למה תלמידי בית הספר מתבקשים להשתמש רק בתוכנת וורד? - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה תלמידי בית הספר מתבקשים להשתמש רק בתוכנת וורד?

למיקרוסופט יש אחיזה מונופוליסטית במגזר הממשלתי והתאגידי בישראל, ואיש לא עוצר לשאול - למה?

44תגובות

ילדיו של אבישי משתמשים בתוכנת וורד של מיקרוסופט למטרה אחת בלבד: להמיר את העבודות שכתבו לקובץ DOC ולשלוח למורה - כי ככה היא דורשת לקבל את הקבצים. את תהליך הכתיבה של העבודה הם עושים בגוגל דוקס, תוכנת הענן המתחרה והחינמית של גוגל, שמאפשרת להם לכתוב במשותף ולערוך את הקבצים ביחד.

הדרישה של המורה, לקבל את העבודה בפורמט אחד, מעט משונה: הדבר דומה למורה לספורט שתדרוש מתלמידיה לבוא לשיעור התעלמות רק עם נעלי נייקי. למה? אולי מטעמי נוחות, או אולי משום שמורים בישראל מקבלים את תוכנות מיקרוסופט בעשירית מהמחיר ממשתמשים רגילים (60 שקל במקום 650 שקל לחבילת אופיס).

מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה וראש הממשלה בנימין נתניהו
עמוס בן גרשום / לע"

באחרונה, בעת ביקורו בישראל של מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אנו מציינים 25 שנה לשיתוף הפעולה בין מיקרוסופט לישראל, וכעת עלינו לקבוע את הנתיב ל–25 השנים הבאות". ככה, בלי מכרז, מתחייב נתניהו ל–25 השנים הבאות לחברה מסחרית זרה. למיקרוסופט יש אחיזה מונופוליסטית במגזר הממשלתי והתאגידי בישראל, כמעט 100%, ואיש לא עוצר לשאול: מדוע?

באמצע דצמבר 2015 פירסם מינהל הרכש הממשלתי הסכם מחירים מרבי בין המדינה למיקרוסופט. מדובר בהסכם מסגרת עד סוף 2018, שקובע כי כל משרד ממשלתי וכל יחידת סמך יכולים לקנות לפי המחירון החדש תוכנות של מיקרוסופט. על פי ההסכם, עמדת מחשב המצוידת במערכת ההפעלה חלונות והתוכנה אופיס מבית מיקרוסופט עולה למדינה 160–200 דולר בשנה.

כמה זה עולה לנו, משלמי המסים? קשה לדעת. למרות כמה פניות למינהל הרכש במשרד האוצר, הם לא יכלו למסור לנו מידע לגבי היקף התשלומים של המדינה למיקרוסופט (דרך שלושה שותפים מתקינים). אפשר לקושש מידע: בינואר פירסם התקשוב הממשלתי בקשה לפטור ממכרז של משרד ראש הממשלה עם מיקרוסופט, בהיקף כספי של 20 מיליון שקל עד 2019.

מרתק לקרוא את נימוקי הבקשה לפטור מהמכרז: "התקשוב הממשלתי במשרד ראש הממשלה על כל יחידותיו מבקש להתקשר עם חברת מיקרוסופט באמצעות המשווקים המורשים על ידה, לצורך רכישת רישיונות למוצריה. ברשות התקשוב על יחידותיה יש שימוש נרחב במוצרי מיקרוסופט, כגון מערכות הפעלה לתחנות עבודה ולשרתים, לאור גידול טבעי בפעילות המחשוב במשרד ובכמות המשתמשים בו. נכון להיום, אין תחליף למוצרים אלה הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה כלכלית. עמדת הגורמים המקצועיים היא כי אין יכולת מעשית בשלב זה לבצע את החלפת המוצרים שעבורם נדרש רישוי. במצב השוק הקיים אין תחרות אמיתית לחברת מיקרוסופט ובהיבט זה היא ספק יחיד".

המשרד לשירותי דת פירסם בספטמבר האחרון מכרז דומה בהיקף של 3 מיליון שקל לשלוש שנים. משרד אחרי משרד מצטייד במסלול "פטור" בתוכנות של מיקרוסופט.

