוני אמריקאים שמאוכזבים עמוקות מהנשיא, כי הם סבורים שבנוגע לביטוח לאומי וכמה נושאים אחרים, הוא אמר דבר אחד כמועמד לנשיאות ועשה דבר אחר לחלוטין כנשיא. הם לא מאמינים כמה הוא נעשה חלש במגעים שלו עם הרפובליקאים. ישנה אכזבה עמוקה ממנו", אמר ב-2011, כשנמנע להצהיר כי יתמוך באובמה לכהונה נוספת.

ביולי 2015 אמר סנדרס ל"וושינגטון פוסט" כי "במובנים רבים, הנשיא לא היה מספיק חזק בנושאים שונים. הוא שגה לחלוטין בעניין הסכם הסחר. לחלוטין. הוא שגה גם אחרי הקמפיין המבריק שלו ב-2008, כשאמר לתומכים הכי קרובים שלו - 'תודה רבה שבחרתם בי, אבל מכאן אמשיך לבדי. אני אשב עם ג'ון ביינר ומיץ' מקונל (מהמפלגה הרפובליקאית, נ"פ) ואני לא באמת צריך אתכם עוד'. זאת שגיאה איומה, משום שהדרך היחידה להתקדם, להוציא לפועל סדר יום פרוגרסיבי, היא לרתום את האנשים במדינה".

כיום סנדרס נהנה מתמיכה של מאוכזבי אובמה, שכבר ב-2008 העדיפו על פני קלינטון מועמד לא מוכר ובעל עמדות שמאליות יותר. והמאוכזבים מהנשיא המכהן רבים. מבחינתם, במקום להיאבק בשיטה, אובמה שיתף פעולה עם הממסד, גילה רפיון מול הרפובליקאים, הוביל את הדמוקרטים לתבוסה בבחירות לקונגרס, איפשר לוול סטריט לחדש את חגיגת הרווחים האדירים, ומינה שורה של בכירים בבנקים הגדולים לכמה מהתפקידים הכלכליים החשובים בממשל שלו.

האכזבה שלהם כפולה: לא רק שאובמה לא סיפק את הסחורה, אלא שהסחורה באמריקה של אובמה מתרכזת יותר ויותר בעשירון העליון. תחת נשיאותו של אובמה, העשירים המשיכו להתעשר, נהנו מזינוק בבורסות והתפנקו בדיווידנדים שמנים מרווחי השיא שרשמו תאגידים אמריקאיים - שעה שהשכר שהם העניקו לעובדים שלהם המשיך לדרוך במקום, שכר המינימום הפדרלי נותר בתעריף מעליב של 7.25 דולר לשעה, מעמד הביניים מתקשה יותר ויותר לסגור את החודש, ופערי ההכנסות מול העשירים הולכים ומקצינים.

ברני סנדרס
רויטרס

לאכזבה מאובמה יש תרומה ישירה להצלחה הנוכחית של סנדרס. אחרי האכזבה האדירה מהנשיא השחור, המתון מסנדרס, רבים במחנה הדמוקרטי זקוקים כעת לפוליטיקאי שהדעות שלו כל כך ברורות, כל כך לא משתמעות לשתי פנים, כל כך לא פתוחות לפרשנות וכל כך לא תלויות בחיבור לכסף הגדול - שהסיכוי מבחינתם שהוא יקלקל דרכיו אם ייבחר לנשיא היא אופציה כמעט בלתי מתקבלת על הדעת.

נשען על המודל הסקנדינווי

התומכים של סנדרס חיים במציאות כלכלית קשה ובשוק תעסוקה שאמנם התאושש בצורה מרשימה במהלך הקדנציה השנייה של אובמה, עם שיעור אבטלה של 5% בלבד, אבל הוא עתיר משרות מחורבנות. סנדרס מבטיח לבוחריו עתיד תעסוקתי טוב יותר, אף שכמה מהבטחותיו נשמעות יומרניות. "כנשיא, אשקיע טריליון דולר כדי לבנות מחדש את התשתיות הרעועות שלנו וכדי להחזיר 13 מיליון אמריקאים מובטלים למעגל העבודה עם משרות טובות", מבטיח סנדרס באתר הרשמי שלו. "אשקיע 5.5 מיליארד דולר במשרות לאמריקאים צעירים ואספק הכשרות מקצועיות למאות אלפי אחרים, ואצור מגזר אנרגיה נקייה עם 10 מיליון משרות איכותיות".

סדר היום הכלכלי־חברתי של סנדרס נשען במידה רבה על המודל הסקנדינווי. בראיון שהעניק למנחה סטיבן קולבר בספטמבר, כשרק החל לצבור מומנטום בסקרים, סיכם סנדרס בדקה אחת את כל מה שעובד טוב שם, ובקושי מתפקד בארה"ב. "כשמסתכלים על מדינות בסקנדינוויה, כמו דנמרק, לכולם יש כיסוי רפואי, ומערכת הבריאות שם איכותית, יעילה וחסכונית יותר מהמערכת שלנו. ובזמן שבארה"ב להורים אין מספיק כסף לשלוח את הילדים שלהם לקולג', בדנמרק הצעירים רוכשים השכלה גבוהה בח־י־נ־ם. יש להם מערכת רווחה חזקה מאוד, המשכורות למעמד הביניים גבוהות יותר, יש שם ממשלה שבאמת פועלת למען האדם העובד ומעמד הביניים - ולא למען התורמים הגדולים לקמפיינים כמו בארה"ב, ואני חושב שכך צריך להיות גם אצלנו, רדיקלי ככל שזה עשוי להישמע".