האמנם מיקרוסופט היא ספקית יחידה? ברור שלא. כ–10% מהמשתמשים בעולם הם לקוחות מק (Mac) של אפל. מחשבי מק מגיעים עם תוכנה משרדית מובנה מצוינת. נכון, מחשבי מק יקרים ממערכות PC, אבל כנראה שגם התחזוקה זולה בהרבה: על פי מידע שפירסמה באחרונה יבמ, כ–40% ממשתמשי PC יוצרים קריאות שירות למחלקת ה–IT לעומת 5% בלבד ממשתמשי מק בארגון.

מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בחיפה. המרכז בנצרת יצטרף למרכזים של אמדוקס וסאנדיסק שנפתחו בעיר
תומר פולטין

חלופה שנייה היא תוכנות קוד פתוח. גם אם מתעקשים על חלונות כמערכת ההפעלה, האם חבילת LibreOffice החינמית והמצוינת אינה מספיקה לפחות לחלק מהמשתמשים במגזר הממשלתי? ומה לגבי לינוקס? בוויקיפדיה אפשר למצוא את הערך המתחדש List of Linux adopters, שמראה אילו פרלמנטים, משטרות, עיריות ושאר גופי מדינה החליטו לעבור לשימוש בלינוקס במקום בחלונות, וכמה כסף הם חסכו. חלופה שלישית שהוזכרה קודם היא תוכנות ענן כמו חבילת האופיס בענן של גוגל. כלומר, לא חסרות אפשרויות — צריך רק לרצות.

מאחר שראש הממשלה מרבה לדבר על סייבר, כדאי להזכיר שחלונות היא הפגיעה מבין מערכות ההפעלה, בפער ניכר על פני OSX, לינוקס ו–ChromeOS. למשל, מתקפת תוכנות הכופר שפקדה בחודשים האחרונים את המדינה (ופגעה גם במחשבי משרד האוצר ורשות החשמל) מבוססת על פגיעות במערכת חלונות. לכן, הבחירה במערכת ההפעלה הזאת מחייבת גם הצטיידות יתר בתוכנות אנטי־וירוס וחומת אש, בעוד שנזקות למערכות ההפעלה האחרות הן נדירות עד לא קיימות.

"סמל ההגמוניה של 
מערכות ההפעלה"

אז מדוע בכל זאת מדינת ישראל כובלת עצמה ביודעין למיקרוסופט? אולי כי זה קל, אולי כי רגילים, ואולי זה משהו יותר עמוק, איזה התבטלות מול תאגיד אמריקאי עוצמתי והזדהות עם המודל הסגור והקנייני של החברה. הנה מה שכתבו תהילה שוורץ־אלטשולר ועדו עברי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, אחרי שבמאי 2013 הודיעה המדינה על עוד הסכם אסטרטגי עם מיקרוסופט: "הבחירה במיקרוסופט משקפת אמירה בוטה ורעה בנוגע לכיוון שאליו צועדת הממשלה באימוץ טכנולוגיות מידע... מיקרוסופט היא סמל ההגמוניה של מערכות ההפעלה, היא המונופול שביקש לאלץ את העולם לרכוש אך ורק את המוצרים שהוא מייצר, ולהשתמש בהם רק ברישיון. היא האורים והתומים של הגנה עד חורמה על פטנטים, אותם הסדרים משפטיים שכבר שכחנו שייעודם המקורי לעודד חדשנות ולא למנוע תחרות".

השניים ממשיכים וכותבים כי "חובה לזכור שבחירה בטכנולוגיות מידע ותקשורת אינה מתרחשת מעצמה או באופן אוטומטי. היא תוצאה של יחסי כוחות המוגדרים על ידי תהליכים חברתיים, ערכיים ועסקיים. הכרעה כזו בתורה משפיעה על האפיקים הזמינים להתפתחותן העתידית של טכנולוגיות מידע ותקשורת, וחוזר חלילה. השאלה אם מידע ציבורי הוא פתוח, אינה נוגעת רק לשקיפות של המידע עצמו. היא נוגעת גם למגבלות שקיימות במערכות הטכנולוגיות המאומצות על ידי השלטון: אם הן פתוחות או סגורות, חופשיות או שולטות, חינמיות או יקרות, ניתנות להרחבה או קפואות בתוך משטרי רישוי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#