לשיטתו של סנדרס, מי שעתידה לעבוד בבית הלבן למען התורמים הגדולים שלה היא כמובן קלינטון, שעדיין נחשבת לבעלת הסיכויים הטובים ביותר לזכות בנשיאות. קלינטון העניקה לסנדרס במו ידיה תחמושת רבת עוצמה, בזכות הקשר הגורדי שבנתה במהלך השנים עם הבנקים הגדולים בוול סטריט ועם התאגידים. 675 אלף דולר שזרמו לכיסה עבור שלוש הרצאות מגולדמן סאקס הסבו לה נזק פוליטי לא מבוטל, וכמוהם תרומות של יותר ממיליון דולר מארבעת הבנקים הגדולים בארה"ב, שאותם מבטיח סנדרס לפרק.

מבקריו של סנדרס טוענים כי גם הוא ממומן על ידי גופים רבי עוצמה - לא התאגידים, כי אם האיגודים. האיגודים הגדולים בארה"ב הם אכן התורמים הגדולים ביותר לסנדרס, אך הסכומים שהזרימו לקמפיין ולעמותות העל (סופר פאקס) שתומכות בו מהווים 0.02% מסך התרומות בקמפיין, שמבוסס כמעט לחלוטין על הכסף הקטן של האזרח הקטן: עד כה הזרימו לו יותר מ-2 מיליון אזרחים אמריקאים תרומות בסך קרוב ל-140 מיליון דולר - ממוצע של 70 דולר לתרומה.

השבוע מתח סנדרס ביקורת על הניתוק של קלינטון מהאדם הפשוט והישענותה על תורמים עשירים. הוא ציין כי בערב גיוס תרומות לקלינטון שייערך בחודש הבא בהנחיית ג'ורג' קלוני, התומכים יצטרכו לתרום 353 אלף דולר כדי לשבת לצד כוכב הקולנוע - כמעט פי שבעה מהשכר החציוני בארה"ב. "זה פשוט מגונה שקלינטון ממשיכה לפנות לאנשים של הכסף הגדול כדי לממן את הקמפיין שלה", אמר ל-CNN. "באירועים שלנו אנחנו גובים 15 או 50 דולר כדי שאנשים יבואו. זאת לא ביקורת על קלוני, זאת ביקורת על מערכת פיננסית מושחתת".

בניגוד לבת דורו קלינטון, סנדרס אינו סוחב עמו קופת שרצים בפוליטיקה, ואת חייו האישיים הוא מנהל עם תקציב הוצאות של קופה קטנה. הוא נוהג בשברולט קטנה בת חמש שנים וגר בבית פרטי בברלינגטון עם אשתו השנייה ג'יין או'מירה דריסקול, אמריקאית־קתולית ונשיאה לשעבר של ברלינגטון קולג'. הונו האישי מסתכם בקצת יותר מ-500 אלף דולר - פחות מ-5% מהונו של הנשיא המכהן, מעט יותר מ-1% ממי שמובילה עליו בסקרים, וכמאית האחוז מהונו של המיליארדר שעשוי להתמודד מולו על הנשיאות מטעם הרפובליקאים.

אחד היתרונות הגדולים של קלינטון, שלסנדרס אין יכולת לתקוף, הוא היותה אשה - או ליתר דיוק, האפשרות שהיא תהיה האשה הראשונה שנבחרת לנשיאות בתולדות ארה"ב. ואולם נדמה שאחרי האכזבה הקשה מנשיא שרבים בחרו בו בעיקר בשל צבע עורו, גם היתרון הזה של קלינטון מתחיל להישחק. "אני לא מתכוונת להצביע למישהו רק מפני שהוא יהיה הראשון מסוגו בתפקיד", אמרה השבוע ל-BBC לזלי ליסטון מנוואדה, שב-2008 תמכה באובמה וכעת מתכוונת להצביע לסנדרס. "אני רוצה להצביע למישהו מפני שהוא יודע על מה הוא מדבר וכי הוא רוצה לעשות את הדברים בדרך הנכונה".

לא בטוח שליסטון צודקת. אם יגבור על קלינטון בפריימריס, ואז על טראמפ במרוץ הכללי, סנדרס ייהפך לסוציאליסט הראשון שנבחר לנשיאות בערש הקפיטליזם העולמי. וזה דף עבה לא פחות בספרי ההיסטוריה מאשר נשיא שחור בבית הלבן, או אשה נשיאה ראשונה אחרי 44 גברים. וכן, הוא גם יהיה היהודי הראשון בתפקיד.

הריאיון מ-1990 שקיים יוסי מלמן עם סנדרס


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#